בקשה לפי חוק לאכיפת פסקי חוץ - מקרקעין בישראל

פסק דין א. המבקשת, גב' היידי מ. פרף, (להלן: "המבקשת") הגישה לבית-משפט זה בקשה לפי החוק לאכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח1958-, לאשר פסקי חוץ שניתנו בתאריכים 5.3.94 ו- 2.11.94 בבית הדין הנייד של מחוז הווארד במדינת מרילנד שבארה"ב. עותקים של שני פסקי החוץ צורפו כנספחים א'+ב' של הבקשה, ותרגומם נספח ג'. ב. המשיב מס' 1 מר גיורא פרף, (להלן: "המשיב מס' 1"), היה בעלה של המבקשת, והמשיב מס' 2, מר נדב פרף (להלן: "המשיב מס' 2"), הוא אחיו של הבעל. פסק-הדין מיום 5.3.94 קובע כי המבקשת תהא מגורשת מן המשיב מס' 1 מר גיורא פרף. הסכם הפירוד מיום 12.1.94 הוא חלק בלתי נפרד של פסה"ד של הגירושין, המשמורת על הילדים הקטינים ניתנת למבקשת, בכפוף לזכויות ביקור שנקבעו לטובת המשיב מס' 1, לפי הסכם שנערך בין הצדדים. עוד נקבע שעל המשיב מס' 1 לשלם דמי תמיכה לילדים, לפי מה שנקבע והותנה בהסכם שבין הצדדים, וכן תשלום מזונות למבקשת, גם כן כפי שנקבע בהסכם שבין הצדדים. ג. בהודעה מיום 2.11.94 (נספח ב' של התובענה העיקרית), צויין שבבעלות המשיב מס' 1 נכס דלא ניידי בישראל, על שמו או על שם אחיו, מר נדב פרף. צויין בהודעה שהצדדים דורשים שנכס זה לא יימכר (גם אם יהא רשום על שם אחר כלשהו), ולא ימושכן, ושהמבקשת תהא רשאית לרשום הודעה זו (מיום 2.11.94) במשרדי הרישום של נכסי דלא ניידי, כדי להודיע על קיום ההודעה ותחולתה לגבי הנכס. כמו כן צויין בהודעה הנ"ל שפרקליטי הצדדים קיבלו הסכמת לקוחותיהם להסכים לרישום הודעה זו ע"י ביה"ד הנייד למחוז הווארד במרילנד. הסכם הפירוד שבין המבקשת לבין המשיב מס' 1, מיום 12.1.94, צורף לתובענה שבתיק זה לפי החלטת כב' השופט מר ע. גרשון מיום 5.12.96, בתיק המ' 31759/96. ד. ככל שהדבר נוגע לייצוג של המשיב מס' 1 מר גיורא פרף הומצא לתיק זה של ביהמ"ש יפוי כח ע"י עוה"ד ראובן פניו מיום 10.8.96, ועוה"ד ראובן פניו הודיע בישיבת ביהמ"ש מיום 7.1.97: "אני מציין שמר גיורא פרף חתם לי אישית ויפוי הכח שלו מתויק בתיק ביהמ"ש". ה. מבהיר ב"כ המבקשת בסיכומיו מיום 13.7.97 (פיסקאות א'+ב') שבקשתו במסגרת פסק הדין החלקי מתייחסת למשיב מס' 1 בלבד, וכי למשיב מס' 2 אין נגיעה לאכיפת פסק הגירושין והסכם הפירוד הנספח לו, ולמעשה אין בתשובת המשיבים התנגדות כלשהי לאכיפת פסק הגירושין והסכם הגירושין, ולמעשה טענת המשיב מס' 2 היא שלא היה צד להליכים, ואין מקום לאכוף לגביו את ההודעה מיום 2.11.94 (נספח ב'). ו. מעיון בסיכומיו של עוה"ד פניו מטעם המשיבים עולה שלמעשה אין בו טענה מדוע אין לאכוף את פסק הגירושין והסכם הפירוד, ככל שאלה מתייחסים למשיב מס' 1. לפיכך, אני נעתר לבקשה ונותן בזה פסק-דין חלקי בין המבקשת מחד גיסא לבין המשיב מס' 1 מר גיורא פרף מאידך גיסא, ומכריז שפסק-החוץ שניתן ע"י בית הדין הנייד של מחוז הווארד במדינת מרילנד, מיום 5.3.94, בין התובעת היידי פרף והנתבע ד"ר גיורא א. פרף בתיק אזרחי 20281CA 92 [נספח א' של התובענה שבפניי] הינו פסק אכיף כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח1958-, ולרבות גם הסכם הפירוד שבין צדדים אלה מיום 12.1.94, כפי שצורף להליך העיקרי עפ"י החלטת כב' השופט ע. גרשון מיום 5.12.96, המ' 31759/96. אני מחייב את המשיב מס' 1 לשלם למבקשת הוצאות הליכים אלה בסכום של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, שישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות אגרת המשפט בסכום של 578 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום 13.4.95 ועד התשלום המלא בפועל. ז. אדון עתה במחלוקת שבין המבקשת לבין המשיב מס' 2 מר נדב פרף (אחיו של המשיב 1), מחלוקת המתמקדת בעניין ההודעה של בית הדין הנייד של מחוז הווארד, מדינת מרילנד, מיום 2.11.94, נספח ב' של התובענה העיקרית. בעניין זה עתר מר נדב פרף בהמ' 34484/96, למחיקת ההליך כנגדו מן הטעם שלא היה כלל צד להליכים, ואלה גם לא התנהלו נגדו, ובאין פסק דין כנגדו במרילנד ממילא אין לבצע את פסה"ד כנגדו שם, ומכאן שלפי סעיף 3(4) של החוק לאכיפת פסקי חוץ, לא ניתן לאכוף את פסה"ד כנגדו בישראל. לטענת המשיב מס' 2 פסה"ד שבמרילנד התמקד בהליכים שבין בני הזוג (המבקשת והמשיב מס' 1) שהיו נשואים, והרי משיב מס' 2 לא היה צד לנישואין אלה, ואף לא להליכים שהתנהלו ביניהם בבית המשפט במרילנד, ולא ניתנה לו אפשרות לטעון שם את טענותיו, ולהביא ראיותיו בפני ביהמ"ש במרילנד, ואין להכריז על אכיפת הפסק כנגדו לאור סעיף 6(2) של החוק לאכיפת פסקי חוץ, תשי"ח1958-. ח. המבקשת מאידך גיסא הגישה גם היא בקשה בהמ' 34157/96, לחייב את המשיב מס' 2 להשיב בתצהיר על מספר שאלות בהן נשאל, בין היתר, גם האם חתם על טופס יפוי כח לטובת עוה"ד יוסף סגל, והאם נכון שנתן הסכמתו לאמור בהודעה מיום 2.11.94 שהיא נספח ב' לתובענה העיקרית. טענת ב"כ המבקשת היא שמעיון בהודעה הנ"ל, נספח ב' לתובענה, עולה, לכאורה, כי זו מאושרת ע"י מר קרל גודמן, שאמור להיות בא-כוחו של גיורא פרף, ובהסכמת נדב פרף (ההדגשה שלי - י.ג). לפי האמור בסעיף 7 של ההודעה, (נספח ב' של התובענה העיקרית), פרקליט הנתבע (דהיינו, פרקליטו של גיורא פרף) קיבל גם את הסכמת נדב פרף לרישום הודעה זו. כמו כן, כאמור, ניתנה חתימת המשיב מס' 2 על יפוי כח לטובת עוה"ד יוסף סגל, וחתימתו אושרה ע"י נוטריון. מכאן טענת ב"כ המבקשת שיש לחייב את המשיב מס' 2 להשיב בתצהיר על השאלון ולהיחקר ביחס לתצהיר שייתן. ט. לגבי בקשת המשיב מס' 2 למחוק את התובענה כנגדו (המ' 34484/96), עותר ב"כ המבקשת להכריע בגורל בקשה זו, רק לאחר שמשיב מס' 2 ישיב על השאלון ולאחר שיתקיים דיון בבקשה, והמשיב מס' 2 ייחקר על תשובותיו לשאלון. לחילופין, ובהעדר תצהיר, עותר ב"כ המבקשת לדחות את טענות המחיקה של משיב מס' 2, זאת בשים לב לאמור בתוכנה של ההודעה (נספח 2 לתובענה העיקרית), ובשים לב לחתימת משיב מס' 2 על ייפוי הכח שניתן לטובת עו"ד יוסף סגל, וכן יש לדחות טענותיו כאילו לא היה צד להליכים, ומה עוד שמשיב מס' 2 איננו טוען כאילו לא הסכים למתן ההודעה, ואינו טוען שעוה"ד קרל גודמן לא אמר את האמת לביהמ"ש שבארה"ב. י. אשר לטענת המשיבים לפיה פסק דין של בימ"ש זר המתייחס לזכויות במקרקעין בישראל איננו אכיף בישראל, לאור הוראת סעיף 3(4) לחוק לאכיפת פסקי חוץ, מציין ב"כ המבקשת כי ראוי לדון בטענה זו במסגרת התובענה גופה, ולא בבקשת המחיקה. לטענת ב"כ המבקשת הפרשנות הנכונה להוראת סעיף 3(4) לחוק אכיפת פסקי חוץ היא שעל הפסק להיות בר-ביצוע במדינה בה ניתן, דהיינו, שעל הפסק להיות כשיר לביצוע במדינה בה ניתן, ובענייננו משמעות הדבר שההודעה, נספח ב' לתביעה, כשירה היתה להתבצע אילו היו אלה מקרקעין במדינת מרילנד, דהיינו, על הפסק להיות כשיר לביצוע במדינת מוצאו, ועל כך יש להוסיף שמדובר בהודעה (נספח ב' לתובענה) שניתנה בהסכמה, ומכאן שאין מניעה לאוכפה, לא במדינת המוצא, ולא בישראל. יא. עמדת ב"כ המשיבים בסיכומיו היא שהמשיב מס' 2 נדב פרף, לא היה צד להליכים, ושמו איננו מופיע בכותרת פסק-הדין, כך שהאכיפה מתבקשת כנגד אדם שאין כנגדו מאומה במדינת מרילנד. על כך יש להוסיף שלביהמ"ש במרילנד לא היתה סמכות לפסוק בנוגע למקרקעין בישראל. הכלל במשפט הבינלאומי הוא שבנוגע למקרקעין ביהמ"ש המוסמך הוא ביהמ"ש של המדינה בה מצויים המקרקעין. רק בימ"ש מוסמך של מקום המקרקעין יכול ליתן צו אפקטיבי בנוגע לאותם מקרקעין. לדעת ב"כ המשיבים יש למחוק את המשיב מס' 2 כבעל דין בהליכים אלה, ואין לחייבו במתן תשובות לשאלון. אין לאכוף בישראל את האמור בפסה"ד הזר בנוגע למקרקעין, ויש להתעלם מסעיפים 4+5 של ההודעה, אשר מסומנת כנספח ב' לתובענה העיקרית. יב. לאחר שעיינתי בדבר נראה לי שיש לדחות את טענות המשיב מס' 2 בכל הנוגע למחיקת התובענה כנגדו וראוי הוא להכריע בטענותיו במסגרת הדיון שיתקיים בתובענה העיקרית לגופו של ענין. הכלל ביחס למחיקת תובענה על הסף הוא: "המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית-המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... דחייה של תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית-המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו-להידחות..."עיינו: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, ל"ו (2) פד"י, עמ' 151. זו גם ההלכה בעניין ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, ל"ז(4) פד"י, עמ' 721. אשר לטענה לפיה נדב פרף לא היה צד להליכים ושמו אינו מופיע בכותרת פסה"ד הזר, הרי לא ניתן להתעלם מכך שלכאורה נאמר בסעיף 7 של ההודעה מיום 2.11.94 (נספח ב' של התובענה) שלמטרות המוגבלות של המסמך, ב"כ הנתבע במרילנד (עו"ד קרל גודמן) קיבל את הסכמתו של מר נדב פרף, וגם מתחת לחתימת קרל גודמן, כב"כ של גיורא פרף, נאמר: "ובהסכמת נדב פרף". על כך גם יש להוסיף את ייפוי הכח הבלתי חוזר שנתן נדב פרף (יחד עם גיורא פרף) לעוה"ד יוסף סגל. יג. מובן שכל הטענות ביחס למשמעות הנובעת מן האמור לעיל תצטרך להתברר בתיק העיקרי, אך אין מקום להכריע בגורל הטענות במסגרת בקשת המחיקה, כך גם לגבי טענת ב"כ המשיבים לפיה לא היתה סמכות לביהמ"ש במרילנד לפסוק בנוגע למקרקעין בישראל. כעולה מעיון בהחלטתו של כב' הנשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, השופט י' וייס, המ' (י-ם) 483/83, ת.א. 1074/82 לוי נ' ברוך, פסקים מחוזיים, תשמ"ד (ג'), עמ' 45, קיימים חריגים לרעיון האפקטיביות, אשר לפיו רק ביהמ"ש של מקום המקרקעין יכול להוציא צו אפקטיבי ביחס למקרקעין (שם, בעמ' 53 סיפא), וזאת כאשר התביעה המובאת בפני ביהמ"ש אינה נוגעת למקרקעין גופם אלא: לחוזה בקשר למקרקעין או ליחסי אמון בקשר למקרקעין, או לתרמית בקשר למקרקעין (עמ' 55 של ההחלטה). כותב כב' הנשיא י' וייס, שם, בעמ' 55 של החלטתו: "כאשר ישנו חוזה בקשר לנכסי-דלא-ניידי הנמצאים מחוץ לתחום המדינה והתביעה היא אישית כנגד אחד מן הצדדים לחוזה ובנוגע לאותם מקרקעין, הרי שבמצב זה יש סמכות לבית המשפט המקומי". על יסוד האמור לעיל, אין לשלול מראש את האפשרות שייקבע, לאחר דיון בתובענה העיקרית, שבנסיבות העניין ביהמ"ש במדינת מרילנד מוסמך היה לפסוק גם כנגד מר נדב פרף (על יסוד הסכמתו), ביחס למקרקעין אלה, חרף היותם בישראל, ומכאן שלכאורה אין גם לשלול את המסקנה שהפסק אשר ניתן במרילנד כשיר לביצוע במדינה בה ניתן, וסוגיות אלה תצטרכנה להתברר בשעת הדיון בתיק העיקרי. יד. מסקנתי היא שאין מקום למחיקת התובענה כנגד המשיב מס' 2, ויש להורות לו להשיב בתצהיר על השאלון שנשלח אליו. ניתנת בזאת איפוא החלטה לפיה אני דוחה את בקשת המשיב מס' 2 בדבר מחיקת התובענה (המ' 34484/96), והטענות נשוא הבקשה תתבררנה לגוף הענין בתיק העיקרי. כמו כן, אני מחייב את המשיב מס' 2 להשיב בתצהיר על השאלון נשוא המ' 34157/96, וזאת בתוך 21 יום ממועד המצאת החלטה זו למשרדו של ב"כ המשיב מס' 2. אכיפת פסק דיןמשפט בינלאומימקרקעיןאכיפת פסק חוץ