פסק דין התובע, מנשה קוגמן, מבקש לחייב את הנתבע איתמר סירלנד (להלן: הנתבע") אישית סולידרית ביחד עם חברה שבשליטת הנתבע, הנתבעת מס' 2, זרם המרכז בע"מ, לשלם לו חוב שהצטבר לזכותו, בשותפות, שלפי גרסתו התקיימה ונועדה לביצוע עבודות קבלניות להתקנות מערכות חשמל. במועדים הרלוונטיים היו שני בעלי הדין קבלנים לעבודות חשמל. הנתבע מכחיש קיום שותפות כלשהי עם התובע, ולחילופין מכחיש שהוא אישית היה שותף עם התובע. השאלות הטעונות הכרעה הינן: 1. האם אמנם התקיימה שותפות בין התובע לבין מי מהנתבעים לביצוע עבודות חשמל. אם התשובה חיובית - יש לקבוע אם נותר חוב לזכות התובע, ומהו אותו חוב. 2. האם ניתן לחייב את הנתבע אישית לפרעון החוב. לבד מעדויותיהם של התובע והנתבע, הוכח כי הם ייסדו חברה בע"מ בשם "סרקו עבודות חשמל בע"מ", בה החזיקו שניהם מניות. הנתבע החזיק 51% מהמניות המוצאות ויתר המניות - 49% הוחזקו בידי התובע. לכאורה ניתן ללמוד מכך כי נתקיימה שותפות בין בעלי הדין, אלא ששותפות זו היתה בהחזקת החברה הנזכרת, שלפי הראיות לא ביצעה עבודות ולא גבתה כספים. כאמור, העידו בפני שני בעלי הדין והזדמן לי להתרשם מהם ישירות. התובע אינו זריז בחשיבה - ובחקירתו נתן לעיתים תשובות שניתן לפרש אותן כסותרות את גירסתו, אולם יחד עם זאת התרשמתי שהוא דובר אמת וניתן לסמוך על גירסתו. לעומת התרשמותי החיובית מהתובע כעד, עשה עלי הנתבע רושם בלתי מהימן, בלשון המעטה. אני קובעת ללא היסוס, שהנתבע לא דיבר אמת, כמעט בכל תשובה עניינית שנתן. אני מדגישה "תשובה עניינית" כי הנתבע ניסה להתחמק ממרבית השאלות שהוצגו לו. על חלק מהשאלות השיב תשובות מתחכמות שלא ממין השאלה. הנתבע הכחיש בעדותו שהזמין את התובע לקיים עמו שותפות כלשהי, אך במהלך החקירה שינה מדי פעם את הגירסה. הנתבע הודה לבסוף, שנוצרה שותפות אבל אך ורק לגבי עבודות ש"התובע יביא לשותפות". אולם הוסיף, כי: ראשית - העבודות שהביא התובע לא הניבו כל רווח. שנית - השותפות של התובע לא היתה איתו אישית, אלא עם חברה רשומה, ולפיכך אין הנתבע חייב אישית מאומה לתובע. הזכרתי לעיל את העובדה, בה הודה הנתבע כי הוא ייסד ביחד עם התובע את חברת "סרקו עבודות חשמל בע"מ" בה החזיקו את כל מניותיה המוצאות. הנתבע לא נתן הסבר סביר לשאלה למה נוסדה החברה, ומדוע חברה זו לא ביצעה למעשה אף עבודה קבלנית. הנתבע גם לא נתן תשובה לשאלה מדוע העבודות שהודה לגביהן, שהתובע ביצע אותן בפועל או השתתף בביצוען, נרשמו כאילו בוצעו על ידי חברות אחרות שבהן שלט הנתבע. כאן המקום לציין, כי הנתבע היה משופע בחברות שבהן שלט, כגון - זרם מרכז בע"מ, זרם הרצליה בע"מ, זרם משב"ט בע"מ ועוד. במרבית המניות, בחלק מהחברות בהן שלט הנתבע למעשה, ושבאמצעותן בוצעו עבודות חשמל קבלניות, החזיקה כבעלים גב' בשם נחמיאס, שהיתה ידועה בציבור כבת זוגו של הנתבע. הוברר במשפט כי היו לנתבע ולגב' נחמיאס ילדים משותפים, עוד בהיותו נשוי לאשה אחרת. בין הנתבע ואשתו התנהלו הליכים משפטיים גם בענייני רכוש. סביר להניח, כי הנתבע היה מעוניין שעבודות שונות יירשמו כאילו בוצעו על ידי חברות שבהן לא הוא החזיק מניות אלא הגב' נחמיאס. על יסוד הראיות המקובלות עלי כמהימנות, אני קובעת את הממצאים כדלהלן: 1. בין התובע לבין הנתבע אישית נוצרה שותפות לביצוע עבודות חשמל קבלניות. בנוסף לשותפותו עם התובע, ניהל הנתבע עבודות חשמל קבלניות שלתובע לא היה קשר אליהן. 2. הנתבע הוא שניהל את הקשרים עם מזמיני העבודות - גם עם מזמיני העבודות של השותפות. 3. הנתבע הוא שקבע מי מהחברות תרשם כמבצעת כל עבודה שנתקבלה. 4. לענין תביעה זו של התובע, אין אני קובעת מה היו מניעיו ושיקוליו של הנתבע "בחלוקת" העבודות בין החברות השונות, ואם השפיעו על שיקולי רצונו להעלים הכנסות מאשתו, שעמה ניהל מאבקים משפטיים, או רצונו להעלים עיסוק או הכנסות שלו מרשויות המס. 5. הנתבע שלט בהכנסות שנתקבלו גם בעד ביצוע העבודות על ידי השותפות שלו עם התובע. 6. הנתבע לא העביר לתובע את חלקו הנכון בהכנסות שהיו לשותפות. כאמור לעיל, השותפות נוצרה בין התובע לנתבע אישית. העובדה שהנתבע ניצל את שליטתו בניהול עסקי השותפות בכך ששייך את העבודות לחברות שונות, אינה משחררת אותו מאחריותו האישית כלפי התובע לפרוע לו את חלקו בהכנסות מעסקי השותפות. הנתבע הוא החייב אישית לתובע את היתרות המגיעות לו בעקבות העיסוק המשותף. באחד השלבים שקדמו להעברת התיק בפני, נדונה התביעה דנן בפני כב' השופטת רות שטרנברג-אליעז. בהחלטה מיום 10.3.97 מינתה כב' השופטת את רואה חשבון דוד אלעני, כמומחה. הוטל על המומחה לבחון את המסמכים של העבודות המשותפות ולקבוע מהו הסכום שהתובע זכאי היה לקבל מהעיסוק המשותף. בחוות הדעת שערך המומחה ביולי 1997, הוא קבע כי סכום החוב המגיע לתובע, כולל מס ערך מוסף בשיעור 17%, הוא 38,784 ₪. המומחה לא שיערך את החוב לתאריך חוות הדעת. הסכום הנקוב לעיל נקבע על ידו לתאריך הפסקת העיסוק המשותף באפריל 1995. בדקתי את חישוביו וקביעותיו של המומחה, והם נראים לי ואני מקבלת אותם כהוכחה לסכום החוב המגיע לתובע. לפיכך וכתוצאה מהאמור לעיל, אני מחייבת בזה את הנתבע, איתמר סירלנד, לשלם לתובע, מנשה קוגמן, סך 38,784 ₪ (שלושים ושמונה אלף ו-שבע מאות שמונים וארבעה שקלים). סכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 1.5.1995 ועד ליום הפרעון בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע, איתמר סירלנד, לתובע את כל הוצאות המשפט, כפי ששילם אותם בפועל, לרבות הסכומים ששילם התובע למומחה, רואה חשבון אלעני. לכל תשלום יוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך בו שולם אותו תשלום ועד ליום הפרעון בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך 10,000 ₪ (עשרת אלפים שקלים) בתוספת מע"מ כשכ"ט עו"ד. גם סכום זה צמוד למדד ונושא ריבית חוקית מיום 16.9.02 ועד ליום הפרעון בפועל. קבלןחשמלסכסוך