החלטה 1. ביום 10.6.99 הגיש התובע תביעה כספית על סך 200,000 ש"ח כנגד הנתבעות וזאת בסדר דין מקוצר. בתביעתו טען התובע, כי ביום 4.4.95 נחתם הסכם בינו לבין הנתבעות ולפיו התחייבו הנתבעות לשלם לו עמלה בגובה של 1% מהתקבולים שיתקבלו מהארכת עבודות חפירה בנמל שבמצרים, וזאת בהתאם לסעיף 4 להסכם (להלן: "ההסכם"). התובע טוען, כי חרף זאת לא שולמה לו העמלה ואף לא קיבל דיווחים כמבוקש על ידו. 2. הנתבעות 1 ו2- (להלן: "הנתבעות"), הגישו בקשה למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר וכב' הרשם נעתר לבקשה, ובעקבות כך הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעות. יש להוסיף, כי הנתבעות טענו כי החברות האחרות (הנתבעות 3-5) הינן חברות זרות וכי כתב ההגנה אינו מוגש מטעמן. בכתב הגנתן מכחישות הנתבעות את הנטען על ידי התובע למעט עצם קיומו של ההסכם. כן טוענות הנתבעות, כי עבודות שבוצעו, אינן קשורות לנשוא ההסכם. 3. בישיבת קדם המשפט מיום 23.3.00 הסביר התובע, כי העבודות שבוצעו הן המשך לאותן עבודות נשוא ההסכם. מאידך, מנהל הנתבעת 1 טוען, כי לא בוצעו עבודות המשך לנשוא ההסכם. ב"כ התובע טען, כי "השאלה היחידה שצריכה להישאל כיום, האם העבודות אכן נופלים תחת סעיף 4. מדובר באנשי עסקים. לו רצו לסייג את הסעיף יכלו. סעיף 4 מדבר בעד עצמו". 4. בית המשפט החליט, כי אכן יש להיזקק בשלב הראשון לענין פרשנותו של סעיף 4 להסכם תוך שבית המשפט מציין "השאלה הניצבת, האם התובע זכאי לעמלה אך ורק מתוך התקבולים בגין העבודה הראשונה שבוצעה באותה עת על ידי מי מהנתבעות או שמא זכאי התובע לעמלה גם בעבודות והתקשרויות חדשות לאחר מכן עם מי מהנתבעות". כן הורה בית המשפט, כי התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד ליום 15.5.00 והנתבעות עד ליום 15.6.00, תוך שנקבע דיון בנוכחות המצהירים המרכזיים ליום 20.6.00. כן ניתנו הנחיות בקשר למסמכים וגילויים. 5. ומכאן, ל"עוללות" אשר ארע עד כה בניהול ההליכים בתיק: א. ביום 16.4.00, הוגשה בקשה על ידי ב"כ הנתבעות לדחיית מועד הדיון, הואיל והוא עו"ד יחיד במשרדו ונקבע לו דיון להוכחות בבית הדין לעבודה. ב"כ התובע התנה הסכמתו בכך שהדיון ידחה לאחד מהמועדים שצויינו, ואכן הדיון נדחה ליום 4.7.00. ב. ביום 18.5.00 הוגשה בקשה על ידי התובע, בקשה בהסכמה, לדחיית מועד הדיון ולמתן ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו. התובע נימק בקשתו בכך, שבא כוחו ימצא בשירות מילואים במועד הקבוע וכי "לב"כ המבקש דרוש פרק זמן נוסף לשם הגשת תצהירו, וזאת בשים לב להיקף החומר הכולל הצורך בלימוד ועיבוד מסמכים...", תוך שמבוקש להאריך המועד להגשת התצהירים עד ליום 15.6.00. מחלקת המנ"ת, בהתאם להנחיות, נעתרה תוך שנקבע מועד לדיון ליום 5.10.00 וכן ניתנה ארכה להגשת התצהירים על ידי התובע עד ליום 15.6.00. ג. ביום 19.6.00 הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון מהנימוק שמנהל הנתבעת ישהה בחו"ל במועד שנקבע. ד. ביום 4.7.00, הוגשה בקשה נוספת על ידי התובע להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו, וזאת עד ליום 25.7.00, תוך שהוא מנמק בקשתו בעומס במשרדו, בהעדר מסמכים שהוא מנסה להשיגם ובכך שהדיון בכל מקרה נדחה. כבעבר, אף עתה נעתרה מחלקת המנ"ת למבוקש, תוך שנקבע שתצהירי התובע יוגשו עד ליום 25.8.00. ה. בינתיים נקבע מועד הדיון ליום 2.11.00. 6. ככל הנראה, בעקבות פניית מחלקת המנ"ת לעו"ד כהן, הגיש עו"ד כהן ביום 20.9.00, בקשה להארכת המועד להגשת תצהירי עדות ראשית, תוך שהוא חוזר ומנמק נושא המסמכים וטיעונים הקשורים למשרדו. יתר על כן, עו"ד כהן אף מסביר שהדיון "סביר להניח" שלא יתקיים לאור צאתו למילואים, ב"כ הנתבעות התנה הסכמתו בכך שהדיון ידחה באופן שאף לנתבעות ינתנו 4 חודשים להגשת התצהירים מטעמם. 7. דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים: א. חסד נעשה עם התובע בהיעתרות לבקשותיו עד כה, הגם שמהדין היה שלא להעתר עד כה לכל אשר התבקש. ב. הבקשה דנן כקודמותיה, לא אומתה בתצהיר ביחס לעובדות הנטענות בה. ג. מעת שמוגשת תביעה, על בעל הדין להיות מוכן עם כל הנדרש להוכחתה, ולא להמתין לכך, עד שיעלה רצון מלפניו לעשות כן. ד. ניתן להיזקק לטיעון הדל בכל הקשור לב"כ התובע ומשרדו, אך אין להיזקק לכך חדשות לבקרים. ה. הנה כי כן, תצהירים שהיו אמורים להיות מוגשים לפני כ5- חודשים, עד היום לא הוגשו ואם לא די בכך, בצדק ציין ב"כ הנתבעות את אשר הוא ציין. 8. אין בהסכמת ב"כ הנתבעות אף אם היתה ניתנת שכזו ללא סייג, להעלות או להוריד ועל אחת כמה וכמה במקרה דנן, שלא ניתנה הסכמה אלא כמותנה בה. 9. לא זו הדרך בה יש לנהל הליכים לפני בית המשפט ויש לשים קץ לאורכות שניתנו עד כה. לא בכדי נקבע, כי על בית המשפט לדחות בקשות שכאלו אף אם ישנה הסכמה של הצד שכנגד ומהנימוקים שצויינו בפסיקה בהקשר לכך. ראה ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב (2) 706; רע"א 425/98, נקי נ' פרוש ואח' (ט.פ.) ובמיוחד רע"א 3136/00, סלימן סלמאן ואח' נ' שוקייר רו"ח ואח' מפי כב' המשנה לנשיא השופט לוין מיום 28.7.00 (ט.פ.) "אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו". בנוסף לשיקול הפרטי, יש להביא את השיקול הציבורי על כל המשתמע מכך. 10. לא למותר להוסיף, כי התובע לא עמד בנדרש על פי תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ואף לא בהגשת בקשה ראויה אם נזקק לתקנה 528 לתקנות. 11. אשר על כן, הבקשה נדחית. דחיית מועד דיוןמועד דיוןצבאדיוןמילואים