החלטה מונחת בפני בקשת חברת דורות (נ.צ) פיתוח בע"מ ואחדים מבעלי מניותיה (להלן: "דורות" או "המבקשים") להורות לעו"ד רן אורן, המשמש כונס הנכסים לנכסים מסויימים מנכסי חברת גזית ושחם (להלן: "הכונס" או "החברה", בהתאמה) להתקשר עמה בחוזה למכירת זכויות החברה בקרקע עליה עתיד להבנות פרוייקט דיור באריאל. בד בבד, מבוקש להורות לכונס שלא להתקשר בהסכם עם חברת אלמוג כ.ד.א.י. (להלן: "אלמוג"). יחידי המבקשים שימשו כמנהלים ובעלי מניות אף בחברת גזית ושחם, הנמצאת בכינוס נכסים ובפירוק. לאחר שהונחו בפני הבקשה והתגובות לה, החלטתי כי נסיבות המקרה הולמות עשיית שימוש בסמכותי , לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים. עובדות המקרה; 1. ביום 2/5/02 מינה ביהמ"ש את הכונס, לבקשת בנק דיסקונט למשכנתאות (להלן: "הבנק"), על מנת לאכוף את איגרת החוב על נכס מקרקעין באריאל לטובת הבנק. קודם למינוי זה מונו כונסי נכסים זמניים לכלל נכסי החברה מכוחו של שעבוד צף. כונסי הנכסים הזמניים נתנו הסכמתם למינויו של עו"ד אורן ככונס לנכס הספציפי. 2. הכונס פעל במהירות לאיתור חברת בניה שתיאות לרכוש את זכויות החברה בנכס ולבוא בנעליה מבחינת ההתחייבויות שנטלה עליה החברה, לרבות כלפי רוכשי הדירות ומשרד הבינוי והשיכון. ביום 30/6/02 התרתי לנהל מו"מ לצורך כך . בין חמש החברות עמן נוהל מו"מ היו דורות - המבקשת בבקשה דנא, ואלמוג. 3. ביום 28/8/02 פנה הכונס בבקשה דחופה לאישור המכר לאלמוג. הכונס ציין בבקשתו כי אמנם הצעת דורות עדיפה לכונס בכ -600,000 ₪, אלא שהמו"מ עמה לא הבשיל לכלל הסכם. לפיכך ביקש לאשר את המכר לאלמוג. ביום 1/9/02 נעניתי לבקשה תוך התנייתה בקבלת הסכמת כנ"ר, וזו ניתנה ביום 9/9/02. ביום 9/9/02 פנו לביהמ"ש דורות והמבקשים האחרים בבקשה זו, להורות לכונס להתקשר עמם בהסכם , ולא עם אלמוג. טענות המבקשים; 4. הבקשה הוגשה רק בימים אלו, לאחר שבית המשפט אישר את המכר לאלמוג, הואיל ורק כעת הושגה הסכמה על נוסח החוזה שייחתם בין הכונס למציעה שתזכה. 5. הכונס עצמו, בבקשתו לאישור המכר (בש"א 16075/02 ) ציין כי הצעת המבקשים עדיפה, כפי שהובא לעיל. 6. הצעת המבקשים עדיפה לבנק על פני הצעת אלמוג מהבחינות הבאות: א. הסכם הליווי שיחתמו המבקשים עם הבנק זהה להסכם שחתמה החברה קודם לפירוקה. ב. המבקשים נוטלים את כלל התחייבויות החברה, בניגוד לאלמוג. ג. הצעת אלמוג מגלמת הפסד כספי בסך 600,000 ₪ לבנק, בעוד שהצעת המבקשים איננה מסבה לבנק כל הפסד. ד. היה ותתקבל הצעת אלמוג, הטומנת בחובה הפסד כספי לבנק, יעשה הבנק שימוש בבטוחות שבידו על מנת לכסות את הפסדיו, לרבות מימוש ערבויות של יחידי המבקשים וכן שעבוד על נכס מקרקעין שלהם. ה. הכונס טרם כרת חוזה עם אלמוג, ובית המשפט אישר רק "טיוטה סופית" של ההסכם. 7. בשל כל האמור מבוקש להורות לכונס שלא להתקשר בהסכם עם אלמוג, ולהורות לו להתקשר עם המבקשים לפי הסכם המכר שהציע. תגובת אלמוג; אלמוג, אשר לה אושר המכר, מבקשת לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: 8. המבקשים כלל לא טרחו לצרף את אלמוג כמשיבה לבקשה או להמציא לה אותה, למרות שאלמוג תהיה הנפגעת העיקרית מאישור בקשה זו. בכך מוכח חוסר תום לב המבקשים ועשיית שימוש לרעה בהליכי משפט. 9. הבקשה נתמכת בתצהירו של מר יאיר דייקסל, המציג עצמו כמוסמך ליתן תצהיר בשם החברה. כמובן שהמפרק או כונסי הנכסים לא הסמיכו את דייקסל ליתן תצהיר בשם החברה, ולכל היותר הוא מוסמך להצהיר בשם דורות. 10. לגופו של עניין טוענת אלמוג, כי היא הגוף היחיד עמו הבשיל המו"מ הממושך לכדי הסכם. הכונס ציין זאת במפורש בבקשתו. כמו כן, אלמוג היא החברה היחידה שקיבלה את אישור משרד הבינוי והשיכון לבוא בנעלי החברה. אישור כזה לא ניתן למבקשים, ובלעדיו לא יוכלו לבצע את הפרוייקט. 11. רק לאחר שבית המשפט אישר את המכר לאלמוג, התקבלה הסכמת הכנ"ר והמו"מ הסתיים, אזי "התעוררו" המבקשים. היכן היו משך שני חדשי המו"מ? האם בית המשפט והכנ"ר אמורים להמתין להודעה מצד המבקשים עד אין קץ? 12. אלמוג מצידה פעלה ללא לאות לסיום המו"מ ולהתקשרות עם גורמים שיבצעו את הפרוייקט מטעמה, וכן התקשרה עם הבנק להמשך ליווי בנקאי. כן התקשרה עם קבלני עבודות עפר, מנהל פרוייקט ומשרד פרסום. 13. המבקשים אינם ערוכים לבצע את הפרוייקט וזו איננה אלא בקשת סרק שמטרתה טרפוד ההסכם עם אלמוג. 14. הנימוק בדבר מימוש הערבויות של המבקשים מוכיח שלא טובת החברה או הקטנת נזקי הבנק עומדת בראש מעייניהם, אלא חששם ממימוש הערבות האישית. בכל הכבוד, אין בכך די על מנת להפוך את הקערה על פיה ולבטל הסכם שנחתם בהסכמת הצדדים וקיבל את אישור ביהמ"ש. תגובת הכונס; 15. לאחר חדשיים של מו"מ הייתה מונחת בפני הכונס רק הצעה אחת -של אלמוג, אשר השקיעה מרץ רב בניהול המו"מ ובהכנות למימוש החוזה. 16. אישור ביהמ"ש בדחיפות היה נדרש לצורך שמירה על זכויות החברה ורוכשי הדירות, במיוחד לאור העובדה שכבר חולטה ערבות בנקאית ע"ס למעלה ממיליון ₪ ע" משרד הבינוי והשיכון. הרוכשים אף הם עמדו להפסיד מזכויותיהם שכן עיכוב בבנייה היה מונע מהם מתן מענקי מקום. 17. סיבות נוספות לדחיפות היו החורף המתקרב, והעובדה שאלמוג, בניגוד למבקשים, קיבלה את אישור משרד הבינוי והשיכון להמחאת הזכויות בפרוייקט לטובתה, וכן העובדה שהיא בונה באריאל כבר, בפרוייקט אחר. 18. אלמוג מחזיקה ברישיון קבלן מתאים, בניגוד לדורות. 19. הצעת אלמוג איננה מיטיבה עם קופת הפירוק או הכינוס (הכוונה לכינוס מכח השעבוד הצף ולא לכינוס דנא, ו.א) שכן בכל מקרה לא יוותר עודף על חוב החברה כלפי הבנק. ההבדל היחידי הוא עניין מימוש הבטוחות הנזכר לעיל. תגובת המבקשים לתגובת הכונס; 20. דורות הנה חברה בעלת ניסיון קבלני מוכח , ואין עבורה כל קושי בבנייה באריאל. אף מזג האוויר לא היווה ואיננו מהווה כל קושי לבנייה. 21. דורות יכולה להתחיל בביצוע עבודות עפר מקדימות באורח מיידי, בלי לגרום לעיכוב בהשלמת הפרוייקט. 22. טענת הכונס כאילו הצעת המבקשים איננה עדיפה נסתרה על ידו בבקשה לאישור המכר. 23. הצעת המבקשים עדיפה שכן היא תחסוך לבנק את מימוש הערבויות כלפיו, הכרוך במכירת נכס מקרקעין ומימוש ערבויות אישיות, צעדים שיצריכו מאבק משפטי. 24. הצעת דורות עדיפה כלכלית על פני הצעת אלמוג אף ממספר טעמים נוספים, כגון: התחייבות לשאת במלוא התחייבויות החברה, בנטל תשלום המיסים, חובות ארנונה קודמים, תשלום לקבלנים ויועצים שכלפיהם התחייבה החברה ודורות תבוא בנעליה, וכן למשרד הבינוי והשיכון על הסכמתו להמחאת הפרוייקט לדורות, הוצאות הכונס ושכר טרחתו. כל זאת בניגוד להצעת אלמוג. תגובת הכנ"ר; 25. תנאי ההתמחרות הסגורה שקיים הכונס באישור ביהמ"ש כללו תנאי להגשת ההצעה בזמן קצוב, בה לא עמדו המבקשים. אלמוג היתה היחידה שעמדה בתנאי ההתמחרות ושהמו"מ עמה הושלם. אלמוג אף הסתמכה על כך, בעוד המבקשת שקטה על שמריה ורק לאחר אישור ההצעה ע"י ביהמ"ש הגישה את הבקשה. 26. לו חפצו המבקשים למנוע את מימוש הערבויות, היו צריכים לפעול במסגרת המו"מ. משלא עשו כן, והגישו את הצעתם אך לאחר אישור ביהמ"ש, עולה החשש כי המדובר בניהול מו"מ שלא בתום לב. לפיכך מוצע לדחות את הבקשה. תגובת המבקשים לתגובת הכנ"ר; 27. טועה הכנ"ר בטענתו כי המבקשים שקטו על שמריהם, וכי לא עמדו בתנאי ההתמחרות הסגורה. המבקשים עשו מאמצים לסיים את המו"מ במהירות , ומכל מקום לא היה "לוח זמנים סופי" לסיום המו"מ. בפני המבקשים אף לא הוצגו דרישות לחובת החזקת רישיון קבלני עובר לאישור ביהמ"ש את המכר. המו"מ נוהל בתום לב, ומשכך, לאור הסכנה הצפויה למבקשים ממימוש ערבויותיהם, יש להורות על כריתת הסכם עמם. עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי; 28. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הרבות שהוגשו לה (לרבות שלשה כתבי טענות מטעם המבקשים עצמם), דומה כי תמונת המצב ביחס להתמחרות שערך הכונס היא כדלקמן: א. ביום 30/6/02 הגיש הכונס את בקשתו, אותה הכתיר כדחופה ביותר. סמוך להגשתה ניתן אישור ביהמ"ש לנהל מו"מ עם מציעים ולהביא את אישור המכר לביהמ"ש. ב. ביום 28/8/02, לאחר שהצעה אחת בלבד הבשילה לכדי הסכם להנחת דעת הכונס, ביקש הכונס מביהמ"ש לאשר את המכר המוצע. ביום הראשון שלאחר הפגרה , 1/9/02, אושר המכר בכפוף להסכמת הכנ"ר, שניתנה ביום 9/9/02. המכר אושר במלואו, ולא "טיוטה סופית" (אינני יודעת מהי ומה ההבדל בינה לבין חוזה) כטענת המבקשים. ג. בין 30/6/02 ל- 9/9/02 לא נשמע קולה של המבקשת. לא הוגשה בקשה בנוסח הבקשה דנא להורות לכונס להתקשר עמה, אף לא הוגשה בקשה לעכב את המכר המוצע, ולא בקשה להורות לכונס ליתן למבקשים שהות נוספת לגיבוש הצעתם. ד. הכונס עצמו, אף לאחר שהוגשה עתירת המבקשים איננו סבור שהצעתה עדיפה לקופת הכינוס / פירוק על פני ההצעה הזוכה. אף הבנק עצמו איננו סבור כן!! אם כן מהי ההצדקה להחליט כי טובת הבנק מחייבת קבלת הצעת המבקשים? 29. מהאמור לעיל עולה כי המבקשת אכן שקטה על שמריה - כאמור בתגובת הכנ"ר, ואך כאשר הגיע הכונס לכלל הסכם עם אחד המציעים הגישה את הצעתה לבית המשפט, תוך בקשה לחייב את הכונס להתקשר עמה בהסכם על בסיס החוזה המוצע. 30. אף שם ההליך בו נקטו המבקשים איננו מדוייק. בקשתה היא ,למעשה, בקשה לביטול החלטה קודמת של בית המשפט. לכך ייקרא בקשה לביטול החלטה, או ערעור. כמובן שאינני יושבת כערכאת ערעור על החלטותי שלי. אם המדובר בביטול החלטה, על המבקשים היה לתמוך בקשתם בטעמים טובים יותר מסכנת מימוש הערבויות. כגון: יתרון משמעותי שיצמח לקופת הכינוס מקבלת הצעתם. 31. לאחר שעיינתי בתגובת הכונס דנא וכונסי הנכסים (לכלל החברה) נחה דעתי כי אין בבקשה זו יתרון של ממש לבנק או לחברה. אין ספק כי אם הייתה הצעה זו מיטיבה את מצב הבנק, היה הכונס עצמו פונה בבקשה לשינוי ההחלטה, ואף סביר שלא היה מגיש כלל את הבקשה לאישור המכר לאלמוג. והנה, הכונס לא רק שלא נהג כאמור לעיל, אלא שהוא מתנגד, במפורש, לביטול ההחלטה הראשונה ולהמחאת בניית הפרוייקט למבקשים. אף כונסי הנכסים (לכלל נכסי החברה) לא ראו לנכון לתמוך בבקשת המבקשים, כפי הנראה מתוך שלא ראו בכך אפשרות לשיפור תשואת קופת הכינוס. 32. אף אם היה המכר המוצע משפר את מצב הבנק או את קופת הכינוס, עדיין לא היה בכך די כדי לגרום לביטול ההחלטה אשר הכריעה בבקשת הכונס, לשלול את ההתקשרות מאלמוג ולהעבירה לדורות. לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש העליון בעניין אילן לוי נ' מ. ברכה: "העשרת קופת הנושים אינה חזות הכל ואינה תכלית שלשמה ניתן לפעול בכל דרך. הנאמן חב חובת הגינות כללית מכוח תפקידו, ועליו להשיג את התכליות לשמן מונה בדרך הוגנת ובתום לב" ע"א 509/00 - אילן לוי נ' מ. ברכה עו"ד נאמן בפשיטת רגל . פ"ד נה(4), 410. ובהמשך הדברים שם : "עשוי להיות כי מגמת העשרת קופת החייב תתנגש עם חובת תום הלב כלפי צד שלישי עמו התנהל משא ומתן חוזי ונקשרה עיסקה, ויתכן הצורך להידרש לעריכת איזונים ראויים בין עניינם של החייב והנושים מהצד האחד לבין עניינו של הצד השלישי בקיום חובות תום הלב כלפיו. בהעדר הסדר מפורט לענין זה בחקיקה, נתון הדבר לשיקול דעתו של ממלא התפקיד מטעם בית המשפט, על פי מבחני סבירות, הגינות ושכל ישר....ופירוש אחר עלול להביא לידי כך כי "כל אדם השומר נפשו יתרחק מהשתתפות במכירות בהוצאה לפועל, ובסופו של דבר יסבלו מכך החייבים שנכסיהם יימכרו במחירים ירודים, בהעדר חוג קונים מתאים" (ההדגשות אינן במקור, ו.א) 33. אף אם הצעה מאוחרת שנתקבלה לאחר אישור המכר, עולה בהרבה על ההצעה הזוכה, עדיין אין בכל כדי להכשיר את ביטול המכר והעברת הממכר לידי מי שלא זכה בו כדין. ואף לכך מתייחס בית המשפט באותו פסק-דין, באומרו: דברים אלה קבלו מישנה תוקף בפרשת חפציבה, שם. באותו ענין נבחנה נכונות החלטת בית המשפט המחוזי להעדיף הצעה חדשה ומאוחרת שהובאה בפניו במהלך הדיון בבקשת אישור הסכם מכר של נכס מקרקעין מנכסי חברה בפירוק. בית המשפט העליון קבע כי אין לקבל הצעה חדשה כזו גם כאשר היא עולה ב25% על ההצעה המקורית וכי סמכות בית המשפט מוגבלת לפיקוח על פעילות המפרקים, ורק במקרים יוצאי דופן ישתמש בסמכות ההתערבות בפעולות המפרק או הנאמן. (ההדגשה איננה במקור, ו.א) 34. דברים אלו של ביהמ"ש העליון יפים לעניין דנן, וביתר שאת, כאשר המבקשים אינם אלא בעלי המניות של החברה ומנהליה לשעבר. הללו , מאוגדים הפעם תחת שם אחר, "דורות" חפצים לזכות בהשלמת פרויקטים בהם כשלה החברה אותה ניהלו עד לפני זמן קצר, ושהותירה אחריה חובות עתק. אף אם בכך לא היה פגם, עדיין רב הדרך מביטול זכייה כדין של מציע אחר והעברת הממכר לידי המבקשים. 35. טוענים המבקשים כי אי קבלת הצעתם תגרום למימוש ערבויות אישיות שהעניקו לבנק. אף טענה זו דינה להדחות . 36. אמנם, מצב של מימוש ערבויות אישיות כדרך לפירעון הלוואות איננו מבורך. המצב הרצוי במשק הוא שהלוואות תפרענה כסדרן. אלא שיש לזכור מהו הרקע לפירעון הלוואות אלו: חברת גזית ושחם, שהמבקשים הם בעלי מניותיה ומנהליה לשעבר, נקלעה לכינוס נכסים ולפירוק תוך שהיא מותירה חובות בסך עשרות מיליוני שקלים לבנקים, לעובדים ולנושים אחרים. מימוש הערבויות -אם ייעשה איננו "נופל משמיים" בחלל ריק. הוא נוצר על רקע אי פירעון הלוואות מצד החברה והמבקשים, ואי - פירעון זה הוביל לכל המהלך הנוכחי, ואף את ההתמחרות נשוא הדיון. היעלה על הדעת שחייב יעתור לביטול המכר, שבא לעולם מתוך חובות שהוא יצר, אך ורק על מנת שלא יינקטו צעדים נגדו?! וזאת - לאחר שבמשך חודשים לא הציע הצעה מטעמו אלא "ישב על הגדר" והמתין לראות כיצד יפול דבר. 37. מעבר לדרוש ייאמר שאינני בטוחה כי הבנק ייזקק לעשות שימוש בערבויות האישיות. לרשות הבנק, מעבר לערבויות האישיות, עומד נכס המשמש כבטוחה, וסביר ששוויו של נכס זה עולה על הסכום של 600,000 , המהווים את "נזקי הבנק" כתוצאה מקבלת הצעת אלמוג. 38. עולה מכל האמור שדין הבקשה להדחות מכל וכל. קבלתה תהווה אי צדק משווע כלפי אלמוג, שלדברי הכונס הוכיחה רצינות ראויה בניהול מו"מ והציעה את ההצעה הטובה ביותר , ובזמן. לביטול ההחלטה בענין אישור המכר עשויות להיות השפעות קשות על האמון שירחש הציבור לבעלי תפקידים מטעם בית משפט ולמכירות שהם מנהלים. לעניין זה ראה את דברי כב' הנשיא י. כהן שצוטטוו בפס"ד אילן לוי, בס' 5 להחלטתי זו, לעיל. התייחסות נוספת לדברים, בגוף פסה"ד, היא כדלקמן: "בית המשפט עמד על הסיכון בפתיחת מכרזים על ידי היענות לקונה חדש המופיע לראשונה בזמן הדיון באומרו "אין להעלות על הדעת קביעת עיקרון לפיו די בהופעת קונה בעת הדיון באישורו של חוזה עם זוכה במיכרז המציע מעט יותר, כדי לפתוח את המכרז מחדש. עקרון כזה נוגד את טובת הציבור, המעונין לעודד השתתפות במכרזים ולא לעשותם פלסתר על נקלה. ערעור אימונו של הציבור בסופיותם של מכרזים על ידי מפרקים עשוי לגרום נזק רב לנושים של חברות בפירוק בכך שהוא מרתיע משתתפים בכח להשקיע עמל ומשאבים כאשר אין בטחון סביר שזכייתם אכן זכייה היא". (ההדגשה איננה במקור, ו.א) 39. בשל כל האמור לעיל הבקשה נדחית. בנסיבות העניין יישאו המבקשים יחד ולחוד, בהוצאות ושכ"ט עו"ד אלמוג בסך 25,000 ₪ בצרוף מע"מ, בהוצאות ושכ"ט עו"ד הכונס בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ, ובהוצאות ושכ"ט עו"ד הכנ"ר בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ. לכל הסכומים יתווסף מע"מ כדין , והם ישאו ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. חוזהכינוס נכסים