החלטה 1. מונחת בפני בקשת פירוק לאגודת נחלת יוסף קליין והרב יצחק בן ציון צביק, אגודה להפצת תורה, עבודה וחקלאות בכפר גנים וסביבותיה (להלן: האגודה). מבקשת הפירוק המקורית היא עיריית פ"ת. (להלן: העירייה ו/או, המבקשת). היועץ המשפטי לממשלה, הגיש ביום 10/7/02 וביום 24/7/02 הודעות התייצבות ובקשה לחילופי מבקשים. לבקשת הפירוק התנגד הרב נחמן צוקר, מייסד ישיבת כפר גנים. (להלן: הרב צוקר). בנתיים מונה ב"כ העיריה, עו"ד צבי פשדצקי, מפרק זמני לאגודה (להלן: המפרק) ע"י כב' השופטת גרסטל. 2. בש"א 3903/02 היא ההתנגדות לפירוק שהוגשה מטעם הרב צוקר. בש"א 17125/01, היא בקשה למתן צו מניעה כנגד שני אזרחים אמריקאים, מנחם צביק וחנה לאה קרופניק (להלן: המשיבים). לטענת המפרק הזמני, נכסי האגודה ניתנו במתנה בחוסר סמכות למשיבים, והללו מכרו אותם , והתמורה עשויה להגיע לחשבון בנק מסוים או לידי עו"ד שלמה לברון. כב' השופט קלינג נעתר לבקשה. ואלו הן עובדות המקרה, בקצירת האומר: 3. ביום 24/7/02 עתרה העירייה לפירוק האגודה. האגודה הנה אגודה עותמאנית, שהתאגדה לצורך המטרות הנזכרות בשמה, והיא בעלת 999 מתוך 1000 מניות בחברה להפצת תורה בכפר גנים וסביבתה בע"מ. (להלן: "החברה"). 4. החברה הנה בעלת מקרקעין הנמצאים כיום בשטח ישיבת כפר גנים, שבראשה עומד הרב צוקר, ועליהם נבנו מבנים במימון הישיבה. כמו כן האגודה הייתה בעלת מקרקעין נוספים בפ"ת, אשר מכירתם בעבר היא העילה לבקשת פירוק זו. (המקרקעין הנוספים, להלן: "המגרש"). 5. בשנת 1960 הוחלט באסיפה הכללית של החברה כי מנהליה יהיו הרב בן ציון צביק, ובנו בנימין צביק. בשנת 1973 הוחלט להעביר ללא תמורה את המגרש למנחם צביק, אחיינו של בנימין צביק. לטענת המבקש, ההעברה סותרת את תקנון החברה, ואת מטרות האגודה אשר היא בעלת המניות בחברה. 6. האגודה הפסיקה את פעילותה, ואף החברה נמחקה מפנקס רשם החברות. 7. בשנת 95 הוחייתה החברה, לבקשת בנימין צביק. בשנת 96 נמכר המגרש לארבעה אנשים, תמורת סך 370,000$, סכום הנמוך משמעותית ביותר מסכום הערכת שמאי את המקרקעין. (1,500,000$). על המגרש נבנו מספר וילות. 8. טענות המבקש, בקצרה , הן כי לחברה לא הייתה סמכות להעביר את המגרש לאנשים פרטיים, בניגוד למטרותיה ובניגוד למטרות בעלת מניותיה. את תמורת המכירה יש להשיב לצרכי ציבור. כן יש צורך לברר מהן זכויות האגודה במקרקעין, לאור טענת הרב צוקר כי קיבל את המגרש במתנה מהרב צביק. עיריית פ"ת רואה עצמה כנאמן לשמירת נכסי האגודה. משכך, היא עותרת למינוי בא כוחה מפרק, על מנת שמטרות האגודה תישמרנה. 9. בתצהיר שנלווה לבקשה צויין כי המבקשת פנתה לשר המשפטים ליתן צו המחיל על האגודה את הוראות פקודת החברות. החלה זו הנה תנאי מקדמי לפירוק אגודה. בעת הגשת הבקשה טרם ניתן צו כאמור, אך הבקשה מוגשת עקב צורך דחוף במינוי מפרק זמני. 10. בד בבד עם בקשה זו, עתרה העירייה למינוי מפרק זמני, ביום 24/7/01 (תקופת הפגרה). את הדחיפות בבקשה נימקה המבקשת בכך שבימים אלה נידונו ענייני פירוק עמותת ישיבת כפר גנים, ויש חשש כי ההד שיצא להליכי הפירוק יגרום להעלמת הכספים ששולמו עבור המגרש. לאחר שמונה מפרק זמני, פנה בבקשה למתן צו מניעה זמני, כאמור לעיל. בקשה אחת נדחתה בשל אי ציון משיבים. ארבעה ימים לאחר מכן פנה המפרק הזמני שנית בבקשה למתן צו מניעה, הפעם ציין את המשיבים, וצירף את הסכמת הכנ"ר. הבקשה נענתה ע"י כב' השופט קלינג , בכפוף למתן התחייבות עצמית. 11. הרב צוקר הגיש התנגדות מפורטת לפירוק. מאחר והבסיס לחלק מטענותיו נשמט עקב הוצאת צו ע"י שר המשפטים המחיל את הוראת פקודת החברות על האגודה, לא אדון עתה בטענות הדנות בהעדר תוקף צו הפירוק. בהמשך, הסיר הרב צוקר את התנגדותו העקרונית למינוי מפרק, והוא נותר בהתנגדותו לזהות המפרק ולמקצת פעולותיו. 12. בקצרה ייאמר, כי הרב צוקר התנגד לפירוק ממספר טעמים: לעירייה אין כל מעמד ביחס לאגודה, אפילו אם יחיל עליה שר המשפטים את פק' החברות. העיריה איננה נושה ואיננה משתתפת. תיאור העירייה את עצמה כ"נאמן" חסר בסיס, או עיגון כל שהוא, אפילו בהחלטות העירייה עצמה. כן נטען כי החוק החל על אגודה עותמאנית הוא החוק העותמאני, שאיננו מאפשר כל פירוק של אגודה, אלא מרצון. 13. העיריה לא הגישה בקשה לפירוק החברה אלא האגודה, על אף שהמקרקעין הם של החברה, אלא מנסה לעקוף את מחסום האישיות המשפטית הנפרדת, מאחר ואין לה כל מעמד בפירוק חברה. את ה"מעקף" מנסה העירייה לעשות באמצעות פירוק האגודה, בעלת מניותיה של החברה. כן טוען הרב צוקר באריכות לגבי זכותו במקרקעין השייכים לחברה, שכאמור לעיל האגודה מחזיקה ב -99% ממניותיה. לאור תוצאות החלטתי זו, להלן, אין צורך בפירוט טענות אלו. 14. נוסף על התנגדותו זו, הגיש הרב צוקר בקשה לביטול מינויו של המפרק הזמני. הבקשה נשלחה לתגובות המפרק הזמני וכנ"ר, ובינתיים הוריתי למפרק להימנע מביצוע פעולות בתפקידו זה. 15. בהודעת ההתייצבות מטעם היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי שר המשפטים החיל בצו את הוראות פקודת החברות על האגודה. בניגוד לעמדתו הראשונית של היועץ, ששללה בתוקף את הפירוק, הרי שהיועץ השתכנע כי יש מקום לאתר את נכסי האגודה ולהשיבם למטרות ציבוריות. בהודעה נאמר כי לעיריית פ"ת לא היה כל חלק ונחלה בפירוק זה, וכי היא משוללת מעמד. לפיכך מבוקש להורות על חילופי מבקשים. 16. הרב צוקר הגיש התנגדות להודעת היועץ. לאחר החלת הצו משך הרב צוקר את התנגדותו, אף לאור הגבלת סמכויות המפרק לבירור זכויות האגודה במקרקעין שאינם נוגעים לישיבת כפר גנים שהרב צוקר עומד בראשה. הרב צוקר ממשיך ומתנגד למינוי עו"ד פשדצקי מפרק זמני. בהתנגדות נאמר כי עיריית פ"ת, שעו"ד פשדצקי הוא בא כחה בפרשת כפר גנים, ממשיכה "לבחוש" בפירוק. כן מצוטטים פרקים מהחלטתי בעניין פש"ר 1425/98 בש,א 15088/01 בעניין כפר גנים. בהחלטתי זו מתחתי ביקורת על התנהלות העירייה בכל הנוגע לבקשת פירוק זו וקבעתי כי הבקשה נראית חסרת בסיס. ומטענות הצדדים - להחלטה גופה. 17. משמשך הרב צוקר את התנגדותו , דומה כי נסללה הדרך להכריע בבקשת פירוק זו. ייאמר כבר כעת: כפי שקבעתי בהחלטתי בדיון ביום 13/5/02 , בקשה זו לא יכולה הייתה לעמוד על רגליה ללא החלת הצו הנזכר לעיל , וללא הודעת התייצבות היועץ המשפטי לממשלה. בקשה זו, כפי שהוגשה מטעם עירית פ"ת, הייתה משוללת בסיס חוקי או ענייני. כפי שהתבטא היועץ, לעירייה אין כל מעמד בבקשה, אין לה מעמד של "נאמן הציבור" או הצדקה להוצאת כספי ציבור לצורכי הפירוק. אף אם היו מתקבלים כספים כתוצאה מהפירוק, לא יכולה הייתה העירייה לזכות בהם, ולו לצורכי ציבור. הגשת בקשת הפירוק על ידי העירייה הייתה תמוהה -ועמדתי על כך בהרחבה בהחלטתי בעניין כפר גנים הנזכרת לעיל. 18. אלא שמשעה שניתן הצו, והיועץ המשפטי ביקש להורות על חילופי המבקשים, מהנימוקים המפורטים בהודעותיו, הרי שאני נעתרת לבקשה, אף שלא בלב קל. אמנם, חברי האגודה הלכו לעולמם ונכסים הוצאו ממנה בנסיבות המצריכות בירור. אלא שאינני רואה עדיין מהו הגורם למהפך הקיצוני שחל בעמדת הפרקליטות. משלילה מוחלטת של עניין הפירוק - כפי שעולה ממכתבה של עו"ד לחמן - מסר למפרק, עד לתמיכה חד משמעית ובקשת התייצבות, כפי שמונחת בפני כיום. 19. אלא משהתמלאו דרישות החוק, והיועץ המשפטי נחוש ברצונו לפרק את האגודה, וההתנגדות העקרונית לכך הוסרה, אני נעתרת לבקשה בכפוף לשיאמר בהמשך. 20. מצאתי לנכון להיעתר להתנגדות של הרב צוקר לעניין זהות המפרק. על אף שידוע לכל כי מפרק משמש כקצין בית המשפט, ומבלי לפגוע חלילה באיש, אני סבורה שאין מקום להותיר את מינוי עו"ד פשדצקי מפרק זמני, ולו מהטעם שהצדק צריך גם להיראות ולא רק להיעשות, ובהותרת המינוי על כנו יש משום מראית העין הסותרת את תחושת עשיית הצדק. 21. האמור בדברי אלה מתבסס על טעמים אחדים: בקשת הפירוק כולה, ועל אחת כמה וכמה הבקשה למינוי מפרק זמני (שכותרתה: "במעמד צד אחד -אין בעצם צד שכנגד" - כך במקור!) הייתה משוללת כל בסיס, חוקי וענייני. עיריית פ"ת, שהמפרק הזמני משמש ב"כ היתה מודעת לכך היטב, והמפרק אף הודה בעת הדיון כי "מבחינה משפטית אנחנו בבעיה." "בעיה זו" - שאינה אלא חוסר סמכות היורד לשרשו של עניין הייתה קיימת גם בעת הגשת הבקשה, ומשך למעלה משנה מיום הגשת הבקשה ועד עתה, לא טרחה העירייה, או בא כוחה המשמש קצין בית המשפט, לבקש למחוק את הבקשה משוללת הבסיס. ויוזכר - המדובר הוא בבקשת פירוק! ולא די בכך, אל שנלווים לה צווי מניעה וסעדים זמניים נוספים. כל זאת ללא סמכות, תוך נטילת סעד הגובל בהטעיית בית המשפט. 22. דברי אלה האחרונים אף נתמכים בנוסח הבקשה למינוי מפרק זמני, בקשה אשר לא נדונה בפני עקב הפגרה. הפכתי בבקשה זו (בש"א 16259/01) ולא מצאתי ולו רמז לכך שהעירייה מעמידה את ביהמ"ש על הצורך בהוצאת צו מאת שר המשפטים כצורך חיוני ומקדמי לבקשת פירוק. כפי שנאמר לא אחת בפסיקת ביהמ"ש העליון, מבקש סעד זמני צריך לבוא בידיים נקיות. על אחת כמה וכמה מי שמבקש פירוק זמני. העיריה ובא כחה, המפרק הזמני כיום, לא נהגו כן, כאשר לא הביאו בפני בית המשפט את המצע המשפטי הבעייתי עליו עומדת בקשת הפירוק, ועוד פנו בקשה למינוי מפרק זמני, לה "אין צד שכנגד". לא הרב צוקר, לא בני משפחת צביק, ולא היועץ המשפטי לממשלה, ולא כונס הנכסים הרשמי, איש מהם לא יכול היה להוות "צד שכנגד" לבקשה זו? 23. אף התייצבות היועץ המשפטי לממשלה, איננה יכולה "למרק" את העירייה והמפרק הזמני מחומרת המעשים המתוארים לעיל. התייצבות זאת, שנעשתה כשנה מיום הגשת הבקשה, אין בה בכדי לתקן את עצם הגשת הבקשה, ללא בסיס בחוק, אלא רק להביאה כדי ביסוס משפטי כפי שהיא כיום. אף התייצבות זו נסיבותיה תמוהות, לאור מכתבה של עו"ד לחמן מסר, אשר אני נמנעת, בשם הקיצור, מציטוט פרקים נרחבים ממנו. דומה כי לא היה נימוק לשלילה, שב"כ היועהמ"ש החסיר כדי לדחות את בקשת העירייה להוציא מלפני שר המשפטים את הצו, ולפתע הגלגל התהפך, מדוע איך וכיצד?!! בנסיבות " התייצבות" זאת אין די על מנת לרפא את ההתנהגות המתוארת לעיל. 24. הגעתי למסקנה כי הצדק מחייב שימונה מפרק זמני "נייטרלי" שאין לו קשר למי מהצדדים, בין אם המדובר ברב צוקר ובישיבת כפר גנים, ובין אם המדובר בעיריית פ"ת. חוששתני שהותרת מינוי המפרק הזמני הנוכחי, בה בעת שהוא מנהל הליך ממושך כב"כ עיריית פ"ת כנגד ישיבת כפר גנים המחזיקה בנכס מקרקעין של החברה, יש בה משום חשש, אם לא יותר מכך, לניגוד עניינים חריף, אשר שומה על בית המשפט להימנע ממנו. אמת, צודק היועץ בטענתו כי עו"ד פשדצקי מכיר היטב את התיק. אלא שאין בלבי חשש שהפרקליטות כולה לא תוכל לאתר עו"ד אחר שיוכל ללמוד את התיק כהלכה ולנווטו הלאה , ככל שיידרש. 25. בשל כל האמור לעיל אני מבטלת מינוי המפרק הזמני, אולם משהה את הביטול עד להודעת היועץ המשפטי לממשלה על מועמד אחר למילוי התפקיד. הודעה כזו תוגש תוך 7 ימים, שאם לא כן תמחק בקשת ההתייצבות. סמכויות המפרק, לכשימונה, תהיינה אך ורק לעניין חלקה 22 בגוש 6715. 26. בשל האמור בס' 17 לעיל, עיריית פ"ת תישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד הרב צוקר בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר יישאו ריבית והצמדה מהיום. 27. החלטה זו מייתרת את בקשות: 9182/02, 3903/02, והן תסגרנה . בש"א 14601/02 מתקבלת בכפוף לכל הנאמר בהחלטתי זו. המפרק שיתמנה יודיע תוך 21 יום מיום מינויו מהי עמדתו לגבי בקשות 22678/01 וכן בש"א 17125/01. המזכירות תמחק בקשות אלו היה ולא תתקבל הודעה כאמור. צוויםצו מניעה