סעד של מינוי כונס נכסים








סעד של מינוי כונס נכסים


פסק דין

השופטת ד' דורנר:

העובדות, ההליכים והטענות

‎1. המשיבות הגישו כנגד המבקשים תביעה כספית בסדר-דין מקוצר בבית-המשפט המחוזי בחיפה בגין חוב של המבקשים בסך של כ‎2,700,000- ש"ח, שנוצר בעקבות רכישת דלק ומוצרי נפט מן המשיבות. במסגרת תביעתן זו, ולבקשת המשיבות, הורה רשם בית-המשפט המחוזי למנות את באת-כוח המשית לכונסת נכסים זמנית על הכספים והתקבולים המתקבלים ושיתקבלו בתחנת התדלוק במזומן ובשיקים כתמורה עבור מוצרי הנפט הנמכרים בתחנה ואשר המבקשים רוכשים מן המשיבות. זאת, לאחר שהמבקשים לא קיימו את צו העיקול הזמני שניתן כנגדם על-ידי בית-המשפט.


‎2. המבקשים ערערו על החלטת הרשם לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בערעורם טענו המבקשים, כי סעד של מינוי כונס נכסים זמני הינו קיצוני יתר-על-המידה ועלול לפגוע קשות בעסקם.
בית-המשפט המחוזי (השופט גדעון גינת) קבע, כי במצב דברים בו לא ניתן להבטיח את זכותן של המשיבות להיפרע מן המבקשים בדרך של הטלת עיקול זמני, לא ניתן לחלוק על הצורך בסעד חריף יותר. ערעור המבקשים נדחה איפוא.


‎3. מכאן הבקשה שבפנינו למתן רשות ערעור, שבגידרה טענו המבקשים, כי המשיבות מנסות להשתלט על תחנת הדלק שבניהולם, ועל רקע זה הן הודיעו למבקשים חד-צדדית וללא כל סיבה על ביטול מסגרת האשראי, שהייתה למבקשים אצל המשיבות לצורך רכישת מוצרי נפט מהמשיבות.
המבקשים אף הפנו בבקשתם לשתי החלטות, שנתקבלו בעניינם, אשר לא עמדו לנגד עיני הערכאות הקודמות, ואשר יש בהן, לטענתם, חשיבות מכרעת בהבנת עומק ומורכבות המחלוקת בין הצדדים. האחת, במסגרת בקשה שהגישו המשיבות לפירוקה של המבקשת ‎1, קבע בית-המשפט המחוזי בחיפה, כי הדין בבקשה ידחה עד להכרעה במחלוקת בין הצדדים במסגרת התביעה הכספית. השניה, החלטה למחיקת הכותרת של סדר-דין מקוצר, שנתקבלה במסגרת התביעה הכספית שהוגשה, ושאף נתנה למבקשים רשות להתגונן. עוד הוסיפו המבקשים, כי לאחרונה הגישו תביעה-שכנגד נגד המשיבות על-סך של שלושה מיליון ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתחנת-הדלק שבניהול המבקשים כתוצאה מהתנהגות המשיבות. לאור התפתחויות אלו, טענו המבקשים, כי אין הצדקה להכריע במחלוקת באמצעות סעד דרקוני וחריג של מינוי כונס נכסים זמני.


מנגד, המשיבות תמכו את יתדותיהן בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.


‎4. ביני לביני, לאחר דיון שנערך בפנינו, התברר כי המשיבות מנהלות שורה ארוכה של הליכים כנגד המבקשים, ובין היתר תביעה בסדר-דין מקוצר בבית-משפט השלום בחיפה לפינוי ולסילוק ידם של המבקשים מתחנת הדלק שבניהולם; וכי המשיבות אף הפסיקו מחודש יוני האחרון את שירות הפזמט בתחנה.


עוד התברר, כי בעקבות ניתוקה של התחנה משירות הפזומט, לתחנה אין כרגע רווחים לאחר תשלומי מס, עובדה שנתמכה בתצהיר מטעם רואת-החשבון של המבקשים.


בתשובתן לתצהיר המבקשים טענו המשיבות, כי המבקשים הציגו נתונים מסולפים, כי הירידה ברווחי התחנה עקב ניתוקה משירות הפזומט היא שולית, וביקשו להותיר את צו כינוס הנכסים הזמני על-כנו. עוד ציינו המשיבות, כי בהליכי הוצאה-לפועל, המתנהלים בין הצדדים בלשכת ההוצאה-לפועל בהרצליה, הוסכם כי המבקשים ישלמו למשיבות ‎75,000 ש"ח כסכום "פדיון כינוס נכסים" במסגרת אותם הליכים.
דיון



‎5. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
סעד של מינוי כונס נכסים הינו סעד חמור, שכן בפעולותיו - שהן במהותן השתלטות על נכסים וניהולם - מפקיע כונס הנכסים את שליטתו של אדם בקנינו. ראו ע"א ‎447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(‎2) 102, בע' ‎111-11

אומנם, מנגד ניצבת זכותן של המשיבות להבטיח כי תוכלנה להיפרע מן המבקשים. ואולם, המשיבות נקטו בצעדים שונים, כאמור, אשר אין חולקין כי פגעו בצורה ניכרת ברווחים של המבקשים; וברי - נוכח תצהירם של המבקשים, לפיו אין לתחנה שבניהולם רווחים כתוצאה מנקיטת אותם צעדים - כי נטילת ההכנסות הגולמיות מן המבקשים והעברתן לידי כונס הנכסים, עשויה להביא לשיתוקה של התחנה שבניהולם ואף לסגירתה.


באיזון הכולל, נראה כי בענייננו עלולה להיגרם פגיעה חמורה לפעילותה השוטפת של התחנה שבניהול המבקשים באם ימונה כונס נכסים זמני, בעוד שאי מינויו לא יהווה פגיעה משמעותית באינטרסים של המשיבות, בין היתר, בשים לב לעובדה כי המבקשים הגישו תביעה-שכנגד נגד המשיבות.


אשר-על-כן, אני מציעה לקבל את הערעור, במובן זה שפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי וצו כינוס הנכסים הזמני יבוטלו. כן אני מציעה כי לא נעשה צו להוצאות.


לאחר דברים אלה



‎6. חברי, השופט יעקב טירקל, הגיע לכלל דעה כי לאור העובדה שסעד של עיקול זמני לא הועיל במקרה שבפנינו, ולנוכח צמצום גבולות סמכויותיה של כונסת הנכסים, לשמירה על כספים המתקבלים מהפעלת תחנת התדלוק לאחר ניכוי ההוצאות הכרוכות בהפעלתה, הרי שאין מקום להתערב בהחלטת שם בית-המשפט המחוזי.


דא עקא, כי המבקשים הראו, בהסתמך על תצהיר רואה-חשבון, ולנוכח הצעדים שנקטו נגדם המשיבות, ואשר פגעו בהכנסותיהם, כי גם אם תצומצם הסמכות לשמירה על כספים המתקבלים בתחנה לאחר ניכוי הוצאות התפעול, עדיין יהיה בכך כדי למנוע מן המבקשים את האפשרות להמשיך ולרכוש דלק לתחנה, ולפיכך להביא לשיתוק פעילותה, או למצער להכבדה עליה.


‎7. סעד זמני, ובענייננו מינוי כונס נכסים, הגורם להפסקת פעילות הנתבע או להכבדה ממשית עליה, אינו מידתי, אף מקום בו סעדים זמניים אחרים לא השיגו את מטרתם. שכן, באיזון שבין אינטרס התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק-הדין לבין אינטרס הנתבע שזכות הקניין של לא תיפגע, מוענק לאינטרס הנתבע מעמד עדיף. זאת, ראשית, משום שהתובע הוא זה הנושא בנטל ההוכחה, ושנית - והוא בעיניי העיקר - משום שזכות הקניין הינה זכות חוקתית, המעוגנת היום בסעיף ‎3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: חוק היסוד). ראו: בש"א ‎4459/94 סלמונוב נשרבני, פ"ד מט(‎3) 479 (להלן: בש"א סלמונוב), בע' ‎483-482; רע"א ‎8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(‎3) 789, בע' ‎799 (המשנה-לנשיא ש' לו

‎8. פגיעה בקניין מותרת היום, כאמור, בסעיף ‎8 לחוק היסוד (פסקת הגבלה) רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה המפורשת בו. בגדר חובת בית-המשפט לכבד את הזכויות המעוגנות בחוק היסוד, מחב הוא אף בהפעלת שיקול-הדעת, שניתן לו בחוק, לפגוע בזכות באופן שזו לא תיפגע אלא במידה המזערית הנדרשת. חובה זו, הנגזרת מסעיף ‎11 לחוק היסוד - המחייבת את כל רשויות השלטון, לרבות בית-המשפט, לכבד את הזכויות המעוגנות בחוק היסוד, לרבות זכות הקניין, ככל שהדבר מתייב עם החיקוקים הקיימים שעל-יסודם הן פועלות - חלה גם לעניין פירוש חוקים שתוקפם נשמר לפי סעיף ‎10 לחוק היסוד בהפעלת שיקול-דעת מכוחם. ראו דנג"ץ ‎4466/94 נוסייבה נ' שר האוצר, פ"ד מט(‎4) 68, בע' ‎88; ע"א ‎5546/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אתא נ' הולפ"ד נה(‎4) 629, בע' ‎641

‎9. עיקרון זה חל גם על ההסדרים בדבר מינוי כונס נכסים. עמדתי על כך בבש"א סלמונוב, שם, בע' ‎483, בנוגע לסעד של עיקול זמני

ההסדרים בדבר עיקול זמני מעוגנים בעיקרם בתחיקת משנה - תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד‎1984- (להלן - התקנות), המותקנות על-ידי שר המשפטים. תחיקת משנה הייתה כפופה מאז ומתמיד לעיקרי הדרישות שבסעיף ‎8 ובסעיף ‎1 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מובן שאין בסעיף ‎10 ר כדי לפטור תחיקה קיימת מעולם של כללים שהיו בתוקף עוד בטרם התקבל חוק היסוד. הדברים יפים על אחת כמה וכמה בהפעלתו של שיקול-דעת המוקנה על-ידי תחיקה קיימת, הכפופה - על-פי סעיף ‎11 הנ"ל לחוק היסוד - לעיקרי המגבלות שבסעיפים ‎8 ו‎1



פגיעת מינוי כונס נכסים בזכות הקניין היא חמורה במידה רבה מפגיעתו של עיקול בזכות זו. בנוסף, במקרה שבפנינו משקלו הסגולי של אינטרס המבקשים אף גדל לנוכח התביעה הנגדית שהגישו נגד המשיבות. מקל וחומר שלא היה איפוא מקום למינוי כונס נכסים במקרה שבפנינו.


ש ו פ ט ת



השופט י' טירקל:



‎1. אילו נשמעה דעתי היינו דוחים את הבקשה להרשות ערעור - ומשניתנה, את הערעור גופו - מן הטעמים שיפורטו להלן.

‎2. המשיבות הגישו נגד המבקשים תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה לחייב את המבקשים לשלם לה ‎2,753,248 ¤ עבור רכישת דלק ומוצרי דלק לתחנת תידלוק. לפי בקשת המשיבות, הטיל רשם בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום ‎19.11.00, עיקול זמני על כספים, הכנסות, רווחים וכל תשלום א שהתקבל או יתקבל אצל המבקשים בשיעור מלוא סכום התביעה. ביום ‎21.2.01 הגישו המשיבות בקשה למנות את באת כוחן לכונסת נכסים "על הכספים ועל התקבולים המתקבלים ו/או שיתקבלו בתחנת התידלוק ---, ו/או כתוצאה מהפעלת התחנה האמורים להיות משולמים למשיבים ו/או למי מטעמם, ל ידי לקוחות התחנה" כמו כן ביקשה להסמיך את כונסת הנכסים לכל פעולה הנדרשת לשם ביצוע האמור. המשיבות טענו, כי הן זכאיות לסעד זה מן הטעם שהמשיבים פועלים באופן המסכל את צו העיקול הזמני, "לא אישרו את צו העיקול" ו"לא ביצעו אותו". לפיכך טענו, צו כינוס הנכסים הוא הדרך היחידה להבטיח את כספי התביעה. רשם בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הרשם ע' גרשון), בהחלטתו מיום ‎19.8.01, נעתר לבקשה והורה למנות כונסת נכסים כמבוקש. בהחלטתו הבהיר, כי "הכינוס נועד לאפשר למבקשות לשמור על הרכוש, היינו, הכספים, המתקבלים מהפעלת תחנת התדלוק, כ שלאחר ניכוי ההוצאות הכרוכות בהפעלת התחנה --- ישמר בידי כונסת הנכסים סכום כסף שיוחזק בידה בנאמנות, כדי לשמש, אם וכאשר תזכנה המבקשות בתביעתן, כמקור להיפרע ממנו". המבקשים ערערו על החלטתו של הרשם לפני שופט של בית המשפט המחוזי.



בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' גינת), בפסק דינו מיום ‎9.12.01, דחה את ערעורם של המבקשים. בהחלטתו קבע, כי הנסיון שעשו המשיבות להבטיח את זכותן בדרך של עיקול זמני היה "בלתי יעיל" ולפיכך זכאיות הן לסעד של מינוי כונס נכסים. בית המשפט ציין, כי המבקשים לא הציעוכל הצעה חלופית "שיש בה, כדי להבטיח את הזכות הלכאורית של המשיבות". עוד ציין, כי "בכל מקרה, אם תהיה טענה של מי מבעלי הדין בדבר פעילות ספציפית, זו או אחרת, של הכונס הזמני, יוכלו לפנות, בהקשר זה, לבית המשפט שמינה את הכונס הזמני". בית המשפט קבע, כי "קבלת עמדת המערערים (המבקשים - י.ט) משמעותה היא, שחרף זכאות המשיבות לסעד ביניים, זכות עליה לא ניתן לחלוק לצורך השלב הנוכחי של הדיון, צריכות המשיבות לעמוד ככלי ריק. מסקנה זו לא ניתן לקבל. הסעד הזמני של כונס הנכסים בנסיבות המקרה אינו קיצוני יותר מהסעד של עיקול זמני של כספים".


המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על פסק הדין.



‎3. אקדים ואומר כי אופיו ותוכנו המשפטי של הסעד של כינוס נכסים משתנה לפי ההקשר החקיקתי שבו מופיע המונח ולפי סוגי הנכסים שעל כינוסם מופקד כונס הנכסים (לדוגמא: כונס נכסים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - ‎1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי"); כונס נכסיםפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - ‎1967 (להלן - "חוק ההוצאה לפועל"); כונס לפי פקודת המסים (גבייה); כונס לפי פקודת החברות [נוסח חדש]; כונס נכסים לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש] ועוד). במקרה הנדון מדובר במינוי כונס מכח תקנות סדר הדין האזרחי.

לפי תקנה ‎388 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט אם הדבר נראה לו צודק ונוח למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק דין ובין לאחריו. בגדר תיקון מס' ‎6 לתקנות סדר הדין האזרחי, שפורסם ביום ‎8.8.01 - ונכנס לתוקף ‎30 ימים לאחר מכן - הותקנה הוראה מיולענין מינוי כונס נכסים זמני, שזאת לשונה:

"‎387ב (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמועומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין ---".


תקנה ‎387ב לתקנות סדר הדין האזרחי מפרטת, אפוא, מספר תנאים מצטברים שבהתקיימם ימונה כונס נכסים זמני: ראיות מהימנות לכאורה; חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערך הנכסים, להעלמתם או להשמדתם או שנכסים הופקו תוך כדי ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו; אי מן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. בכך הוגבל שיקול דעתו של בית המשפט בהשוואה לשיקול דעתו לפי תקנה ‎388 לתקנות, שלפיה רשאי הוא, כאמור, למנות כונס נכסים "אם הדבר נראה לו צודק ונוח".
‎4. יצוין, כי כבר בשנת ‎1949 - כמובן, בטרם הותקנה תקנה ‎387ב הנזכרת - נדונה בבית המשפט העליון הסוגייה של מינוי כונס נכסים זמני ("מקבל נכסים" כהגדרתו אז) ונפסק שם, כי ניתן למנותו בשלושה סוגי מקרים: (א) כדי לשמור על הרכוש, נשוא המחלוקת, בזמן שקיים סכסוך הי ועומד לפני בית המשפט; (ב) לשמור על רכוש הנתון בסכנת השמדה על ידי אנשים אשר להם נמסר הרכוש הזה על ידי החוק, או על ידי אנשים שיש להם זכות ישירה, אבל רק חלקית באותו הרכוש; (ג) לשם ביצוע פסק דין במקרים ידועים (ע"א ‎224/47 אינג' א.ד. טחורש ואחיו נ' שצ'ופק, פד ב ‎414). מאוחר יותר הורחבה ההלכה גם לסוגי מקרים נוספים ונפסק, כי "יש להשאיר מרחב סביר לשיקול דעתו של השופט, בהתחשב בהתפתחות הצורות המשפטיות של עסקי המסחר והכלכלה, בהיקפן העצום ובריבוי צורות עקיפת החוק בעבירות כלכליות" (ע"א ‎689/74 בשמת, חברה להשקעות ופנסים בע"מ נ' עירית אילת, פ"ד כט(‎2) 281, בעמ' ‎293 (להלן - "ענין בשמת"); ראו גם: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה), בעמ' ‎621-632)

יודגש כי מינויו של כונס נכסים לפי תקנה ‎388 לתקנות סדר הדין האזרחי אחרי שניתן פסק הדין - בשלב שבידי הזוכה הכלים שלפי חוק ההוצאה לפועל - "ייעשה בנסיבות מיוחדות וחריגות" (ע"א ‎4111/97 שם טוב נ' מורטזה (טרם פורסם); ע"א ‎851/98 שני נ' עושרי (טרם פורסם)). כא, הלכה זאת אין ענינה מינוי כונס נכסים זמני לפני שניתן פסק הדין, אולם, יש לזכור שגם כאן מוטלת על בית המשפט חובת זהירות יתירה. כך נאמר, כי:

"בחלוף העיתים התבססה בדין הישראלי ההלכה הנוהגת לענין מינוי כונס זמני, והיא, כי מפאת היותו של החוב בהליכי בירור בבית משפט, יש להזהר מאוד בעת מינוי כונס על נכסי חייב בהליכי ביניים ורצוי על כן, לנקוט תחילה בסעדים זמניים חמורים פחות על מנת לשמר נכסי החייב עד למועד הכרעת הדין" (ע"א ‎447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל, פ"ד מט(‎2) 102; ראו גם: ענין בשמת; ע"א ‎132/77 גניש נ' פלמר להשקעות בע"מ, פ"ד לב(‎2) 64

עוד נאמר בענין זה, כי:

"לפי דיני היושר, יש לפעול בדרך של מינוי כונס נכסים זמני, רק כאשר התרופה של עיקול זמני אינה מספקת" (ח' אבנור "כונסי נכסים לפי תקנה ‎264" הפרקליט לג (תשמ"א), ‎366, בעמ' ‎372

מכאן, שלא על נקלה ימנה בית המשפט כונס נכסים זמני, לפני שניתן פסק הדין, אולם לעתים לא יהיה מנוס מלעשות כן. כך, לדוגמא, במקרים שבהם לא השיגו סעדים זמניים אחרים את מטרתם. אכן, מינוי כונס נכסים על נכסי נתבע פוגע בזכות הקנין שלו, אולם מול זכות הקנין של הנתבע עומדת זכות הקנין של התובע שגם היא ראויה להגנה. אכן, מינויו של כונס נכסים איננו כשלעצמו סעד בלתי מידתי ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו; ואם באיזון בין הזכויות המתנגשות של התובע ושל הנתבע ימצא כי הפגיעה בזכות הקנין של הנתבע היא מידתית, ניתן יהיה למנות כונס נכסים לנכסיו. לאור דברים אלה, יש לבחון את הפרשה שלפנינו.



‎5. בנסיבות הפרשה שלפנינו מונחים על כפות המאזניים שיקולים מנוגדים כבדי משקל: מחד גיסא, החוב הנטען מצוי עדיין בהליכי בירור בבית המשפט וכן פוגע מינוי כונסת הנכסים בקניינם של המבקשים; מכאן שלכאורה ראוי היה לנקוט בסעד זמני חמור פחות. מאידך גיסא, מדובר בתביעה סכום ניכר ולאור התנהגותם של המבקשים נוכח צו העיקול שניתן בעבר שלא השיג את מטרתו, קיים חשש שהמשיבות לא יוכלו להיפרע מהם אם יזכו המשיבות בתביעתן. יצוין, כי המבקשים לא הציעו כל הצעה חלופית "שיש בה, כדי להבטיח את הזכות הלכאורית של המשיבות" וכך נותר הסעד של מינוי כונס נכסים נותר אמצעי יחיד העומד לרשות המשיבות. ההכרעה אינה קלה, אולם, בסופו של דבר, אחרי שקילת כל הרכיבים, סבורני כי הכף נוטה לעבר המסקנה שיש להשאיר את מינויה של כונסת הנכסים על כנה, כפי שקבעו רשם בית המשפט המחוזי ושופט בית המשפט המחוזי. אדגיש לענין זה, כי בענייננו, הוטל העיקול על נכסי המבקשים עוד ביום ‎19.11.00 ורק אחרי כשבעה חודשים, משנתברר שאין בו תועלת, מונתה כונסת הנכסים ביום ‎19.8.01. לא זאת בלבד, אלא שלפי החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי, צומצמו גבולות סמכויותיה של כונסת הנכסים ונקבע, כי מטרת המיי היא "לאפשר למבקשות (המשיבות בבקשה להרשות ערעור - י.ט) לשמור על הרכוש, היינו, הכספים, המתקבלים מהפעלת תחנת התדלוק, כך שלאחר ניכוי ההוצאות הכרוכות בהפעלת התחנה (הדגשה שלי - י.ט) --- ישמר בידי כונסת הנכסים סכום כסף שיוחזק בידה בנאמנות, כדי לשמש, אם וכאשר תזכנה המבקשות בתביעתן, כמקור להיפרע ממנו". החלטה זאת מבטיחה, אפוא, שהמשיבות יוכלו להיפרע אם יזכו בתביעתן, ובעת ובעונה אחת מאפשרת ההחלטה למבקשים להמשיך ולהפעיל את תחנת התדלוק. בכך מאזנת היא אל נכון ובאופן מידתי בין השיקולים המנוגדים.



בשולי הדברים אוסיף לענין טענת המבקשים - שהביאה חברתי השופטת ד' דורנר - כי לנוכח הצעדים שנקטו המשיבות יימנע מהם להמשיך ולרכוש דלק לתחנה והדבר יביא לשיתוק פעילות התחנה או למצער להכבדה עליה. טענה זאת מושתתת על שינוי בנסיבות שחל אחרי מינוי כונסת הנכסים ואין מקומה בדיון בבקשה להרשות ערעור שלפנינו.



‎6. במצב דברים זה איני מוצא מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אין צריך לומר, כי המבקשים רשאים לחזור לבית המשפט על פי שינוי בנסיבות המצדיק שינוי פסק הדין המחוזי. כמו כן, רשאים המבקשים לחזור ולהציע ערובה מספקת חלף המינוי.


ש ו פ ט



השופט א' א' לוי:



במחלוקת שנתגלעה בין חבריי אני מצרף את קולי לתוצאה אליה הגיעה כב' השופטת ד' דורנר.



מינוי כונס נכסים זמני על פי תקנה ‎738ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד‎1984-, נועד להעניק לתובע סעד מקום שמתעורר חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של נכסי הנתבע, להעלמתם או השמדתם. חשש זה, אם יתממש, עלול להציב בדרכו של התובע מכשול, לעתים בלתי עביר, לממש פסק ן בו זכה. עם זאת, מותנית קבלתו של סעד כזה בהצגתן של "ראיות מהימנות לכאורה" על ידי התובע. להשקפת המשיבות יש בידיהן ראיות מסוג זה, אך עובדה היא שבית משפט קמא מצא כי הליך של סדר דין מקוצר אינו ההליך המתאים לברור תביעתם. זאת ועוד, בפיהם של המבקשים טענות נכבדות כנגד המשיבות, שלהשקפתם אף מגבשות עילת תביעה בסכום ניכר, ואותה הם הגישו לבית משפט קמא. העולה מכך הוא שמערכת יחסיהם העסקית של בעלי הדין שבפנינו טעונה ליבון, ומכל מקום שאלת חבותם של המבקשים רחוקה עדיין מהכרעה. זאת ועוד, ובעיני זה העיקר, בשלב זה מסתמן חשש שמינויו של כונס נכסים זמני עלול להיות כרוך בסכנה ממשית לעסקיהם של המבקשים, עד כדי אפשרות שגם אם התביעה נגדם תידחה, הם יעמדו בפני שוקת שבורה הואיל ואפשר שיתברר כי הנזק אשר נגרם בינתיים לעסקיהם הנו בלתי הפיך. אני שותף איפוא לדעתה של כב' השופטת ד' דורנר, שפגיעה מסוג זה בזכות הקנין אינה מדתית, והדברים נכונים גם כשאתה שם לנגד עיניך את המטרות אותן ביקשה תקנה ‎387ב' לתקנות סדר הדין האזרחי להשיג ואת זכות הקניין של המשיבות.



ש ו פ ט



הוחלט ברוב-דעות כאמור בפסק-דינה של השופטת ד' דורנר.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק כינוס נכסים

  2. מהי סמכות כונס נכסים ?

  3. הסכם עם כונס נכסים

  4. מינוי כונס נכסים זמני

  5. טופס צו כינוס

  6. בש"א של כונס נכסים

  7. כונס נכסים משק חקלאי

  8. תקנות כונסי נכסים

  9. החלפת כונס נכסים

  10. הרשאה מפורשת

  11. בקשה למתן הוראות

  12. בקשה לשלם לקופת הכינוס

  13. מס תשומות - כונס נכסים

  14. סעד של מינוי כונס נכסים

  15. ערעור מע"מ של כונס נכסים

  16. בקשה למתן צו כינוס

  17. ארנונה - כונס נכסים

  18. תשלום לקופת הכינוס

  19. תלונה על כונס נכסים

  20. טופס מינוי כונס נכסים

  21. דו"ח כספי חברה בכינוס נכסים

  22. תביעה נגד כונס נכסים

  23. מינוי כונס נכסים נוסף

  24. בקשה למתן הוראות לכונס

  25. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  26. מתי מגישים בקשה למתן הוראות ?

  27. טענת רשלנות כונס נכסים

  28. טופס צו מינוי כונס נכסים

  29. תקנות שכר טרחת כונס נכסים

  30. מחלוקת בין כונס נכסים של חברות

  31. צו כינוס נכסים של שותפות רשומה

  32. טופס ערובה של כונס נכסים

  33. שיתוף פעולה עם כונס נכסים

  34. זכויות יורשים - כונס נכסים

  35. עיכוב ביצוע צו כינוס נכסים

  36. בקשה לחייב כונס נכסים להעביר כסף

  37. עובדים לשעבר של חברה בכינוס נכסים

  38. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  39. טופס התנגדות לבקשת צו כינוס

  40. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  41. מינוי כונס נכסים זמני על תוכנת מחשב

  42. שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות

  43. ערבות כונס נכסים בהוצאה לפועל

  44. האם כונס נכסים יכול להעסיק עובדים ?

  45. מסמכים המעידים על תשלום - צו כינוס

  46. חלוקת חניות על ידי כונס נכסים

  47. בקשה להורות לכונס נכסים להתקשר בחוזה

  48. קופת כינוס נכסים - תשלום ארנונה

  49. קניית רכב מכונס נכסים - סיכונים

  50. בקשה למינוי כונס נכסים על מקרקעין

  51. מינוי כונס נכסים למכירת נכס שאינו משועבד

  52. אישור לכונס נכסים למכור נכס מקרקעין

  53. בקשה למינוי כונס נכסים זמני (במעמד צד אחד)

  54. טופס מינוי כונס נכסים ע''י בית משפט

  55. מכירה על ידי כונס נכסים – רשלנות מציע הצעה

  56. טענת קיזוז חוב של חברה בכינוס נכסים

  57. בקשה לדחייה על הסף - העברת כספים לקופת הכינוס

  58. בקשה למכור דירה באופן עצמאי בכינוס נכסים

  59. בקשת כונס נכסים למכור את זכויות החייב בנכס

  60. פיצויים בגין עוגת נפש עקב רשלנות כונס נכסים

  61. תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים

  62. בקשה למתן הוראות - סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות

  63. לטענת התובע הנכס בסופו של יום נמכר בהליך של כינוס נכסים

  64. מינוי כונס נכסים על זכויות במשק החקלאי במסגרת תיק הוצאה לפועל

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון