האם צריך לצרף את קופת חולים כנתבעת בכתב תביעה ?

החלטה 1. א. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד 1994- (להלן "החוק") הביא לשינוי מהפכני בזכות לשירותי בריאות. על פי החוק "כל תושב זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה", "המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות" ו"קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה" (סעיף 3 לחוק). ב. סעיף 22 לחוק קובע כי - "קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה בטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור". ג. אדם נפגע בגין מעשה או מחדל של המזיק. נגרמו לו נזקי גוף קשים והוא נזקק לטיפולים רפואיים ויזקק להם גם בעתיד. האם יש מקום לצרף, כצד לתביעה שמגיש הנפגע כנגד המזיק, גם את קופת החולים שבה רשום הנפגע, ואשר נתנה ונותנת את השירותים הרפואיים לנפגע? זוהי השאלה העומדת במרכז ההחלטה שלהלן. 2. התביעה א. המבקשת מספר 1 (להלן-"התובעת"), הינה קטינה ילידת 1983. התובעת הגישה לבית משפט זה, יחד עם הוריה, המבקשים 2 ו3-, את התובענה שבת.א. 722/98. ב. ביום 26.3.98, כך נטען בכתב התביעה, עמדה התובעת מאחורי תחנת איסוף להסעת תלמידים בסמוך לפארק מיכל שבגינות שומרון בהמתנה להסעה לבית-הספר. לפתע נעקרה התחנה ממקומה, נפלה לאחור וקברה את התובעת תחתיה. התחנה היתה עשויה מעץ, היא לא היתה מקובעת כלל וגם לא היה בה פתח למעבר רוח. (להלן - "התאונה"). ג. בכתב התביעה נטען שכתוצאה מן התאונה נפגעה התובעת באורח קשה ביותר, ואובחנו בה שברים בחוליות עמוד השידרה עם פגיעה עיצבית בגב התחתון אשר גרמו לפרפלגיה מלאה ואובדן שליטה על הסוגרים. ד. בכתב התביעה נטען כי עקב מצבה הרפואי של התובעת ומגבלותיה הקשות - "(...) תדרש התובעת לטיפולים רפואיים אינטנסיביים, טיפולים פיזיוטרפיים, אביזרים אורטופדים, ואביזרי שיקוך רבים, אחות סיעודית צמודה, התאמת דיור, מלווה צמוד, התאמת ציוד למגבלותיה לרבות מיזוג אוויר מתאים למגבלות התובעת, מיכשור רפואי, צריכת חשמל מוגברת. כמו כן תדרושנה התובעות 1 ו2- לרכוש רכב רפואי המתאים למגבלותיה (...)". ה. בתביעה שהגישו התובעת והוריה, המבקשים 2 ו3- (ת.א. 772/98), הם עותרים לחייב את המשיבות (היינו, הנתבעות שהן: רשות מקומית הפועלת על פי דין, חברה כלכלית לפיתוח הרשות המקומית, וחברת הבטוח המבטחת את הנתבעות בפוליסת ביטוח אחריות כלפי נזקי צד שלישי אשר הוצאה ונמסרה כדין), לשלם להם פיצויים בגין נזקי הגוף והנזקים האחרים שנגרמו לתובעת ולהוריה. 3. הבקשה א. בבקשה שלפני עותרים המבקשים להתיר את תיקון התביעה שבתיק אזרחי 722/98. הם עותרים להתיר את צירופה של "קופת חולים לעובדים לאומיים בארץ ישראל" כתובעת נוספת, היינו תובעת מספר 4, וכן לתקן את הסעיפים 1 ו12- בכתב התביעה כדלקמן: "א. סעיף 1 יסומן 1א', ויתווסף סעיף קטן ב' לפיו - "התובעת 4 הינה קופ"ח המבטחת את התובעת 1 בבטוח רפואי בהתאם להוראות חוק ביטוח ממלכתי, תשנ"ד - 1994". ב. בסעיף 12 תתווסף פיסקה נוספת לפיה: "התובעת 1 קבלה את הטיפולים הרפואיים להם נזקקה ותזדקק בעתיד מאת התובעת 4 מכח הוראות חוק בריאות ממלכתי, תשנ"ד - 1994. בהיותה מיטיבת נזקיהם של התובעים 1-3, זכאית התובעת 4 להפרע את הוצאותיה עקב כך מן הנתבעות, מכח הוראות החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד - 1964". ג. בפירוט נזקי התובעים יתווסף לנזק המיוחד פריט הנזק המתיחס להוצאות תובעת מספר 4". ב. בבקשתם טענו המבקשים כי התובעת הינה חברת קופת חולים לעובדים לאומיים בארץ ישראל (להלן - "קופת החולים") וכי היא קבלה ותקבל בעתיד את חלקם של הטיפולים הרפואיים להם היא נזקקת כתוצאה מן התאונה מקופת החולים. בסעיפים 3 ו4- לבקשה טענו המבקשים לאמור: "3. קופה"ח פנתה את ב"כ המבקשים הח"מ בבקשה כי ייצג אותה בתביעה להשבת ההוצאות אשר נגרמו לה עקב אישפוזה של התובעת 1 והטיפול בה. נכון לחודש אוקטובר 98 מסתכמות ההוצאות בסך נומינלי של 176,725.- ש"ח. התובעת 4 שומרת על זכותה לעדכן את סכום הוצאותיה. 4. קופה"ח זכאית להשבת הוצאותיה אלו מכח הוראת סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הנזיקין (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד - 1964, מן המשיבות". ג. הבקשה לא נתמכה בתצהיר. 4. תגובת המשיבים א. המשיבות (הנתבעות) הגיבו על הבקשה ובקשו לדחותה הן מטעמים פורמלים והן מטעמים לגופו של עניין. ב. במישור הפורמלי טענו המשיבות כי דין הבקשה להידחות בשל כך שלא צורפו אליה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות הנזכרות בה וכן לא צורף לה יפוי כח כדין. ג. במישור המהותי טענו המשיבות כי דין הבקשה להדחות "שכן הבקשה מוקדמת מדי ובאה ליצור "סכסוך" בין התובעת שמבקשים לצרפה, קופת חולים לעובדים לאומיים (...) לבין הנתבעות, מקום בו למעשה אין כל מקום לסכסוך ביניהם". בנסיבות אלה, טענו המשיבות, "כל מטרתה" של הבקשה היא "לסבך את הדיון ולהאדיר את סכומי הנזק הנתבעים ואת שכר הטירחה בגינם, שכן בפועל, כאמור, אין כל סכסוך בין קופת החולים לבין הנתבעות והיחסים ביניהם מוסדרים מכח החוק". המשיבות הפנו, בהקשר זה, לסעיף 22 הנ"ל לחוק. ד. המשיבות הוסיפו וטענו כי זכות התביעה של קופת החולים, כמיטיבה, הן מכח סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הנזיקין (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד - 1964 (להלן-"החוק לתיקון דיני הנזיקין") והן מכח סעיף 22 לחוק, מוגבלת ל"הוצאות שהוצאו בעבר ואין מדובר בתביעה לגבי ההוצאות העתידיות". ה. בא כחן המלומד של המשיבות - הנתבעות, עו"ד משה ורבה, חתם את תגובתן של המשיבות כהאי לישנא: "8. אשר על כן, ובהתאם להצהרת הנתבעות כי במידה ובית המשפט הנכבד יקבע כי הן אחראיות כלפי התובעת הרי במילא תוכר אחריותן לשיפוי קופת החולים מכח סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי הבקשה לצירוף תובעת נוספת רק תכביד על הדיון ותסבכו ללא כל צורך והצדקה מה גם שמבחינה מהותית אין בה כל טעם". 5. המבקשים השיבו על תגובת המשיבות. לתשובה זו צורף "תצהירו" של עו"ד סוקולובסקי ("תצהירו" משום שהמסמך שהוכתר בכותרת תצהיר אינו נושא את אישורו של עו"ד או של גורם מוסמך אחר כי המצהיר הוזהר כחוק וכי המסמך נחתם בפניו), וכן צורף לתשובה יפוי כח של קופת החולים. בתצהירו ציין עו"ד סוקולובסקי, בין היתר, כי "נכון לחודש 10/98 מסתכמות ההוצאות בסך נומינלי של 176,725.- ש"ח (...)". 6. דיון א. לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבות ובתשובת המבקשים לתגובת המשיבות, ובטענות באי כח הצדדים שנטענו בעל-פה, הגעתי למסקנה כי מן הדין לקבל את הבקשה ולהורות על תיקון כתב התביעה כמבוקש. ב. תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- (להלן - "התקנות"), קובעת לאמור: "מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עיסקה אחת או סידרה אחת של מעשים או עיסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית". סבורני כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שזכות השיפוי של קופת החולים, שבגינה, כך טוענים המבקשים, ראוי לצרף את קופה"ח כתובעת נוספת, מתבססת על אותו המעשה עצמו שעליו משתיתים התובעים את תביעתם לפיצוי, היינו, המעשה או המחדל שגרם לתובעת את נזק הגוף האמור. כך גם אני סבור כי לו היו מוגשות שתי תביעות נפרדות בשל המעשה או המחדל הנטענים, (היינו, תביעת התובעים מזה, ותביעתה של קופת החולים מזה), היתה מתעוררת בשתיהן אותה שאלה, היינו אם הנתבעות אחראיות לנזקי ארבעת התובעים, אם לאו. הואיל וכך, אני סבור כי התקיימו בעניין שלפני דרישותיה הפורמליות של תקנה 21 לתקנות: ראו את רע"א 560/94 יוסף שושנה ו39- אח' נגד חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ ואח', פד"י מח(4) עמוד 63. ג. בנסיבות העניין, הואיל ולקופת החולים כבר קמה, לכאורה, עילת התביעה המזכה אותה לתבוע מן הנתבעות את סכום ההוצאות שכבר הוציאה על הטיפול בתובעת, אינני רואה לעסוק, במסגרת ההחלטה הנוכחית, בשאלה אם זכאית קופת החולים לכך שהנתבעות יחוייבו לשלם לה סכומי כסף בגין הוצאות שטרם הוציאה בפועל. עניין זה עוד תגיע שעתו להתברר במסגרת פסק הדין שיינתן לגוף התובענה. ד. על מכלול הזכויות והחובות הנובעות מן המשולש ניזוק - מזיק - קופת חולים, עמד בית המשפט העליון בפסק דינו המקיף והממצה בע"א 5557/95, 6881/95 סער חברה לבטוח בע"מ נגד אלחדד דוד ואח', פד"י נא(2) עמוד 724. הואיל והתובע בעניין שנדון בע"א 5557/95 הנ"ל טען טענות המתייחסות לפריט הנזק של הוצאות רפואיות צפויות בעתיד, בחן בית המשפט, במסגרת פסק הדין, את השאלה אם החוק הביא לשינוי בזכותם של נפגעי תאונות לתבוע פיצויים בגין טיפולים רפואיים שלהם נזקקו בעבר ושלהם יהיו צפויים בעתיד. בית המשפט קבע, שם, כי במשולש ניזוק-מזיק-קופת חולים, המיטיב, קופת החולים, הוא "מיטיב מכח הוראות חוק, וההטבה היא זכות חוקית שיש לניזוק, ללא כל תמורה מצידו, ובלי שחלה חובת השבה מצידו כלפי המיטיב". (שם, עמוד 748, מול האותיות א-ב). כאמור לעיל, זכותה של קופת החולים - המיטיבה - להיפרע מן המזיק, או ממבטחו, את סכום ההוצאות שהוציאה בפועל למתן שירותים לניזוק, נובעת מהוראת סעיף 22 לחוק. לאור הוראות הסעיפים 1, 3 ו22- לחוק, ולאור העקרונות שעל פיהן, אין לחייב את המזיק בפיצוי כפול ואין לתת לניזוק פיצוי כפול, הגיע בית המשפט בענין ע"א 5557/95 הנ"ל למסקנה כי יש לנכות את הוצאות הטיפולים הרפואיים, אשר זכאי הניזוק לקבל מקופת החולים בה הוא חבר, מסכום הפיצוי לו הוא זכאי מהמזיק, בשל נזק הגוף שנגרם לו (שם, בעמ' 750 עד 752, ובעיקר בעמ' 752 מול האותיות א-ב). בסעיף 31 לפסק דינו בע"א 5557/95 הנ"ל, כתב בית המשפט, מפי כב' השופט אור, לאמור: "31. קודם שאסיים בעניין זה של פיצוי על טיפולים רפואיים, אוסיף שתי הערות. א. המשולש ניזוק-מזיק-מיטיב, וקיום עילה לניזוק ולמיטיב לתבוע מהמזיק את המגיע לכל אחד מהם, מעוררים, כאמור לעיל, כמה קשיים מעשיים. על עיקרם של קשיים אלה ניתן להתגבר, אם תביעותיהם של הניזוק והמיטיב כנגד המזיק יידונו ביחד, באותו תיק. הדבר יכול להיעשות על ידי כך שקופת החולים תצורף כצד לדיון. במקרה כזה יוברר בהליך אחד מלוא שיעור ניזקו של התובע, תיקבע עלות הטיפול הרפואי בעבר, וכן אומדן הפיצוי הראוי בגין טיפול רפואי צפוי בעתיד. העלות הרפואית בעבר וזו הצפויה בעתיד לא ישולמו לתובע, באותם מקרים שעלות זו מגיעה (לגבי העבר) או תגיע (לגבי העתיד) לקופת החולים על פי סעיף 22 לחוק הבריאות. אמנם קיים קושי דיוני. לקופת החולים אין עילה לתבוע בגין טיפולים רפואיים שתעניק בעתיד. ראינו שעל פי סעיף 22 לחוק הבריאות היא זכאית לתבוע רק בגין הוצאות שהיו לה בפועל. אך נראה, שמעשית, ניתן וראוי לפתור קושי זה. במסגרת פסק דינו, יוכל בית המשפט לקבוע לא רק את עלות הטיפולים הרפואיים שניתנו בעבר. הוא יוכל, אם יתבקש לכך, גם לקבוע את שיעור ההוצאות הרפואיות הצפויות בעתיד. השיעור המהוון של הוצאות הטיפולים הרפואיים שיקבל הניזוק בעתיד מקופת החולים היה מהווה חלק מניזקו של הניזוק לולא היה זכאי לקבלת טיפולים אלה מקופת החולים חינם. הסכום לא ישולם לתובע, אך הוא יהווה את הסכום המגיע לקופת חולים אם תבוא הסכמה בין המזיק לקופת חולים לכך שהמזיק ישלם לקופת החולים את המגיע לה, לא רק לגבי העבר אלא גם לגבי העתיד. אם לא יאבה המזיק לכך אין מניעה שעל פי תביעה מצד קופת חולים יצהיר בית המשפט על זכותה להיות משופה על כל הוצאות רפואיות שיהיו לה בעתיד בגין הושתת עזרה רפואית לתובע בגין פגיעתו בתאונה. (...) כשיינתן פסק דין כזה, יש להניח שבאותו שלב יושג הסדר המתיחס גם לתשלום המגיע לקופת החולים בגין שירותים שתספק בעתיד. (...). (...) ב. המצב שנוצר עם חקיקת חוק הבריאות מצדיק לדעתי, הסדר כולל בין קופות החולים לבין חברות הביטוח. חברות הביטוח עומדות בדרך כלל מאחורי המזיקים, הנתבעים בתביעות על נזקי גוף. הן שבדרך כלל נושאות בחיוב לשפות את קופות החולים בגין הוצאותיהן על הטיפולים במבוטחיהם אשר עומדת להן תביעת נזיקין כלפי המזיקים המבוטחים על ידי חברות הביטוח. הסדר כולל כאמור - בלי שאכנס לפרטיו - ימנע את הצורך בהתדיינויות רבות ומיותרות בתביעתו של כל ניזוק, על כל ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, הן למבטחים והן לקופות החולים. אכן, הסדר כזה מתבקש ויפה שעה אחת קודם". ה. סבורני כי בנסיבות העניין שלפני, הן משום שכבר עתה התגבשה עילת תביעה לכאורית של קופת החולים כנגד המשיבות, והן לאור דבריו הנ"ל של כבוד השופט אור בפסק הדין בעניין ע"א 557/95 הנ"ל, מן הדין לדחות את טענתן של המשיבות על כך שתביעתה של קופת חולים תהיה בבחינת תביעה מוקדמת. ו. שקלתי גם את הטענות על כך שצירוף קופת חולים יסרבל, כביכול, את הדיון בתובענה ויכביד עליו. גם טענות אלה דינן להדחות. סבורני כי צירוף קופת חולים לא יגרום לשום סירבול מיותר שהרי ממילא יהיה צורך לברר מהם הטיפולים הרפואיים שלהם נזקקת התובעת ושלהם תיזקק גם בעתיד. ז. כך גם איני רואה כל מניעה למתן סעד הצהרתי כמבוקש בתיקון שאותו מבקשים התובעים להכניס לסעיף 12 לכתב התביעה: לעניין זה ראו את ע"א 331/75 "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נגד אליהו פלאצי ואח', פד"י לב(1) עמוד 63, בעמוד 71 מול האות ה'; דברים שצוטטו בהסכמה על ידי כבוד השופט אור בפסק דינו בע"א 5557/95, הנ"ל, שם, בעמוד 755. 7. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה. המבקשים יגישו כתב תביעה מתוקן תוך 21 יום מהיום. בנסיבות העניין, אינני רואה מקום לעשות צו בעניין ההוצאות. כתב תביעהרפואהמסמכיםשאלות משפטיותקופת חולים