"בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". במילים אלו מעגן סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה את עקרון פומביות הדיון. סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, חוזר על הכלל האמור. בפסיקה נקבע, לא אחת, כי עקרון פומביות הדיון הינו אחד מהעקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט בחברה דמוקרטית, אשר השמירה עליו מהווה "אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה" (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (2) 444, 450, מול האות ז ; וראה גם: ע"פ 334/81 הגניזר נ' מדינת ישראל פ"ד לו(1) 827, 832; ב"ש 678/82 טייר נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(3) 386, 387; ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשיווק בע"מ תק-על 2005(1)2083 (להלן: "פרשת פז-גל") ; ע"א 3976/04 בורונשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ תק-על 2004 (4) 581). השמירה על עקרון פומביות הדיון מאפשרת לכל אזרח להיחשף להליך המשפטי, בין אם עניינו בהליך הוא אישי ובין אם התעניינותו נובעת מכל טעם אחר. זכותו הבסיסית של כל אזרח היא לדעת, ללמוד ולחקור את המתרחש בתוך אולם בית המשפט, כמו גם את זהות השופט היושב בדין, את זהות בעלי הדין ואת טיבה של ההכרעה השיפוטית . בית המשפט פסק כי זכותו של אדם לעיין בתיקי בית המשפט, גם אם איננו בעל דין, נגזרת מעקרון פומביות הדיון. זכות זו הוסדרה לפני זמן לא רב, במסגרת תקנות בתי המשפט (עיון בתיקי בית המשפט), התשס"ג - 2003 (להלן: "תקנות העיון"). לסקירה קצרה על המצב המשפטי טרם התקנת התקנות, ראה: פרשת פז -גל; בג"ץ 1/49א' בז'רנו נ' שר המשטרה (לא פורסם, ניתן ביום 28.2.06). עקרון היסוד אשר נקבע כנקודת מוצא בתקנות אלה הוא כי " כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין " (סעיף 4(א) רישא לתקנות). ברם, זכות היסוד האמורה - ככל זכות יסוד - היא יחסית. לכן, נדרשת מערכת איזונים בינה לבין ערכים אחרים. ראש לערכים אלה הוא, מטבע הדברים, הפגיעה הצפויה בזכות החוקתית לפרטיות של בעלי הדין בתיק בו מתבקש העיון, או של כל אדם אחר. אך, גם ערכים "נחותים" יותר, כגון: שיקולים כלכליים ושיקולים של פגיעה באינטרס הציבורי עומדים אל מול זכותו של המבקש לעיין בתיק (ראה: פרשת פז-גל , פיסקאות 11-6). מטבע הדברים, האיזון בין הערכים השונים, ייגזר מאופי הערכים המתנגשים ומנסיבות כל מקרה ומקרה (דוגמא לניתוח התקנות ויישומם לכיוון הכרעה לטובת מבקש העיון, ראה את פסק דינו של המשנה לנשיא א' מצא בבג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, תק-על 2004(4), 2698). מערכת השיקולים לה צריך השופט להידרש בבואו להכריע בבקשה לעיון בתיק בית המשפט, באה לידי ביטוי בתקנות 4(ג) - (ו) לתקנות העיון. תקנות אלה דורשות כי המבקש בתיק ינמק את הטעם לבקשת העיון. בית המשפט רשאי לקבל את תגובת בעלי הדין או את תגובת צד שלישי העשוי להיפגע, וכן את תגובת היועץ המשפטי לממשלה. מתקנות אלה עולה, כי בבוא בית המשפט לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט דעתו ויאזן בין עניינו של המבקש, לבין עניינם של בעלי הדין או כל אחר, כולל הציבור בכללותו, העלולים להיפגע כתוצאה מהעיון. עוד עולה מהתקנות כי, ככל החלטה שמקורה באיזון זכויות, על קביעתו של בית המשפט להיות מידתית, כך שהפגיעה בזכות, אם של המבקש ואם בזכויות שמנגד, לא תעלה על הנדרש. לשם כך, מוסמך בית המשפט לקבוע כללים וסייגים לעיון בתיק, אם הדבר דרוש כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין ולצד שלישי, או אף כדי להקטין את הקצאת המשאבים הנדרשת. עקרונות משפטייםפומביות הדיוןדיון