פסק דין הוגשה תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה נתבקש בית המשפט על-ידי המבקשת, להצהיר על זכותה לבל יוארכו חייה, בניגוד להסכמתה. ובאופן ספציפי, עותרת המבקשת, להצהיר על זכותה להינתק ממכשיר ההחייאה ו/או ההנשמה ו/או ההזנה. המבקשת סובלת מזה כ- 6 שנים ממחלת ניוון שרירים סופנית במצב מתקדם. היא מוגבלת לחלוטין בכל תפקודיה, היא ניזונה באופן מלאכותי בשל קושי בבליעה וכן מונשמת באופן מלאכותי מזה כשנה בביתה. היא מרותקת למיטתה, ללא יכולת להניע גפיה וללא יכולת לדבר. התקשורת בינה לבין הסביבה נעשית באמצעות תנועת עפעפיים. המבקשת גילתה את רצונה להפסיק את הנשמתה עקב הסבל הרב שנגרם לה ממכשירים אלה ולאחר שהוברר לה מצבה הרפואי, כפי שתואר לעיל. לתביעתה צירפה המבקשת חוות-דעת רפואית של ד"ר י' מורביק, מנהל מחלקת ריאות בבית-חולים מאיר בכפר-סבא. בשלבים המוקדמים של הדיון בתובענה זו, מינה בית-משפט זה מומחה רפואי מטעמו, על-מנת שיבדוק את החולה ויענה על מספר שאלות שהוגשו לו. המומחה שהתמנה הוא פרופ' נתן גדות, מנהל מחלקה נאורולוגית בבית-חולים מאיר בכפר-סבא. המומחה אכן מילא את התפקיד שבית המשפט הטיל עליו, וענה לשאלות שהוצגו לו. מתוך חוות הדעת מתברר, כי החולה נמצאת בשלב הסופני של מחלת ALS. תוחלת חייה קצרה ומוערכת במספר חודשים. מבחינה רפואית ברור, כי אם תופסק פעולתה של מכונת ההנשמה, החולה תסבול מחוסר חמצן מלא, אשר יביא להפסקת פעולת הלב לאחר מספר שעות. גם בפני המומחה הביעה החולה את רצונה להיות מנותקת מהמכשיר, שכן כיום היא "בגיהנום". היא גם מודעת לכך שהניתוק יסיים את חייה תוך שעות. לשאלת בית המשפט אם נמצאים רופאים שמוכנים לבצע את פעולת הניתוק אם יורה על כך בית המשפט, ענה המומחה בחיוב. בתום ביקור המומחה ולפני שעזב, הודתה לו וביקשה שוב לזרז את ההחלטה לנתקה מההנשמה. לאחר קבלת חוות הדעת התקיים דיון נוסף בבית -משפט זה, ובדיון זה הציגה הפרקליטה מטעם המדינה את חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות, מס' 2/96, הקובע את הנוהלים בטיפול בחולה הנוטה למות. על-פי אותו נוהל, יש להקפיד כי הערכת כשירותו של החולה להכריע בשאלה הגורלית של קבלת טיפול מאריך חיים, תיעשה על-ידי מומחה בפסיכיאטריה, ותתועד בחוות-דעת מתאימה. ואכן, בית המשפט הינחה את הפרקליטות לפעול על-פי הנוהל, ולגרום לבדיקת החולה על-ידי פסיכיאטר מומחה. ואכן, ביום 1.6.01 הגישה הפרקליטה מטעם המדינה, הגב' אירית קלמן ברום, עו"ד, את תגובת היועץ המשפטי לעתירה זו ולהודעה זו צורפה חוות-דעתה של הפסיכיאטרית ד"ר אפרת שושן, שממצאיה מתאימים לחוות הדעת הרפואיות הקודמות בתיק זה. בתגובתו המשפטית מציין היועץ המשפטי, באמצעות הפרקליטה הנ"ל, כי איננו מתנגד לעתירה ובלבד שמדובר בפסק-דין הצהרתי ולא בפסק-דין עשה, וגם פסק הדין יתייחס לפעולה הקשורה למכונת ההנשמה בלבד ולא לנושאים אחרים העלולים לגרום למות החולה. ברור שעמדתו של היועץ המשפטי בתיק זה מתייחסת רק למקרה זה, בנסיבותיו המיוחדות, מבלי שהדבר מחייבו לנהוג באופן דומה גם במקרים אחרים. גם עו"ד רקובר, המייצג את קופת החולים, שבה חברה העותרת, מציין את העובדה כי מדובר במקרה מיוחד ובעתירה הצהרתית. פרקליטה המלומד של העותרת, עו"ד חושן, שמלווה מזה שנים רבות חולים הזקוקים גם לעזרה משפטית, לסיים את חייהם בכבוד, הסכים לצמצום העתירה, שתתייחס לניתוק ממכונת ההחייאה בלבד, וכי הצו יהיה בבחינת פסק-דין הצהרתי ולא בבחינת צו עשה. לאחר ששקלתי את כל נסיבות המקרה המיוחד ולאחר שהונחיתי על-ידי פסיקת בית המשפט העליון בתיק שפר, שם מכיר כב' המשנה לנשיא (אילון) בניתוק ממכונת החייאה כפעולה פאסיבית שכמוה כאי-חיבור למכונת הנשמה, ולכך שמבחינה משפטית יש לראות את הפעולה הרפואית שתבוצע בה כפעולה פאסיבית, למרות שהניתוק הוא מעשה אקטיבי, החלטתי להיעתר לתובענה ולהצהיר על זכותה של המבקשת נילי בלאוס להינתק ממכשיר ההחייאה ו/או הנשמה, כך שכל רופא שיפעל למימוש הצהרה זו, יהיה מחוסן מכל תביעה פלילית או אזרחית. מאחר ופסק-דין זה ניתן בהסכמה בנקודות שאושרו על-ידי בית המשפט, ניתן לבצע את הניתוק בהקדם האפשרי, כדי להקטין את סבלה של החולה. אי הארכת חיים / המתת חסד