ועדת בדיקה משרד הבריאות


פסק דין

השופט י' עדיאל:
עניינה של עתירה זו בהקמת ועדת בדיקה על-פי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, בעניינם של שני חולים שטופלו בשני בתי חולים שונים. חולה אחת נפטרה, כנראה עקב ביצוע טיפול כירורגי (ניתוח) באיחור. החולה השני נאלץ לעבור, עקב זיהום, סדרת ניתוחים בהם נקטעה רגלו. בעתירה נטען, שבשני המקרים קיימת סבירות גבוהה לאבחון ו/או טיפול שגוי שניתן לאותם החולים. לשם בדיקת טענה זו התבקשה, כאמור, הקמתה של ועדת בדיקה. בחלקה הכללי התייחסה העתירה לשאלה, אימתי על המשיבים למנות ועדת בדיקה לשם בדיקת תלונות המוגשות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות (להלן – נציב הקבילות או המשיב). לעניין זה בית משפט התבקש להורות למשרד הבריאות להוציא תקנות ו/או הנחיות פנימיות מסודרות בדבר הקריטריונים להקמת ועדות בדיקה כאלו.


בישיבת בית המשפט מיום 14.12.03 הודיעה באת-כוח המדינה, כי נציב קבילות הציבור יעשה מאמץ לערוך בדיקה נוספת של שתי התלונות הפרטניות, בדרך שתראה בעיניו ראויה. היא הוסיפה, שהבדיקה לא תעשה, בהכרח, על דרך של הקמת ועדת בדיקה. באשר לנושא העקרוני, הודיע בא-כוח העותרים, נוכח הערות בית המשפט ובשים לב להודעות בא-כוח המדינה, כי הצעת חוק בעניין זה נמצאת כיום בהכנה, כי הוא חוזר בו מעתירתו לעת הזאת.


בעקבות אותה החלטה קיים נציג הקבילות בדיקות נוספות בעניינם של שני החולים. ביום 14.3.04 הוא הודיע לבית המשפט, כי הגיע למסקנה כי אין מקום להורות על הקמת ועדת בדיקה לגבי החולה שנפטרה. בעניינה של אותה חולה, סבר נציב הקבילות, התמונה העובדתית ביחס לטיפול הרפואי שניתן לה, הנה ברורה למדי, והשאלה העיקרית העולה המתעוררת בקשר לחולה זו, נוגעת למידת הדחיפות שבביצוע הניתוח אליו הופנתה. בעניין זה סבר המשיב, כי ההחלטה שהתקבלה על ידי הרופאים המטפלים, התקבלה על בסיס שיקול דעת רפואי, לגביו יכולים להיות חילוקי דעות לגיטימיים בין רופאים, אך אין מדובר בחשד לביצוע עבירת משמעת. עמדתו זו של נציב הקבילות אושרה על-ידי ועדת התלונות במשרד הבריאות.


בנסיבות אלה סבר נציב הקבילות, אין מקום להורות על הקמת ועדת בדיקה. שכן, לשיטתו, תפקידה של ועדת בדיקה כזו הוא לאסוף נתונים עובדתיים ומקצועיים הנדרשים לבירור עובדות שקיימת לגביהם אי בהירות, מקום בו עולה חשש להתנהגות פסולה מצד הגורמים המטפלים, העשויה להצריך נקיטת אמצעים משמעתיים. משהתמונה העובדתית ביחס לטיפול הרפואי שניתן לחולה הנה ברורה ולא קיים, לשיטתו של נציב הקבילות, חשש להתנהגות פסולה, הוא סבר שאין מקום למנות ועדת בדיקה.


ביום 22.4.05 הגישו המשיבים תגובה נוספת, אשר התייחסה לבירור הנוסף שקוים בעניינו של החולה השני. מתגובה זו עולה, שבעניין זה נפגש נציב הקבילות עם הממונה על השירות האורטופדי בבית החולים בו טופל החולה וקיבל, לבקשתו, שתי חוות-דעת של מומחים למחלות זיהומיות, וזאת בנוסף לשתי חוות-דעת שהומצאו לו קודם לכן. גם כאן החליט המשיב, לאחר שבחן את החומר שנאסף על ידו, כי אין מקום לנקוט בצעדים משמעתיים כנגד הגורמים המטפלים בגין חשש לביצוע עבירת משמעת, וגם אין מקום למינוי ועדת בדיקה לצורך המשך בירור העניין. מהחומר הקיים, מסביר המשיב בתגובתו, עולה שקיימים ספיקות לגבי מקור הזיהום ומידת האגרסיביות של הטיפול האנטיביוטי שניתן לחולה. אולם, גם אם הטיפול האנטיביוטי שניתן לא היה אגרסיבי מספיק, אפשרות שהועלתה על-ידי חלק מהמומחים, מדובר, כך סבור נציב הקבילות, בטעות שבשיקול דעת, אך אין מדובר בעילה לנקיטת צעדים משמעתיים נגד הרופאים המטפלים. עמדה זו הובאה אף היא ואושרה על-ידי ועדת התלונות במשרד הבריאות.


בתגובת העותרים מיום 21.7.04, שהתקבלה לאחר ההודעה המשלימה של המשיבים בעניינה של החולה הראשונה, עמד בא-כוח העותרים על דרישתו למינוי ועדת בדיקה בעניינה של אותה חולה. לטענתו, המומחה הרפואי אליו פנה המשיב עצמו לשם קבלת חוות-דעת, קבע בחוות-דעתו, כי צריך היה לנתח את החולה בשלב מוקדם יותר של מחלתה והמשיב עצמו היה סבור כי הקדמת הניתוח הייתה מצילה את חיי החולה. לפיכך, נטען, אין ממש במסקנתו של נציב הקבילות, כי מדובר בחילוקי דעות "לגיטימיים", דבר שאינו מצדיק הקמת ועדת בדיקה, אשר תגבה עדויות מפורטות מן המעורבים והיא שתחליט אם אכן מדובר ב"חילוקי דעות לגיטימיים". בא-כוח העותרים גם טוען נגד גישתם הכללית של המשיבים בנושא הקמת ועדות בדיקה, לפיה יש להקים ועדות בדיקה רק במקרים שבהם קיימת, על פני הדברים, רשלנות חמורה המחייבת נקיטת צעדים משמעתיים. לשיטתו, יש להקים ועדות בדיקה, בכל מקרה בו קיימת רשלנות רפואית לכאורה והנזק הנו משמעותי.


בטיעונו בעל-פה הוסיף בא-כוח העותרים וציין, כי הוא אינו מבקש להקים ועדת בדיקה על מנת לנקוט בצעדים משמעתיים נגד הרופאים המטפלים, אלא כדי שועדת הבדיקה תיתן דעתה על כשלים מערכתיים שנפלו, אם נפלו, בקשר לטיפול באותם חולים ותציע דרכים כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלה.


יודגש, כי למרות שברור כי העותרים אינם מקבלים את עמדתו של המשיב, בא כוחם לא תקף לפנינו את מסקנותיו של נציב הקבילות לגופן. הוא הסתפק בטענה שהממצאים הקיימים מחייבים הקמתה של ועדת בדיקה.


באת-כוח המשיבים טוענת, שאין מקום, בנסיבות העניין, לחייב את נציב הקבילות להורות על הקמת ועדת בדיקה. לטענתה, לנציב הקבילות שיקול דעת כיצד ייבדקו התלונות המוגשות לפניו, והוא אינו חייב לעשות כן דווקא בדרך של הקמת ועדת בדיקה. כך הדבר, לטענת המשיבים, גם לגבי שני החולים עליהם נסבה העתירה, שבדיקת עניינם אינה מצדיקה הקמתה של ועדת בדיקה.


לאחר שנתנו דעתנו על טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, שאין מקום לחייב את נציב הקבילות, במקרה זה, להורות על הקמת ועדות בדיקה.


ככל שמדובר בבדיקת הנסיבות הספציפיות הקשורות לעניינם של שני החולים, לא שוכנענו שבדיקה זו חייבה הקמתה של ועדת בדיקה דווקא. בעניין זה לא מצאנו פגם בשיקול דעתו של המשיב, לפיו הקמתה של ועדה כזאת אינה נדרשת לשם בדיקה יסודית יותר של הממצאים העובדתיים, שכן התמונה העובדתית, ככל שהיא ניתנת לבדיקה כיום, ברורה.


אשר למסקנתו של נציב הקבילות בנושא ההתרשלות, כאמור, בא כוח העותרים אינו תוקף מסקנה זו לגופה. משכך, לא ברור מהו הבסיס שביסוד הדרישה למנות, לצורך כך, ועדת בדיקה. מכל מקום, לא שוכנענו, גם כאן, שנציב הקבילות לא היה רשאי להגיע למסקנות אליהן הגיע בעצמו (ואיננו מחווים דעה על המסקנות לגופן), בלא להיזקק, לצורך כך, לועדת בדיקה.


טענתו הכללית של ב"כ העותרים, בדבר הצורך בהקמת ועדת בדיקה כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלה, מעוררת, במישור הפרטני, את השאלה האם בנסיבות המקרה נפל כשל מערכתי, המחייב הקמתה של ועדת בדיקה כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלו. בהיבט העקרוני, עניין זה מעלה את השאלה הכללית, מתי ובאלו מקרים ראוי להקים ועדת בדיקה על פי חוק זכויות החולה.


גם בעניין זה לא שוכנענו שנסיבות המקרה חייבו הקמתה של ועדת בדיקה. מה גם שנושא זה חורג מגדר עניינם של שני החולים הנוגעים בדבר, ונוגע לחלקה הכללי – עקרוני של העתירה, שאותה ב"כ העותרים זנח.


התוצאה היא, שהעתירה נדחית. אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק בריאות

  2. השתלות בחו''ל

  3. השתלת כליה בחו''ל

  4. תוספת בריאות הציבור

  5. שינויים בסל הבריאות

  6. צו בריאות העם

  7. ועדת בדיקה משרד הבריאות

  8. ביטוח קו הבריאות - תביעה

  9. מצב בריאותי קונסטיטוציונלי

  10. שירותי בריאות במדינות חוץ

  11. פקודת בריאות העם 1940

  12. תקנות בריאות העם מי שתיה

  13. תקנות בריאות העם בנק הזרע

  14. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות

  15. תקנות בריאות העם שמירת רשומות

  16. תקנות בריאות העם רישום מרפאות

  17. תקנות בריאות העם מעבדות רפואיות

  18. בעיות בריאות בידיים של מכונאי

  19. תקנות בריאות העם הפריה חוץ גופית

  20. הצעת עבודה חלופית מטעמי בריאות

  21. מניעת מפגעי יתושים - פקודת בריאות העם

  22. הפסקת עבודה עקב מצב בריאותי לקוי

  23. פקודת בריאות העם – סמכות בית דין לעבודה

  24. הפסקת עבודה בגלל מצב בריאותי - טופס הצהרה

  25. דו"ח תברואתי משרד הבריאות - חוק חופש המידע

  26. תקנות בריאות העם תקני איכות מי קולחין

  27. תקנות בריאות העם קביעת תקנים למי שפכים

  28. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות

  29. תקנות בריאות העם מכשירים רפואיים מיוחדים

  30. תקנות בריאות העם טופסי הסכמה התשמ''ד 1984

  31. תקנות בריאות העם ניסויים רפואיים בבני אדם

  32. תקנות בריאות העם איכותם התברואית של מי שתייה

  33. הודעה על מצב בריאות לקוי - סעיף 94 לחוק שירות המדינה

  34. תקנות בריאות העם התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון