בקשה לתקן בקשת רשות להתגונן - סדר דין מקוצר

החלטה 1. א. המשיב (להלן-"הבנק") הגיש כנגד המבקשת וכנגד אחיה שבתאי ברכה, תביעה סדר דין מקוצר (תיק אזרחי 10704/96). בתביעתו עתר הבנק, בין היתר, לחייב את המבקשת לשלם לו סך של 1,606,416.- ש"ח בתוספת ריבית כמפורט בכתב התביעה. ב. המבקשת הגישה בקשה לרשות להתגונן (המרצה 22033/97). בקשה זו נקבעה לדיון פעמים אחדות אך שמיעתה, לגופה, נדחתה פעמים אחדות בשל סיבות שונות שאין זה המקום לפרטן. בסופו של דבר, ביום 29.3.99, הוחל הדיון בבקשה לגופה: המבקשת נחקרה בחקירה נגדית על תצהירה, וכן נחקר רואה החשבון מר שיוביץ על שני התצהירים שנתן בתמיכה לבקשה (תצהיר מיום 6.7.97 ותצהיר מיום 12.6.97). לאחר מכן, בשל בעיה הקשורה לקלדנות, נדחה הדיון למועד אחר. ברם, גם מועד זה בוטל בשל החלטת בית המשפט ונדחה למועד חדש. ג. שלושה ימים לפני המועד החדש הנ"ל שנקבע לדיון בבקשת הרשות להתגונן, הגישה המבקשת בקשה להתיר לה לתקן את בקשתה למתן רשות להתגונן "באופן שתכלול חוות דעת חשבונאית מטעמה של המבקשת לרבות כל המסמכים הבנקאיים והחשבונאיים שעליהם מבוססת חוות הדעת והינם חלק בלתי נפרד ממנה". (בשא 9440/99). ד. בפתח הישיבה שנועדה להמשך שמיעת הבקשה למתן רשות להתגונן, ולאור הגשתה של הבקשה הנ"ל שבבשא 9440/99, הבעתי את דעתי כי לכאורה "נראה כי ההגיון מחייב שבקשה זו (היינו, בשא 9440/99. ע.ג.) תידון בטרם יושלם הדיון בהמרצה 22033/97". לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקיים את הדיון בבשא 9440/99 תחילה. ה. הבקשה שבבשא 9440/99 נתמכה בתצהירים של המבקשת ושל רו"ח גדי שיוביץ. המבקשת ורו"ח שיוביץ נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם, הצדדים סיכמו את טענותיהם ועתה הגיעה שעת ההכרעה לגוף הבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן. 2. נימוקי הבקשה א. המבקשת טענה כי מן הדין להענות לבקשה ולהתיר את תיקון בקשתה לרשות להתגונן כך שתכלול חוות דעת חשבונאית מטעמה. ב. בתצהיר שנתנה המבקשת בתמיכה לבקשתה, הפנתה את בית המשפט לסעיף 66 לתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן והצהירה כי "כי בעת שהגשתי את בקשת הרשות להתגונן, לא איפשר לי בנק לאומי לקבל את המסמכים הבנקאיים במלואם שיספקו לי את התשתית העובדתית המלאה להכנת בקשת הרשות להתגונן. הסיבה שהמסמכים לא היו בידי היתה שחולית המדגם של מס הכנסה נטלה אותם והחזיקה בהם עד לאחרונה". ג. המבקשת הוסיפה והצהירה בתצהירה כי "לאחרונה" הושג הסכם עם רשויות המס והסכם זה איפשר "את שיחרורם של עשרות הארגזים ובהם החומר החשבונאי החיוני לצורך הכנת חוות דעת מומחה בענין חשבון הבנק שלי". לדברי המבקשת - "אני דאגתי לרכז את החומר ולמיין מתוך עשרות הארגזים את המסמכים הרלוונטיים לצורך הכנת חוות דעת חשבונאית לפי בקשתו של רו"ח שיוביץ. לאחר שמוין החומר נבדקה רציפותו והמסמכים סודרו ואז נמצא כי חסרים חלק מן המסמכים הדרושים לצורך הכנת חוות הדעת ובהתאם לכך פנה רו"ח שיוביץ ביחד עם מנהל החשבונות ניסים לוי לבנק אך פנייתם לקבלת המסמכים החסרים סורבה. נוכח סרובו של הבנק לתת למבקשת את המסמכים החסרים, העברתי את המסמכים הקיימים כפי שהם לרו"ח שיוביץ ואמרתי לו כי יש להכין את חוות הדעת באופן המוקדם ביותר האפשרי, נוכח הדחיפות עקב הדיון הקרוב ורו"ח שיוביץ אכן עשה כל שביכולתו על מנת לזרז את הכנת חוות הדעת". דבריה הנ"ל של המבקשת נתמכו בתצהירו של רו"ח גד שיוביץ. 3. טענות הבנק א. באי כחו המלומדים של הבנק, עוה"ד בתיה חיימוב-רומן ויעקב ריבנוביץ', מתנגדים לבקשה ומבקשים לדחותה. ב. הבנק טען כי בקשתה של המבקשת הינה חוליה אחת בתוך שרשרת ארוכה של נסיונות סחבת ודחיית הקץ. ג. הבנק טען כי המבקשת כבר בקשה בעבר, פעמיים, להוסיף תצהירים לבקשתה לרשות להתגונן, ובית המשפט נעתר לבקשות אלה, בהסכמת הבנק. ד. באי כח הבנק הלינו על כך שהבקשה הנוכחית (בשא 9440/99) הוגשה שלושה ימים בלבד לפני המועד שנקבע להמשך הדיון בבקשת הרשות להתגונן גופה, וכאשר העתק ממנה נמסר לידיהם רק יומיים לפני הדיון. ה. באי כח הבנק טענו כי לאור האיחור הרב בהגשת הבקשה לתיקון בקשת הרשות להגן, והואיל והמבקשת נהגה בחוסר תום לב, אין מקום להעתר לבקשתה. ו. באי כח הבנק טענו כי "אם בא בעל דין עם בקשתו בשלב מאוחר, בו נחקרו כבר עדים, והתיקון יצריך שמיעתם מחדש, עלול בית המשפט לסרב לבקשה. ראה זוסמן עמוד 355". ז. באי כח הבנק טענו כי הבקשה הוגשה באיחור מבלי שהמבקשת תראה טעם סביר לאיחור זה. ח. באי כח הבנק טענו כי טענת המבקשת כי לא היה ביכולתה להגיש את חוות הדעת החשבונאית בעת הגשת הבקשה לרשות להתגונן הואיל ובמועד האמור לא היו כל המסמכים הרלוונטיים ברשותה שכן הם נלקחו על ידי חוליית המדגם של מס הכנסה והוחזרו רק לאחר שהושג הסכם בין המבקשת לבין רשויות המס, הינה "טענת בדים" וכי מן הדין לדחותה. ט. באי כח הבנק הפנו את בית המשפט לנספחי בקשת הרשות להתגונן וטענו כי בעת הכנתה "היו גם היו בידי המבקשת מסמכים בנקאיים הנוגעים לחשבונה". מכך בקשו להסיק כי בעת הגשת הבקשה לרשות להתגונן היו בידי המבקשת מסמכים בנקאיים ואלה לא נלקחו על ידי חוליית המדגם של מס הכנסה. באי כח הבנק הפנו לחקירתה הנגדית של המבקשת בבית המשפט וטענו כי עדותה של המבקשת "מחזקת את טענת הבנק כי המסמכים לא נלקחו על ידי מס הכנסה, או למצער נלקחו לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן". י. באי כח הבנק הלינו על כך שהמבקשת לא ציינה בבקשתה מתי נלקחו המסמכים על ידי מס הכנסה ואף לא צירפה כל ראיה לתמוך את טענתה. משנשאלה בחקירתה הנגדית מתי נלקחו המסמכים, השיבה כי אינה זוכרת. יא. באי כח הבנק הוסיפו וטענו כי גם רו"ח שיוביץ לא ציין בתצהירו מתי נלקחו המסמכים הרלונטיים על ידי מס הכנסה. יב. באי כח הבנק הפנו את בית המשפט לדברים שכתב רו"ח שיוביץ, בעמוד 2 לחוות הדעת שניתנה על ידו בעניין סטרטוול בע"מ (חוות הדעת הוגשה לתיק בית המשפט בהסכמת הצדדים). עורכי הדין טענו כי מן הדברים שנאמרו על ידי רו"ח שיוביץ, שם, ניתן ללמוד כי המסמכים נלקחו על ידי מס הכנסה באפריל 97 "ולא בינואר 97 כמצויין בחוות הדעת נשוא הבקשה". יג. באי כח הבנק הוסיפו וטענו כי גם לעניין מועד החזרתם של המסמכים ממס הכנסה "(אם בכלל נלקחו) מערפלת המבקשת את דבריה, ויש להניח כי לא בכדי". יד. באי כח הבנק טענו כי המבקשת לא טרחה להציג "ולו פניה אחת לבנק לקבלת מסמכים" ועל שום כך אין היא יכולה להבנות מן הטענה שפורטה בסעיף 66 לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן. 4. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לקבל את הבקשה. ב. אקדים ואומר שאין בכוונתי לקבוע ממצאים לעניין השאלה מתי בדיוק הועברו המסמכים לידי מס הכנסה ומתי בדיוק הוחזרו לידי המבקשת. כך גם איני רואה צורך לקבוע אם המסמכים היו בידי המבקשת עובר להגשת בקשתה המקורית, (כטענת הבנק), אם לאו (כטענת המבקשת). דעתי היא שכשם שבית המשפט אינו צריך לקבוע ממצאים ולשקול שיקולי מהימנות של עדים לצורך ההכרעה בבקשת הרשות להתגונן, כך גם ראוי שלא לקבוע ממצאים ולא לשקול שיקולי מהימנות לצורך ההכרעה בבקשה להתיר תיקון בבקשת הרשות להתגונן. ג. כשלעצמי אני סבור כי לא יהיה זה נכון לדרוש מבעל דין הנתבע בסדר דין מקוצר "להכבד ולהכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו" (ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מה(3) עמוד 188, בעמוד 199 מול האות ז'), ולא לאפשר לו למצות את ההליכים כדי לעשות את הנדרש ממנו כאשר הוא מבקש לתקן את בקשתו ולתמוך אותה בחוות דעת חשבונאית, כבקשתה של המבקשת דכאן. אמנם כן, אני מודע לכך שעברה עת ארוכה למן תחילתם של ההליכים בתיק זה ועד היום (התביעה הוגשה ביום 19.12.96). ייתכן גם שניתן וצריך היה להגיש את הבקשה הנוכחית במועד מוקדם יותר ולא בסמיכות רבה כל כך למועד שנקבע להמשך הדיון בבקשת הרשות להתגונן. ברם, יפים לכאן הדברים שהובאו בספרו של הנשיא המנוח ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בפיסקה 271, מפי השופט ,BOWEN בפסק הדין שאוזכר באסמכתא מספר 6, שם: "אינני מכיר שום טעות או שגיאה שבית המשפט אינו חייב לתקן, אם אין בפניו עניין של תרמית או כוונה להטעות, ובלבד שיש בידו לעשות את הדבר מבלי לגרום אי צדק לצד שכנגד. בתי המשפט אינם קיימים כדי להטיל משמעת, אלא כדי להכריע בשאלות שבמחלוקת, ובעיני אינם נחשבים תיקונים כאלה כעניין של חסד". וכבר נפסק כי בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב משלבי הדיון ואפילו בדרגת הערעור: ראו ד"ר זוסמן, שם, בעמוד 353, פסקי הדין המאוזכרים ליד הערת השוליים 57. מגמתו הבסיסית של בית המשפט היא להשיג הכרעה צודקת במחלוקת שבין הצדדים [ראו דברי כבוד השופט דב לוין ב.ש. 230/86 (ע"פ 947/85) עוזי עצמון נגד מדינת ישראל, פד"י מ(2) עמוד 353 בעמוד 359 מול האותיות ב'-ג']. לא יכול להיות כל ספק בכך שצירופה של חוות הדעת החשבונאית נשוא הבקשה נחוצה כדי להעלות על שולחן הדיונים פלוגתא אמיתית השנויה במחלוקת בין הצדדים. אשר על כן, לדידי, לא ניתן יהיה להשיג הכרעה צודקת במחלוקת שבין הצדדים, אם לא אעתר לבקשתה של המבקשת להרשות את התיקון המבוקש. לעומת זאת, אינני סבור שייגרם לבנק המשיב נזק כלשהו שלא ניתן לפצות עליו באמצעות פסיקת הוצאות, כפי שאני מתכוון לעשות. 5. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני נעתר לבקשתה של המבקשת בבשא 9440/99 ומורה על תיקון הבקשה שבהמרצה 22033/97 כמבוקש. ב. המבקשת תשלם לבנק המשיב הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 4,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי. ג. אני קובע את המשך הדין בבקשה שבהמרצה 22033/97 ליום 12.10.99 שעה 13.30. ד. הבקשה הנוכחית (בשא 9440/99). פיסקה 5 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות מר יהודה מלאך, מתמחה ממשרד עו"ד סלומון ליפשיץ בשם המשיב והמבקשת בעצמה. בקשת רשות להתגונןסדר דין מקוצר