החלטה מונחת בפני בקשת רו"ח אוריאל להב, בתפקידו כמפרק עמותת ישיבה תיכונית כפר גנים (להלן: המפרק ו-העמותה, בהתאמה) להכריע בין הצעות להסדר נושים שהוגשו על ידי שני מציעים: מטעם מייסד העמותה הרב נחמן צוקר (להלן: הרב צוקר), ומטעם עיריית פ"ת (להלן: העירייה). האחרונה מפעילה את הישיבה התיכונית מאז תחילת הפירוק. הבקשה מלווה בדו"ח הסוקר את מצבת חובות ונכסי העמותה . (להלן: דו"ח המפרק) לאחר -שהוגשו תגובות לבקשה, נערכו דיונים ביום 25/202 וביום 11/6/02, והוגשו סיכומים על ידי הצדדים, ניתנת החלטתי זו. עובדות פירוק העמותה - בקצירת האומר: 1. ביום 29/10/98 הוגשה כנגד עמותת ישיבה תיכונית כפר גנים בקשת פירוק ע"י עובדי העמותה שלא קיבלו שכר עבודה ורכיבי שכר נוספים. עוד קודם לדיון בפירוק הקבוע של העמותה נעשו ניסיונות להסדר נושים . המציעים היו מוסדות חינוך שונים שהיו מעוניינים לקיים במבני הישיבה את פעילותם החינוכית. הניסיונות לא צלחו, וביום 11/11/98 מונה רו"ח להב מפרק זמני. ביום 6/5/99 ניתן צו פירוק, והמפרק הזמני מונה מנהל מיוחד, ובהמשך התמנה מפרק קבוע. יצוין שבין הדיונים על מינוי המפרק התקיים משא ומתן ברוח הנ"ל בין המפרק למוסדות מגדל אור ממגדל העמק, ואף ניסיון זה לא צלח. 2. לאחר שהמפרק סיים את מרבית עבודתו, בדק את תביעות החוב השונות והכריע בהן, לרבות הסדר עם מס הכנסה בהיקף כספי של מיליוני שקלים, ולאחר שנערכה התמחרות למכר נכסי העמותה אשר תידון להלן, נותרו בסופו של יום שני מציעים, אשר הגישו הצעת הסדר לכיסוי חובות העמותה: הרב צוקר, מייסד העמותה ומי שעמד בראשה משך שנים רבות, והעירייה בשיתוף עם ישיבה תיכונית כפר הרוא"ה. החלטה זו, ברובה, תדון בהצעות ההסדר שהוגשו ובמיהות הגוף הזוכה. דו"ח המפרק 3. טרם תפורטנה הצעות ההסדר שהציעו הרב צוקר והעירייה ,יפורטו להלן מספר נתונים מדו"ח המפרק, המפרט את ההכנסות הצפויות לקופת הפרוק ללא הסדר נושים, במידה ויוחלט בסופו של יום על קבלת תוצאות ההתמחרות שנערכה, כסופיות ומחייבות, ועל מכירת נכסי העמותה באופן פרטני. כן מפרט הדו"ח את ההוצאות הצפויות לקופת הפירוק: החובות שאושרו למורים: - 1,5000,000 ₪ לעובדי מנהלה: - 1,800,000 ₪ לנושים אחרים: - 10,300,000 ש"ח סך הכל: 13,679,345 ₪ הוצאות צפויות נוספות: לנושים שחובם במחלוקת: 3,500,000 ₪ עבור שכ"ט המפרק ואגרת כנ"ר: 2,400,000 ₪ סה"כ תשלומים צפויים מקופת הפירוק: 19,580,000 נכסים למימוש - ע"פ ההתמחרות שנערכה: בקופת הפירוק מצויים 8,100,000 ₪ כתוצאה ממכירת נכס המכונה בבקשות השונות "הפרדס". ברשות העמותה נכסים נוספים הניתנים למימוש. תוצאות התמחרות שנערכה ע"י המפרק ביום 24/6/01 היו כדלקמן: מגרש ("וילה") : 1,364,000 ₪. מגרש כדורגל: 3,062,000 ₪ מבני הישיבה והפנימיה (חלקה 108) : 5,751,900 ₪ סה"כ נכסים: 18,680,000 ₪ הצעות ההסדר, כפי שהונחו בפני המפרק: 4. הצעתו של הרב צוקר. על פי ההצעה ישולם דיבידנד של 100% לנושים. הרב צוקר מציע למכור את כלל הנכסים המנויים לעיל, למעט מבני הישיבה והפנימיה. להערכת המפרק, הצעה זו סובלת מחסר של כ- 900,000 ₪, אם אכן ישולם לנושים דיבידנד מלא. בתגובתו לדו"ח המפרק שהוגשה ביום25/7/2001 מתחייב הרב צוקר ע"י בא כוחו להשלים כל סכום שיחסר לתשלום דיבידנד מלא. 5. הרב צוקר מתנה את הצעתו בכך שסכומי החוב שיאושרו ע"י המפרק "יוקפאו" נכון ליום הפרוק ולא יישאו ריבית והצמדה. הופקדה ערבות בנקאית להבטחת ההצעה. כמו כן מבהיר הרב צוקר כי אם תתקבל הצעתו, ידאג הוא לפינוי שתי המשפחות מבני משפחתו המתגוררות בדירות של הישיבה, וכי למשפחות אלו לא תהיינה כל טענות באשר למכירת הנכסים. ההסדר מותנה בשחרור הרב צוקר ובני משפחתו מכל ערבות אישית ו/או אחריות אישית לחובות העמותה, ובקבלת הפטר חלוט בסיום ההסדר , מכל חובותיהם האישיים הנובעים מחובות העמותה. 6. הצעת העירייה - ישיבת כפר הרא"ה העירייה מציעה להמשיך ולהפעיל את הישיבה כישיבה תיכונית באמצעות ישיבת כפר הרא"ה . החובות ישולמו באמצעות מכירתם של שניים משלשת נכסי הנדל"ן של העמותה. כפר הרא"ה תשלם לקופת ההסדר 4,000,000 ₪ נוספים . הצעה זאת סובלת , לדברי המפרק, מחסר של 2,651,000 ₪. העירייה הודיעה במסגרת בש"א 14958/01 כי תכסה את כל חובות העמותה , אם כי תוך סייג שהיא תהיה רשאית למכור נכסים נוספים . ממכתבים שונים ומטיוטת חוזה שבין העירייה לישיבת כפר הרא"ה עולה כי העירייה היא זו שתכסה את החסר המוזכר לעיל, אך ישיבת כפר הרא"ה תשפה אותה בגין כך . להבטחת העניין תעמיד ישיבת כפר הרא"ה, ערבות בנקאית בסכום שבין 3 ל- 4 מיליון ₪ . העירייה מתנה את הצעתה בכך שיוחלפו חברי העמותה בחברים מומלצים על ידי ישיבת כפר הרא"ה (75%) ועל ידיה עצמה (25%). את חוקיות הסדר זה היא תולה ברשם העמותות , אשר נתן "חוות דעת תאורטית" מאשרת בסוגייה. העירייה איננה מתחייבת לפנות את בני משפחתו של הרב צוקר המחזיקים בשתי יחידות מגורים במתחם הישיבה. יש לציין כי זכויות המחזיקים בדירות טרם התבררו, וסביר שיתעורר צורך בדיון משפטי הכרוך בבירור הזכויות, ובפינוי. ברי כי משפחות אלו לא יתפנו מרצונן הטוב , היה ותתקבל הצעת העיריה. הפינוי עשוי להתווסף על הוצאות הסדר הנושים. 7. מועצת עיריית פ"ת אישרה את מכתבו של ראש העיר לעו"ד פשדצקי , בו הוא מודיע כי ראש העיר מעוניין בהמשך הפעלתה של הישיבה לטובת תושבי פ"ת . עם זאת, הן המפרק והן הרב צוקר מדגישים כי אישור מועצת העיר איננו מספק, וכי העירייה פ"ת זקוקה ,כגוף סטטוטורי, לאישור שר הפנים להתקשרויותיה. במסגרת כתב תשובה בבש"א 14958/01 נאמר, כי אין צורך באישור שר הפנים, כיון שהעירייה תתקצב את הסדר הנושים מ"תקציב מיוחד" שאינו טעון אישור משרד הפנים. 8. ההתמחרות במקביל להגשת ההצעות להסדר הנושים, ובאישור בית המשפט, ערך המפרק ביום 24/6/01 התמחרות במשרדו למכר נכסי הנדל"ן של העמותה. מפרוטוקול ההתמחרות עולה כי ההצעות הגבוהות ביותר לרכישת הנדל"ן היו של עו"ד ישעיהו הורביץ. לדברי המפרק, הורביץ הנו מקורבו של הרב צוקר ופועל מטעמו. בבקשות שונות שהוגשו בהמשך, וכן בסיכומי בקשה זו, מאשר הרב צוקר כי ההצעות הזוכות הוצעו על ידי מקורביו ולמעשה מטעמו. כך למשל, מבקש הרב צוקר בסיכומיו לקבוע כי ההתמחרות שתוארה לעיל הייתה ההתמחרות הסופית והקובעת. מכאן משמע שהרב צוקר עומד מאחורי ההצעות הזוכות. 9. הצעותיו של הורביץ לכלל הנכסים עמדו על סך של 2,580,000$, אשר לפי ערכי יום הדיון עמדו על למעלה משנים עשר מיליון ₪. הורביץ הפקיד ערבויות בנקאיות לגיבוי הצעותיו אלו. המפרק מציין כי הודיע לצדדים בסיום ההתמחרות כי מאחר והסכומים שהוצעו רחוקים מאוד מחוו"ד השמאי, הוא יבקש להיוועץ בביהמ"ש בדבר סיום ההליכים ובקביעת זהות הזוכה. 10. התגובות לדו"ח המפרק המפרק מבקש הוראות מבית המשפט לגבי ההתמחרות, הסדרי הנושים, והמשך ההליכים בתיק. לעיל הובאו נתונים רלוונטים מהדו"ח. בתגובה לדו"ח הגישו הצדדים תגובות קצרות ביותר, ונערכו דיון ותזכורת בבקשה. בסיום התזכורת, שנערכה ביום 11/6/02 הוחלט כי הצדדים יגישו את סיכומיהם בשאלת הסדר הנושים. משנוכחתי לדעת כי הצדדים לא נהגו לפי החלטתי, וסיכומים לא הוגשו, הוריתי להם ביום 16/7/02 להגיש את תגובתם. בהחלטה נוספת מיום 19/7/02, במסגרת בש"א 14214/02, קבעתי כי עמדות הצדדים שתוגשנה יהוו עמדה יחידה ומסכמת של טענותיהם, אשר נפרשו על פני בקשות רבות. הצדדים הגישו את סיכומיהם במסגרת בש"א 15088/01 , ולהלן עיקריהם: 11. עירית פ"ת: א. העירייה מתמקדת במאמץ להוכיח כי מאחורי הצעת ההסדר של הרב צוקר עומדת עמותת "ישיבת השרון" (להלן: השרון) ,וטוענת כי המדובר הוא ב"עמותת" נדל"ן שתפעל למכירת נכסי העמותה וריקונה מתוכן, במסווה של עמותה הפועלת למטרות חינוך. העירייה מצטטת מדוחותי"ה הכספיים של השרון הדנים בפירוט בכוונותיה של השרון כלפי נכסי העמותה, וכן את מכתבו של הרב צוקר לרשם העמותות, לפיו מבני הישיבה, לרבות חלקה 108 המהווה את הקמפוס המרכזי של הישיבה ומבני הפנימיה, יימכרו לישיבת השרון , ולא כפי הנטען על ידי הרב צוקר כי יימנע ממכירת הנכס המרכזי של העמותה. ב. מאחר ובהתמחרות הציע עו"ד הורביץ, מטעמו של הרב צוקר, סכום השווה לשליש מהערכת השמאי עבור חלקה 108 הנ"ל, הרי שלמעשה מדובר לא בהסדר נושים אלא במכירה בזול של נכס יקר, ללא הצדקה כלכלית או עניינית. ג. מוסיפה העירייה וטוענת כי מקרקעי העמותה שוכנים בלב שכונת כפר גנים היוקרתית ולכן גדול הסיכוי שעמותת ישיבת השרון, שכבר מכרה בעבר נכסים בבעלותה בעבור רווח נדלנ"י, תעשה זאת שוב. העירייה מציינת כי כנגד השרון והעומד בראשה, מר בן ציון מובשוביץ ניתן פס"ד הקובע כי נהגו בחוסר תום לב ומעלו בכספי תורמים. ד. טוענת העירייה כי מטרת הסדר הנושים של הרב צוקר היא למעשה הימלטות מחקירת מפרק בשאלת נסיבות קריסת העמותה. העירייה דוחה את מסקנות הדו"ח שהגיש רו"ח מטעמו של הרב צוקר על פי הוראת בית המשפט , וטוענת כי אין בו כדי ללמד על נסיבות הקריסה. טענתו של הרב צוקר כי הקריסה נגרמה בשל שנים בהם היה חולה וזרם התרומות לעמותה פחת בשל כך, אף היא נדחית על ידי העיריה תוך שימוש בנתוני הדוחו"ת עצמם. ה. העיריה מציעה להמשיך ולהפעיל במקום ישיבה תיכונית, כפי שהייתה במקום קודם לפירוק. למעשה, מזה ארבע שנים מפעילה העירייה במקום כישיבה תיכונית בסיוע ישיבת כפר הרא"ה ונחלה הצלחה. לומדים במקום כמאתיים תלמידים, והיא צפויה להתרחב לכ -500 תלמידים. הישיבה היא המוסד ממלכתי - דתי היחידי לגילאים אלו בתחומי פתח תקווה. ו. לדעת העירייה, הרב צוקר איננו עתיד להפעיל במקום ישיבה תיכונית אלא ישיבה חרדית, כפי שהורו לו רבנים חרדים עם קריסת עמותת הישיבה התיכונית בשנת 98. כבר כיום, בשטח שנשאר בשליטתו של הרב צוקר, הרשום על שם אגודה עותמאנית בשם "אגודת נחלת יוסף קליין והרב יצחק בן ציון צביק, אגודה להפצת תורה, עבודה וחקלאות בכפר גנים וסביבותיה" (להלן: אגודת נחלת יוסף) , מפעילים הרב צוקר והשרון ישיבה חרדית בה אין מתקיימים לימודי חול, ולמעשה איננה יכולה להקרא "ישיבה תיכונית". הרב צוקר יכול היה להמשיך ולהפעיל במקום ישיבה תיכונית אלא שבחר שלא לנהוג כן. זאת בעוד שתקנון העמותה ומטרותיה מחייבים לימודי השכלה כללית בצד לימודים תורניים. עולה מהאמור כי הרב צוקר איננו מתכוון , אם הצעת ההסדר מטעמו תזכה, להפעיל במקום ישיבה תיכונית. ז. הרב צוקר עבר אירוע מוחי ואיננו מסוגל לנהל ישיבה. מנהליה בפועל יהיו בני משפחתו. הללו נכשלו לחלוטין בניהול העמותה בעבר, והציבור לא ייתן בהם אמון בשנית. ישיבה שתיפתח במקום לא תהנה מקהל תלמידים, ולמעשה לא תפתור את מצוקת החינוך הממלכתי דתי בפתח תקווה. ח. עיריית פ"ת תשקיע כספים בעמותה ככל שיידרש, בבינוי, תחזוקה, שעות הוראה וכו'. ט. שיתוף הפעולה בין העירייה לבין ישיבת כפר הרא"ה נועד לקדם את החינוך בעיר, בעוד ששיתוף הפעולה בין הרב צוקר לישיבת השרון נועד לחיסול נכסי העמותה. י. ס' 350 לפקודת החברות החל על הסדר נושים של עמותה, איננו מונע הצעת הסדר מטעם צד ג' אלא כינוס אסיפות בלבד. משכונסה אסיפה ע"י זכאי לכך - כגון העמותה עצמה, אין מניעה שצד ג' - העיריה, תציע הסדר מטעמה שיתקבל ע"י הנושים. יא. על אחת כמה וכמה, כאשר הרב צוקר עצמו איננו המציע אלא השרון, שאין לה כל עדיפות על פני עירית פ"ת. יב. לאור האמור, מבוקש לאשר את הצעת ההסדר של עירית פ"ת, לדחות את הצעת ההסדר מטעמו של הרב צוקר, ולחייב את הרב צוקר בהוצאות העיריה. 12. עמדת הרב צוקר א. מבוקש מבית המשפט להורות כי נציגי הרב צוקר זכו בהתמחרות דלעיל. לחילופין למחוק את הצעת ההסדר של עיריית פ"ת בשל כך שאיננה עומדת בתנאי ס' 350, לחילופי חילופין מבוקש להורות על קבלת הסדר הנושים מטעמו של הרב צוקר, הסדר העדיף על פני הצעת ההסדר של העירייה. ב. מזה כשנתיים נוקט הרב צוקר, מייסד העמותה והעומד בראש מוסדותיה מאז שנת 1962, במהלך לגיוס הכספים לתשלום חובות העמותה. לאחר שגייס את הכספים ואת הערבויות הבנקאיות הנדרשות, השתתפו נציגיו בהתמחרות וזכו. בהתמחרות זו לא הוגשה כל הצעה מטעם העירייה, והנה באה האחרונה ומבקשת להציע הסדר מטעמה לאחר שלא גילתה כל עניין בהליך, בעוד שהרב צוקר פעל כמתואר לעיל. ג. לא זו בלבד, אלא שהעיריה נכשלה במילוי כל הוראותיו של בית המשפט: הצעת ההסדר מטעמה לא הוגשה בזמנים שנקבעו, והעירייה אף איחרה בהגשת הערבויות שנדרשו ע"י המפרק. בכל זמן זה היו הערבויות הבנקאיות מטעם הרב צוקר בידי המפרק, כאשר הרב צוקר מנוע מלעשות בסכומים גבוהים אלו שימוש אחר, וכמובן שהוא מנוע מלחזור בו שכן אז היה מסתכן בחילוט הערבויות. המצאת הערבויות עצמן והשהייתן עולה ממון רב שהוצא ע"י הרב צוקר. עיריית פתח תקווה לא נטלה חלק בכל המהלך בשלביו הראשוניים, ולמעשה "קפצה על העגלה", תוך שלא נתנה ערבויות בהיקף שנתן הרב צוקר. ד. המפרק מציין בחוות דעתו כי הצעת ההסדר של הרב צוקר טובה יותר לנושים, הן מבחינת סכומה והן מבחינת מועדי התשלום. יצויין כי כיום שתי ההצעות שוות בסכומן. ה. עולה מהאמור כי בפני ביהמ"ש עמדה בעת ההתמחרות הצעה אחת בלבד, היא הצעתו של הרב צוקר, ויש לראות בהתמחרות זאת כסופית, אף לפי שיקולים שונים שהוכרו בפסיקה, בדבר סופיות הליכי מכרז ככלל, ובפשיטת רגל בפרט. ו. לעירייה אין כל זכות שבדין להציע הצעה להסדר נושים. באנלוגיה לס' 350 לחוק החברות, רשאי להציע הסדר נושה, העמותה או מי מחבריה, או המפרק. העיריה איננה נמנית על אחד מאלה. ז. זכותו של חייב לפדות את רכושו קודמת לזכות אחרים לקנות נכסיו. זאת הן מכח חוקי היסוד, הן מהלכות טבועות בתחום פשיטת הרגל, והן מאנלוגיה לחוק המשכון הקובע את זכות החייב לפדות את המשכון קודם לאחרים. ח. הצעת ההסדר של עיריית פ"ת אינה אלא פיקציה. הגוף המסתתר מאחורי העירייה הוא ישיבת כפר הרא"ה, עמותה שבמעשיה נתגלו ליקויים ע"י רשם העמותות, הנמצאת בהסדר הבראה, והאינטרס הנסתר שלה הוא השתלטות בזול על נכסי העמותה. זאת בעוד שנקבע ע"י רשם העמותות כי לא יינתן לעמותה אישור על ניהול תקין אלא אישור זמני בלבד, ובתנאי שהעמותה תחדל מהזרמת כספים לגופים אחרים. ט. עיריית פ"ת תסבול מהעדר מימון של הצעתה, שכן משרד החינוך הודיע שלא יקצה לשם כך כספים. העירייה מטעמיה בחרה להסתיר הודעה זו מבית המשפט, ויצרה מצג לפיו משרד החינוך ישתתף ברכישה. כמו כן, עשויה העירייה למכור אף חלקים מהקמפוס המשמש את הישיבה (חלקה 108 הנזכרת לעיל) , זאת בהתאם לחוזה שנחתם בין העיריה לישיבת כפר הרא"ה. לפי הסכם זה, היה ולא תוכל העמותה לשלם לאחר מהצדדים את השקעתם , יהיה רשאי כל אחד מהם לדרוש מכירת חלקים מהקמפוס. כזכור, הן הרב צוקר והן העיריה הודיעו בהתמחרות כי הם מתנגדים למכירת מבני הישיבה הנמצאים בחלקה 108 דנן. יוצא כי עיריית פ"ת איננה עקבית בעמדתה וכי אין בכוונתה להשלים סכומים הנדרשים להסדר הנושים אלא לממנו מנכסי העמותה בלבד, ועל כך נאמר : אין הבור מתמלא מחולייתו. י. ישיבת כפר הרא"ה, הגוף העומד מאחרי הצעת ההסדר של העיריה, לא השתתפה בהתמחרות לרכישת הנכסים, למרות שהיה באפשרותה לעשות כן וידעה על ההתמחרות. משלא עשתה כן, אין מקום לאפשר לה "התמחרות בדלת האחורית" במסווה של עיריית פ"ת. שני הגופים הללו לא השתתפו בהתמחרות כיון שאינם מתכוונים להזרים כספים חיצוניים לעמותה, אלא ממכירת נכסיה בלבד. יא. השליטה בעמותה בפועל תימסר לישיבת כפר הרא"ה, אשר לפי ההסכם בינה לבין העירייה תמנה 75% מחברי ועד העמותה. זאת בעוד לא השתתפה כלל בהתמחרות או בהסדר. יב. מבוקש לדחות את ההכרעה בבקשה עד לקיום דיון שבו ייחקרו המצהירים מטעם העיריה על תצהיריהם, וכן ייחקרו נציגי רשם העמותות על חוות דעתם. 13. עמדת רשם העמותות. רשם העמותות, שעמדתו הוגשה ביום 2/5/02, טרם הוגשו סיכומי הצדדים, סוקר את הסדרי הנושים המוצעים מטעם העירייה והרב צוקר, ומסקנותיו והמלצותיו הם כדלקמן: א. רשם העמותות, בבואו לתת את חוות דעתו, בודק שני קריטריונים עיקריים: (1). האם העמותה תפעל בהתאם למטרותיה. (2). האם ישנו מממן מאחורי כל הצעת הסדר, והאם הוא רשאי לממן פעילות זאת. ב. באשר לקריטריון הראשון - פעולה בהתאם למטרות, מטרות עמותת ישיבת כפר גנים הן :הקמת ישיבה בה יתחנכו צעירים ברוח תורנית וילמדו מקצועות כלליים, הקמת פנימיה למטרה זו, קיום שיעורי תורה והפצת תורה ודרך ארץ ברבים. ג. הרב צוקר בהסדר מטעמו מציע להמשיך ולהפעיל את המקום ברוח העמותה, חינוך לתורה ולדרך ארץ, הקניית השכלה כללית, וניהול העמותה באופן עצמאי ובלתי תלוי. רשם העמותות מסיק כי נראה שמטרות העמותה תישארנה ללא שינוי, כפי שהיו טרם הפירוק. ד. בהצעת ההסדר טעם עיריית פ"ת, נאמר כי עמותת ישיבת כפר גנים תמשיך לפעול בדיוק בהתאם למטרותיה . ה. מהאמור לעיל מסיק רשם העמותות כי ב"מבחן הכוונות" אין אפשרות לתת עדיפות להצעה זו או אחרת. החשדות שמעלה העירייה כלפי הרב צוקר בנושא הפיכת המקום לישיבה חרדית אינם מבוססים דיים, ויש לבחון את ביצוע מטרות העמותה לאחר ההסדר לאורך זמן. אמנם, היה והרב צוקר מתכוון לקיים במקום הן חינוך חרדי והן ממלכתי - דתי , הרי שסביר שמי שתרם בעבר לעמותה, לא יהיה שבע רצון מהשילוב החדש. עם זאת מבחינת חוק העמותות, הרשם איננו מוצא מקום לבדוק את ההבדלים. ו. הדברים שונים באשר ל"מבחן המימון" ובנדון זה מסקנות הרשם תומכות בבירור בהצעת ההסדר של העיריה. הרב צוקר מתכוון לקיים את העמותה בקרקע סמוכה הנמצאת בשימושו, והרשומה על שם אגודת נחלת יוסף הנזכרת לעיל, אך אין לו כל אסמכתא חוקית לבעלות עליה או להיתר שימוש בה, לרבות הסכם המתיר זאת. את יתר נכסי העמותה מתכוון הרב צוקר למכור, כך שלא ברור כלל המשך קיום מטרות העמותה. ז. לעומת זאת, עיריית פ"ת מציעה לממן ממקורותיה את ההפרש שיווצר בין סכום החובות לבין הסכום שיתקבל ממכירת שני המבנים. אך במקרה הצורך ,יימכרו חלקים אף מחלקה 108 - קמפוס הישיבה (כזכור ב"כ העירייה הודיע בהתמחרות כי הוא מתנגד למכירתם - ו.א.) . ההפרש הנ"ל ימומן ע"י ערבות בנקאית שתעמיד ישיבת כפר הרא"ה לעירייה ע"ס 4,000,000 ₪. כל צד יהיה רשאי להיפרע מהמקרקעין כולם לכיסוי הוצאותיו. ח. עמותת ישיבת השרון , העומדת מאחורי ההסדר שמציע הרב צוקר, ביצעה בעבר פעולה שיכולה להוות עילה לפירוקה - שימוש בכספי תרומה למטרות עסקיות. הרשם סבור שלרב צוקר אין מקור כלכלי עצמאי לקיום ההסדר, ועל כן מוטב שישיבת השרון הייתה המציעה בהסדר הנושים. נראה לדעת הרשם, כי מטרות ישיבת השרון הוא ביצוע עסקת מקרקעין מוצלחת במחיר זול. ט. אחת ממטרותיה של עמותת ישיבת כפר הרא"ה הוא להלוות כספים לעמותות אחרות של ישיבות בני עקיבא, או לערוב להלוואות שהללו יטלו, וכן לדאוג לכינון מסגרות לימודיות לבנים ובנות במקומות אחרים, כך שהעמדת ערובה לעיריית פ"ת לצורך הפעלת ישיבה בכפר גנים היא פעולה התואמת את תקנון העמותה. י. אמת, עמותת כפר הרא"ה מצוייה במסגרת תכנית הבראה ובה התחייבה שלא להעביר כספים לעמותות אחרות. אלא שאין המדובר כאן בהעברה ללא תמורה אלא בהלוואה או העמדת ערבות תמורת שעבוד מקרקעין. יא. בשל כל האמור לעיל סבור רשם העמותות כי הצעת ישיבת כפר הרא"ה עדיפה, ולעומת זו הצעת הרב צוקר איננה מקובלת כלל. 14. עמדת המפרק וכנ"ר בשאלת ההסדר המועדף המפרק איננו מביע את דעתו בשאלת ההסדר שעדיף מבחינה ציבורית, ומותיר זאת לשיקול דעת בית המשפט. לדעת המפרק, תפקידו מצטמצם בדאגה לתשלום לנושים. המפרק מוסיף שאף לעובדים אין העדפה מסוימת, וכל הסדר שיבטיח מלוא תשלום החוב כלפיהם יהיה מקובל עליהם. כאן המקום לומר כי בכל הכבוד הראוי, תפיסת המפרק את תפקידו איננה מדויקת. הקביעה איזה מבין ההסדרים עדיף מבחינה ציבורית, היא אכן מתפקידיו של בית המשפט, אלא שבדומה לשאר ענייני הפירוק, המפרק מהווה ידו הארוכה של בית המשפט, והיה עליו לחוות דעה אף בעניינים אלו. אין המפרק יכול למלא פיו מים ולומר כי תפקידו מסתכם בענייני כספים. המפרק מוסיף ההסדר שהציע הרב צוקר עדיף מבחינת מועדי התשלום לנושים, שהנם סמוכים יותר למועד אישור ההסדר על ידי בית המשפט. בתגובה נוספת שהוגשה מטעם המפרק לקראת הדיון שהתקיים בחודש יוני, נאמר כי המפרק הגיע לסיכום עם מס הכנסה, וסיכום זה מאפשר התקדמות ניכרת בהסדר הנושים ויתר וודאות בתהליך, שכן היה מדובר בתביעות חוב של מיליוני שקלים, לרבוןת קנסות. ביום 10/11/01 הגיש הכנ"ר תגובה לדו"ח המפרק. בתגובה נאמר, שככל שהצעות ההסדר זהות מבחינה כלכלית, ועיריית פ"ת תקבל אישור משרד הפנים להצעתה, הרי שהאנטרס הציבורי יכריע בשאלה, באיזו דרך על הישיבה להתנהל, האם כישיבה פרטית, או כבי"ס דתי לכלל תושבי העיר. הכנ"ר לא הביע עמדה עניינית בשאלה זו. ואם תמהתי על שתיקת המפרק בנושא שאלת ההסדר העדיף מבחינה ציבורית, הרי ששתיקת הכנ"ר בסוגייה זו איננה מובנת כלל. האם הכנ"ר , מעצם תפקידו ומעמדו, יכול להתעלם מהאספקט הציבורי הנרחב שבשאלה זו? אין ספק בליבי כי על הכנ"ר היה להביע עמדתו העניינית , וזאת לפי החלטת בית המשפט אשר הורה על קבלת עמדת הכנ"ר. ודאי שההחלטה הסופית נתונה בידי בית המשפט, אלא שביקשתי להסתייע ולשמוע עמדת הכנ"ר ולא כך קרה. עד כאן עמדות הצדדים והצעות ההסדר שהציעו , ולהלן החלטתי: 15. שאלות אחדות ניצבות בפני בבואי להכריע בשאלת מיהות הגוף אשר הצעת ההסדר מטעמו תתקבל: א. האם ההתמחרות שנערכה במשרדי המפרק היא התמחרות סופית ומחייבת, והזוכים בה רשאים לממש את הנכסים לפי רצונם, למטרותיהם. במסגרת שאלה זו תעלה שאלה נוספת, האם התמחרות פרטנית היא הדרך המועדפת להסדר נושים של עמותה. ב. במידה והתשובה לשאלה הראשונה היא שלילית - האם רשאית הייתה עיריית פתח תקווה להציע "הסדר נושים" מטעמה. ואם כן - מיהו הגוף שהצעת ההסדר שלו תתקבל? ג. מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בבחירת ההצעה הזוכה בהסדר נושים, לאור העובדה שמדובר בהסדר נושים לעמותה, קל וחומר עמותה ותיקה אשר שירתה בעבר ציבור גדול מאוד, ולפעולותיה יש משקל ציבורי ניכר. כפועל יוצא משאלה זו, האם על בית המשפט לסייג בתנאים את זכייתו של המציע, על מנת להבטיח שהעמותה תמשיך לפעול על פי מטרותיה. ואומר כבר עתה, כי התשובה לשאלה זו הנה חיובית, ופרק נכבד יוקדש לכך בהמשך ההחלטה. 16. ומן הכלל אל הפרט. התשובה לשאלה הראשונה (רישא - האם תוצאות ההתמחרות שנערכו הן מחייבות) היא שלילית, אם כי יש לסייג ולומר שעובדות ההתמחרות יכולות לשמש כלי עזר בידי בית המשפט בקביעת הזוכה בהסדר הנושים, אף אם הוחלט שלא לקבל את תוצאות ההתמחרות, ותוצאותיה אינן מחייבות, מהטעמים הבאים: 17. המשתתפים בהתמחרות זאת ידעו שהמכר כפוף לאישור בית המשפט, וכי דיני המכרזים אינם חלים עליה. המשתתפים בהתמחרות ידעו שהמפרק רשאי לקבל את ההצעות שהוגשו או לדחותן על פי שיקול דעתו. לא הייתה כל הטעיה של המשתתפים בעניין זה, ועולה מהפרוטוקול כי המפרק נהג בהגינות מוחלטת, לפני, אחרי ובמהלך ההתמחרות. דומה כי בעניין זה לא חלים התנאים לאכיפת מכירה שנערכה ע"י בעל תפקיד, כפי שנקבעו בהלכת ע"א 509/00 - אילן לוי נ' מ. ברכה עו"ד נאמן בפשיטת רגל . (תק-על 2001(2), 313) . 18. ההצעות הגבוהות ביותר שהושגו בהתמחרות זו רחוקות מאוד ובאופן בלתי סביר מהערכות השמאי שהתקבלו בידי המפרק. כך למשל, חלקה 108 בגוש 6715 , אשר עליה בנויים מבני הישיבה התיכונית, הפנימיה ומגרש כדורסל, הוערכו על ידי שמאי בכ - חמישה מיליון $, בעוד שהמחיר הגבוה ביותר שהוצע בהתמחרות היה 1,540,000$. הנה כי כן, ההתמחרות האמורה איננה מחייבת גם כיון שהתוצאות בה אינן משביעות רצון, והמפרק לא חייב היה להכריז על ההצעות הגבוהות כזוכות. זאת ללא כל קשר למיהות המציעים. לאור ההצעות שהתקבלו, הודיע המפרק למשתתפים כי יפנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, וכאמור, זו הבקשה שלפנינו. 19. לאור ההלכות שנפסקו בעניין אילן לוי הנ"ל , אין ספק כי התמחרות זו איננה מחייבת את המפרק, וכי הזוכים בה אינם יכולים לטעון למעמד כל שהוא. מדי פעם מוזכרת אמנם דרישה כזו בכתבי הטענות שהוגשו מטעמו של הרב צוקר , המעוניין כמובן כי הזוכים בהתמחרות, שאינם אלא מציעים מטעמו, יזכו בנכסי העמותה. אלא שדרישה זו כאמור אין בה ממש, ואף המבקש מזכירה בשפה רפה ולחילופין בלבד. משכך, הדיון העיקרי יהיה בשאלת הסדר הנושים, ואתייחס בשנית להתמחרות בהמשך. הסדר הנושים 20. לצורך מענה לשאלה השניה (בדבר הזכות להציע "הסדר נושים" ומיהות הגוף הזוכה), יש לבחון היטב את הסדרי הנושים שהוצעו, ההבדלים ביניהם, ומיהות המציעים. 21. שני גופים מציעים "הסדר נושים" במקרה דנן. ההבדלים הכלכליים בין שני ההסדרים של עירית פ"ת ושל הרב צוקר אינם משמעותיים. שני ההסדרים אופטימליים מבחינת הנושים - מוצע בהם 100% דיבידנד לנושי העמותה, בצירוף כלל הוצאות הפירוק. זהו הסדר שאיננו שכיח בסיטואציה של חדלות פירעון. ההצעות הגבוהות שהוצעו במקרה דנן נובעות מהרצון העז שיש לשני הגופים להפעיל את העמותה, גוף גוף בדרכו שלו. 22. עיריית פתח תקווה, עשתה יד אחת עם עמותת הישיבה התיכונית כפר הרא"ה, הידועה בכינוי "אם הישיבות". זו ישיבה תיכונית ותיקה וידועה, המשלבת לימודי קודש וחול ומרבית בוגריה משתלבים במסגרות המשך של ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. אופי פעולתה וערכיה של ישיבת כפר הרא"ה דומה לאופי הישיבה התיכונית בכפר גנים עובר לפירוקה, ואף בימים אלו, כאשר עיריית פתח תקווה מפעילה במקום ישיבה תיכונית. 23. מבחינה כלכלית, מבטיחה עיריית פתח תקווה לכסות את כלל חובות העמותה, בטווח זמנים קצר מהחלטת בית המשפט -לכל היותר כששה חדשים. ישיבת כפר הרא"ה, המצוייה בהסדר הבראה בעצמה, תעמיד לרשות העירייה ערבות בנקאית על סך ארבעה מיליוני שקלים. כך תכוסינה ההוצאות. העיריה איננה חפצה למכור את מבני הישיבה - חלקה 108, אלא שהיא מצהירה כי במקרה שבו לא תוכל לשאת בהוצאות, היא עשויה למכור חלקים אף ממבנים אלו. כמובן ש"הוילה" ו"מגרש הכדורגל" יימכרו על מנת לכסות את ההוצאות. העירייה מעוניינת בקבלת נכסי העמותה לרשותה על מנת שלרשות הציבור הדתי בפתח תקווה תעמוד ישיבה תיכונית, ובני ציבור זה לא ייאלצו לנסוע לערים אחרות. כזכור, הסדר זה קיבל ברכת רשם העמותות, בחוות דעת שהוגשה מטעמו. 24. הצעת ההסדר של הרב צוקר אף היא מבטיחה דיבידנד מלא לנושים, בפריסת תשלומים קצרה אף יותר משל העירייה. מקורות ההסדר: תרומות מגופים המאמינים בדרכו של הרב צוקר ומוכנים לסייע במימון ההסדר. זאת נוסף על מכירת הוילה ומגרש הכדורגל. 25. לדברי הרב צוקר, הקמפוס המרכזי של הישיבה יעמוד לרשות "ישיבת השרון", עמותה העומדת למעשה מאחורי הסדר הנושים. הישיבה התיכונית שהוא מבטיח להקים, ברוח מטרותיה של עמותת ישיבת כפר גנים, תעבור למבנים אחרים הנמצאים במקרקעין סמוכים הרשומים על שמה של אגודת נחלת יוסף, אגודה עותמאנית הנמצאת בפירוק, ואשר צוקר מחזיק במקרקעין אלו כחלק מהישיבה במשך עשרות שנים והוא טוען בהם למעמד של מקבל מתנה, ולחילופין של בר רשות (ראה כתבי הטענות שהוגשו במסגרת פש"ר 1637/01 ) . יצויין כי מעמדו הנטען ייתכן ויהיה נתון במחלוקת משפטית, בהתאם להמשך הליכי הפירוק המתנהלים שם. השיקולים המנחים את בית המשפט 26. לאחר שעיינתי היטב בהצעות ההסדר, בסיכומי הצדדים שהוגשו במסגרת בקשה זו וכן בבקשות רבות נוספות, וביניהן: בש"א 11458/02 (בקשה מטעם הרב צוקר להורות לרשם העמותות ליתן הבהרות לחוות דעתו), בש"א 14134/01 (הצעת ההסדר מטעמו של הרב צוקר) בש"א 14958/01 (הצעת ההסדר מטעמה של עיריית פ"ת) וכן בש"א 14653/02 , הדנה בחקירת מצהירי עירית פ"ת ונציגי רשם העמותות. באתי לכלל מסקנה כי ההבדלים הכלכליים בין ההסדרים המוצעים אינם משמעותיים , וכי לא עליהם תקום החלטתי זו. המשמעות הציבורית שלהחלטה זו חורגת בהרבה מהבדלים אלו, המסתכמים בפריסת התשלומים לנושים לתקופה קצרה, בעוד שאלו ממילא ממתינים מספר שנים לפריעת חובם. 27. לאור האמור בדבר השיוויון בקירוב, מבחינה כלכלית, בין ההצעות, על השיקולים בהחלטתי , לאזן בין הזכות לקניין הטמונה בנכסי העמותה, לבין מהותה של עמותה ,כגוף שיש לו גוון ציבורי מסוים וככזה נהנה במשך שנים מכספי תרומות ואף מתמיכת המדינה או הרשות המקומית, וכן כגוף שהוראת חוק קובעת כי משאביו יופנו לצורכי ציבור אף לאחר פירוקו , כמאמר ס' 58 לחוק העמותות. אלו שני ערכים סותרים הדורשים איזון. התעלמות מאחד מהם לטובת אימוץ מוחלט של העקרון השני, תביא לתוצאה בלתי צודקת. 28. סבורה אני כי התעלמות מהזכות הקניינית הקיימת לרב צוקר בנכסי העמותה, והפקעת הזכות לפדות את נכסיה בכסף מלא, דורשת ראיית העמותה כגוף ציבורי לכל דבר ועניין, עד כדי איון הקניין הפרטי שיש למאן דהוא בנכסי העמותה. 29. ראיית העמותה דנן כגוף ציבורי , אשר בחלוקת נכסיו יישקלו שיקולים ציבוריים, מצריכה זהירות רבה. הזכות לקניין זכות יסוד היא במשפטנו, היא מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ס' 3). על כך אין צורך להאריך בדברים. 30. חלוקת נכסי עמותה, או מכירתם, היא פעולה קניינית בראש ובראשונה. השיקולים המנחים את בית המשפט בפעולה זו הם שיקולים קניינים. על מנת שבית המשפט ישקול שיקולים ציבוריים בפעולה זו, עליו להקנות לעמותה גוון של גוף ציבורי. זוהי פעולה קיצונית. בית המשפט התלבט רבות לפני שקבע כי עמותת חברא קדישא, גוף הפועל מכח חוק, היא גוף ציבורי. לעניין זה נאמרו דבריו של המשנה לנשיא , (כתוארו אז ) ברק : מהו ההיבט הציבורי של חברה קדישא המצדיק החלתן של הלכות המשפט הציבורי עליה? לעניין זה, אין די בכך שהשירות שהיא נותנת הוא למען הציבור בכללו, ולא נועד לצרכי רווח. רבות הן העמותות המעניקות שירותים לציבור בכללו, וכל עמותה, מעצם הגדרתה מתאגדת "למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו" (סעיף 1 לחוק העמותות, תש"ם-1980). לא יעלה על הדעת לטעון כי המשפט הציבורי - הרואה ברשות הציבורית נאמן של הציבור (בג"צ 142/70 שפירא נ. הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, פ"ד כה(325 (1) - יוחל על כל מי שפועל למען הציבור שלא למטרת רווח. כלום עמותות הפועלות למען קשישים וחולים, פועלות בתוך תחומי המשפט הציבורי? אכן, החלתו של המשפט הציבורי על גוף אשר התאגד על-פי המשפט הפרטי מחייב תנאים נוספים, מעבר לביצוע תפקידים שלציבור עניין בהם. מהותם של תנאים אלה אינה פשוטה לקביעה. היא מחייבת זהירות רבה. .... לעניין זה, אין די בכך שאותו גוף פועל על-פי רשיון מטעם השלטון. הענקת הרשיון שוללת מפעולתו של אותו גוף את אופיו האסור. אין בהענקת הרשיון כדי להפוך את פעילותו של אותו גוף לפעילות בתחומי המשפט הציבורי, שאם לא כן "תביא לתוצאה המשונה, שלפיה כל אדם או גוף, הפועל על-פי היתר (כגון, נהג מונית, קבלן הבונה בניין, סוחר במטבע זר וכיוצא-בהם) ממלא תפקיד על-פי דין.. (ההדגשות אינן במקור, ו.א) ע"א 294/91 - חברה קדישא גחש"א "קהילת נ' ליונל אריה . פ"ד מו(2), 464, עמ' 518-519. 31. ואם בחברא קדישא , גוף סטטוטורי בעל חשיבות ציבורית לאומית, הפועל מכח חוק ומוקנות לו סמכויות מכח חוק, הכריע בית המשפט בקושי רב, וברוב דעות, כי המדובר בגוף דו מהותי אשר שני תפקידים משמשים בו בערבוביה, על אחת כמה וכמה במקרה דנן, כאשר המדובר בעמותה פרטית, אחת מני רבבות, הרשאית לפעול על פי אמונתה ועל פי תקנונה, ואין לה כל נגיעה לתחום המשפט הציבורי. 32. ייאמר מיד, כי אפילו הייתי מחילה על העמותה שבפירוק כל נורמה ציבורית, עדיין קיים ספק רב אם הייתי מעדיפה את הצעת ההסדר של עיריית פתח תקווה. הצעה זו איננה "ציבורית" הרבה יותר מרעותה. שני הגופים מצהירים על כוונתם להמשיך את מטרות העמותה קודם לפירוקה. שניהם מצהירים על כוונתם לקיים במקום ישיבה המשלבת לימודי קודש וחול. לשניהם יכולת כספית הנדרשת לשם כך, ולשניהם כוונה ליתן לנושי העמותה דיבידנד מלא. מדוע אם כן לתת לעירית פתח תקווה את שהיא מבקשת לשלול ממייסד העמותה, את היכולת לקבל לרשותו את המקרקעין ששימשו את הישיבה לצורך החזרת הישיבה לפעילות? 33. אמת ויציב, ואין חולק, כי הרב צוקר ומנהלי העמותה האחרים הביאו את העמותה להיכן שהביאו, ולצבירת חובותיה העצומים. ברם, אין בכוונתי להיכנס כלל לשאלה מה גרם לקריסתה הכלכלית של העמותה. האם היה זה מצב בריאותו של הרב צוקר, ההאטה בתרומות, או ניהול כלכלי כושל. הסדר הנושים שלפנינו מטרתו שיפוי הנושים , והשבת המגיע להם. האיש שיצר את החובות גייס את הממון הנדרש לצורך השבתם במלואם . דרושים טעמים מרחיקי לכת על מנת שבשל קריסתה הכלכלית של העמותה בעבר, אפקיע את הקניין הגלום בנכסי העמותה ואעבירו בהינף יד לגוף אחר, אשר לא טרח ולא עמל בהשגתו, ממש בבחינת זכייה מן ההפקר. כל זאת בשל טענת העיריה כי אין לקבל את ההסדר שמציע הרב צוקר על מנת שלא יימלט מחקירה בדבר נסיבות קריסת העמותה. 34. שאלת העדפת הסדר זה או אחר או פסילת הסדר בשל מתן אפשרות לחקירת נסיבות הקריסה, נבחנה לא אחת בפירוקי חברות. אין הדבר כך בשאלת קבלת הסדר נושים של עמותה, שניתן צו לפירוקה מבחינת חדלות פירעון. הסדרי נושים של חברות הם דבר מקובל. רבים המקרים בהם גייסו בעלי המניות משקיע, אשר עזר להם להשיב את חובות החברה או חלקם. גם במקרים בהם היה הדיבידנד נמוך בהרבה מהמוצע כעת, בחן בית המשפט את ההסדר המוצע, ואם ראה כי ההסדר עדיף מבחינות שונות (כגון: מבחינת העובדים ומבחינת הנושים) מאשר פירוק שייתן לנושים דיבדידנד זעום, ובנוסף את חקירת המנהלים הנכספת, מחל בית המשפט (לעתים בצורה מסוייגת) על החקירות לטובת הסדר. ראה לעניין זה את החלטה בנושא שבירו (פש"ר 1242/02 החלטה מיום 23/6/02, עמ' 62 - 50 לפרוטוקול, טרם פורסם) 35. במקרה דנן, לא רק שדרישה רצינית לחקירה לא עלתה, אלא שהאנטרס הציבורי לקיומה נחות בהרבה מפני האנטרס להשיב לנושים את מלוא חובם, כפי המוצע על ידי הרב צוקר. אמנם, גם העיריה מציעה דיבידנד מלא, אלא שאינני בטוחה כלל כי היה והעיריה תזכה בהסדר הנושים, תהיה חקירת הרב צוקר ובני ביתו בראש מעייניה, או בסמכותה כלל. למפרק, בעל הסמכות לבצע חקירה מעין זו, במקרה דנן אין אנטרס לקיים את החקירה. מעולם לא עלתה מצדו הסברה כי חקירה שכזו תיטיב את מצב קופת הפירוק. 36. טענתה המרכזית של עיריית פ"ת היא כי אין המדובר בהחזרת העמותה לקדמותה, אלא בעסקה מוצלחת מבחינתה של ישיבת השרון, הגוף המממן את הסדר הנושים מטעמו של הרב צוקר. אודה על האמת, לאחר שהפכתי בטענותיה של העיריה, ולא ראיתי בהם בדל של ראיה פרט להטחת האשמות אשר מקומה איננו בבית משפט, אף לא ראיתי שכוונתה טובה בהרבה. וכי אין העיריה חפצה לשים יד על נכס בנוי ומפותח, במקום יקר, במחיר המשקף שליש מערכו? האם היא הציעה לשלם את מחירו המלא של הנכס? 37. הניסיון להציג את העירייה כמי שאין לה אנטרס כלכלי בשטח אלא אנטרס חינוכי טהור , איננו מדויק. לעיריית פתח תקווה יש אנטרס כלכלי בהסדר הנושים, לא פחות מאשר לרב צוקר או לישיבת השרון. השיקול מבחינת העיריה הוא פשוט: רכישת שטח לצורך בניית ישיבה תיכונית אחרת שתשרת את תושבי העיר, ובניית הקמפוס שישמש אותה, יעלו סכומים ניכרים. הסדר הנושים דנן מציע לה עיסקה טובה, ללא ספק. מקום מן המוכן, בשטח מקרקעין יקר ומרכזי, ללא טרחה , כאשר מימון ההסדר יבוא מתוך מכירת חלק מנכסי העמותה ומכספי עמותה אחרת החפצה להרחיב את פעילותה החינוכית. אם לא הייתה זו עסקה מוצלחת, לא הייתה עיריית פתח תקווה מנהלת את המאבק המשפטי הנוכחי. לא מצאתי סיבה להעניק עסקה זו לצד ג' , כאשר לפנינו ניצב הבעלים של העמותה, המציע לפרוע את כלל חובותיה. לו זכות ראשונים בפירעון חובות העמותה ובקבלת נכסיה לידיו על מנת שישמשו אותו לצורך הפעלת העמותה על פי ערכיה ומטרותיה. 38. לו בחרתי לקבל את הצעת ההסדר של העיריה, הייתי ניצבת בפני השאלה, מהי ההצדקה להקנות לעירייה נכסים יקרי ערך בשליש מערכם? זאת מאחר והעירייה איננה החייב במקרה זה, והיא נעדרת זיקה של ממש לעמותה. לו היה מוכרע כי הצעת העיריה עדיפה, היה על העירייה לשלם עבור ערכם הריאלי של הנכסים, ולא להסתפק בכיסוי החובות. 39. הזכויות הקנייניות שיש לרב צוקר בעמותה ובנכסיה אינן זקוקות לפירוט או להוכחה. הן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. בנוסף, אין ספק כי מי שכונן את העמותה, הקדיש לה את כל חייו, דאג לאיסוף כספים, הקצאות ותרומות ולניהולה במשך עשרות שנים, יש לו זכויות קניין בנכסיה, או לכל הפחות יש לו זיקה חזקה יותר לנכסיה יותר מאשר לצד ג' כלשהו. מאחר והנושא איננו שנוי במחלוקת, אינני רואה צורך להכנס לפירוט. בקצירת האומר, ויתר על הדרוש , הרי שזכות הקדימה של הרב צוקר להציע הסדר נושים טמונה גם בחוקים המסדירים פדיון נכסים, כגון: סעיפים שונים בחוק ההוצאה לפועל, וחוק המשכון (ס' 13א). דבר זה אף נובע מעקרונות הצדק - ברי לכל כי אם החייב מוכן להשוות את הצעתו להצעה הגבוהה ביותר של צד ג', עדיפה הצעת החייב. להלכות אלו אף בסיס נרחב במשפט העברי, ואין כאן המקום להאריך. 40. פירוק אגודת נחלת יוסף (פש"ר 1637/01) על אף שאין הדבר נדרש לצורך החלטתי, אינני יכולה להמנע מלתמוה על התנהלות העירייה בפרשה נוספת, פירוק אגודת נחלת יוסף אשר הוזכרה לעיל מספר פעמים. אגודה זו איננה פעילה משך עשרות שנים. הרב צוקר מחזיק במקצת מקרקעיה , ובנה עליהם חלק ממבני הישיבה. בשנתיים האחרונות , החלה העירייה לגלות עניין גובר והולך באגודה זו, עד שפנתה בבקשה בהולה למינוי מפרק זמני (!) לאגודה, בטענה שנכסי האגודה מוברחים בניגוד למטרותיה. הבקשה הוגשה בתקופת הפגרה, וב"כ העירייה, עו"ד פשדצקי , המייצגה אף בעניין דנן, התמנה מפרק זמני. בדיונים שהתקיימו בפני התברר כי המפרק פועל בחוסר סמכות מוחלט, שכן אין לפרק אגודה ללא צו מטעם שר המשפטים המחיל את הוראות פק' החברות על האגודה, וב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לחמן - מסר התנגדה בתוקף למתן צו שכזה , הניתן במשורה ובמקרים יוצאי דופן בלבד. משכך, נמנעה המשך פעילות המפרק. אמנם, היועץ המשפטי לממשלה שינה את טעמו וביקש להתייצב כמבקש בהליך הפירוק, וטרם נתתי החלטה סופית בעניין. יצוין שאף וייתכן כי הליך הפירוק יימשך, לא תהיה העירייה צד בפירוק זה, וזאת אף לאור דברי היועץ המשפטי כי לעיריה אין מעמד ציבורי כל שהוא בענייני האגודה, על אף שיש לאגודה מקרקעין בתחומי פתח תקוה. יתר על כן, אין זה ראוי שהעירייה תוציא את משאביה לשם כך. הנה כי כן, נסיבות תיק פש"ר 1637/01 הנן תמוהות, בלשון המעטה. קשה שלא לעמוד על הקשר שבין העירייה כמציעה בהתמחרות, לבין העירייה כמבקשת הפירוק של האגודה. זאת מאחר ובכוונת הרב צוקר לקיים את הישיבה התיכונית על המקרקעין השייכים לאגודה. ברי כי המשך פירוק האגודה יקשה עליו לעשות כן. ברם, כפי שסברה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, פירוק האגודה איננו עניין שעל עיריית פתח תקוה לענות בו. אפילו רצונה העז לזכות בהסדר הנושים איננו יכול להצדיק פתיחת הליך משפטי חסר בסיס. ואשוב ואומר, דברים אלו אינם נצרכים לצורך החלטתי לגבי הסדר הנושים, אלא מאחר והפרשות קשורות, לא יכולתי להמנע מלומר על כך דברים אחדים. הסדר נושים לעמותה 41. עיריית פ"ת והרב צוקר הציעו "הסדר נושים". הסדר נושים מוסדר כיום בס' 350 לחוק החברות. אין לו מקבילה בחוק העמותות. סעיף זה הנו חליפו של ס' 233 לפקודת החברות. ייאמר מיד, המחוקק לא ראה לנכון להחיל סעיף זה בפירוק עמותה: "54. תחולת הוראות על פירוק עמותה לפי צו בית המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 300,285 ,281 ,276 ,270 ,267 ,264 ,263 ,258 עד 307 ,305, 315 ,313 ,312 עד 352 ,336 ,317 עד 356 ו-373 עד 378 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 4 (להלן-פקודת החברות), והתקנות שהותקנו על פיהם." 42. הנה כי כן, הסעיף איננו חל על פירוק עמותה. המחוקק לא הסדיר את נושא הסדר הנושים החל בחדלות פירעונה של עמותה. זו איננה הלקונה היחידה הקשורה להסדרי נושים. בית המשפט העליון העיר לא אחת כי זהו נושא שרב הפרוץ בו על המוסדר (ראה : רע"א 7125/00 בעניין קבוצת אספלט בע"מ) . לאחרונה חלה התקדמות רבה, כאשר נכנסו לתקפן תקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר) התשס"ב - 2002 וכן תקנות החברות (סדרי דיון בבקשה לפשרה או הסדר התשס"א - 2001). אלא שתקנות אלו אף הן אינן חלות במפורש על עמותה, לאור אי החלת ס' 233 לפקודת החברות על חוק העמותות. כנראה אין צורך רב בכך. מעטות העמותות שניתן צו לפירוקן מחמת חדלות פירעון, ונדיר שיוצע לעמותה כזו הסדר נושים. 43. בנסיבות אלו של העדר הסדר חקיקתי מתאים רשאית אני להניח כי ההוראות החלות על הסדר נושים של חברה ינחו את בית המשפט בהסדר נושים של עמותה. זאת נוסף על שיקולים אחרים, ציבוריים, הנשקלים בפירוק עמותה יותר מאשר בפירוק חברה. בפועל, בית המשפט ואף בעלי תפקידים מטעמו רואים לנכון להחיל את הוראות פקודת החברות אף בהליכי הפירוק של עמותה. 44. ייתכן שהסדר נושים ימצא את מקורו בס' 45 לחוק העמותות, הקובע את תפקידי המפרק. מאחר ותפקידו לפרוע את חובות העמותה, רשאי הוא לנקוט, נוסף על התמחרות ספציפית בהסדר שייקרא "הסדר נושים" ואשר משמעותו איננה אלא קבלת נכסי העמותה כולם בתמורה לתשלום שיהיה מקובל על הנושים. מכאן ועד להחלה דקדקנית של ס' 350 לחוק החברות רב הדרך. 45. על כן אינני מוצאת לנכון לקבל את טענתו של הרב צוקר כי העיריה לא הייתה רשאית להציע הסדר מטעמה. אלמלא היה הרב צוקר מעלה הצעה המסדירה במלואם את החובות, היה זה אך לנכון ולרצוי שהעירייה תציע הסדר נושים מטעמה. משהוצעו שתי ההצעות, קבעתי את אשר שקבעתי. אלא שאין בכך פסילה מראש של הצעת ההסדר מטעם העירייה. ייתכן שמוטב והוגשה, שכן ספק בעיני אם הרב צוקר היה משפר את הצעתו כפי ששיפר, לולי חש בתחרות, ובאפשרות שהנכסים ישמטו מידיו. 46. עולה מהאמור כי העירייה הייתה רשאית להציע "הסדר נושים". אלא שבנסיבות העניין, ולאור הנימוקים שהובאו, העדפתי את הצעת ההסדר מטעמו של הרב צוקר. 47. התשובה לשאלה השלישית , לעניין השיקולים המנחים את בית המשפט בבחינת הסדר נושים של עמותה, כבר נדונה בחלקה. השיקולים הקנייניים שהנחו אותי לתוצאה הובאו בפירוט רב. אלא משהמדובר בעמותה, פרטית ככל שתהיה, שומה עלי להביא בחשבון שיקולים נוספים על פני הזכות לקניין. ובנושא זה יש לדון בחוות דעתו של רשם העמותות. 48. כזכור, חוות דעתו של הרשם הייתה שאין לקבל את הצעתו של הרב צוקר. זאת מאחר והצעתו כשלה ב"מבחן המימון", מאחר ומאחריה עומדת עמותת ישיבת השרון, שאיננה רשאית לכאורה לממן עמותה אחרת על פי מטרותיה, וכן מחמת החשש שהמדובר הוא בעסקה נדלני"ת. ייאמר מיד, כי חוות דעת הרשם בחלקה זה איננה מקובלת עלי. סבורה אני כי נפלו מספר סתירות מהותיות בדבריו. סבורה אני כי שיקולים שהנחו אותו לפסילת הצעתו של הרב צוקר לא הנחו אותו בבדיקת ההצעה של עיירת פ"ת - כפר הרא"ה. מספר שיקולים שהעלה הרשם מקובלים עלי, והם ישמשו אותי בהמשך החלטתי. 49. רשם העמותות לא דק פורתא בבחינת זכותה של עמותת ישיבת כפר הרא"ה להעמיד כספים לצורך הסדר הנושים. כזכור, עמותה זו נמצאת בהסדר הבראה, במסגרתו נאסרה עליה כל העברת כספים לעמותה אחרת. במסגרת ההסדר המוצע, תעמיד כפר הרא"ה ערבות בנקאית בגובה מיליוני שקלים. ערבות זאת עתידה להיות מחולטת בידי המפרק. זאת על סמך דברי המפרק עצמו. כיצד מתיישב הדבר עם הסדר ההבראה של כפר הרא"ה , הסדר עליו אמון רשם העמותות? אינני מקבלת את הטענה כי אין המדובר בהעברה אלא בהלוואה. העמדת הערבות הבנקאית פירושה הוא העברת כספים לעמותה אחרת. 50. רשם העמותות לא נתן בחוות דעתו משקל מספק להצהרת העירייה וכפר הרא"ה כי במידת הצורך יפעלו למכירת חלקים מחלקה 108. דווקא לנקודה זו היה ראוי לתת משקל ראוי, שכן מכירת חלקה זו מעמידה בספק את הסדר הנושים שמציעה העירייה. לאור העובדה שסביר כי לצורך ההסדר יידרשו הצדדים להביא כספים נוספים מעבר למכירת שני הנכסים, הרי שמכירת חלקים מחלקה 108 החיונית להסדר, נראית כמעט בטוחה. 51. רשם העמותות, בקובעו שעמותת ישיבת השרון איננה רשאית לממן את הצעת ההסדר, איננו מתייחס לאפשרות שעמותת השרון תשנה את תקנונה באופן שיאפשר ייסוד סניפים ותמיכה בעמותות אחרות. יתר על כך ייאמר, כי טענה זו מוטב לה שלא נטענה כלל. תפקידו של רשם העמותות לוודא כי עמותות פועלות בהתאם למטרותיהן, ולמנוע מהן לפעול שלא בדרך זו. אם עמותת ישיבת השרון תפעל בעתיד בניגוד למטרותיה, בהחלט יהיה עליו לפעול כנגד כך, וזהו תפקידו, כאמור, של רשם העמותות. 52. רשם העמותות קובע, כי מטרתה של ישיבת השרון איננה אלא ביצוע עסקה נדלני"ת מוצלחת. בכל הכבוד הראוי, זו איננה אלא השערה בלבד. ישיבת השרון היא עמותה , הכפופה לרשם העמותות. אם היא מבצעת פעולות בניגוד לחוק העמותות, מי ימנע מהרשם לפעול כנגדה? על כל פנים, ובכל מקרה, בכוונתי לקבוע מספר כללים להסדר נושים זה, כדי לוודא ולהבטיח שהסדר הנושים איננו אלא עסקה כלכלית טהורה, וכי מטרות העמותה תישמרנה. 53. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הסדר הנושים שהציע הרב צוקר מתקבל, וכי המפרק ידאג למימושו בפרקי הזמן הנקובים בו, שיחלו החל מהיום. עם זאת, מאחר ואנו עומדים בפתח שנת הלימודים התשס"ג, והערכות לשנת לימודים אינה דבר של מה בכך, תפעיל העירייה את הישיבה התיכונית, כפי המבוקש על ידה בבש"א 14342/02 והדיון בבקשה זו מסתיים. החזקה במבני הישיבה והפנימיה תמסר לזוכה מיד בתום שנת הלימודים הבאה, וזאת באם יעמוד בתנאי הסדר הנושים במלואם לרבות מילוי אחר החלטה זו, לרבות האמור בסעיפים הבאים. מובן שאין בהחלטתי זו משום פגיעה בזכויות צדדי ג', לרבות הערת אזהרה לטובת משרד החינוך הרשומה על חלקה 108. 54. המפרק יכנס אסיפות נושים לצורך הצגת ההסדר בפניהם, וככל שיידרשו שינויים בגוף ההסדר, יפנה המפרק בבקשה מתאימה. הצעת ההסדר שהציעה עיריית פ"ת נדחית. דבר פרסום האסיפות יודע לכלל הנושים ע"י המפרק ויפורסם בשלשה עיתונים יומיים, אחד מהם כלכלי, ואחד מהם הפונה לציבור הדתי. 55. נרשמה הצהרת הרב צוקר כי מטרות העמותה תשמרנה כפי שהיו קודם לפירוק. דברים אלו אף נאמרים במפורש בחוות הדעת של רשם העמותות. הרב צוקר, שהגיש תגובה מפורטת ביותר לחוות הדעת של הרשם, לא התכחש להם ולא סייגם. הרב צוקר מתכוון לקיים במקום ישיבה תיכונית כפי שהייתה קודם לפירוק ולכך יש משקל רב בהחלטתי. ייתכן כי אם היה מצהיר אחרת, התוצאה הייתה שונה. כפי הנאמר לעיל, בהסדר נושים של עמותה שוקל בית המשפט שיקולים קניינים וציבוריים כאחד. האנטרס הציבורי במקרה זה הוא שהעמותה תפעיל ישיבה תיכונית שתשרת את הציבור הנזקק לכך. עם פירוק העמותה נוצר חלל, שהעירייה הזדרזה למלאו, בשיתוף פעולה עם עמותת כפר הרא"ה. עתה יהיה על הרב צוקר למלא תפקיד זה. עליו לדאוג להמשכיות הלימודים במקום ולדאוג לכך שכל תלמיד שלמד במקום ומעוניין להמשיך בכך יוכל להיקלט בישיבה התיכונית שיפעיל. 56. על מנת שדברים אלו לא יהיו ברכה לבטלה, אני קובעת כי לא ייעשה כל שינוי בתקנון עמותת כפר גנים ובמיוחד במטרות העמותה בעשר השנים הבאות, ובכל אופן לא ייעשה שינוי שיסתור את הנאמר בסעיף הקודם. האחראי לפיקוח על ביצוע החלטתי זו יהיה רשם העמותות שירשום לפניו את הנאמר לעיל. היה והרב צוקר ו/או העמותה לא ימלאו אחר החלטה זו במלואה , יהווה הדבר עילה לפירוק העמותה בידי רשם העמותות. 57. העמותה תגיש דו"ח מדי ששים יום ובו תפרט את הערכותה להפעלת המקום על פי החלטתי זו ואת התקדמות הסדר הנושים. המשיבים לדו"ח יהיו המפרק, עד לשחרורו מתפקידו כנאמן להסדר, רשם העמותות, והכנ"ר. 58. הנני ממנה את רו"ח להב לנאמן לביצוע הסדר הנושים. הערבויות שהפקיד עם כניסתו לתפקיד המפרק תשמשנה אף לתפקיד זה. 59. בכך מסתיים הדיון בבש"א 15088/01. אף הדיון בבש"א 14653/02 מתייתר בעקבות החלטתי זו. מעבר לדרוש ייאמר שלא הייתי מתירה בשום פנים את חקירת אנשי רשם העמותות. הללו לא הגישו תצהירים, אינם צד בתיק, והם התייצבו בדיון והגישו חוות דעתם אך ורק מכח הוראת בית המשפט. בקשה זו הייתה מיותרת מלכתחילה. 6. ההליכים בבקשה זו נמשכים זמן רב, והוגשו במסגרתם בקשות רבות. לכאורה היה מקום לחייב את עיריית פ"ת בהוצאותיו של הרב צוקר והמפרק. אלא שהבאתי לתשומת לבי את העובדה שהעירייה מפעילה מזה מספר שנים את הישיבה התיכונית שבמקום. היה מקום לבקשות השונות שהוגשו מטעמה ולהסדר הנושים שהציעה. בנסיבות אלו אין צו להוצאות. הסדר נושיםנושה