פסק דין המבקשת (שתיקרא להלן: "מחולה") ביקשה בתובענה זו מבית המשפט להצהיר כי: א. חלקה של מחולה בהון המשיבה (להלן:"בש"ח") הוא 7.48%; ב. בהתאם לפרשנות נכונה של הדין ושל תקנון בש"ח : 1. חבר בש"ח אשר חברותו בה פקעה מחמת יציאתו את בש"ח, זכאי לכך כי זכויותיו תיפדינה בסכום השווה לחלקו בהון בש"ח וקרנותיה אך לא פחות מהסכום ששולם על ידו כהשתתפות בהון בש"ח; 2. "חלקו של החבר בהון האגודה" וקרנותיה לצורך פדיון זכויותיו של חבר שיצא מבש"ח הינו חלקו של החבר בהון העצמי של בש"ח כפי שיופיע במאזנה המבוקר האחרון שלפני מועד פקיעת החברות לפי שווי השוק של נכסיו; ג. את סכום ההשתתפות בהון בש"ח יש לחשב כשהוא מתואם ליום פקיעת החברות כשהוא צמוד ונושא ריבית. בסיכומיה, מבקשת מחולה להצהיר כי במקרה ותבקש לפרוש מן המשיבה (להלן: "האגודה") בה היא חברה, היא תהיה זכאית לקבל 7.48% מהונה העצמי של האגודה שהוא לפי דעתה עודף נכסיה על התחייבויותיה לאחר שערוכם. העובדות הרלוונטיות הן אלה: א. בש"ח הינה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ העוסקת בתחום התחבורה והתובלה אשר נוסדה בשנת 1942. חברי האגודה של בש"ח מונים החל מ- 1983 , 26 קיבוצים ומושבים בעמק יזרעאל המזרחי ובקעת בית שאן, כולל מעלה גלבוע ומחולה. ב. ביום 24/3/83 הצטרפה מחולה כחברה לבש"ח. בהסכם שבין מחולה לבין בש"ח נאמר כי מחולה תשתתף בהון בש"ח בסך 100,000 דולר באופן שמחצית מן הסכום תשולם לבש"ח במזומן ומחצית על ידי העברת משאית משומשת לבעלות בש"ח. הוסכם כי סכום ההשתתפות הדולרית ייקבע לפי השער היציג של הדולר ליום 1/10/82, דהיינו, 29.27 ₪ לדולר באופן שהסכום של 2,928,000 שקל ישן ששולם על ידי מחולה היווה את התמורה בשקלים של 100,000-$. ג. בתחילת שנת 1981 התקבל קיבוץ מעלה גלבוע כחבר בבש"ח. עם הצטרפותו שילם מעלה גלבוע 1,052,693 שקל ישן שערכם במועד תשלומם היה שווה ל100,000-$ [סעיף 18(ב) לתצהיר פרג-ששון וסעיף 5(ב) + נספח א' לתצהיר העדות הראשית של חיים הרשקו- שלא נסתרו]. ד. מחולה זוכתה בחשבון השתתפות החברים בהון בש"ח בסך של 2,928,000 ₪ ישן (2,928 ₪). סך כל ההשתתפות חברי בש"ח בהון הרשום בספרי בש"ח, הינו כיום 39,142 ₪ כאשר מתוכו סך של 2,928 ₪ מהווה 7,48% שהוא סכום השתתפותה של מחולה. מחולה מבססת את עתירתה על הטענות הבאות: א. חלקה של מחולה בהון בש"ח וקרנותיה, הוא החלק היחסי של השתתפותה בסכום הכולל של השתתפות כל חברי בש"ח בהון בש"ח. הון בש"ח מורכב מסכומי השתתפות חבריה בהון. מכיוון שבהתאם לדוחות הכספיים מהשנים 1983 שנה בה נתקבלה מחולה לחברות בבש"ח, כמו גם בדו"ח של שנת 1994 היתה חלוקת ההשתתפות בהון בש"ח בין 26 חברי בש"ח, באופן שחלקה של מחולה היה 2,928 ₪ מתוך 39,142 ₪, הרי שחלקה הינו 7.48%. ב. מנית בש"ח צריכה להיפדות על פי הוראת סעיף 10 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973, בסכום ששולם לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראות תקנון האגודה. על פי סעיף 45 של תקנון בש"ח יש לשלם לתאגיד שחברותו באגודה פקעה את חלקו בהון ובקרנות האגודה שערכם נקבע לא על פי הערך הנומינלי של ההשתתפות בהון המניות אלא על פי השווי הנוכחי של הזכויות, הנכסים והכספים שבידי בש"ח לאחר ניכוי התחייבויותיה. אין לפרש כי התקנון מורה על פדיון בסכום נומינלי, שכן פירוש זה לפיו מי שהשקיע 100 אלף דולר יקבל כפדיון מניתו סך של 2,928 ₪ אחרי 19 שנה - איננו צודק על פניו ולפיכך דינו להידחות. ג. נתוני ההשתתפות בהון בש"ח המפורטים בדוחות הכספיים שלה משקפים את חלקם האמיתי של החברים בהון בש"ח ונכסיה. העובדה שסכום השתתפות החברים נשחק במשך השנים, אין בה כדי לשנות את יחסי האחזקות בהון בש"ח וברכושה בין החברים השונים בבש"ח. בהעדר ראיה סותרת, יש לקבוע כי כשם שנתוני השתתפות בהון בש"ח כפי שהופיעו בדוחות הכספיים משנת 1980 שיקפו את חלקם של כל אחד מהחברים בהון בש"ח כן גם נתוני ההשתתפות בהון שהוגדל ב- 81 כפי שנתונים אלה מופיעים בדוחות הכספיים של בש"ח לשנת 81 משקפים את חלקו של כל אחד מהחברים בהון בש"ח ורכוש באותה עת. הגדלת ההון שנעשתה בשנת 85, נעשתה תוך מטרה לקבוע את חלקם של החברים בהון וברכוש בש"ח בשונה מזה שהיה קיים בשנת 1980 וסכומי ההשתתפות בהון בש"ח של החברים המפורטים במאזן 1981 מתואמים כולם ליום המאזן. ד. אין ממש בטענת בש"ח כי חלקה של מחולה בהון הוא אחוז אחד. מחולה לא הסכימה לכך. בהסכם ההצטרפות ובמסמכי היסוד לא מוזכר כי חלקה של מחולה הוא אחוז אחד. אין ללמוד מהתנהגות מחולה הסכמה בשתיקה לכך שחלקה אחוז אחד או ויתור על טענתה כי חלקה 7.48%. מאחר וההון המוגדל עמד נכון ל- 30/9/81 על סך של 36,214.060 ₪, הרי שלו היה מוסכם כי חלקה של מחולה בהון יהיה אחוז אחד היה עליה להשקיע 362,140 שקל ישן, ואילו בפועל השקיעה מחולה סכום הגבוה פי שמונה מסכום זה. מנגד, טוענת בש"ח את הטענות הבאות: א. בש"ח סווגה בעבר ומסווגת כיום כאגודה שיתופית חקלאית. פדיון מניה באגודה שיתופית הינו בערכים נומינליים על פי סעיף 10 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973. סעיף 45 לתקנון בש"ח מתיישב עם תקנה 10 הנ"ל ואינו סותר אותה ואם קיימת סתירה, הרי שהעדיפות הינה לתקנה 10. הכלל לפיו פדיון מניה או דמי השתתפות באגודה שיתופית חקלאית ייעשה בערכים נומינליים אינו חדש וחל עוד לפני תקנות החברות. סעיף 10 לתקנות החברות הינו חליפו של סעיף 21(ה) לתקנות המקוריות משנת 1934 [ראה ע"א 394/74 פרחיה בע"מ נ' אדיר אגודה קופראטיבית בע"מ, פד"י כט(1) בע' 226]. כאשר הצטרפה מחולה כחברה לבש"ח בשנת 1983, ידעה או לפחות צריכה היתה לדעת, כי היא מצטרפת לאגודה שיתופית חקלאית וכי אם וכאשר תפקע חברותה בבש"ח היא תהיה זכאית לקבל, תוך שנתיים מיום פקיעת החברות, אך ורק את סכום השתתפותה בהון האגודה בערכים נומינליים וכי לא ישולם לה "כל סכום נוסף" כפי האמור בסעיף 45 לתקנון בש"ח ובהתאם לסעיף 10 לתקנות החברות. בש"ח לא שילמה לאף אגודה יוצאת יותר מאשר סכום ההשקעה הנומינלי. ב. יש להבחין בין חלקו באחוזים של כל אחד מחברי בש"ח ברכוש בש"ח לבין סכום השתתפותו בהון בש"ח המופיע בדו"ח הכספי השנתי של שנת 1981 וכל יתר השנים. חלקו באחוזים של כל חבר ברכוש בש"ח נקבע בהתבסס על הסכם שנחתם בין החברים בשנת 1954 (נספח א3 לתצהיר הרשקו). סכומי ההשתתפות כפי שהם מופיעים בדוחות הכספיים משנות השמונים והתשעים הינם בערכים נומיליים הסטוריים ואין להם משמעות כלכלית ריאלית. משמעותו היחידה של סכום זה הינה שזהו הסכום אותו זכאי לקבל חבר הפורש מבש"ח על פי סעיף 45 לתקנון ועל פי סעיף 10 לתקנות החברות. קביעת חלקו של כל חבר בהון האגודה צריכה להיעשות לפי המפורט בהסכם שנעשה בין החברים בבש"ח בשנת 1954 או לפי תחשיב שהביא למכנה משותף בדרך של הצמדה למדד המחיר לצרכן את התשלומים ששילם כל אחד מהחברים בגין השתתפותו בהון בש"ח בהתאם למועדים בהם שילם החבר את הסכום הנ"ל. ג. חלקה של מחולה בהון בש"ח אינו עולה על אחוז אחד מהנימוקים הבאים: 1. דין מחולה כדין מעלה הגלבוע שהצטרפה ב- 1981 על בסיס אחוז אחד. 2. מחולה שילמה את חלקה בגרעון שנתגלה בשנת 1985 על בסיס היותה בעלת 1.05% במניות בש"ח. 3. חלקה של מחולה בהכנסה החייבת על פי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה נעשתה על בסיס היותה בעלת אחוז אחד ממניות בש"ח - בידיעתה וללא התנגדותה של מחולה במשך 12 שנה. 1. בעמדות שני הצדדים קיימת סתירה פנימית. מחולה מבקשת להסתמך לצורך קביעת אחוז השתתפותה בהון המניות על בסיס הסכום הנומינלי ששילמה היא ואחרים בגין הון המניות, ואילו לצורך הפדיון היא דורשת תשלום על בסיס ריאלי. בש"ח עושה אותו דבר רק בכיוון הפוך. היא מאמצת בסיס ריאלי לגבי קביעת אחוז ההשתתפות בהון אך לא לגבי הפדיון. זה לטענתה, צריך להיות על בסיס נומינלי. בש"ח טוענת כי קביעת חלקו באחוזים של כל חבר בש"ח ברכוש האגודה נעשתה על פי הסכם 1954 על בסיס ריאלי בהתבסס על סכום השתתפותו הריאלית של כל חבר ברכוש האגודה וכי קביעה זו שימשה ומשמשת זה עשרות בשנים כבסיס לקביעת שיעור חלקם של חברי בש"ח בנכסי האגודה. אולם, באותה נשימה, היא טוענת כי הסכם 1954 נחתם כ- 20 שנה לפני אישור ורישום תקנון בש"ח ולכן בכל עניין בו שונות הוראות התקנון מהוראות הסכם 1954 - חלות וגוברות הוראות התקנון על הסכם 1954, ולכן, יש לחשב את הסכומים המגיעים לחבר בש"ח עם פרישתו מבש"ח על פי סעיף 45 לתקנון וסעיף 10 לתקנות החברות שלדעתה קובעות כי הפדיון יהיה בערכים נומינליים ולא כפי שנקבע בסעיף 5 להסכם 1954. 2. אינני מקבלת את העמדה כי פדיון מנית מחולה בבש"ח יהיה בערכים נומינליים. אכן, בש"ח מסווגת כיום כאגודה שיתופית חקלאית. לסיווג יש משמעות מיוחדת לעניין קביעת סכום הכסף שהחבר זכאי לקבל מהאגודה בעת יציאתו ממנה. תקנות החברות מורות שבסוגים מסויימים של אגודות יהיה פדיון המניה בערך הריאלי שלה וסוגים אחרים בערכם הנומינלי בלבד (אוטולנגי אגודות שיתופיות דין ונוהל כרך א' תל אביב תשנ"ה-1995 בעמ' 153-160). לדוגמה, סעיף 11 לתקנות החברות קובע כי: "באגודה יצרנית, באגודה לשירותים, למעט אגודה לתחבורה והובלה העוסקת בהולכת נוסעים, ולפי צו הרשם גם בכל אגודה אחרת, למעט מושב עובדים, מושב שיתופי או כפר שיתופי - תיפדה המניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה בסכום השווה לערכה ביום פקיעת החברות". סעיף זה קובע כי באגודות שסיווגן "אגודה יצרנית" או "אגודה לשירותים" וכן באגודות אחרות שלגביהן נתן הרשם צו מיוחד לעניין זה - יחושב הסכום שישולם לחבר פורש בגין פדיון מניותיו או השתתפותו בערכים ריאליים "בסכום השווה לערכה ביום פקיעת החברות". הכללים החלים לגבי אגודה שיתופית חקלאית כגון בש"ח - קבועים בסעיף 10 לתקנות החברות. סעיף 10 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג1973- (להלן: "תקנות החברות") קובע כי: "המניה תיפדה בסכום ששולם תמורתה לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראת תקנות האגודה, אולם רשאית האגודה לנכות ממנו סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה, לרבות פחת עד ליום שבו פקעה החברות, ובלבד שהפיחות הוא בשיעור שאילו פורקה האגודה לא היו מחזירים לכל אחד מהחברים את מלוא הסכום ששולם תמורת מנייתו". סעיף זה קובע כי באגודות עליהן הוא חל, הסכום שישולם לחבר פורש בגין פדיון מניותיו או השתתפות בהון האגודה יהיה הסכום הנומינלי ששילם אותו חבר לאגודה אלא אם נקבע בתקנון האגודה שיש לשלם לאותו חבר סכומים נוספים. 3. על פי נוסח סעיף 10 לתקנות החברות יש לבדוק האם נקבעו בהוראות תקנון בש"ח סכומים אחרים נוספים, אותם יש לשלם לחבר פורש בנוסף לסכום ששולם תמורת המניה. הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 45 לתקנון בש"ח הקובע כי: "תאגיד שחברותו באגודה פקעה - האגודה תשלם לו את חלקו בהון ובקרנות האגודה תוך שנתיים מיום פקיעת חברותו באגודה ולא תשלם לו כל סכום נוסף". כאמור, בש"ח מפרשת את המלים "לא ישולם סכום נוסף כלשהו" כאילו נאמר בהם שסכום הפדיון שישולם לחבר שחברותו פקעה בגין חלקו "בהון ובקרנות האגודה" יהיה הסכום הנומינלי ששילם אותו חבר כהשתתפות בהון בש"ח. לדעתה, אין בכל סעיפי התקנון המגדירים וקובעים את "הון האגודה" הוראה בדבר שיערוך או הצמדה של סכומים אלה. מאחר ובאגודה חקלאית מדובר, הרי בהיעדר הוראה מפורשת לעניין שיערוך או הצמדה - ייעשה פדיון הזכויות לפי ערכים נומינליים. זאת ועוד, את המונח "חלקו בהון ובקרנות" שבסעיף 45 יש לקרוא ולפרש על רקע מכלול הוראות התקנון הנוגעות להון כדוגמת סעיפים 40 ו41-. סעיף 40 לתקנון קובע כי "הון האגודה מורכב מסכומי השתתפות חבריה בהונה". סעיף 41 קובע כי "חבר האגודה ישתתף בהונה בסכום שייקבע על ידי האסיפה הכללית". עולה מכך לדעתה כי "חלקו בהון ובקרנות" של כל חבר כאמור בסעיף 45 - אינו אלא סכום השתתפותו של החבר בהון. לו התכוון מנסח סעיף 45 לתקנון כי הסכום שישולם לחבר פורש ישוערך ליום פקיעת החברות, היה משתמש בלשון הסיפא של סעיף 11 בו נאמר כי המניה תיפדה "בסכום השווה לערכה ביום פקיעת החברות" ולא נוקט בלשון "לא תשלם לו כל סכום נוסף". 4. אינני מקבלת את הפירוש הנ"ל. מלשון סעיף 10 של תקנות החברות כי המניה תיפדה בסכום ששולם לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראות תקנות האגודה אני למדה כי ניתן להוסיף לסכום זה סכומים אחרים שנקבעו על פי הוראת תקנון האגודה. סעיף 45 לתקנון בש"ח מדבר על פדיון חלקו בהון ובקרנות האגודה של תאגיד שחברותו באגודה פקעה ולא על חלקו בהון בלבד. אני מקבלת את טיעון ב"כ מחולה כי מטרת המלים "ולא כל סכום נוסף" הוא למנוע העדפה של חבר שחברותו פקעה לעומת חבר אחר וכן לקבוע כי למרות שהפדיון ייעשה תוך תקופה של שנתיים מיום פקיעת החברות, לא ישולם לחבר כל פיצוי בשל כך פרט למה שנקבע בתקנות. כמו כן, יש להבחין בין השתתפות בהון האגודה לבין חלק בהון האגודה. "השתתפות" מתיחסת לסכום ההשתתפות ואילו "חלק" מתיחס לאחוזי השתתפות בהון. בעוד סכום ההשתתפות בהון על בסיס ריאלי איננו משתנה לעומת מה שהיה כאשר נקנתה המניה (100,000 דולר בהצטרפות נשארים 100,000 דולר בפרישה), הרי החלק בהון ובקרנות יכול להניב במשך השנים סכום השונה. מכאן, שקיים הבדל בין נוסח הוראת סעיף 10 לתקנות החברות לבין סעיף 45 של התקנון. הכלל הוא כי אם קיימת סתירה בין הוראות סעיף 10 הנ"ל להוראות סעיף 45, גוברות התקנות על תקנון האגודה, אולם, יש לתת תוקף להוראות תקנות האגודה במידה שהן משלימות או מוסיפות לתקנות החוקיות ואינן גורעות מהן או סותרות אותן. 5. אינני סבורה שסעיף 45 לתקנון סותר את הוראת סעיף 10 הנ"ל. בסעיף 10 מדובר על כך שמניה תיפדה בסכום ששולם לאגודה. לא נאמר שמדובר בסכום נומינלי. בהסכם קבלת מחולה לחברות מ- 24/3/83, מדובר אך ורק על השתתפות בהון האגודה בסך 100,000 דולר. אין שום זכר בהסכם לערך השקלי של הסכום הנ"ל. זאת ועוד - סעיף 45 מדבר על חלקו של התאגיד הפורש בהון ובקרנות האגודה. ומכאן, ניתן להסיק שכאשר מדובר על חלק בהון, מדובר על חלק בהון כפי שהוא קיים בזמן הפרישה וחלק זה יכול להיות שונה מהתמורה ששילם תאגיד פורש לאגודה עבור המניות. כמו כן, מדובר על חלק לא רק בהון אלא גם בקרנות האגודה. גם כאן, ברור שהכוונה לקרנות האגודה לפי שווין בעת הפרישה. מכל מקום, הצירוף של הון וקרנות האגודה מעיד על כך שלא מדובר רק בפדיון הכולל תשלום עבור המניה בלבד או עבור ערכה הנומינלי. 6. אלא שבכך לא נסתיים הדיון בעתירה מאחר ומחולה טוענת כי חלקה בהון המניות הינו 7.48% ואילו בש"ח טוענת שזהו 1% ולא יותר. בש"ח טוענת כי הוסכם בין הצדדים שחלקה של מחולה בהון וברכוש בש"ח כאשר התקבלה כחברה ב- 1983 הינו אחוז אחד. ואילו, מחולה טוענת כי לא היה הסכם כזה וכי יש ללמוד מרשימת החברים בהון האגודה כשהיא מחושבת באחוזים כפי שהיא מופיעה בטבלה 1 נספח א' לתצהיר הרשקו שכותרתה "חלוקת האחוזים באגודה", וכן מהסכומים המפורטים במאזנים שלפני 1981 כהשתתפות החברים בהון האגודה כמו גם מהמאזנים בשנים שאחרי 1983 את חלקיהם באחוזים של החברים. הסכומים המפורטים במאזן 1981 הם סכומים מתואמים כולם ליום המאזן, ולכן לא היה צורך בכל תחשיב, וכי תחשיב כזה לא היה ולא נברא, וכי חישוב ההשתתפות של מחולה מסך כל הון בש"ח ב- 1983 נקבע לפי חלקיהם של יתר החברים בהון בש"ח. 7. שני הצדדים אוחזים בהסכם מ- 1954 כדי לבסס את טענותיהם. מחולה טוענת כי יש בהסכם זה כדי לסתור לחלוטין את גרסת בש"ח. לטענתה, לו היה ממש בטיעון בש"ח לפיו נתוני השתתפות החברים בהון בש"ח המפורטים בדוחות הכספיים אינם משקפים את חלקם של החברים בהון בש"ח ורכושה, צריך היה שנתוני הטבלה 1 בעמודה 5 בהסכם 1954 הנושאת את הכותרת "אחוזים באגודה לפי הסכם מיום 30/9/53" (נספח א' להסכם 1954) יהיו שונים מנתוני השתתפות החברים בהון בש"ח כפי שנתונים אלו מופיעים בדוחות הכספיים של בש"ח בשנות השמונים והתשעים. והראיה, נתוני הטבלה מ- 1954 שחושבו באחוזים, מתאימים בסטיות קלות לנתוני ההשתתפות של החברים בהון בש"ח המפורטים ברשימה 8 בדף 11 של הדוחות הכספיים של בש"ח לשנת 1980. בשנת 1981 נעשתה הגדלת הון שבה חל גידול בחלקיהם של מספר חברים. מחולה איננה יודעת מה היו הסיבות לשינויים שחלו בשיעור השתתפותם של חברי בש"ח בהון בש"ח. אולם, בהעדר ראיה סותרת, טוענת מחולה כי כשם שנתוני ההשתתפות בהון בש"ח כפי שהופיעו בדוחות הכספיים לשנת 1980 שיקפו את חלקם של כל אחד מהחברים בהון וברכוש בש"ח, כך גם נתוני ההשתתפות בהון שהוגדל ב- 1981. לדעתה, מהווה חלוקת ההון החדשה לפי מאזן 1981 עדכון של מצב זכויות החברים בהון בש"ח, וכי סכומי ההשתתפות המופיעים במאזן 1981 הובאו למכנה משותף אחיד והוא שנת 1981. 8. לעומת זאת - טוענת בש"ח כי נתוני השתתפות החברים המופיעים בדוחות הכספיים לשנת 1981 ואילך אינם משקפים את חלקו של כל אחד מן החברים בהון ורכוש בש"ח אלא הם נתונים נומינליים חסרי כל משמעות כלכלית ריאלית דווקא בהסתמך על כך שסכומי ההשתתפות של החברים בהון המניות במשך עשרות שנים לא השתנו אלא שינויים מזעריים. נספח ג' לתצהיר הרשקו מתאר את אחוזי החברים ברכוש בש"ח נכון לשנת 1963. השוואה בין נספח ג' לתצהיר הרשקו לעמודה הימנית בטבלה שבסעיף 18(ב) לתצהיר פרג-ששון מצביעה על זהות כמעט מוחלטת בין הנתונים פרט להבדלים קטנים הנובעים מפרישת מושב בית יוסף מבש"ח, שאירעה לאחר הוצאת נספח ג' הנ"ל. במהלך השנים שחלפו מ1954- חלו רק מספר שינויים שנבעו מהוספה ופרישה של חברים. נוספו המושבים מולדת ורמת צבי, קיבוץ עין חרוד התפלג לשני קיבוצים נפרדים - עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד - והיישובים אבוקה ובית יוסף פרשו מן האגודה. גידול ההון ב- 1981 לא שינה את אחוז ההשתתפות לעומת 1980 והבדלי סכומי ההשתתפות של החברים, כמו גם השוני באחוזים כתוצאה מכך, איננו נובע מעדכון הסכומים. 9. לאחר ששקלתי את שתי העמדות לאור הראיות שבפני, הגעתי למסקנה הבאה: אין בחומר הראיות שום מסמך הקובע את חלקו היחסי של כל אחד מהחברים ברכוש בש"ח. אין בחומר הראיות שום מסמך המעיד על כך שנתוני השתתפות החברים בהון בש"ח כפי שמופיעים בדוחות הכספיים שלה במשך שנים רבות משקפים את חלקו היחסי של כל אחד מהחברים ברכושה. לא הובאה כל עדות של מי שהיה מעורב ויכול היה להעיד על קביעת חלקה היחסי של מחולה בשנים החל מ- 1983 ואילך. בנסיבות אלה, עליי להסתמך אך ורק על הראיות שהובאו ולהסיק מסקנות המבוססות על התנהגות הצדדים במשך השנים ועל קבלת הגירסה הנראית יותר סבירה והגיונית בהסתמך על כך ועל החומר שבתיק. נתוני ההשתתפות בהון של החברים על פי הדוחות הכספיים שבין שנת 1954, 1993 ו- 1980 למרות האינפלציה הדוהרת, לא השתנו. גם נתוני ההשתתפות בהון של החברים בדוחות הכספיים בין שנת 1981 ל- 1994 לא השתנו (ראה נספחים ז.1 - ז.12 לתצהיר הרשקו). הדוחות הכספיים של בש"ח לשנת 1983 נחתמו רק ב- 15/12/85, לאחר שבשנתיים שחלפו מאז הדוח הכספי לשנת 1983 היתה אינפלציה של 450% בשנת המאזן 1984 ו- 300% בשנת המאזן 1985 (ל- 30/9/85). השינוי היחידי שחל בדוחות הכספיים בשנים הנ"ל היה התאמתם לרגל הצטרפות מעלה גלבוע ומחולה והטלת חלקם הכולל של מעלה גלבוע ומחולה על יתר חברי האגודה. הדבר מעיד על כך שהדוחות לא עודכנו על פי מועד ההשקעה של כל חבר. אין שום הוכחה וגם מחולה לא טענה זאת כי גידול ההון ב- 1981 שגרם לשינוי קל באחוזי ההשתתפות של מספר חברים נבע כתוצאה מעדכון הסכומים. דומה שגם מחולה איננה טוענת כי אין מקום לעדכון הסכומים שהשקיע כל חבר על פי מועד השקעתו שכן טענתה מבוססת על כך שפדיון מניתה צריך להיות על פי השווי הריאלי ולא הנומינלי. אם כך, יש מקום לחשב את השקעת מחולה בהון המניות של בש"ח על פי הערך הריאלי של השקעות יתר החברים. מחולה טוענת לפיכך כי כאשר הצטרפה לבש"ח בשנת 1983, נעשה כבר שערוך של השקעות יתר החברים, אולם, כאמור, טענה זו לא הוכחה. 10. טענת בש"ח כי סכום ההשתתפות של 100 אלף דולר ששילמו מחולה ב- 1983 ומעלה הגלבוע ב- 1981 עבור מניותיהן היווה אחוז אחד מהון בש"ח ורכושה מתבססת על כך שהסכום של 100,000$ ששילמו שיקף באותה עת ערך של משאית אחת [סעיף 18(ג) לתצהיר פרג-ששון) כאשר בשנת 1983 מנה צי הרכב של בש"ח 212 כלי רכב, לרבות משאיות, נגררים, מכוניות שירות שערכו הכולל המשוקלל התאים לכ- 100 משאיות. (ראה עדות פראג בעמ' 34 שורות 15-16 וכן דף 10 לנספח א.4 לתצהיר רו"ח הורוביץ מטעם מחולה). ערך הרכוש הקבוע במאזן 1983 נקבע ל- 32,705.848 ₪. לפי זה יוצא שהסכום של כ- 30,000 שקלים ישנים ששולם על ידי מחולה עבור חלקה בהון המניות והרכוש היווה כאחוז אחד מהרכוש הקבוע של בש"ח. 11. רו"ח הורוביץ שהעיד מטעם מחולה לא שלל את האפשרות ש- 7.48% איננו האחוז הנכון. הוא אמר בעדותו כי: "לפי היחס השווה ביום ההצטרפות אם היה 100 אחוז לחלק ל- 26 חברים משהו שמקורב ל- 4%... הם עשו פעולה לפני ההצטרפות ל- 2.6 מיליון דולר, אם מחלקים ל- 26 זה 100,000 דולר לחבר. ערך ההשקעה של האגודה התאימו אותו לא לפי תשלומים וגביה בפועל אלא לפי רישום ל- 2.6 מיליון דולר" (עמ' 7 שורה 22 ואילך). 12. זאת ועוד - לשאלה האם הסכום של 1980 שוערך בהתאם לאוקטובר 1982, מועד השקעת מחולה, ענה רו"ח הורוביץ: "הסכומים האלה הם נומינליים, כולם נכונים לשנת 81 חוץ ממחולה. היה מקום לשערך אותם לשנת 82 וזה לא נעשה ולכן ה7.48- היה הופך ל4%- באוקטובר 82". [ע' 14 שורות 7 - 8 לפרוטוקול]. למעשה לא ניתנה תשובה לשאלה האם הנתונים של 1980 שוערכו בהתאם לאוקטובר 1982. כפי שציינתי כבר לעיל, נראה כי הדבר לא נעשה. לעומת זאת, ניתן ללמוד מאמרתו הנ"ל של רו"ח הורוביץ כי איננו מקבל את הטענה כי חלקה של מחולה בהון הוא 7.48%. 13. בש"ח טוענת כי הצדדים נהגו על פי הנתון שחלקה של מחולה בהון בש"ח הוא בשיעור של אחוז אחד וכי נתון זה היה ידוע למחולה ומוסכם עליה, ובהתבסס עליו נהגו הצדדים במשך כ13- שנים מיום קבלתה של מחולה כחברה בבש"ח ועד להגשת התביעה: א. בחודש פברואר 1981 התקבל קיבוץ מעלה גלבוע לחברות בבש"ח והסכום ששילם לרגל הצטרפותו, בגין השתתפותו בהון האגודה, היה 1,052,693 שקל ישן אשר היה שווה במועד תשלומו גם כן ל-100,000 $ [ראה סעיף 18(ג) לתצהיר פרג-ששון, סעיף 5 לתצהיר הרשקו ונספחים א1 ו-א2 לתצהיר הרשקו]. לפי פירוש מחולה צריך היה שיעור השתתפותו של מעלה גלבוע במועד קבלתו לחברות, בהון בש"ח להיות 2.92%. אולם, על אף שלא נערך מסמך מפורש בכתב הקובע כי שיעור השתתפותו בהון הוא 1% היה הדבר מוסכם ומקובל על מעלה גלבוע. מחולה טוענת כי הדבר אינו ודאי כלל ועיקר כי כך מקובל על מעלה גלבוע. אולם, עובדה היא שמעלה גלבוע, שיש להניח שדבר תביעה זו ידוע לה, לא מצאה לנכון להודיע על עמדה אחרת. ב. כאמור, על פי טענת מחולה, משקפת רשימת השתתפות החברים בהון בש"ח לשנת 1981 את חלקם האמיתי של החברים ברכוש ובהון האגודה. הנתונים המפורטים ברשימה זו - לא השתנו מ1981- ועד 1994 פרט להתווספות מחולה בשנת 1983, ומכך עולה כי רשימת השתתפות החברים בהון האגודה לשנת 1994 צריכה לשקף בערכים ריאליים את השתתפותם של החברים בהון האגודה. על פי אותה רשימה,חלקו של מעלה גלבוע אשר שילמה בתחילת 1981 סכום השווה ל100,000-$ הוא 2.69% ולכן לא יכול חלקה של מחולה, ששילמה סכום דומה כעבור שנתיים להיות 7.48%. עולה מכך שהן הרשימה בשנת 1981 והן הרשימה בשנת 1994 אינן משקפות ערכים ריאליים, ולא ניתן ללמוד מהן על חלקו של מעלה גלבוע או על חלקה של מחולה בנכסי בש"ח והונה. ג. מוסכם בין הצדדים כי בשנת 1985, במהלך עריכת מאזן שנת 1984, התברר כי נוצר באותה שנה גירעון של כ750,000-$ (270,000,000 שקל ישן). בעצת ברית פיקוח, כונסה אסיפה כללית ובה הוחלט ביום 12/9/85 לגבות מחברי בש"ח מחצית מסכום הגירעון - 375,000$, ואילו את המחצית השניה - לגבות בדרך של ייקור מחירי ההובלה. באותה החלטה, המפורטת בפרוטוקול האסיפה הכללית וועד ההנהלה שצורפו כנספחים ה' וה'1 לתצהיר הרשקו, נקבעו הקריטריונים להטלת התשלום על כל אחד מן החברים "על בסיס 50% מניות ו50%- הובלה". נערכה רשימה בכתב יד (נספח ה'3 לתצהיר הרשקו) בה פורטו הסכומים שעל כל אחד מן החברים לשלם על פי הקריטריונים שנקבעו. על פי אותה רשימה התבקשה מחולה לשלם ואף שילמה בפועל, את חלקה בשיעור 1.05%, 3938$ מתוך ה375,000-$, שערכו בתוספת מע"מ היה במועד התשלום - 13,475 ש"ח (חשבונית 10930 -נספח ה'4 לתצהיר הרשקו). סכום זה היווה 1,350,000 שקל ישן -1% מן הסכום הכולל של 135,000,000 שקל ישן, גובה החוב בשקלים. תשלום הסכום הנ"ל על ידי מחולה ללא הסתייגות במשך שנים כה רבות יש בו כדי להוות ראיה לכאורה כי היה מקובל על מחולה שחלקה במניות בש"ח על פי מפתח ההון הינו 1%, (נספח ה'3 לתצהיר הרשקו). התנהגות זו של מחולה מצביעה על הסכמתה בשתיקה כי חלקה בהון המניות של בש"ח היה 1%. ד. סעיף 62 לפקודת מס הכנסה מאפשר לאגודה שיתופית חקלאית, המעוניינת בכך, לנהוג כשותפות לעניין מס הכנס ולייחס את הכנסתה החייבת לחבריה, כך שההכנסה המיוחסת תיחשב כהכנסה חייבת של החבר ולא של האגודה. עד לשנת המס 1988 - רשאית הייתה אגודה לייחס הכנסה חייבת לחבריה על פי סעיף 62, אך ורק "בהסכמת כל חבריה" של האגודה (התיקון לפקודת מס הכנסה נעשה בשנת 1991 והוחל רטרואקטיבית החל משנת המס 1988). על פי החלטות בש"ח נעשה ייחוס ההכנסה החייבת לכל אחד מן החברים לפי שני קריטריונים: - חלקו של החבר ברכוש האגודה והונה. - חלקו היחסי של החבר בהיקף שירותי ההובלה שהוזמנו מבש"ח על ידי כלל החברים באותה שנה. חישוב חלקה של מחולה בהכנסה החייבת נעשה לפי קריטריונים אלה מיום הצטרפות מחולה לבש"ח. בכל שנה בה היתה לבש"ח הכנסה חייבת, שלחה בש"ח לכל חבריה כולל מחולה, פירוט "חלוקת הכנסות סעיף 62". (ראה הפירוט שצורף כנספח ה' לתצהיר ידידיה דור מטעם מחולה). בפירוט צוין האחוז של כל חבר בהון האגודה ואחוז ההובלה שלו. בשנים בהן נדרשה הסכמת כל חברי בש"ח לייחוס ההכנסה החייבת - ניתנה לכך הסכמתו המפורשת של מחולה ובכתב (ראה נספחים ו' ו-ו'2 לתצהיר הרשקו). מדי שנה בשנה שלחה בש"ח, לכל אחד מחבריה כולל מחולה, פירוט ייחוס ההכנסות לכל אחד מחברי בש"ח לפי סעיף 62 (העתק הפירוט הנ"ל לגבי השנים 1988 - 1999 צורף כנספחים ז'1 ו-ז'12 לתצהיר הרשקו). ייחוס ההכנסה החייבת למחולה בכל אחת משנים אלו נעשה תוך שקלול חלקה של מחולה בהון - לפי 1% וחלקה של מחולה בהובלה. מחולה לא התנגדה ולא הסתייגה לייחוס ההכנסה החייבת על פי סעיף 62 כפי שנעשה בבש"ח (והעבירה מידי שנה בשנה את ההכנסה שיוחסה לה על ידי בש"ח), עד למכתב בא-כוחה מיום 26/03/01 כ-4 שנים לאחר הגשת התביעה (נספח ג' לתצהיר הורוביץ). כאשר במשך 12 שנה ,בשנים 1988 - 1999, מקבלת מחולה מסמך ייחוס הכנסות שנתי ובה מצוין כי אחוז המניות שלה בהון האגודה, הינו 1% ללא הסתייגות, מסמך הנשלח גם לכל אחד מיתר 25 חברי בש"ח ולברית פיקוח - קשה לקבל את טענתה של מחולה כי מכיוון שלא קיבלה בפועל כל רווחים במשך השנים, הרי שהטבלאות שהומצאו לה על ידי בש"ח בדבר רכוש הכנסה חייבת, לא עוררו אצלה כל ענין ותגובה. גם דברי מר פרג כי בש"ח ראתה בטבלאות הנ"ל לא יותר מאשר מפתח לחלוקת ההכנסה בלבד - אין בהם כדי להסביר את העובדה שמחולה קיבלה בשתיקה ובהסכמה, במשך 12 שנה, טבלאות מבש"ח על פיהן אחוז המניות שלה, והדבר מופיע שחור על גבי לבן במסמכים - הינו 1%. יש לראות בכך מעין הודאה לכאורה אשר לא נסתרה. ה. ביום 18/6/97, כ- 3 שנים לפני הגשת התביעה פנתה מחולה לבש"ח ושאלה מה ששאלה בקשר לרווחיה. בש"ח השיבה ביום 26/6/94 כי סכום ההשתתפות של מחולה בהון האגודה הוא 2928 ש"ח וכי "סוכם שערך המניות הוא 100,000$ = ל1%-". [ראה סעיף 18(ג) לתצהיר פרג-ששון]. מחולה הגיבה רק כעבור שנתיים וחצי. למרות שהדבר איננו מהווה הוכחה - יש בחוסר התגובה כדי לעורר תמיהה. ו. כמובן שמחולה יכולה היתה לסתור את הראיות לכאורה שכנגדה. כיצד? יכולה וצריכה היתה מחולה להעיד את האנשים אשר ניהלו בשמה את המו"מ עם בש"ח לקראת קבלתה לחברות וכן לגבי השתתפותה בתשלום גרעונות 1984 שבוצע ב - 1985, ייחוס הכנסות בש"ח למחולה על בסיס חלקה בשיעור 1% בהון האגודה ועוד. אולם, מחולה לא הביאה מטעמה עדים שהיתה להם ידיעה של העובדות הללו. העדים דור ודיין לא יכלו להעיד בדבר העובדות הנוגעות לעניין. ז. לחלופין, מי שמשתתף בכיסוי גירעונות כאשר הוא יודע שחלקו בגירעון מחושב בהתבסס על כך שחלקו בהון הינו 1%, ומי שמסכים שההכנסה החייבת של בש"ח תיוחס לו במשך 12 שנים ויותר בהתבסס על כך שחלקו בהון האגודה הינו בשיעור 1% - אינו יכול להישמע לאחר מכן שחלקו בהון האגודה גדול יותר מבלי להביא ראיות סותרות - שלא הובאו. 14. לסיכום - א. על פי פרשנות נכונה של סעיף 40 ו45- לתקנון בש"ח, יחד עם סעיף 10 לתקנות החברות, זכאית מחולה, אם וכאשר תפרוש מבש"ח, לקבל חלקה בהון ובקרנות האגודה בערכים ריאליים, דהיינו, עודף הנכסים על ההתחייבויות לאחר שערוך. נרשמה הצהרת בש"ח כי בכל מקרה לא תקבל מחולה פחות מ- 100 אלף דולר. ב. נתוני השתתפות החברים בהון האגודה המופיעים בדוחות הכספיים משנת 1981 ואילך הם נתונים נומינליים שאינם משקפים את חלקו הריאלי של כל אחד מן החברים ברכוש בש"ח והונה. לפיכך, לא הוכחה טענת מחולה כי חלקה בהון בש"ח הוא 7.48%. ג. חלקה של מחולה בהון בש"ח הוא בשיעור של 1% כפי שעולה מתוך המאזנים שהוצגו, וכפי שנובע מתוך התנהגותה של מחולה הן בהסכמה בשתיקה והן בהסכמה במפורש. 15. לאור התוצאות ובהתחשב בנסיבות - אין צו להוצאות. אגודה שיתופית