עניינו של ההליך- תביעת שיבוב שהגיש התובע כנגד הנתבעת, מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), בגין כספים ששולמו על ידו לנפגע בתאונת עבודה מיום 31/10/12 (להלן: "הנפגע"; "התאונה"). לפני בקשת התובע לחייב את הנפגע לחתום על טופס וס"ר ולהתייצב לבדיקה רפואית ע"י מומחה מטעם התובע במסגרת ולצורך תביעת השיבוב דנן - זו השאלה העומדת להכרעה. יובהר כי הנפגע אינו בעל דין בתובענה זו . יצוין כי הנפגע בחר שלא להגיש תביעה נזיקית כנגד הנתבעת דכאן, בתביעת שיבוב זו שלפני. 3. הבקשה הועלתה במהלך דיון קדם המשפט מיום 13.6.18. הנתבעת ויתרה על הגשת תגובה והשאירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט. בהחלטה בפרוטוקול נקבע, כי ככל והתובע סבור שיש מקום לחייב את הנפגע כ מבוקש, יוגשו טיעונים בכתב תוך 30 יום. עוד נקבע, כי הטיעונים יומצאו לידי הנפגע במסירה אישית ונתונה לו זכות תגובה תוך 30 יום נוספים. 4. התובע הגיש טיעונים בכתב ובהם חזר על בקשתו . לא הוגשה התייחסות מצד הנפגע. המסגרת הדיונית 5. סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור." סעיף 328(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "(ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה." 6. ברע"א 2123-10 ילנה זטולובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי (21.8.12) , התייחס בית המשפט, בין היתר, לשאלה כיצד יקבע ביהמ"ש, במסגרת תביעת המוסד, את שיעור נכותו הכוללת של הנפגע ואת שיעור נכותו מהתאונה. יצויין כי נסיבותיו שונות (בקליפת אגוז- דובר שם בת.ד.עבודה שבגינה התקיים הליך כנגד המזיק, שהסתיים בפשרה. קיימת נכות על פי דין במסגרת וע"ר נפגעי עבודה, שולמו כספים שהוחרגו בהסדר הפשרה. קיימת גם קביעה במסגרת נכות כללית. תביעת השיבוב שם, נגעה לתשלומים במסגרת ענף נ"כ, והיא הוגשה מכוח הסכם בין המל"ל לחברות ביטוח. הנתבעת שם הגישה הודעת צד שלישי נגד הנפגעת, לנוכח לשון הסדר הפשרה שהחריג כאמור תשלומים שבוצעו במסגרת ענף נפגעי עבודה), אך הדברים יפים לענייננו. נקבע, כי אין נפקא מינה אם תביעת המוסד מוגשת לפי סעיף 328 או שמדובר בתביעה המוגשת לפי הסכם שנכרת לעניין זה מול רוב חברות הביטוח; כי מקום בו תביעת הניזוק כנגד המזיק נדונה ראשונה ונתקבלה במסגרת אותו הליך קביעה שיפוטית של יחס הנכויות – תשמש קביעה זו גם את תביעת השיפוי של המוסד (ודוק: ניתן יהיה לעשות שימוש בקביעה השיפוטית רק מקום בו נדרש ביהמ"ש, במסגרת תביעת הניזוק, לשני הפרמטרים המשמשים לחישוב יחס הנכויות); כי שונים פני הדברים מקום בו טרם נקבע יחס הנכויות ע"י ביהמ"ש (אם בשל שתביעת השיפוי של המוסד קדמה לתביעת הניזוק או הוגשה לפני שזו נסתיימה; אם בשל שתביעת הניזוק נסתיימה בפשרה טרם שהובאו ראיות בדבר הנכות הרפואית היחסית. בענייננו- יש לזכור- לא הוגשה כזו, גם בחלוף כשש שנים ממועד התאונה, ואף מדובר בתביעה מכוח פקודת הנזיקין, שיש בה מחלוקת בשאלת החבות, ולא רק בשאלת הנזק). בכל הנוגע לשאלה העומדת להכרעה במסגרת הבקשה שלפני- נקבע (הדגשות שלי,- ר.ש): " ... יש לזכור, כנקודת מוצא, כי קיים הבדל רלבנטי משמעותי בין תביעת הניזוק (עליה חלה הלכת עמר) לבין תביעת המוסד; הבדל הנובע מכך שככלל, הניזוק אינו צד להליך המתנהל בין המוסד לבין חברת הביטוח. בנסיבות אלה, שיתוף הפעולה מצד הניזוק עם תביעת המוסד לביטוח לאומי, כמו גם זמינותו לצורך ביצוע בדיקות על-ידי מומחים רפואיים שימונו, אינם מובטחים כלל. זאת ועוד. קיים קושי לכפות על הניזוק שיתוף פעולה כאמור ולחייבו להיבדק. בנוסף, אין זה ברור כלל כי לבית המשפט הסמכות להורות על ביצוע בדיקות כאמור, כאשר הניזוק, אשר אינו צד למשפט, מסרב לשתף פעולה מטעמיו שלו. ודוק: גם מקום בו התייחס המחוקק באופן מפורש לחובתו של בעל-דין להיבדק, נבחר הסדר המטיל סנקציות על בעל-הדין המסרב להיבדק, מתוך הנחה כי לא ניתן לחייבו לעמוד לבדיקה כזו. כך, הוראות פרק י"א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות על הוכחת נכות רפואית בתביעה שעילתה אינה תאונת דרכים, קובעות בית המשפט לא יזקק להוכחה של עניין שברפואה מטעמו של בעל-דין שסירב להיענות לבקשה להיבדק על ידי רופא שבא מטעם הצד שכנגד (תקנה 137(א)). סעיף 6א לחוק ותקנות המומחים אשר הותקנו על-פיו, החלים בתביעה המתבררת לפי חוק הפיצויים, אינם מחייבים את התובע להיבדק על-ידי מומחה מטעם הנתבעים, מתוך הנחה שלצד הצורך לאפשר למומחה למצות את הליכי הבדיקות הקליניות והאחרות בטרם יחווה דעתו אודות מצב בריאותו של הנפגע, לא ניתן לכפות על הנפגע בדיקות שאין הוא חפץ בהן, במיוחד מקום בו מדובר בבדיקות קשות או פולשניות ... נתונה לבית המשפט או לרשם הסמכות למחוק את כתב טענותיו. כך – בתביעתו של הניזוק עצמו, שבה הוא היוזם את הדיון במצבו הרפואי, וכך מקל וחומר בתביעה שאין הוא צד לה. כאשר הניזוק כלל אינו צד להליך, לא ברור, אפוא, מקור הסמכות לחייבו להיבדק". "אמנם, ככל שמדובר בתביעת המוסד מכוח סעיף 328(א) ל חוק הביטוח הלאומי, ניתן למצוא מענה חלקי לקושי זה במסגרת הוראת סעיף 328(ב), המורה כי "הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה". הסיפא של הסעיף הנ"ל אף מקנה למוסד זכות לשלול מן הנפגע את זכותו לגמלה, כולה או מקצתה, אם לא ימלא את חובתו לפי הסעיף. עם זאת, השימוש בסעיף עשוי לעורר את הקושי עליו כבר עמדנו – הקושי שבכפיית הנפגע להיבדק, ושאלה של ממש היא אם מוטלת חובה על הנפגע לעבור בדיקה רפואית במסגרת חובתו "להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד...". מן הדין לנדון- הכרעה 7. התובע לא הצביע על כל מקור חוקי לפיו מוקנית לבית המשפט הסמכות לחייב נפגע, שאינו בעל דין, לחתום על כל מסמך או לעבור בדיקה רפואית. 8. התובע הפנה את בית המשפט לאמור בס' 328(ב) לחוק הביטוח הלאומי, אולם לא שוכנעתי שיש בסעיף זה כדי להקנות לבית המשפט סמכות לחייב את הנפגע כמבוקש. אמנם, מכוח סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי התובע 'נכנס בנעליו של הנפגע', אך אין בכך כדי להפוך את התביעה לתביעת הנ"ל. סעיף 328(ב) מגדיר את האמצעים העומדים לרשות התובע, במערכת היחסים שבינו לבין הנפגע ולא מעבר לכך. סוף דבר 9. מכל האמור ובהיעדר סמכות להורות כמבוקש- הבקשה נדחית. משוויתרה הנתבעת על הגשת תגובה והותירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט- אין צו להוצאות.סודיות רפואית