פסק דין רקע 1. ביום 14.12.01 אירעה פריצה בבית הדפוס השייך לתובע. עקב הפריצה, נגרם לתובע, בין היתר, נזק למבנה בו נמצא בית הדפוס. מאחר ולמבנה לא היה כיסוי בפוליסת הביטוח, לא היה זכאי התובע לפיצוי בגין הנזק שנגרם למבנה. התובע טוען כי ביום הפריצה ביקש מסוכן הביטוח שלו, מר יוסי כהן (להלן: "הסוכן"), לבטח גם את המבנה בו נמצא בית הדפוס. זאת אישר גם הסוכן בעצמו. הסוכן רשם מזכר המופנה אל חברת הביטוח (להלן: "הנתבעת"), הנושא את התאריך 16.12.01. במזכר זה מבקש הסוכן מחברת הביטוח, בין היתר, להוסיף לפוליסה פרק "מבנה" בסך 200,000 ₪. על המזכר מופיעה חותמת הנתבעת המעידה על כך שהתקבל במשרדה רק ביום 26.12.01. קודם ליום זה, ביום 24.12.01, התרחש אירוע פריצה נוסף בבית הדפוס של התובע, במהלך הפריצה נגרם נזק למבנה. הנתבעת סירבה לפצות את התובע. כפי שהסביר נציג הנתבעת, מר שמר בדיון בבית המשפט, בעת הפריצה הראשונה לא כיסתה הפוליסה את המבנה. התוספת שהוצאה היתה לאחר תאריך אירוע הפריצה השניה, מאותו היום הסכימה הנתבעת להוציא את התוספת, ולא בדיעבד. בכל מקרה, טוען נציג הנתבעת, לא ניתן לצפות מחברת ביטוח לתת תוספת ולבטח אירוע שכבר קרה. מנגד טוען הסוכן כי מאחר ואינו נוסע בכל יום אל משרדי הנתבעת, רשם את המזכר, בו ביקש להוסיף פרק מבנה לפוליסה. הסוכן מציין כי במקרה כזה הוא רשאי לתת כיסוי ביטוחי רטרואקטיבי עד 21 יום. כמו כן טוען הסוכן כי בפועל הוצאה תוספת על-ידי הנתבעת, אולם בוטלה לאחר שנודע לה על אירוע הפריצה. דיון 2. השאלה העומדת בפנינו לדיון הנה האם ניתן לבטח אירוע אשר כבר שהתרחש ? השאלה האם רשאי היה הסוכן לנהוג כפי שנהג, (שכן טען כי הוא רשאי לתת עד 21 יום כיסוי ביטוחי רטרואקטיבי), איננה מענייננו שכן, נוגעת היא למישור היחסים שבין הנתבעת לסוכן. אלו אינם הצדדים המתדיינים בבית המשפט. כמו כן, לא הוצגו כל ראיות בעניין זה. הסוכן לא צורף כנתבע בתיק וכן לא הוצאה כנגדו הודעת צד ג' . 3. א. סעיף 16 (א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 קובע כך : "חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל. " סעיף 16 לחוק חוזה ביטוח קובע מפורשות כי חוזה מאוחר למקרה הביטוחי - בטל. סעיף זה אינו משתמע לשני פנים. ב. יחד עם זאת אין להתעלם מסעיף 33 הקובע : "(א) לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. (ב) לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח." לענין סעיף 33 (א) : התובע הודיע לסוכן הביטוח כי הוא מבקש להוסיף לפוליסה ביטוח מבנה. מדובר בבקשה בלבד. מכוח סעיף 33 (א) ניתן לראות בסוכן כשלוחה של הנתבעת. אולם, זאת לצורך הגשת הבקשה בלבד, שכן, התובע לא הוכיח כי נמסר לו על-ידי הסוכן, טרם הפריצה השנייה, כי בקשתו להוספת פרק המבנה לפוליסת ביטוח התקבלה, כשם שלא הוכיח כל אמירה אחרת של הסוכן המעידה כי המבנה "מכוסה" מבחינה ביטוחית. שכן אז ניתן היה לראות בסוכן הביטוח כשלוחהּ של הנתבעת גם לצורך הקיבול. גם המזכר שרשם הסוכן לחברת הביטוח, אשר התקבל על-ידה ביום 26.12.01, מנוסח בלשון של בקשה. לענין סעיף 33 (ב) : לכאורה עולה מסעיף זה כי יש לראות בידיעתו של הסוכן לעניין הפריצה השנייה כידיעת הנתבעת ועל כן יש לראותה כמי שהסכימה לבטח את התובע בדיעבד. בעניין זה דעתי היא כפי שנקבע ב- ע"א (ת"א) 383/96, מנורה בע"מ נ. פולק דורית , ע"י כבוד השופט ד. בר-אופיר : "דעתי היא כי הוראה זו, שבסעיף 33(ב) האמור, איננה חלה על המקרה המכוסה על ידי סעיף 16 שעניינו:בבטלות חוזה ביטוח לכיסוי מקרה ביטוח, שבעת כריתת החוזה כבר קרה. ההוראה שבסעיף 33(ב) דנה בחובת גילוי בכריתת חוזה הביטוח, לגבי עובדות שקרו לפני קרות מקרה הביטוח, ואשר יש בהן כדי להשפיע על שיקול דעתו של המבטח אם ליטול על עצמו את הסיכון הביטוחי בעניין שהובא בפניו. סעיף 33(ב) איננו חל, וידיעתו המיוחדת של סוכן הביטוח איננה מחייבת את המבטח, כאשר המקרה הביטוחי כבר התקיים בעת כריתת חוזה הביטוח. פרשנות אחרת - המעמידה במרכזה את ידיעתו של סוכן הביטוח והשלכתה על ידיעתו של המבטח - אמורה להביא למצב שבו תמצא עצמה חברת ביטוח חייבת באחריות ביטוחית על מקרה ביטוח שכבר קרה, כאשר אותו מקרה הובא רק לידיעתו של הסוכן, והוא עצמו לא טרח ליידע את המבטח כי כבר התרחש אירוע ביטוחי עוד לפני כריתת חוזה הביטוח, וברור שהמבטח צפוי לשאת בתוצאותיו הכספיות מיד עם מסירת הפוליסה למבוטח. מצב דברים כזה איננו מתקבל על הדעת, והוא נוגד עקרונות ביטוח בסיסיים מכיוון שהוא מטיל על חברות הביטוח אחריות ביטוחית לא על סיכונים שעלולים להתרחש בעתיד, אלא על אירועים שכבר קרו בעליל." דברים אלו יפים גם לעניינו, ועל כן, ולו מסיבה זו בלבד יש לדחות את התביעה. ג. מודגש כי פסק דין זה ניתן אך ורק במערכת היחסים שבין התובע לבין חברת הביטוח ואינו מהווה כל מעשה בית דין לגבי תביעות אחרות אם תוגשנה בגין אותו אירוע. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ביטוח מבנהביטוח פריצה / גניבהפריצהענף הדפוסמבנה