החלטה בקשת הבנק לפיתוח תעשיה (להלן: "הבנק" / "המבקש") למתן צו לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים לחברת דניקה סחר 98 בע"מ (להלן: "החברה") . החברה מתנגדת לבקשה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים בפני, ניתנת החלטתי זאת. עובדות המקרה וטענות המבקש: 1. הבנק העמיד לרשות המשיבה מסגרת אשראי. להבטחת ההלוואות, בגובה מיליוני שקלים, שיעבדה המשיבה לטובתו בשעבוד צף את כל נכסיה לרבות תמורות הייצוא שתתקבלנה מלקוחות, ובשעבוד קבוע את הון המניות, המוניטין, מלאי, רכבים ועוד. 2. לאחר שהמשיבה לא עמדה בפירעון ההלוואות פנה אליה הבנק בדרישה להסדרת החוב, והעמידו לפירעון מיידי. החוב עומד על כ 2.7 מיליון ₪. 3. ביום 29/5/02 הגיעו נציגי הבנק למפעל המשיבה במטרה לבקר בו. עובדי המשיבה סיכלו את כניסתם בטענה שמנכ"ל החברה, מר מיכאל דואר (להלן: דואר) שוהה בחו"ל. 4. בפגישה שנערכה ביום 13/6/02 בין נציגי הבנק לדואר, הודה האחרון כי אין באפשרות החברה לפרוע חובותיה. 5. כמו כן נמנע דואר מלענות לשאלות שהופנו אליו בנושא תמורות ייצוא שהיו אמורות להתקבל מלקוחות אך לא הגיעו לבנק, והמשועבדות לו. 6. הבנק הגיש ביום 20/6/02 בקשה זו. לדברי הבנק, קובעת איגרת החוב כי הבנק רשאי להעמיד את החוב כולו ולפירעון מיידי, על פי שיקול דעתו. היה והבנק ינהג כן, תהיה מסורה לו הזכות למנות כונס נכסים לנכסי המשיבה לצורך אכיפת השעבוד. לאחר קבלת בקשת הבנק הוריתי על רישום נכסי המשיבה. 7. במסגרת הדיון בבקשה למינוי כונס נכסים זמני (בש"א 12223/02) הגיעו הצדדים לפשרה לפיה תמשיך החברה בפעילותה לרבות תשלום שכר העובדים, וכי כל תשלום חריג יצריך את אישור הבנק. כן הוסכם על איסור דיספוזיציות בנכסי המשיבה ועל מתן אפשרות לבנק לעיין בספרי הנהלת החשבונות של החברה אחת לשבוע. הצדדים לא הגיעו לפשרה ביחס לבקשה לאכיפת שעבודים, ומכאן הבקשה שלפנינו. טענות המשיבה: המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה לאכיפת אגרת החוב, וביקשה לראות בתגובתה לסעד הזמני את תגובתה אף לבקשה זו, ואלו נמוקיה: 8. בקשה זו ראויה להימחק על הסף שכן לבנק אין כלל שעבוד צף על נכסי המשיבה. סעיף 3א' לאג"ח הכולל שעבוד צף נמחק על ידי הצדדים, וכל אשר נותר לבנק הם שעבודים ספציפיים אשר לחברה אין התנגדות למימושם. אף מקורם של שעבודים ספציפיים אלו הינם מצגי שווא שיצר המבקש אצל המשיבה, כי יממן דוקומנטים לתקופות קצרות לטובת החברה. 9. המשיבה פורעת את הלוואותיה אך הדבר לא בא לידי ביטוי בספרי המבקש. 10. בקשה זו נובעת משינוי מדיניות פנימית של הבנק, עקב הוראות מצד בנק ישראל. 11. המבקש לא מימש תכנית פיקדון אישית של דואר, העומדת לרשותו, למרות בקשת דואר לנהוג כן. 12. החברה מצרפת דפי חשבון המראים כי אמנם התקבלה בחשבון המבקש תמורה בגין דוקומנטים מסויימים. 13. פעמים רבות פנה דואר לנציגי המבקש והזמינם לבקר במפעל , אך הללו לא נענו לפניותיו. הפעם המתוארת בבקשה, בה סורבה לכאורה כניסת נציגי הבנק למפעל, התרחשה בעת שדואר היה בחו"ל, ואף אז לא נמנעה כניסת נציגי המבקש. 14. בעצם סירובו להמשיך ולממן דוקומנטים גרם הבנק לנזקים כבדים למשיבה, לאבדן משקיעים, ולחוסר יכולת לבצע משלוחים גדולים. 15. הבנק מנסה לקצר את דרכו על ידי הגשת בקשה זו במקום ניהול תביעה כנגד המשיבה. עד כאן טענות הצדדים, ולהלן החלטתי: קיומו של שעבוד צף; 16. החברה טענה לאי קיומו של שעבוד צף לטובת הבנק. דין טענה זו להדחות מכל וכל. כפי שמציין, ובצדק, ב"כ הבנק, סעיפים ספורים לאחר ס' 3א שנמחק, במסגרת ס' 3ה ו- 3ו, חוזרת אגרת החוב במפורש על קיומו של שעבוד שוטף על כל רכוש החברה הקבוע, ועל כל רכוש החברה השוטף. עיון באגרת החוב שצורפה לבקשה מגלה זאת מיד. 17. המצהיר מטעם הבנק נחקר בדיון לענין מחיקה זו והשיב כי סעיף 3א שנמחק משמש למקרים בהם ניתן מענק למפעל במסגרת חוק לעידוד השקעות הון. אני מקבלת תשובה זו שלא נסתרה, כלל ועיקר, בשום דרך. הסעיף (שניתן לקרוא אותו בבירור מתחת לקווי המחיקה) אכן דן בשעבוד שוטף הניתן לחברה שקיבלה מענק מהמדינה. הסעיף דן בשעבוד הרכוש שנקנה על ידי המענק. 18. אם לא די בכך,במסגרת חקירתו של דואר בחקירה נגדית ע"י ב"כ הבנק, הוצגו באמצעות העד מספר מסמכים, ביניהם פרוטוקול של החברה המאשר קבלת אשראי מהבנק בתמורה לרישום שעבוד צף על כלל נכסי החברה (ראיה "1"). על הפרוטוקול חתום דואר עצמו. כן הוצג, אם כי תחת הסתייגות ב"כ המשיבה, מכתב מיועץ כלכלי של המשיבה המציע לבנק קבלת שעבוד שוטף כללי ("שש"כ", כלשון המכתב) על נכסי המשיבה (ראיה "2"). דואר טען כי חלקים מהמכתב, לרבות הצעת השעבוד, לא היו על דעתו. במהלך הדיון לא התברר אם טענה זו נכונה, אם לאו, אלא שמכתב היועץ הכלכלי איננו חיוני לצורך הקביעה שהשעבוד שהוצע היה על דעת המשיבה, ונרשם כדין בספרי רשם המשכונות והחברות. 19. עולה מהאמור כי טענת דואר בתצהירו לפיה לא הסכים לרישום השעבוד השוטף , איננה נכונה. דואר ידע על השעבוד השוטף, חתם על הפרוטוקול שאישר את רישומו, ועל כל המסמכים שנדרשו לצורך רישום השעבוד. 20. בדיון טען ב"כ המשיבה שלא ייתכן כי נרשם שעבוד שוטף לטובת המשיבה, שכן בעת הרישום היו כלל נכסי החברה משועבדים לטובת בנק לאומי. טענה זו מוטב לה אלמלא נטענה. ראשית; מהו מעמד המשיבה להעלות טענה זו? האם היא מייצגת את בנק לאומי? האם בנק לאומי העלה טענה כל שהיא כנגד השעבוד? מאחר וזו טענה לטובת צד שלישי, ולטובתו בלבד, הרי שהמשיבה מנועה מלהעלותה. שנית; גם אם הייתה מתקבלת הטענה לפיה בעת רישום השעבוד השוטף כבר היה לבנק לאומי שעבוד על כלל נכסי המשיבה, עדיין לא היה בכך כדי לשנות את מישור היחסים שבין המבקש למשיבה, שכן ודאי שהשעבוד הצף תקף בין החייב למלווה - ראה ס' 4 לחוק המשכון (תשכ"ז - 1967) . שלישית; לגבי הטענה שטען ב"כ המשיבה בסיכומיו כאילו אי אפשר למשכן נכס שכבר הנו ממושכן, הרי שחוק המשכון סותר זאת במפורש. ראה ס' 6 לחוק. 21. ואם לא די בכל האמור, הרי שעולה מספרי רשם החברות כי השעבוד לטובת בנק לאומי הוסר, ושעבוד צף כדין נרשם לטובת המבקש. די בכך בלבד על מנת לדחות כל טענה מהלווה בדבר תוקף המשכון. הטענות לגבי החוב; 22. אף לגבי החוב לא מצאתי קיומה של מחלוקת עובדתית רצינית: בתגובתה, החברה טענה בשפה רפה כי היא פורעת את הלוואותיה וכי אין הדבר בא לידי ביטוי בספרי המבקש. אלא שטענה זו אינה יכולה לעמוד, משני טעמים: א. הבנק צירף דפי חשבון המעידים במפורש על מצב חשבונות החברה אצלו, וכנגד כך לא הביאה החברה כל ראיה בכתב. ב. בין הצדדים נקבע במפורש כי דפי החשבון שינפיק הבנק יהוו ראיה חותכת למצב החשבונות. משכך, פטורה אני מלדון בטענה עובדתית זו, אשר דומה כי נזנחה . 23. יצויין כי ב"כ הבנק לא חקר את המשיב לענין החוב והכחשתו את החוב. אף ב"כ החברה לא חקר את המצהיר מטעם הבנק על החוב ומועדי פירעונו, ועל התנאים בהם תיאכף איגרת החוב. משכך, מונחת לפני גירסת הבנק המגובה בדפי חשבון (שסוכם בין הצדדים כי יהוו ראיה) ואילו מול גרסת הבנק עומדות טענות המשיבה אודות אי סדרים כביכול בספרי הבנק ופירעון הלוואות, ללא כל מסמך לתמוך. בנסיבות אלו אני מקבלת ללא סייג את גירסת הבנק אודות סכומי ההלוואות, מועדי פרעונן, וזכות הבנק להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי עקב אי השבתן. 24. אף לגבי זכותו זו של הבנק להעמיד את החוב לפירעון מידי לא שמעתי תשובה של ממש בדברי החברה, והמצהיר מטעם הבנק לא נחקר בנקודה זו. מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי החברה חדלה להפקיד תמורות ייצוא בחשבונה, על אף השעבוד שחל עליהם. חשבונותיה עומדים ביתרת חובה של מיליוני שקלים, והיא חרגה בהרבה מתקרת האשראי שהעמידה לרשותה המבקשת. עובדות אלו מקימות לבנק בנקל את הזכות להעמיד את חוב החברה לפירעון מיידי, על פי ההסכם בין הצדדים. 25. ב"כ הבנק הציג בדיון, שורה של מכתבים שנשלחו על ידו לב"כ המשיבה ובהם דרישה לפעול להחזרת החוב (ראיה "7"). מכתבים אלו לא נענו, והחברה לא שילמה את חובה. 26. עולה מהאמור כי התקיימו מספר תנאים המנויים באיגרת החוב, כמקימים לבנק זכות להעמיד את החוב לפירעון מידי. די בכל תנאי כזה לחוד, קל וחומר משהצטברו כמה מהם. במקרה דנן התקיימו התנאים הבאים: א. אי החזר ההלוואות במועדן. ב. חריגה מתנאי החשבון. ג. ערעור הבטוחות שבידי הבנק. כל אלו הן עילות להעמדת החוב לפירעון מיידי. ס' 14א לאג"ח קובע כי אי פירעון החוב לאחר שהועמד לפירעון, יהווה עילה לאכיפת האג"ח. 27. יתר על כן, דואר העיד (עמ 7 שורות 10 - 8) כי חנות המפעל של החברה ריקה מסחורה ומושבתת מאז חודש 3/02. רישום החברה החדשה 28. דואר נחקר בענין רישום חברה חדשה בשם דניקה 2002 בע"מ. בנקודה זו יש להקדים ולומר, שרישום החברה הועלה על ידי הבנק לראשונה בכתב תשובתו. הבנק הביא טענה זו על מנת להוכיח שהחברה מנסה להבריח נכסים , ובכך להצדיק את מתן הסעד הזמני. 29. במהלך הדיון, אם כי הדבר לא נרשם בפרוטוקול, ביקש עו"ד שטמר כי כשם שתגובת המשיבה לסעד הזמני (בבש"א 12223/02) נחשבת כתגובה לסעד העיקרי, כך אף כתב התשובה של הבנק בבקשה לסעד זמני ייחשב ככתב תשובה ביחס לסעד העיקרי. לא התרתי זאת. אלא שדואר נחקר בדיון אודות רישום החברה החדשה. לאחר שעיינתי בפרוטוקול אני סבורה שהבנק לא הצליח להוכיח שישנו קשר בין החברה החדשה לישנה, וכי היא נועדה למטרת הברחת נכסים. לשאלת בית המשפט, פירט דואר (עמ' 8 שורות 6 -1) את מטרות החברה החדשה ואת המשקיעים שהיו אמורים להפעיל אותה. דברים אלו לא נסתרו. משכך, הבנק לא הוכיח כוונה להברחת נכסים באמצעות החברה החדשה, הגם שאבק ריחו של ניסיון כזה ניתן להבחין במעשה זה. 30. אלא, שהבקשה לסעד העיקרי איננה נזקקת כלל להוכחה בדבר הברחת נכסים. אין כלל צורך בהברחה על מנת לאכוף את הסעד הקבוע. הברחת נכסים היא שיקול עיקרי בהחלטה למינוי דחוף של מפרק או כונס זמניים, לצורך שמירה על רכוש החברה. בהליך הנוכחי, בקשה לאכיפת איגרת החוב, השאלה הנבחנת היא חוזית במהותה - התקיימות תנאי איגרת החוב. 31. משכך, אין בטענות הצדדים אודות החברה החדשה על מנת להשפיע על שיקולי. 32. דברים דומים ייאמרו לגבי עניין הפקדת הדוקומנטים לייצוא אצל הבנק, נושא המהווה חלק מרכזי בתשובת חברה לסעד הזמני. אי הפקדת הדוקומנטים איננה נצרכת לאכיפת איגרת החוב, אלא כחלק מטענת ערעור הבטוחות שבידי הבנק, אחד משורת טעמים שהציב הבנק לשאלת אכיפת אגרת החוב. אין תימה איפוא שהצדדים ויתרו לחלוטין על נושא זה בחקירותיהם. סיכום; 33. מכל הנאמר לעיל עולה כי הבנק הצליח להוכיח את זכותו להעמדת החוב לפירעון מיידי עקבי אי עמידה חוזרת ונשנית בתנאי ההלוואות, וכתוצאה מכך את זכותו לאכיפת איגרת החוב. 34. הנני ממנה את עו"ד אהוד שטמר לתפקיד כונס נכסים קבוע לחברת דניקה סחר 98 בע"מ. סמכויותיו: לאכוף את אגרת החוב בכפוף לכל דין ועל פי תנאי אגרת החוב. לא ימומשו נכסים אלא באישור בית המשפט ולאחר קבלת עמדת החברה. דו"ח ראשון על פעולותיו יוגש תוך 30 יום ולאחר מכן מידי 6 חודשים. המינוי כפוף ל: א. הפקדת התחייבות אישית של המתמנה ע"ס 50,000 ש"ח. ב. הפקדה, ע"י המבקש(ת), של התחייבות ע"ס 50,000 ש"ח. 35. החברה תישא בהוצאות הבנק ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ, צמוד ונושא ריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. שעבודצווים