החלטה ב- 12/9/02 הוגשה בקשה להסדר נושים לצורך הבראת המבקשת (להלן: "גליל עליון") ולמתן צו להקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות. בבקשה צוין כי לגליל עליון חובות ובהם 2.5 מיליון ₪ למס הכנסה ועוד 2.5 מיליון ₪ השנויים במחלוקת עם רשויות מס הכנסה. על כספים אלה הוטלו עיקולים המשתקים את פעילות העמותה, ומונעים בעדה מלנצל תקציב מגופים מתקצבים לצורך פעילות שוטפת. עקב זאת, קיים חשש שלא תוכל לשלם שכר לשחקניה וכתוצאה מכך לא תוכל להשתתף בעונת המשחקים הקרובה, דבר שיביא לקריסתה המוחלטת ולאי יכולתה לפרוע את חובותיה כלפי נושיה. עוד נאמר בבקשה כי לגליל עליון אין נכסים פרט להמשך פעילותה והמותג הנובע מעצם פעילותה. יש לה תקציב המאפשר לה לקיים פעילות שוטפת אך עיקר מצוקתה נובע מחובות העבר לנושים שהעיקרי ביניהם הינו מס הכנסה שהטיל עיקולים על כספי גליל עליון. גליל עליון ביקשה אפוא, כדי לא לגרום למצב בו מופסקת כליל פעילותה, לאפשר לה לפתוח את העונה הקרובה ובמקביל לנהל מו"מ עם נושיה כדי לגבש תכנית הבראה יסודית. המסלול של סעיף 350, המשך הפעלתה של העמותה כעסק חי תוך מאמץ לגבש הסדר נושים, עדיף על הפסקת פעילותה הואיל ואין לה נכסים והפירוק לא יאפשר לה לפרוע את חובותיה לנושים. ב- 12/9/02 ניתן צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350 א בתוקף ל- 60 יום. עו"ד סתיו מונה כנאמן זמני לגיבוש וקבלת הסדר נושים. ב- 29/9/02 הוגשה בקשה דחופה למתן הוראות במעמד צד אחד בה התבקש בית המשפט לאשר לגליל עליון לקיים את המשחק הראשון שלה בעונה וזאת משום שלא קיבלה אישור של הרשות לביקורת תקציבית שליד איגוד הכדורסל בישראל, לפתוח את עונת המשחקים הקרובה. הרשות לביקורת תקציבים היא הגוף המוסמך על ידי המשיבה 1 (להלן: "האיגוד") לאשר את תקציבי הקבוצות לעונת המשחקים ורק לאחר אישור התקציב והמצאת בטוחות מתאימות, ניתן האישור לקבוצות הכדורסל להתחיל להשתתף במשחקים. עד למועד הבקשה טרם נתנה הרשות לביקורת תקציבים של האיגוד את האישור הנ"ל, למרות שהנאמן, עו"ד סתיו, המציא לה לדבריו את המסמכים הדרושים. ב- 26/9/02 הוציאה הרשות לביקורת תקציבים מכתב המופנה לאיגוד ולמנהלת ליגת העל בו נאמר: "הקבוצה שבנדון עושה מאמצים גדולים על מנת לעמוד בכל דרישותינו, אולם טרם מילאה את כל דרישותנו, לשביעות רצוננו בהתאם להוראות תקנון ביקורת תקציבים. לפיכך אנו מודיעים כי הקבוצה לא מאושרת בשלב זה לפתוח את משחקי הליגה לעונת 2002-2003". הנאמן ציין בבקשתו לבית המשפט כי אין לכרוך בשלב זה את שאלת תשלום חובות העבר לשחקנים בבקשה זו מאחר ותשלום חובות העבר חייב להתבצע במסגרת הסדר נושים כללי. המועצה האיזורית גליל עליון נתנה ערבות לתשלום חובות לשחקנים ומאמנים בגין עונת המשחקים הנוכחית, ערבות שהוגשה בהתאם לנוסח שניתן בעונה הקודמת. לאחר שלא קיבלתי, כנראה מסיבות בירוקרטיות, את תגובת המשיבים וניתנה הבהרה מטעם ב"כ גליל עליון כי תקנון האיגוד איננו מתיחס לסיטואציה של קבוצה בהקפאת הליכים, ניתנה החלטה שבהסדר נושים, הנושים יכולים תמיד להסכים לתת עדיפות לנושה זה או אחר אולם כאשר קיים צו הקפאת הליכים וכאשר טרם נתקיימו אסיפות נושים וטרם נתקבל או נדחה הסדר נושים, לא ניתן במעמד צד אחד לתת עדיפות לנושה אחד על פני יתר הנושים. מכאן נראה לכאורה כי דרישת הרשות לביקורת תקציבים למתן עדיפות לתשלום חובות העבר, עלולה בשלב זה להיחשב כצעד של העדפת נושים ולפיכך אין לעכב בגללה השתתפות הקבוצה במשחק הראשון של הליגה. לאחר מכן הוחלה ההחלטה גם לגבי משחקים נוספים עד לבירור הבקשה במעמד שני הצדדים. בינתיים, הוגשה על ידי המשיבים, האיגוד והרשות לביקורת תקציבים, בקשה לבטל את ההחלטה הנ"ל והיא נדונה היום. השאלות השנויות במחלוקת בבקשה זו הן כדלקמן: 1. האם הסמכות הבלעדית לדון בנושא, בקשת גליל עליון לשחק, נתונה למוסד השיפוטי הפנימי שנקבע בתקנון האיגוד? 2. האם החלטת הרשות לביקורת תקציבים מ- 26/9/02 כי גליל עליון אינה מאושרת בשלב זה להשתתף במשחקי הליגה לעונה מאיינת את הצו להקפאת הליכים מיום 12/9/02 במסגרתו ניתנה לאגודה האפשרות לשחק תקופה מוגבלת בזמן כדי להגיע להסדר נושים? 1. באשר לשאלת הסמכות: סעיף 11 לחוק הספורט התשמ"ח-1987 קובע: "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון. החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן בפני בית המשפט". 2. בבקשה שבפני, מבקשת גליל עליון לאשר לה השתתפות במשחקי הליגה במשך תקופת צו הקפאת ההליכים, למרות שהרשות לביקורת תקציבים טרם הוציאה לה אישור השתתפות כנדרש בתקנון ההתאגדות. האם סעד זה הינו בסמכות בלעדית של מוסד השיפוט הפנימי של האיגוד? התשובה היא שלילית על פניה. כאשר ניתן צו על פי סעיף 350 לחוק החברות (להלן "סעיף 350") לצורך הבראת החברה והסדר הנושים, עומדת העמותה מול כל נושיה ומול כל מי שיש לו אינטרס בה, לרבות האיגוד. הבעיה חדלה להיות "עניין" פנימי הקשור לפעילות במסגרת האיגוד והפך להיות עניין של כלל הנושים. למוסד השיפוט הפנימי של האיגוד אין סמכות להורות על הפסקת המשחקים בניגוד לצו בית המשפט, כי בכך מעורבים נושים רבים. נושה המבקש לבטל צו בית משפט לפי סעיף 350 שאיפשר לעמותה להמשיך לפעול על פיו לתקופה מוגבלת, מחובתו לפנות בעניין זה לבית המשפט לבטל את הצו. שם הוא עשוי לפגוש בנושים המבקשים לקיים את הצו ולאפשר לעמותה להמשיך לפעול. רק לבית המשפט של ההסדר קיימת הסמכות להחליט האם יש מקום לבטל את הצו שנתן או לבטל את אחת מתוצאות הצו - המשך פעילותה של העמותה. האיגוד יכול לטעון בבית המשפט כי אין מקום לאפשר לגליל עליון לשחק מאחר ואין בידיה האישור לשחק הנדרש על פי התקנון וכי הסמכות בסכסוך לגבי השאלה מדוע לא הוצא הרישיון נתונה באופן בלעדי למוסדות השיפוט הפנימיים של האיגוד. ואכן, המשיבים טענו כי אין הם מבקשים לבטל את הצו אלא את תוצאתו. דהיינו, המשך פעילותה של גליל עליון מאחר ואין בידה האישור לשחק כנדרש על פי התקנון. לעומת זאת, טען הנאמן בסעיף 16 לתשובתו כי בכוונתו למצות את ההליכים הפנימיים בתוך האיגוד אם וככל שלא יגיע להסכמה עם רשות התקציבים וביקש כי יינתן אישור זמני לקבוצה לפעול עד למיצוי אותם הליכים. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענה של חוסר סמכות. 3. כדי לענות על השאלה השניה, האם הוראת תקנון או החלטה פנימית של הרשות לביקורת תקציבים של האיגוד יכולה למנוע את השתתפות גליל עליון במשחקים למרות ההגנה הקיימת על פי סעיף 350, יש לבדוק מה מידת ההשפעה שיש לצו שניתן על פי סעיף 350 על ההסכמים שיש לחברה עם נושיה שזו ממשיכה לתפקד לצורך הבראתה והשגת הסדר נושים. סעיף 350 אינו מתייחס לנושא זה. ד"ר בהט מתייחס לנושא בספרו חברות. הוא מציין בין פסקי הדין המעטים הקיימים בנושא, את פסה"ד הום מארט (תיק פירוק (ת"א) 2415/97 המר' 6483/97 הום מארט בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי): הום מארט בע"מ קיבלה צו הקפאת הליכים וביקשה לזמן אסיפת נושים. יומים אחרי זה קיבלה הודעה על סיום שכירות מבעל חנות שהחזיקה בשכירות. חוזה השכירות הופר הפרה יסודית עוד קודם, בגלל פיגור בתשלום. לפי החוזה ניתן היה לסיים את החוזה איתה בעילה שהגיעה למצב של בקשה להסדר נושים. החברה בהסדר טענה, שהביטול נוגד את הצו להקפאת הליכים, ויגרום לאבדן ההשקעה שהשקיעה בחנות בציפייה לשכירות של עשר שנים. השופטת אלשיך לא התרשמה מהצעת ההסדר שמדובר בהבראה אמיתית, ובהצעה כלכלית לנושים. היא קבעה, שסעיף 233 לא יכול לפגוע בזכות היסוד לקניין של בעל החנות. אי אפשר לחייב אותו להשכיר את החנות, ומדובר בפגיעה העולה על הנדרש בזכותו. יש גם להתחשב בכך כי מראש הוסכם על סיום החוזה במקרה כזה. ביטול חוזה עקב הפרה יסודית, בלי פנייה לבית המשפט, גם איננו "הליך " שנכנס למסגרת הקפאת הליכים. מקרה דומה יותר לענייננו נדון בנור נ' אביב (המר' 1761/97 1446/97 נור פרסום חוצות בע"מ נ' אביב ושות' ואח'): חברת "נור" נקלעה לקשיים ונתמנה לה מפרק זמני והוקפאו ההליכים נגד החברה. למרות שהמפרק הביע רצונו להבריא את החברה ולשלם תשלומים שוטפים, בוטל החוזה שאיפשר ל"נור" להציב שלטי פרסום באתר בנייה, פעולה שפגעה בהשקעה של החברה. ביהמ"ש איבחן את המקרה הזה מקודמו, בין השאר, משום שלא היה בהסכם תנאי שניתן לסיימו בגלל אי תשלום. זריזות המשכיר בפינוי המפרק הזמני מהנכס מבלי לתת לו זמן סביר לשלם לו, כאשר כוונת המפרק הייתה הפעלת החברה בצורה רצינית, היוותה חוסר תום לב. פעולת המשכיר נמצאה להיות פגיעה בצו הקפאת ההליכים ובמינוי המפרק המפעיל. המסקנה העולה הינה כי כאשר קיימת התנגשות בין כוונת המחוקק להקפאת הליכים וניהול עסקים לצורך הבראה והשגת הסדר נושים לבין החוזים שעשתה החברה בהסדר עם נושיה לפני הקפאת ההליכים, יש לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם זכותו של הנושה מוגנת בהסכם ובחוק והאם הופעלה בתום לב ובאיזה מידה היא פוגעת באינטרס החברה בהסדר. בפסה"ד "נור" ראה בית המשפט בהתנהגות הנושה פגיעה בצו הקפאת ההליכים ולא איפשר לו לפעול במסגרת זכויותיו החוזיות. כלומר, הצורך לנהל את עסקי החברה בהסדר באופן שיינתן סיכוי לשיקומה גובר על זכותו של הנושה במשך אותו זמן מוגבל שנקבע בצו הקפאת ההליכים. 4. האם שונה הדבר כאשר מדובר בכפיפות להוראות תקנון של האיגוד של עמותה הנמצאת בהסדר נושים? במידה והפעלת התקנון על ידי המשיבות נוגדת את כוונת המחוקק המיושמת על ידי בית המשפט לאפשר לגליל עליון לשחק בתקופת ההסדר כדי למלא את הקופה הריקה ולאפשר לה לגבש הסדר נושים - יש להעדיף את האפשרות הנותנת לגליל עליון סיכוי להבריא את עצמה ולא להתפרק. ניהול העמותה תחת חסות כנפי סעיף 350 משמעותו מתן עדיפות לצו בית משפט המאפשר לגליל עליון לשחק כדי להשתקם על פני הוראות התקנון המונעות ממנה לשחק. 5. ב"כ המשיבות טוען כי תקנון האיגוד חל על כל חבר באיגוד בין שהוא פועל תחת כנפי סעיף 350 ובין אם לאו. לטענתו, יש להשוות את דרישת התקנון לדרישה לטופס 4. הוא מביא באנלוגיה חברה קבלנית שלא סיימה לבנות ולא קיבלה טופס 4 הנכנסת להסדר והיא מבקשת לבית המשפט שיאפשר לה למכור דירות ללא טופס 4. לדעתו, זהו מצבה של גליל עליון המבקשת לשחק בליגה מבלי שיהיה בידה אישור השתתפות של האיגוד על פי התקנון לו היא כפופה. 6. אכן, גליל עליון ממשיכה להיות כפופה להוראות התקנון בנושאים המופיעים בו כמו ענייני משמעת, כשרות שחקנים וכו', אולם באשר לדרישות כספיות - שאני. הסיבה שגליל עליון ביקשה וקיבלה את הגנת סעיף 350 הינה היותה נתונה בקשיים כספיים ועל מנת שתמשיך לשחק מבלי שהקשיים הללו יהיו בעוכריה בנסיונה להשיג הסדר נושים. המשיבות אומרות כאמור שאינן מתנגדות למתן הצו אך באותה נשימה הן טוענות כי אין לאפשר לגליל עליון לשחק מאחר והן מסרבות לאשר את השתתפותה במשחקים כיוון שאינה מציעה את הבטוחות הנדרשות. אילו היו לה משאבים כספיים להמצאת בטוחות מוגברות לא היתה נזקקת להגשת סעיף 350. אם הרשות לביקורת תקציבים דורשת כתנאי לאישור השתתפות גליל עליון במשחקים בטחונות העולים על אלה שביקשה ממנה בעבר, ואם בטחונות אלה אין ביכולתה לספק בגלל הקשיים בהם היא נתונה - עולה כי בדרישת הרשות יש כדי להכשיל מראש את סיכויי גליל עליון להבראה ולסכל את כוונת הצו שניתן על פי סעיף 350 שאיפשר לגליל עליון לשחק. יש לזכור כמובן שמדובר בתקופה מוגבלת מאוד של צו ההקפאה עד אשר יאושר או יידחה הסדר הנושים. 7. נראה לי כי את כפיפותה של גליל עליון להוראות התקנון יש להשוות למעמדו של נושה מובטח בחברה הנמצאת בהסדר על פי סעיף 350. הכלל הוא שכדי לאפשר גיבוש הסדר מגן החוק על עדיפות הנושה המובטח אך לא על זכותו לממש את הבטוחה. ראה בעניין זה דברים שצוטטו ממאמרה של ד"ר חביב סגל, "זכויות בעלי שעבודים בשיקום חברות "עיוני משפט ט"ז" תשנ"ב-עמ' 263 בעמ' 297 בפסה"ד בבר"ע 6418/93 - 6422/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ישראל גפני ואח' שם נאמר כך: "בתחרות שבין נושים מובטחים קודמים של החברה לבין המשקיע החדש תישמר עדיפותם המוחלטת של הראשונים ביחס למלוא השווי שהיו יכולים להיפרע מבטוחותיהם המקוריות בפירוק... אמנם, למען השיקום, לא תמומשנה הבטוחות לאלתר והנכסים ימשיכו לעמוד לרשות העסק החי, אלא שעדיפותם המוחלטת של הנושים המובטחים בהם, על פי שווי הפירוק, תישמר גם בתחרות עם המשקיע החדש. מקורות הפרעון שיעמדו לרשות המשקיע החדש יוגבלו להפרש שבין שווי החברה הצפוי בשיקום לבין שווי הפירוק. לכן, רק כאשר יצפה המשקיע הפוטנציאלי שווי חיובי מהשיקום, הוא יסכים להזרים את ההלוואה המבוקשת, והחברה תשוקם". 8. ובכן, גם במקרה שלנו כאשר "הנושה המובטח" קרי איגוד הכדורסל בישראל עומד על קיום התקנון ועל הצורך באישור השתתפות הליגה מטעמו גם למשחקי חבר באיגוד בכפוף לצו על פי סעיף 350 - יש לשקול את מאזן האינטרסים המתנגשים זה בזה. מצד אחד, האינטרס של גליל עליון לתת לה סיכוי מוגבל בזמן לשקם את עצמה ולהציע הסדר נושים על ידי שתשחק בליגה ומצד שני האינטרס של האיגוד לדאוג לתשלום משכורות לשחקנים, למאמן, לנושים השונים ובעיקר לשמור על מעמדו ויוקרתו כמי שאחראי על כך שיישמרו הסדר הטוב, השם הטוב והניהול התקין של האיגוד. על פי הוראתו ותכליתו של סעיף 350 בהתנגשות בין שני אינטרסים אלה, יד הראשון צריכה להיות על העליונה. 9. החלטה ברוח זו ניתנה על ידי השופט צבי טל ב- 13/5/92 בהמרצה 110/92 ,182/92 המרצה 163/92 עמותת מועדון הכדורגל הפועל ירושלים נ' התאחדות הכדורגל בישראל ואח', בה התעוררה השאלה האם יש לעכב הליכים משמעתיים שננקטו נגד עמותת הפועל ירושלים שהיתה בפירוק זמני בשל אי תשלום חובות וכן לעכב הליכים בפני המוסד לבוררות שליד התאחדות הכדורגל בישראל, עיכוב הנובע כתוצאה מהפירוק הזמני של העמותה. בית המשפט עיכב את ההליכים הללו בנימוק שההליך המשמעתי הינו בשל עניין כספי ואין טעם מיוחד להתירה בניגוד להליך משמעתי שלא יעוכב על ידי בית המשפט. לנגד עיני בית המשפט עמד החשש שהסנקציה שעלולה להיות מוטלת על הפועל ירושלים כמו הפחתת נקודות והפסקת פעילות עלולה להפחית מהכנסותיה ואולי אף לאובדן סיכוייה להמשיך ולתפקד כעסק חי שיש ביכולתו לפרוע חובות ובכך ייפגעו הנושים כולם. הדמיון בין מקרה זה לבין המקרה שבפניי הוא ברור והמסקנה אליה הגעתי הוסקה על פי אותה גישה. 10. זאת ועוד: על מי בא האיגוד להגן. בעיקר על תשלום משכורות לשחקנים ולמאמן, והרי הפסקת פעילותה של גליל עליון לא רק שלא תועיל לנושים השחקנים אלא להפך תזיק להם, מאחר כשאין משחקים אין מקורות פרעון לנושים ומתחסל הסיכוי למצוא ספונסר לעמותה. לעומת זאת, כל משחק מגביר את הסיכויים להגדלת ההכנסות ולהשגת הסדר נושים. רק לקבוצה משחקת יש סיכויים טובים למצוא משקיע וליצור הכנסות אשר בעזרתם תוכל להציע הסדר נושים. כאמור, אין לגליל עליון נכסים פרט להשתתפותה במשחקים. לפיכך התכלית היחידה לשמה ניתן צו הקפאה היתה לתת אישור למשחקים. אי מתן האישור יש בו כדי לסכל את כוונתו הבלעדית של הצו. 11. המשך המשחקים לתקופה מוגבלת יתן סיכוי לגליל עליון מבלי לגרום נזק למשיבות. כאמור, המשיבות מייצגות בעיקר את האינטרסים של השחקנים והמאמן. גם גליל עליון מורכבת משחקנים. אם השחקנים יחששו לשכרם בתקופת ההקפאה, לא יופיעו למשחקים. צו ההקפאה מאפשר לגליל עליון להמשיך ולשחק - הוא אינו כופה על השחקנים לשחק. מי שסבור שאינו מבוטח דיו ומי שאינו רוצה לקחת סיכון במחיר הבראת קבוצתו - יפעל על פי שיקול דעתו. תקופת הצו הינה מוגבלת מאוד ואם עד אז לא יושג הסדר בין הנושים לבין גליל עליון יבוא צו ההקפאה לקצו. 12. סעיף 52 של תקנון האיגוד הדן בקבוצה בפירוק זמני קובע: א. קבוצה, אשר מונה לה מפרק זמני, ואשר תהא מעוניינת להמשיך בפעילות שוטפת, לרבות משחקי ליגה וגביע, תוכל להמשיך לשחק במסגרת האיגוד, עונת משחקים מלאה אחת נוספת בלבד, לצורך הגעה להסדר נושים, וזאת בתנאים הבאים: (1) המפרק יציג לאיגוד, עד ולא יאוחר ממועד פתיחת ההרשמות לעונת המשחקים בה מעוניינת הקבוצה לפעול וכתנאי מוקדם להרשמה, אישור של בית המשפט של הפירוק, להתחייבויות כמפורט בס"ק (2) עד (4) להלן. (2) המפרק הזמני יתחייב כלפי האיגוד בכל הקשור לפעילותו במסגרת ובתקופת הפירוק הזמני כדלקמן: (א) לפעול במסגרת ובתקופת הפירוק הזמני, בהתאם ובכפיפות מוחלטת להוראות תקנוני האיגוד, לרבות תקנון המשמעת, תקנון המוסד לבוררות ותקנון לביקורת תקציבית. (ב) תביעות של שחקנים ו/או מאמנים בכל הקשור לתקופת הפעילות השוטפת במסגרת הפירוק הזמני, יידונו במסגרת המוסד לבוררות ופסקי הבוררות שניתנו יכובדו, כמתחייב מהדין המשמעתי במסגרת האיגוד. 3. (א) חלק מהתקציב השוטף השנתי, כפי שיאושר ע"י הרשות לביקורת תקציבית, יופרש ע"י המפרק הזמני לקופת הפירוק לתשלום חובות העבר כדין. חובות העבר לצרכי האמור לעיל, משמעם חובות אשר נוצרו עובר למועד בו מונה המפרק הזמני. (ב) החלק הנ"ל לא יפחת ממכפלת הריבית המקובלת בשוק אותה עת, בחובות הקבוצה ליום הפירוק, עפ"י אישור רואה חשבון. 4. הנציג הבלעדי של הקבוצה בפירוק, ביחסיה עם האיגוד יהיה המפרק הזמני, בין אם הוא מפעיל את הקבוצה באופן ישיר, ובין אם הוא מפעיל את הקבוצה באמצעות צד ג'. ב. קבוצה אשר מונה לה מפרק זמני, ולא הגיעה להסדר נושים, עד למועד ההרשמה לעונה שלאחר עונת המשחקים בה פעלה בהתאם לאמור בס"ק (א) לעיל, לא תוכל לחדש את רישומה לעונת משחקים נוספת, ודינה יהא כדין קבוצה אשר פירוקה אושר על ידי הנהלת האיגוד. ג. נקבע כי דין קבוצה בפירוק זמני, כדין קבוצה אשר פירוקה אושר ע"י הנהלת האיגוד, יחולו על השחקנים הרשומים בשורותיה הוראות סעיפים 53(ד) עד 53(ו) של תקנון זה. ד. אין בהוראות סעיף זה, כדי לפגוע בהוראות סעיפים 2(א) סייפא, ו-53א(2) ו- 53א(3) של תקנון זה, והוראות סעיף זה נועדו על מנת לקבוע את התנאים לפעילותה של קבוצה שמונה לה מפרק זמני, לעונת משחקים אחת נוספת בלבד, על מנת לאפשר לקבוצה כנ"ל להגיע להסדר נושים. הסעיף הדומננטי הוא זה הקובע שגם קבוצה בפירוק זמני החפצה להגיע להסדר נושים זכאית לשחק במסגרת האיגוד עונת משחקים מלאה בתנאי שהמפרק יציג לאיגוד אישור של בית משפט של הפירוק להתחייבויות שבסעיפים 2, 3 ו- 4 הנ"ל. 13. מתוך נוסח הסעיף עולה כי תנאי לזכאות למשחק נושים במשך עונה מלאה הוא אישור בית המשפט. סעיף 3 מדבר על הפרשה של חלק מהתקציב השוטף השנתי כפי שיאושר על ידי הרשות לביקורת תקציבים. אין הסעיף מדבר על דרישת בטחונות לתשלום על פי דרישת הרשות לביקורת תקציבים כתנאי לקבלת אישור בית המשפט, כפי שהוא מתייחס לתקציב השוטף. הטענה כי דרישה כזו מסתתרת מאחורי הביטוי הכללי של התחייבות המפרק לפעול בכפיפות לתקנון ולביקורת תקציבית - אינה מקובלת עליי. אילו היה מדובר בדרישת בטחונות אולטימטיבית היו הדברים נכתבים כשם שנכתבו בסעיף 3. הסיבה כנראה נעוצה בכך שדרישת בטחונות מחברה הנמצאת בפירוק זמני כתנאי להמשך משחקיה בעונה, עלולה לסכל את אפשרותה לשחק ולהשיג הסדר נושים. 14. אני מתחזקת במסקנה זו כאשר אני קוראת את הסיבה בגינה אין הרשות לביקורת תקציבים מוכנה לאשר את השתתפות גליל עליון במשחקים. בית המשפט להסדר רשאי להתייחס לנימוק זה במסגרת שיקוליו לאפשר או לא לאפשר את השתתפות גליל עליון במשחקים לתקופה מוגבלת של קיום צו ההקפאה, מבלי שיש בכך התערבות בעצם קבלת האישור מאחר ולא נתבקש לעשות כן והדבר כאמור אינו בסמכותו. מסתבר שהרשות לביקורת תקציבים דורשת מגליל עליון המצאת המחאת חוב למועצה האזורית גליל עליון ע"ס מיליון ₪ דבר שהמועצה הצהירה בפניי שהיא מסכימה להמציא כפי שעשתה בשנים עברו. אולם, הרשות לביקורת תקציבים דורשת שהפעם יירשמו בהמחאת החוב על ידי גליל עליון המלים הבאות: "אנו מאשרים כי נפעל על פי הוראות בלתי חוזרות אלו ואנו יודעים כי כתב הוראה זה יופקד בידי יו"ר הרשות מיד לאחר חתימתו, כבטוחה בת מימוש בהתאם לתקנון הרשות לביקורת תקציבים, ומתחייבים לשלם לכם ללא כל הסתייגות את הסכום הנקוב בהוראה זו מיד עם קבלת דרישה מאת מר צבי פורת, ולא נעלה כל טענה כי הכספים הועברו ישירות לקבוצה ו/או כי העברתם כפופה לעיקולים כלשהם ו/או לנוהל הקצבת תמיכות. כמו כן אנו מתחייבים לשפות ו/או לפצות את איגוד הכדורסל בגין כל הוצאה אותה יידרשו להוציא לצורך מימוש בטוחה זו". דרישה זו הינה בלתי סבירה בעליל וגם בלתי חוקית הואיל ויש בה משום העדפת האיגוד על פני יתר הנושים. לפיכך, על פני הדברים, כאשר מניעת אישור השתתפות במשחקים בהתאם לתקנון הינה תוצאה של דרישה המנוגדת לחוק החברות - אין לתת לה עדיפות על הגנת סעיף 350. 15. ולבסוף, מאז שנת 1993 יש לכל אזרח במדינת ישראל זכות מוכרת בחוק לחופש עיסוק. קיימים חוקים כמו חוק לשכת עורכי הדין אשר מעניקים רשויות עבודה לחבריהם ומי שלא קיבל רשיון מהלשכה אסור לו לעסוק במקצוע עריכת הדין. כפיפות גליל עליון לתקנות איננה דומה לכפיפות להוראות החוק. לאור חוק חופש העיסוק קיים ספק בלבי אם יכולים הצדדים להסכים לתקנון המהווה הסכם ביניהם למנוע מחברים את היכולת לשחק ולהתפרנס כאשר לעומת תקנון כזה קיים חוק חופש העיסוק והחלטת בית המשפט המתירה להם לשחק לזמן מוגבל לצורך השגת הסדר נושים. כאן יש צורך להפעיל את פסקת ההגבלה. 16. מכל הסיבות שציינתי לעיל, אני משאירה בעינם את הצווים הזמניים שנתתי ביום 29/9/02 וב- 2/10/02 לפיהם רשאית גליל עליון לשחק בליגה כל עוד קיים ועומד צו הקפאת הליכים ולאחר מכן בהתאם לתוצאות הסדר הנושים. בד בבד על הנאמן לבוא בדברים עם רשות ביקורת התקציבים כדי להסדיר את ענין הבטחונות הדרושים לקבלת אישור השתתפות המשחקים. דיני ספורטכדורסלהסדר נושיםנושה