בנק קונטיננטל לישראל בע"מ - בקשה לאכיפת אגרת חוב

החלטה בקשה לאכיפת אגרת חוב ולמינוי כונס נכסים קבוע שהוגשה ע"י בנק קונטיננטל לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), נגד המשיבה, נקבעה לדיון ליום 9.10.02 עוד ב1.9.02-. הבקשה הוגשה לביהמ"ש המחוזי בנצרת ב22.8.02- ביחד עם בקשה דחופה לדיון בפגרה, ולמינוי כונס נכסים זמני, בבש"א 11188/02. על פי החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת הועברה לדיון, בהעדר סמכות, לביהמ"ש המחוזי בחיפה, הובאה לפני השופט התורן ובאותו יום ניתנה החלטה ע"י השופט י. עמית למינוי עו"ד אמיר שוהם ככונס נכסים זמני בפירוט הסמכויות שנרשמו בהחלטה. דו"ח ראשוני מטעם כונס הנכסים הזמני ובקשה למתן הוראות הוגשו בבש"א 12458/02 ביום 29.9.02 שם קבעתי כי לאור המועד הקרוב של הדיון הקבוע לבקשה לאכיפת השיעבוד ומינוי כונס נכסים קבוע, אתייחס לבקשה למתן הוראות במועד הדיון. בבש"א 12983/02 שהוגשה ב7.10.02-, עותר כונס הנכסים הזמני לאשר לו להמשיך ולשכור את שירותיו של משרד קוסט-פורר את גבאי כרו"ח של החברה, ואלה שימשו גם רו"ח של החברה עובר למינויו, וכן לשכור את שירותיו של מנהל החשבונות כמפורט בהצעתו של רו"ח מיום 4.9.02. ביום 7.10.02 הוגשה בקשה של מר אריה גבעוני (להלן: "גבעוני") לדחות את מועד הדיון, נמסרה לתגובת כונס הנכסים הזמני שהגיב עליה עוד באותו יום בהתנגדות נמרצת, נימוקיו התקבלו עלי והבקשה נדחתה. מאוחר יותר באותו יום הוגשה בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון ע"י מר רפי פלד ובקשתו נדחתה גם היא. במועד הדיון ב9.10.02- הוגשה בקשה בכתב בבש"א 13106/02 בה התנגדות מטעם גבעוני לאכיפת אגרת החוב ומינוי כונס נכסים קבוע. הבקשה הוגשה ע"י עוה"ד דקל ואח' שהודיעו בדיון כי יתכן וייצגו גם את החברה בהתנגדות לאכיפת אגרת החוב ומינוי כונס נכסים ובשלב הזה אין מי שיתן יפוי כח מטעם החברה וזו גם הסיבה שהחברה לא מיוצגת. ההתנגדות נסמכת על תצהירו של גבעוני הנתמך בתצהירו של טל יגרמן שהיה היועץ הפיננסי של החברה והגורם שניהל מטעם החברה את המגעים לקבלת ההלוואה מהבנק וכן על מסמכים שצורפו להתנגדות. בהתנגדות מטעם גבעוני מתואר כי גבעוני ערב אישית בערבות מוגבלת בסכום להלוואה שנטלה החברה מהבנק ומשום כך הינו בעל עניין ומעמד בדיון האמור, כי תוצאות ההליך יכולות להשפיע על ערבותו, ובנוסף מצא לנכון לתאר את המסכת העובדתית הקשורה למתן ההלוואה שקיבלה המשיבה מהבנק כי לסברתו הבקשה משוללת יסוד, לוקה בחוסר תום לב והוסתרו פרטים מהותיים הנוגעים ללב העניין והמצויים בידיעת הבנק. באשר לנסיבות קבלת ההלוואה, טוען גבעוני כי פנייתה המקורית של החברה לבנק היתה לקבלת הלוואה דולרית בסך של כ9- מליון דולר אשר תיפרע בתום 3 שנים מיום ההלוואה ועד אז תיפרע הריבית בלבד בתשלומים רבעוניים. היתה חשיבות שההלוואה תינתן בדולר כי פעילותה העיסקית של החברה כוללת אך ורק השכרת שטחים במבני תעשיה המהווים חלק מהמקרקעין של החברה, נשוא השיעבוד. להפתעת החברה, ובסמוך למועד שבו היתה אמורה לקבל בפועל את הסכום המבוקש מהבנק, הודיעו לה נציגיו המוסמכים כי לנוכח העדר מקורות מט"ח לבנק תועמד לחברה הלוואה שיקלית. משהובהר לבנק כי החברה חייבת לקבל הלוואה דולרית, הציעו נציגי הבנק לחברה שתילקח הלוואה שיקלית אולם סיכוני השער ופערי הריביות יבוטלו ע"י שימוש בעיסקה עתידית שתגן על החברה בפני שינויי שער ופערי הריבית, באופן שההלוואה תהיה כמו הלוואה דולרית. רק משהתחלפה הנהלת הבנק ומונה מנכ"ל חדש, הודע לגבעוני ולחברה כי לא ניתן לבצע עיסקאות עתידיות ללא בטחונות נוספים ומאז הבנק הפר את ההסכמות שהושגו עם החברה שהביאו להפרשים משמעותיים בין הריביות בהלוואה השיקלית לעומת הלוואה דולרית ועקב כך נוצרה בחשבון יתרת חובה שעמדה, לטענת הבנק, על סך של 115,000 ש"ח בעת שהגיש את בקשתו. נטען שמאחר ושועבדו, כבטוחה נוספת, כל הכנסות החברה מהשכרת המבנים, הומחו אלו ישירות לבנק לפרעון הריבית על ההלוואה ולחברה לא היתה כל שליטה עליהם. גבעוני טוען כי לצורך הגשת הבקשה לאכיפת השיעבוד העמיד הבנק את ההלוואה שקיבלה החברה לפרעון מיידי ביום 13.8.02 והבנק הזדרז להגיש את הבקשה לאכיפת השיעבוד שבוע בלבד לאחר מכן. זמן פרעונה של ההלוואה טרם הגיע ותשלומי הריבית שבפיגור הסתכמו, אף לטענת הבנק, לסך של 115,727 ש"ח שהינו לא יותר מ0.3%- מיתרת ההלוואה. עוד נטען כי הבנק לא מזכיר בבקשתו את נושא השבחת הנכס, שהיה נושא מהותי בעיסקת ההלוואה, כי החברה טיפלה באותה עת בשינוי ייעוד המקרקעין מתעשיה למסחר, שינוי המביא לעליית ערך הנכס מ15- מליון דולר, (לפי חוות דעת השמאי מיום 7.1.01, שנמסרה לבקשת הבנק), ל20- מליון דולר, כפי שצויין באותה חוות דעת. הליכי שינוי הייעוד נמצאים בעיצומם, כמתואר בהתנגדות. עו"ד לוינסון, ב"כ הבנק, שקיבל את ההתנגדות רק בבוקר הדיון, טוען כי בכל מקרה קמה לבנק הזכות לאכוף את אגרת החוב ולמנות כונס נכסים קבוע כי כפי שצויין בבקשות שהגיש הבנק הגיש נושה אחר של המשיבה, הבנק לפיתוח תעשיה לישראל בע"מ, בקשה למינוי כונס נכסים זמני על הציוד, מכונות, מלאים וקווי יצור בגין חוב נטען של 126 מליון ש"ח וביום 21.8.02 נעתר ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב לבקשה ומינה כונס נכסים זמני. מסמכים שצורפו לדו"ח כונס הנכסים הזמני בבש"א 12458/02. מועד פרעון ההלוואה ב1.10.02- והסכום האמור אשר הועמד לפרעון מיידי לפי הדרישה מ13.8.02-, לא נפרע ביום 1.10.02 אף לא בחלקו, באופן שסכום החוב כולו עומד במלואו בפיגור. במהלך כינוס הנכסים הזמני התחוור לבנק ולכונס הנכסים הזמני כי המשיבה חבה סכומי עתק לנושים נוספים. כדוגמא הביא הבנק את החוב לבנק לפיתוח התעשיה הניצב, כאמור, על סך של 126 מליון ש"ח לעומת המצג שהניחה המשיבה לפני הבנק בעבר, לפיו אותו חוב אינו עולה על סך של 3 מליון דולר, וכנגד הליכי הכינוס שננקטו נגד המשיבה ע"י הבנק לפיתוח תעשיה, לא הגישה החברה כל התנגדות; חובות לעירית כרמיאל בסכום של כ500,000-$; חובות לחב' החשמל, חובות לאיזוטופ בע"מ בגין בדיקות שזו ביצעה, לטענתה, עבור המשיבה; חובות לעורכי דין שעבדו בשירות החברה עד למתן צו הכינוס הזמני וכן עשרות תביעות משפטיות שהוגשו נגד המשיבה ע"י רוכשי דירות בגין ליקויי בנייה. לטענת ב"כ הבנק, אין לגבעוני מעמד בבקשה וכי במועד הדיון לא הוגשה מטעם המשיבה כל התנגדות למימוש השיעבוד; ההיפך - וכמתואר בבקשה למינוי כונס נכסים זמני, המשיבה הודיעה לבנק כי אין באפשרותה לפרוע את חובותיה לנושיה, כי היא סגרה את מפעלה וכי עלול להיווצר מצב שהמשיבה מפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפי שוכרי נכסיה, המשועבדים ממילא לבנק, ועקב כך עלולים אלו שלא למלא את חובתם לשלם את דמי השכירות. כמו כן, ב"כ המשיבה דאז, עו"ד ג.הייק הודיע לעו"ד לוינסון כי אין בכוונת המשיבה להתנגד לבקשה לאכיפת אגרות החוב ולמינוי כונס נכסים קבוע. על פני הדברים, ולכאורה, וללא קשר לנטען גבי היחסים בין הבנק והמשיבה בעיסקת ההלוואה וההפרה כביכול של מועדי העמדת ההלוואה לפרעון וכיוצ"ב, נראה שקמה לבנק הזכות לממש את השיעבוד מכח מינוי כונס נכסים זמני על נכסי המשיבה לבקשת הבנק לפיתוח תעשיה, אך מאחר ומונה כונס נכסים זמני לנכסי החברה המשועבדים לבנק, נראה לי שיש מקום לאפשר לגבעוני, ואולי גם למשיבה, להעלות את נימוקיהם כנגד מימוש השיעבוד ומינוי כונס נכסים קבוע במועד קרוב שייקבע לדיון במעמד הצדדים. אמנם לא נעתרתי לבקשה לדחיית הדיון שהוגשה ע"י גבעוני ופלד, אולם לאחר שהונחה לפניי התנגדות גבעוני למימוש השיעבוד, נראה שזו צריכה להיבחן בעיון, ובאופן שטענות הצדדים תובאנה באופן מלא ושלם בפני ביהמ"ש, ובכללה השאלה אם יש לגבעוני מעמד בבקשה, לאור ערבותו בסכום מוגבל להלוואה האמורה. לאחר שהוברר כי מגמת כונס נכסים קבוע, אם ימונה, למכור את הנכס המשועבד, עיכוב לתקופה קצרה לא יכול לגרום נזק לבנק, שכן הנכס המשועבד נמצא תחת כינוס זמני ובניהולו של כונס הנכסים הזמני, כפי שתואר גם בדו"ח שהגיש בבש"א 12458/02, וממילא הליכי מכירה לוקחים זמן, בכללם בדיקת השאלה של שינוי הייעוד. אשר על כן אדון בבקשה לאכיפת אגרת החוב ומינוי כונס נכסים קבוע במעמד הצדדים ביום 28.10.02 בשעה 10.15. אני נעתרת לבקשה של כונס הנכסים הזמני בבש"א 12458/02 ומבהירה כי מינויו ככונס נכסים זמני של החברה לא יחול על ציוד המפעל שבגינם יצרה המשיבה שיעבוד ספיציפי לטובת הבנק לפיתוח התעשיה לישראל, ושמונה עליהם עו"ד איתן ארז ככונס נכסים. אני מתירה לכונס הנכסים הזמני לנהל את המקרקעין ולטפל בכל הבעיות הכרוכות והמצריכות טיפול מיידי, וכן להשכיר שטחים ריקים במקרקעין בהתאם לנוסח הסכמי השכירות, נספח טז', ובלבד שיביא את הסכמי השכירות כשימצא שוכרים מתאימים לאישור ביהמ"ש. אני מאשרת לכונס הנכסים הזמני להמשיך ולשכור את שירותיה של גל נועם בניהולו של מר מרציאנו למתן שירותי ניהול ואחזקה למקרקעין ולמבנים שעליהם, ובהתאם לתנאים שפורטו בנספח א' של הדו"ח. אני מתירה לכונס הנכסים הזמני להמשיך ולשכור את שירותיו של משרד קוסט-פורר את גבאי אשר שימש כרו"ח של המשיבה עובר למינויו וכן לשכור את שירותיו של מנהל החשבונות כמפורט במכתבו של רו"ח מיום 4.9.02. במידה וכונס הנכסים הזמני מעוניין לנהל מגעים למכירת המקרקעין לצד ג', הוא רשאי לעשות כן תוך שיביא לידיעת המתעניינים את העובדה כי הדיון בהתנגדות גבעוני נקבע ליום 28.10.02. איגרת חובבנקחובאגרה