תסמונת דאון – זכויות פיצויים


פסק דין

1. התובעת היא קטינה, ילידת 31.12.90 להוריה הצדדים השלישיים. למרבה הצער, לוקה התובעת בתסמונת דאון, ובתובענה היא מבקשת כי יפסקו לה פיצויים על כך שלקראת בואה לאויר העולם התרשלו כלפיה הנתבעות באי מניעת לידתה, בהיותה פגומה בתסמונת הנ"ל, פגימה גנטית המביאה אותה לידי מצב של פיגור שכלי.


עקרונית, ניתן להכיר בקיומה של עילת תביעה העומדת לתובעת, על אף הטענה שלו היו הרופאים נוהגים כראוי, היתה בסופו של דבר הלידה נמנעת, והתובעת לא היתה באה לאויר העולם (ע.א. 518/82 ד"ר רינה זיצוב נ' שאול כץ ואח', פ"ד מ(2) 85).


למרות זאת, עם כל האהדה לתובעת, הגעתי לכלל דעה כי במקרה דנן, אין מנוס מדחיית התביעה.


2. לידת התובעת באה לאחר "הריון יקר", הוא הריון בסיכון גבוה. ההריון הזה הושג לאחר מאמצים רבים, והאם טופלה, על מנת להיכנס להריון, בטיפולי הפריה קשים וממושכים. אמה של התובעת נולדה ביום 2.3.53. היינו, הלידה היתה כאשר האם היתה כבת 37 שנים ועוד 9 חודשים. הריון בגיל זה נושא עימו סיכונים, בהם חשש מוגבר לתסמונת דאון בה ילקה היילוד. על מנת למנוע את התממשותו של הסיכון הזה, ניתן לעשות 2 בדיקות. הבדיקה הראשונה היא בדיקת חלבון עוברי. הבדיקה השניה היא בדיקה של דיקור מי שפיר. הבדיקה הראשונה היא פשוטה, נלקח דם מן האם והדם הזה נבדק במעבדה. הבדיקה השניה היא פולשנית: יש צורך לחדור עם מחט אל מי השפיר שברחם, לשאוב משם כמות מסויימת של מי שפיר, ומים אלה נבדקים במעבדה. הבדיקה הראשונה, בדיקת החלבון העוברי, אין עימה סיכונים של ממש לעובר או ליולדת. הבדיקה השניה היא יקרה יותר, פולשנית, ועלולה, אם כי לא בשכיחות רבה, לגרום להפלה. זוהי כאמור בדיקה פולשנית, ויש מן האמהות המסרבות להסכים לביצועה, אם משום הסיכון של ההפלה, ואם מסיבות של אמונה ודת, או סיבות אחרות.


באמה של התובעת בוצעה בדיקת החלבון העוברי. לא בוצעה באמה של התובעת הפרוצדורה של דיקור מי השפיר. טענות האם הן, כי היה מקום שלא לבצע כלל את בדיקת החלבון העוברי; ובעיקר כי הודע לה על תוצאות בדיקת החלבון העוברי, תוך סטיה מרמת זהירות נדרשת, וכי סטיה זאת הביאה אותה להימנע מביצוע הבדיקה של דיקור מי השפיר. לטענתה גם לא הוסברה לה מהותה של בדיקת החלבון העוברי, ומשמעות התוצאה של בדיקה זו. כמו כן נטען שהיתה זו רשלנות מצד עובדי הנתבעת מס' 1, בכך שלא היפנו את האם לבדיקה של דיקור מי שפיר תוך דילוג על בדיקת החלבון העוברי. בגין כל אלה מיוחסת רשלנות לנתבעת מס' 1, שהפעילה תחנה לבריאות המשפחה ("טיפת חלב") במקום מגוריה של האם בשכונת "עמישב" שבפתח-תקוה.


לנתבעת מס' 2 לא מיוחסת רשלנות בקשר לאופן ביצוע בדיקת החלבון העוברי במכון הגנטי שליד בית החולים "שיבא" בתל-השומר, וגם לא לגבי הנכונות והדיוק שבתוצאות הבדיקה. נטען לגביה, כי הקריטריונים שהיו נקוטים בידי הנתבעת מס' 2 ורופאיה בקשר לבדיקה זאת היו לא נכונים, ובעיקר נטען לרשלנות בקשר לאופן שבו הודע לאם על תוצאות הבדיקה. הטענה היא כי ההודעה על תוצאות הבדיקה נוסחה בסגנון אופטימי יתר על המידה, דבר שמנע מאת האם, אשה קשת יום ופשוטה, להבין נכונה ולשקול בצורה נאותה את מצבה על מנת שתחליט כראוי את ההחלטה המתחייבת במקרה דנן, לכל הדעות, והיא להיזקק לבדיקת דיקור מי השפיר.


3. יש הבדל מהותי באשר לטיבן של התוצאות של שתי הבדיקות האמורות. בדיקת החלבון העוברי מביאה לתוצאה סטטיסטית המעריכה את מידת הסיכון לאפשרות שהיילוד ילקה בתסמונת דאון. התוצאה מתבטאת בשבר, מונה אל מול מכנה. המונה הוא תמיד המספר 1 וככל שהמכנה גדול יותר, כך הסיכון קטן יותר. מצב זה מצריך קביעת "קט אוף", הוא הגבול שמצידו האחד המסקנה היא כי הבדיקה חיובית, היולדת בסיכון המצדיק, לכל הדעות, דיקור של מי שפיר, ואילו מצידה השני של המשוואה פירוש הדבר שהבדיקה שלילית והסיכון ללידת ילד פגום, נמוך יותר.


קביעת ה"קט אוף" נעשית על ידי משרד הבריאות או בתי החולים, על פי הנהוג בעולם באותה עת, והגבול משתנה על פי פרמטרים שונים ובהם גיל היולדת וכדומה. נעשה כאן מעין הליך של ניפוי (סקרינינג), על מנת שלא להעמיד את כל היולדות, בכל גיל, בבדיקה של דיקור מי שפיר, כאשר נלקחים בחשבון נתונים חברתיים ואחרים, לרבות עלויות הבדיקה וניתוב נכון של מאמצי המערכת הרפואית, אל מול צרכי הבריאות הכלליים והמשאבים העומדים לרשות המערכת. במועד הרלוונטי לעניננו, נקבע כי ה"קט אוף" יעמוד על 1:200. תוצאת הבדיקה לגבי האם, היתה 1:250 ובקשר לכך ניתנה על ידי עובדי הנתבעת מס' 2, לאם, ההודעה הבאה מאת רופאי היחידה לבדיקות חלבון עוברי במרכז הרפואי על שם ח. שיבא בתל-השומר, כפי הנוסח המופיע ב-ת2/ג:


"המחלקה לגנטיקה תאריך: היחידה לבדיקות חלבון עוברי מספר בדיקה: ... סקר ביוכימי למומים מולדיםגב' נכבדההננו שמחים להודיעך כי בדיקת הסקר הביוכימיות אותה עברת נמצאה תקינה. הסיכון לתסמונת דאון עפ"י שכלול בדיקות הדם (חלבון עוברי HOG) בהתחשב בגילך ובמשקל גופך הינו 1:250.התוצאה התקינה אינה שוללת באופן מוחלט מום במערכת העצבים או תסמונת דאון ואינה שוללת מחלות ומומים אחרים בעובר.אנו מאחלים לך המשך הריון מוצלח ומזכירים לך לדווח לנו על תוצאות ההריון גם אם יסתיים חלילה טרם המועד המצופה... בברכה ד"ר גד ברקאי"



4. קביעת ה"קט-אוף" היא קביעה שבמדיניות. בע.א. 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, נדונה מדיניותו של המפקח על הביטוח לגבי חברת ביטוח שכשלה. מדובר בנושא שונה מזה שבעניננו, אך ניתן להחיל גם על עניננו את מה שנפסק שם, מפי כב' הנשיא שמגר, באומרו:



"קיים קושי גדול בהוכחת ההתרשלות שבעצם ההחלטה על מדיניות מסויימת. סביר להניח שבדרך כלל, גם אם ההחלטה ניתנת לביקורת, אין היא עולה כדי מעשה רשלני ... . במקרה כזה, עדיף שלא להכיר בחובת זהירות ולמנוע דיון ארוך ויקר בשאלת קיומה או העדרה של התרשלות בהחלטה שבשיקול דעת שלטוני. (עמ' 78).הנזקים מהסוג שבו מדובר הם נזקים מפעולה שלטונית של רשות, המפעילה את שיקול דעתה בבחירת המדיניות הראויה. נזקים אלו הם סיכון הנובע מהחיים בחברה מודרנית מאורגנת. הסיכון לסבול מנזקים אלו הוא שווה לגבי כל הפרטים החיים באותה חברה, ודומה שלטווח ארוך הוא גם יתפזר בצורה שווה פחות או יותר לכלל האוכלוסיה... . זאת להבדיל "מסיכון מיוחד" אשר מגדיל את הסיכון היחסי שבו מצוי אדם ספציפי, ומצדיק מתן פיצוי בנזיקין."



ראה גם: ע.א. 653/97 חברת מרכז ברוך וצפורה נ' עירית תל אביב יפו, תקדין עליון 99(3) עמ' 163.


לא שוכנעתי, במקרה דנן, שהיתה התרשלות כלשהיא בקביעת ה"קט אוף" ל - 1:200. קביעה זו תואמת את המקובל בענף הרפואה באותה עת; מדובר בשאלה של מדיניות שביסודה שיקולים חברתיים, כלכליים ורפואיים שיש להם השלכות רחבות; לא הוכח פגם בשיקולים ובהחלטה שניתנה בקשר לכך; עדותו של פרופ' קאקל בקשר לכך מקובלת עלי, ומסקנתי היא כי אין בכך רשלנות.


5. לעומת זאת, יש מקום לטרוניה מצד התובעת ואמה, באשר לניסוח ההודעה על תוצאות הבדיקה. כזכור, נקודת ה"קט אוף" היא 1:200. התוצאה לגבי התובעת היתה 1:250. תוצאה זו באה בגדרה של תוצאה תקינה, אך עדיין מדובר בסיכון שהוא קרוב למדי לתוצאה בלתי תקינה. סיכון זה עדיין מצדיק המשכם של בירורים נוספים בתחנה לטיפול באם וביולדת. למרות זאת, נכתב בהודעה כי הרופאים "שמחים" להודיע על תוצאות הבדיקה; נאמר שהבדיקה "נמצאה תקינה". מדובר על "הריון מוצלח". אמנם, המסמך מאזכר גם כי "התוצאה התקינה אינה שוללת באופן מוחלט מום במערכת העצבים או תסמונת דאון..." אך ההודעה אינה מלווה בהמלצה ליולדת כי עליה לפנות לבדיקות נוספות, ובהן דיקור מי שפיר, שזו הפרוצדורה שהיתה מומלצת באותה עת על ידי משרד הבריאות למי שמצויה בהריון והיא בת 37 שנים ומעלה וכי ניתן לערוך את הבדיקה של דיקור מי השפיר ללא תשלום. במצב דברים זה ניתן לומר שהיה מקום לניסוח ההודעה בצורה "פחות אופטימית", תוך הדגשת רצינות המצב, ומתן הסבר מתאים על מהות התוצאה והסיכונים. כך נעשה בשנים שלאחר מכן (ראה למשל ת2/ב).


אני סבור שהטרוניה מוצדקת, וכן כי מדובר בסיטואציה העשויה להקים בנסיבות מסויימות עילה של רשלנות. אך אני מסופק אם היתה רשלנות במקרה שבעניננו. מדובר בבדיקה שנעשתה ביום 5.8.90 והיה זה בתקופה שבה החל ענף זה של הרפואה להתפתח; כאמור, לא היתה רשלנות בקביעת ה"קט אוף" וגם לא בביצוע הבדיקה. היינו, לא נטען כי תוצאות הבדיקה אינן נכונות או שהבדיקה המעבדתית נעשתה שלא כראוי. מדובר אך בניסוח ההודעה על תוצאות הבדיקה. אנו מדברים בסגנון ובניסוח, לא במהות. הבדיקה אכן היתה תקינה; יש מקום לזהירות בהתבטאות כלפי האם שבהריון, תוך כוונה שלא ליצור חששות ופחדים מוגזמים. צויין במפורש שהבדיקה התקינה "אינה שוללת באופן מוחלט מום... או תסמונת דאון". העתק מן ההודעה הומצא לתחנת טיפת חלב. רופאי התחנה הם אלה המטפלים באם שבהריון, ולא רופאי המכון הגנטי שביצעו את הבדיקה. היה אכן מקום לציין בהודעה שעל האם להיוועץ נוספות ברופאי בתחנה. אך התחנה עודכנה והיוועצות זו אכן קויימה ואת מידת החומרה שבתוצאות הבדיקה, ואת מידת ההכרח בביצוע בדיקת דיקור מי השפיר, שקלו רופאי התחנה, ובצדק הושאר הדבר על ידי המכון הגנטי, למערכת היחסים שבין האם לבין הרופאים המטפלים בה.


לאור כל האמור, מסקנתי היא שיש לדחות את תביעתה של התובעת בכל הקשור לפעולת המכון הגנטי שליד בית החולים "שיבא" ולבדיקת החלבון העוברי שבוצעה על ידי רופאי המכון.


6. מצוי בפנינו תיק המסמכים המלא המתעד את השירות הרפואי שניתן לאם בתחנה לבריאות המשפחה בעמישב (נ3/). האם טופלה באותה תחנה על ידי הרופאה ד"ר ורשבסקי ועל ידי האחיות שעבדו באותה תקופה בתחנה, הגב' אביטל שקד והגב' תקוה מלמד ז"ל.


ביום 25.7.90 נרשם כי האם "הופנתה לבדיקות כולל חלבון עוברי והעמסת סוכר מוזמנת ביום שני 30.7 לרופאת נשים צריכה לעבור דיקור מי שפיר". ההדגשה היא במקור לרבות מתיחת קו הדגשה בצבע אדום. ביום 30.7.90 נבדקה האם על ידי הרופאה ד"ר ורשבסקי ונרשם בתיק: "המלצה לבדיקת מי שפיר. קיבלה הפניה למכון גנטי. כמו כן קיבלה הפניה לחלבון עוברי אם לא תבצע מי שפיר". ביום 22.8.90 נרשם כי "בשיחה עם האשה עם הרופא נשים שלה ונאמר לה שאין צורך בבדיקת מי שפיר...". לצד רישום זה שבעמ' 13 של נ3/, ציינה הרופאה כי מדובר בד"ר הומברג אשר העיד שאין זה מתקבל על הדעת, שהוא הסביר לאם שאין צורך כי תבוצע בדיקת של דיקור מי השפיר. ביום 10.9.90 נרשם: "בדיקת רופאה מסרבת לבצע דיקור מי שפיר". גם כאן מתחת למילים "דיקור מי שפיר" ישנה הדגשה בצבע אדום. סירובה של האם לבדיקת דיקור מי השפיר, נרשם גם בעמ' 9 של נ3/ כאשר מתחת למילה "מסרבת" מתוח קו.
ד"ר ורשבסקי אישרה בעדותה כי "הוסבר לה (היינו - לתובעת - ש.ב.), כי בגילה יש לה סיכון גבוה להביא ילד עם תסמונת דאון מונגולואיד" (עמ' 81), וכן: "הסברתי לה שהיה עליה לבצע את הבדיקה וטענתה היתה כי היא עשתה בדיקת חלבון עוברי, ושלפי הערכים של אותו זמן, החלבון העוברי, לדבריה היה תקין. הוסבר לה שוב כי בדיקת החלבון העוברי אינה תחליף לבדיקת דיקור מי שפיר, ושזוהי בדיקה סטטיסטית בלבד ודיקור מי שפיר זו הבדיקה היחידה לאיתור מומים גנטיים של תסמונת דאון". עדיין אפשר היה לבצע את הבדיקה "אבל היא סירבה... היא אמרה שהיא מפחדת לבצע את הבדיקה הזאת". ד"ר ורשבסקי שללה בתכלית כי ד"ר הומברג יכול היה להמליץ לאם שלא לעשות בדיקה של דיקור מי שפיר והסבירה: "הוספתי בכתב ידי שמו של הרופא (ד"ר הומברג), אמרתי לה שהדבר הזה לא יתכן ושהוא לא יכול היה לומר לה דבר כזה".
האחות הגב' אביטל שקד העידה: "גם אני וגם הרופאה כשהיא נבדקה על ידי הרופאה, חזרנו והדגשנו בפניה את חשיבות ביצוע הבדיקה..." (עמ' 99). היא היתה ערה לכך שאין צורך בבדיקת החלבון העוברי שעה שממילא מיועדת היתה האם להיבדק בדיקה של דיקור מי שפיר, לאור גילה, והסבירה כי הפנייתה של האם לבדיקת החלבון העוברי נעשתה "היות והיא סירבה, המלצנו שלפחות אולי אם תעשה בדיקת חלבון עוברי, התשובה תהיה תקינה או לא אז תשקול את המשך צעדיה" (עמ' 101). היא היתה ערה לכך שהתוצאה של 1:250 "זה בעל סיכוי גבוה לאיזה שהיא בעיה עם העובר, אולם גם אז "כאשר יש שיקלול של 1:250 ואז אנו מפנים לייעוץ גנטי, כשמופיע שיקלול כזה עלינו להתריע בפני האשה כי אנו ממליצים לה לפנות לייעוץ גנטי", היינו לבדיקת דיקור מי שפיר. כזכור, גם לאחר בדיקת החלבון העוברי נרשם בנ3/ כי האם מסרבת לבצע את בדיקת דיקור מי השפיר.
7. מסקנתי היא, לאחר שאני נותן אמון בעדותן של ד"ר ורשבסקי ושל האחות הגב' שקד, כי הובהר לאם, כנדרש, הצורך לבצע את בדיקת דיקור מי השפיר. הומלץ על כך בתוקף על ידי עובדי התחנה הן לפני בדיקת החלבון העוברי והן לאחר מכן. משיקוליה, הסתפקה האם בבדיקת החלבון העוברי; ככל הנראה לא רצתה לסכן את ההריון היקר בהפלה אפשרית עקב דיקור מי שפיר. עיון בנ3/ מלמד שקודם להריון הנוכחי, נכנסה האם להריון פעמיים, והפילה. אינני סבור שאם ההודעה על בדיקת החלבון העוברי היתה מנוסחת בפחות אופטימיות, היה משתנה משהו באשר להחלטתה.
פרופ' שרף מפרט בחוות דעתו נ8/ כי "קיים גם סיכון של 1% למות העובר עקב בדיקות אלה" של דיקור מי השפיר, וכן כי "ישנן נשים אשר מסיבות דתיות, אתיות או מפחד של פגיעה בהריון, אינן מסכימות לבדיקות האבחנתיות הפולשניות". לדעתו, וכך אני סבור היה במקרה דנן, "ההשגחה בטיפת חלב היתה כמקובל והוצע ליולדת בהזדמנויות מספר לבצע דיקור מי השפיר בגלל גילה וערך הסמנים הביוכימיים בסרום שהיו גבוליים לפי הערכים המקובלים במכון הגנטי של תל השומר. ברור היה לרופאים בטיפת חלב שקיים חשד סביר לאפשרות של תסמונת דאון". הוא מגדיר את אי מניעת לידת התובעת כ"אסון" אך לדעתו נבע הדבר "אך ורק מהחלטת האם אשר מנעה אפשרות של אבחנת המחלה בזמן ומניעת האסון ע"י הפסקת ההריון בשליש השני".
החלטת האם לא ניתנה בחלל ריק, אך בכל זאת היתה זו החלטתה שלה חרף המלצות הרופאה והאחיות בתחנת טיפת חלב, ואין לומר, במקרה דנן, שהיתה התרשלות מצד עובדי התחנה.
החלטה זאת, אותה ניתן להגדיר כ"החלטה מדעת", בדומה ל"הסכמה מדעת" (ע.א. 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל", תקדין עליון 99(3) עמ' 574) שניתנה חרף המלצות הרופאה והאחיות, יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנות, אף אם היתה כזאת, קודם לאותה החלטה מצד עובדי המכון הגנטי או מצד עובדי התחנה לבריאות המשפחה ב"עמישב", לבין התוצאה המזיקה שהיא לידתה של התובעת במצבה כפי שהיא, מונגולואידית.
8. אני מחליט, לאור כל הנ"ל לדחות את התביעה ואת ההודעה, ובנסיבות הענין לא אטיל הוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תסמונת RSD

  2. תסמונת הכותב

  3. תסמונת גולדנהר

  4. תסמונת זנב הסוס

  5. תסמונת בתר חבלתית

  6. תסמונת אנגינוטית

  7. תסמונת הצביטה בכתף

  8. תסמונת דיכאונית כרונית

  9. תסמונת דאון – זכויות פיצויים ?

  10. תסמונת נונן - אבחון בהריון

  11. גילוי תסמונת דאון - מי שפיר

  12. תסמונת התעלה הקרפלית - ביטוח לאומי

  13. תסמונת התעלה הקרפלית - חוות דעת מומחה

  14. תסמונת פוסט טראומטית במהלך שירות צבאי

  15. תסמונת פוסט טראומטית - אחוזי נכות

  16. תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים

  17. תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית

  18. תסמונת התעלה הקרפלית - איש מחשבים

  19. תסמונת המעי הרגיז עקב תאונת דרכים

  20. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון