בקשה של חברה זרה לפרק חברה

החלטה זוהי בקשתה של חברה גרמנית, ASC Telecom , (להלן: "המבקשת") לפירוק חברת קול ויז'ן בע"מ (להלן: "החברה") . לבקשה לא הוגשה התנגדות בכתב. עם זאת, ביום 17/11/02, שלשה ימים טרם הדיון, הגישו מר צבי באום ומר גד בשביץ, הם בעלי מניות המיעוט בחברה, (להלן: "המשיבים") את בש"א 20404/02 "בקשה לעיכוב הליכי הפירוק...". ביום 19/11/02 הגישה ASC תשובה לבש"א. החלטתי לדחות את בקשת הפירוק, ואלו נימוקי: 1. זוהי בקשת פירוק הנובעת מסכסוך בין המבקשת, המהווה בעלת מניות הרוב (51%) בחברה, לבין בעלי מניות המיעוט. מטבע הדברים, על בית המשפט לשקול בזהירות רבה בקשת פירוק הנובעת מסכוך בין בעלי מניות. כיום עומדים לרשות בעלי מניות, רוב ומיעוט, סעדים רבים הנובעים מחוק החברות. סעד הפירוק יינתן במקרים קיצוניים בלבד, דוגמת מבוי סתום בהנהלת החברה. אין בבקשה טעמים המצדיקים זאת. עמדתי על הדברים בעניין גלריה גורדון, (פש"ר 1816/00 בש"א 7444/01) באומרי: "ההלכה המקובלת יותר של בית משפט זה הינה להימנע ככל הניתן מפירוק חברה סולבנטית בשל סכסוכים בין בעלי מניותיה. מאז חוקק ס' 257(5) השתכללו דיני החברות, ונוספו להם סעדים רבים ומגוונים בתחום קיפוח המיעוט ויישוב סכסוכים בניהול חברה. לכן לא ישתמש ביהמ"ש בעילת פירוק זו אלא במצבים קיצוניים בלבד, בהם הוכח לו כי "כלו כל הקיצין", סעדים פוגעניים פחות נכשלו, ואין עוד תרופה אחרת מלבד סעד הפירוק" 2. בקשת הפירוק לאקונית ביותר ומשתרעת על פני עמוד אחד. מרבית סעיפיה הם הפניה לסעיפים בתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים - ת.א. 1288/02 ביום 5.3.02. המבקשת גילתה את דעתה הדרך הנכונה היא הגשת תביעה כנגד מתנגדי הפירוק. ולכן הגישה את אותה תביעה. יחד עם זאת, במחשבה שניה, החליטה כנראה כי טוב תעשה אם תפעל בשני מישורים ולכן הגישה ביום 24.4.02, קרי, אחרי שבעה שבועות, את בקשת הפירוק. מבחינתה בקשת הפירוק מתייחסת לכל הארועים או לכל הטענות כאילו תביעתה של המבקשת כבר נדונה והוכרעה. לענין זה כבר נזדמן לי לומר בעבר כי לא ראוי לנהוג כך. בית המשפט לא צריך ליתן את ידו למי שמבקש לפעול בשני מישורים, במיוחד כאשר בקשת הפירוק "מניחה" כי התביעה שהוגשה הוכרעה והתקבלה. ואין מדובר בתביעה סתם התביעה היא ארוכה ומפורטת ומשתרעת על לא פחות מ- 15 עמודים, ואף שומרת לעצמה את הזכות לתקן את סכומה (שכן לצורכי אגרה העמידה התובעת את תביעתה על 5 מיליון ש"ח בלבד). 3. זאת וגם זאת, בקשת הפירוק, אם כן, איננה עומדת על "רגליים עצמאיות", ואם לא די בכך הרי שגם איננה נתמכת בתצהיר כלל, או למצער בתצהיר כדין. למה כוונת דברי; התצהיר התומך בבקשת הפירוק הוא בין שתי שורות וזו לשונו: "הנני הח"מ X X ת.ז. X , לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזאת כי העובדות המפורטות בבקשה דלעיל, הם אמת, האמת כולה והאמת בלבד." זהו תצהיר סתמי אשר אפילו איננו טורח לפרט את תפקידו של המצהיר בחברה. תפקידו התברר במהלך הדיון. מאותו בירור עלה כי מנכ"ל החברה בגרמניה חס על זמנו להגיע לישראל ולכן מינה לעצמו נציג אשר, כדבריו: "ביקשו ממני מהחברה להכנס לנושא זה החל מחודש מרץ או פברואר שנה זו, 2002, ומאז אני מתעסק בנושא." לשאלת בית המשפט השיב המצהיר: "הם מינו אותי לפרק את החברה ולטפל בהליכי הגישור שמתנהלים במקביל. ואם יהיה צורך בהליכים משפטיים. את החברה אני לא מכיר מבפנים. כל המידע שיש לי קבלתי מהמנהלים, אנשים באי.אס. סי ומסמכים." עולה אם כך מדבריו של המצהיר כי הוא איננו מכיר מידיעה אישית את כל הפרטים. הוא התבקש על ידי המבקשת לטפל בנושא הפירוק זמן קצר טרם הגשת בקשת הפירוק. האם תצהיר זה לבד מהעובדה שרובו ככולו הוא עדות שמיעה עומד בתנאי דיני הראיות, קרי, כלל הראיה הטובה ביותר? מנכ"ל החברה בגרמניה חס על זמנו ובחר שלא להגיש תצהיר כדי שלא יצטרך להחקר עליו, ולצורך זאת להגיע לישראל. ולכן בחר להביא את דבריו בידי שליח. אני סבורה כי די היה בכך כדי לדחות את בקשת הפירוק שאיננה, כאמור, נתמכת בנסיבות אלה בתצהיר כלל ולמצער, כאמור, בתצהיר כדין. 4. אלא שהטעם הפורמלי מעיד על המהות: בקשה שכל כולה הפניה לתביעה שהגישה המבקשת, מה טעם שתתברר על דרך של הגשת בקשת פירוק? שכן, במסגרת בקשת פירוק אין אפשרות נרחבת לברר את מערכת היחסים שבין בעלי המניות, ואת הצעדים שנקטו זה כלפי זה . המבקשת עמדה על כך בעצמה, ומשום כך הגישה את התביעה. מה הטעם אם כן בבקשת פירוק? עולה החשש כי הפירוק אינו אלא "סעד עזר" לתביעה. כפי שנפסק בעניין Jigami (פש"ר 1832/02) סעד הפירוק איננו יכול להוות סעד עזר לתביעה, ועל בית המשפט להיזהר בכך במיוחד. 5. במקרה דנן מדובר במערכת יחסים מורכבת למדי בין הצדדים. לבד מהתביעה שצורפה לבקשה, הגישו המשיבים בקשות לתביעה נגזרת כנגד המבקשת, וכן מספר תביעות נוספות. כנאמר לעיל, בקשת פירוק איננה יכולה להוות קיצור דרך לבירור תביעות אלו. שכן, שתי האפשרויות גרועות: לו תתקבל הבקשה, והחברה תפורק, יגרום הפירוק לפגיעה חמורה ביכולת המשיבים להתגונן באמצעות התביעה הנגזרת, והדבר יהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, המוכרת כזכות יסוד חוקתית. אם תדחה התביעה, עדיין לא יהיה בכך שום פתרון לתביעות התלויות ועומדות: התביעות תמשכנה להתברר. במה הועילה בקשת הפירוק? 6. על אף כל האמור, עיינתי בכתב התביעה המצורף ונחה דעתי כי לבית המשפט של פירוק אין שום עילה להתערב במהלך. התביעה מתארת את יחסי הצדדים: המבקשת והמשיבים הקימו את החברה על מנת לפתח מוצרי תכנה עבור המבקשת. המשיבים שימשו דירקטורים בחברה. המשיבים לא עמדו בלוחות הזמנים שנקבעו, דרשו מהתובעת עוד ועוד כספים, ומסרו לה חלקי מוצר פגומים ושגויים. לאחר מכן סרבו לפעול לפירוק החברה, והוציאו מהחברה כספים נוספים בעזרת מצגי שווא והטעיה. כל זאת לטענת התביעה כמובן. 7. אין ספק כי התיאור מצדיק - לכאורה - הגשת תביעה משפטית. אלא שמאחר והוא בנוי על מצע עובדתי, וזה שנוי במחלוקת, אין לקבל את בקשת הפירוק בשלב זה. אין ביהמ"ש של פירוק יכול להניח כי החברה חייבת כספים למבקשים והללו הם נושים מעל לכל ספק, או שאכן נוצר מבוי סתום והפסקת עסקים במידה כזו המצדיקים פירוק בידי ביהמ"ש. בנקודה זו אני מפנה שוב את הצדדים לענין גלריה גורדון, שצוטטה בראש ההחלטה. 8. אין מקום "לדלג" מעל ניהול התביעה. קבלת בקשת הפירוק פירושה כי ביהמ"ש של פירוק כבר קיבל את התביעה - על עילותיה, וברור שאין מקום לילך בדרך "עוקפת" זו. דרך אותה בחרה המבקשת. טעמי הבקשה מבהירים חד משמעית כי מדובר בסכסוך בין בעלי מניות. ראש פרק נוסף בבקשה הינו "העילות המצדיקות את פירוקה של החברה". בפרק זה טוענת המבקשת כי החברה הפסיקה את עסקיה כמתואר בתביעה האזרחית שהוגשה על ידה וטרם נדונה. ועל כן מבוקש הפירוק. שוב יש הפניה לסעיפים בכתב התביעה. עוד טוענת המבקשת כי ניהול החברה נמצא במבוי סתום ועל כן מטעמי צדק ויושר יש לפרק החברה, ושוב מפנה המבקשת לסעיפים בתביעה שטרם נדונה. טענה נוספת בפי המבקשת הינה כי החברה הינה חדלת פרעון ועל כן מן הדין ומן הצדק לפרקה, ושוב הפניה לסעיפים בכתב התביעה. עם כל הכבוד למבקשת ולבאי כוחה כך אין מפרטים ואין מוכיחים עילות פירוק. פירוק של חברה איננו דבר של מה בכך. המבקש לפרק חברה צריך לטרוח ולהעלות עור וגידים על השלד. ואין די באמירות סתמיות תוך הפניה לכתב תביעה אחר. בין אם היתה מוגשת התנגדות ובין אם לא הוגשה התנגדות ובין אם אתייחס לבקשה למחיקה על הסף כהתנגדות, הרי דין בקשת הפירוק להדחות. אמת, ניהול תביעות איננו מחסום בפני הגשת בקשת פירוק. נכון, מפרק יכול, במתן היתר, להמשיך ולנהל את התביעות ברשות בית משפט זה. אלא, שבנסיבות שבפני המבקשת היתוותה את הדרך. היא שפתחה בהליך של תביעה אזרחית ולא המתינה אלא פרק זמן קצרצר כדי להגיש את בקשת הפירוק. עילות הפירוק, כאמור, לא הוכחו אלא נאמרו באמירות סתמיות. "התצהיר" איננו שופך אור על העובדות ועל העילות. כפי שאמר ב"כ הכנ"ר אין גם כל דחיפות בבחירת "מסלול עוקף תביעה" שכן אין מדובר בעובדים שצריכים סעד כלשהו מהמל"ל. בנסיבות אלה דין בקשה הפירוק להדחות. 9. בשולי הדברים יוער כי צר לי על נסיבות כתיבתה של החלטה זו. הקדשתי זמן שיפוטי יקר לניסיונות חוזרים ונשנים על מנת שהצדדים יגיעו ביניהם להסכמה ש שתייתר הכרעה בבקשה. עיון בפרוטוקול מצביע על כך שהצדדים יצאו וחזרו, יצאו וחזרו בתיווכו של ב"כ הכנ"ר ובסיוע בית המשפט להגיע להסכמה. הסכמה כזו לא הושגה למרות שהמשיבים היו נכונים לקבל את מרבית ההצעות, וחבל שכך. 10. בקשת הפירוק נדחית, כאמור, המבקשת תישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ. משפט בינלאומימפרק (חברה)חברה זרה