חציית צומת במהירות בלתי סבירה

החלטה בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ח' עמר) מיום 14.12.03, אשר דחה את עררו של העורר כנגד החלטת בית המשפט לתעבורה באשדוד (השופט ח' חדש), מיום 31.10.03, לפסול את העורר מלהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ולתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. על-פי כתב האישום המתוקן, ביום 27.8.03, לקראת שעת חצות, נהג העורר בדרך עירונית במשאית קירור שברשותו. כתב האישום מייחס לעורר חציית צומת מרומזר ומואר במהירות בלתי סבירה בהתחשב בנסיבות ובתנאי הדרך, מבלי שנתן דעתו לשני הולכי רגל אשר הלכו באותה העת בסמוך למעבר החצייה שבצומת, כאשר אחד מהם דוחף עגלת קניות עמוסה. העורר פגע בהולכי הרגל ובעגלת הקניות. כתוצאה מהתאונה נהדפו הולכי הרגל אל הכביש, נחבלו חבלות קשות ופונו ממקום התאונה כשהם מחוסרי הכרה ומונשמים. על-פי האמור בכתב האישום, השניים נותחו ואושפזו לתקופה ממושכת. העורר לא עצר במקום התאונה או במקום סמוך בכדי לעמוד על תוצאותיה, ועזב את המקום מבלי להושיט עזרה לנפגעים. כתוצאה מן התאונה, ניזוקו פנס קדמי ופנס איתות של הרכב. העורר, בסמוך לאחר התאונה, הזמין חלקים אלו ממוסך באשדוד, בכדי לתקן את הנזק שנגרם לרכבו. הוא נתפס כאשר הגיע אל המוסך על-מנת לקחת את החלקים שהזמין. במעשה זה, כך נטען, עשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין. ביום 28.8.03 נפסל מנהלית רישיון הנהיגה של העורר למשך 60 ימים, בשל חשד לנהיגה רשלנית, גרימת חבלה של ממש והפקרה לאחר פגיעה. לבית המשפט לתעבורה באשדוד, הוגשה בקשה לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים ואף מעבר ל - 6 חודשים. בית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה, במובן זה שקבע כי העורר אכן ייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, אך לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. בית המשפט לתעבורה קבע כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן לבסס הרשעה של המשיב בעבירות של גרימת נזק לרכוש ולאדם, נהיגה ברשלנות, גרימת חבלה של ממש, הפקרה לאחר פגיעה וניסיון לשבש הליכי חקירה. בית המשפט תמך החלטתו בממצאי בוחן התנועה לפיהם ניתן היה להבחין בהולכי הרגל ממרחק של כ - 40 מטרים ובמהירות של 40 קמ"ש (המהירות לה טען העורר עובר לתאונה) ואף במהירות של 50 קמ"ש ניתן היה למנוע את התאונה, אם היה העורר נוקט אמצעי זהירות סבירים. על-פי הממצאים, אזור התאונה היה מואר דיו, ומכל מקום, היה באורות הרכב כדי לסייע בתאורת הכביש. כן ביסס בית המשפט לתעבורה החלטתו בעדות העורר עצמו לפיה שמע רעש בעת הפגיעה ואף הבחין בניצוץ של אש, אך בכל זאת לא עצר על-מנת לבדוק את שאירע. בית המשפט קבע כי גם אם תתקבל גרסתו של העורר, לפיה עצר כ - 100 מטרים ממקום התאונה על-מנת לבדוק את הנזק שנגרם לרכב, הרי שמאותה הנקודה יכול היה להבחין בפצועים ולחזור להגיש להם עזרה. עוד ציין בית המשפט כי על הרכב נותרו כתמי דם, שגם אם לא ניתן היה להבחין בהם בשעת לילה, בוודאי יכול היה העורר להבחין בהם בבוקר שלמחרת התאונה ולפנות למשטרה. לבסוף סיכם בית המשפט כי נהיגתו הרשלנית של העורר והתנהגותו המפקירה לאחר התאונה, עלולה לסכן את בטחון המשתמשים בדרך ואת ציבור הולכי הרגל. בהחלטתו לפסול את העורר מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים (בהנחה שההליכים לא יימשכו מעבר לתקופה זו), התחשב בית המשפט לתעבורה בכך שהעורר הנו עצמאי, בעל קו חלוקת גלידות, אשר רישיון הנהיגה נחוץ לו לשם פרנסתו. בית המשפט המחוזי, אשר דן בערר שהגיש העורר על החלטת בית המשפט לתעבורה, לא מצא עילה להתערב בממצאים ובמסקנות לכאורה, אותן קבע בית המשפט לתעבורה בהחלטתו, כעולים מחומר החקירה שהונח לפניו. זאת, הן לעניין אופן הנהיגה הרשלני של העורר והן לעניין הפקרת הפצועים במקום התאונה. בית המשפט המחוזי לא מצא גם להתערב במסקנת בית המשפט לתעבורה לפיה קמה עילה לפסילת העורר מלהחזיק ברישיון נהיגה, לאור מסוכנותו לציבור המשתמשים בדרך. מסקנה זו תמך בית משפט קמא, בין היתר, בעברו התעבורתי של העורר, אשר כולל מספר לא מבוטל של עבירות שהינן בעלות אופי רשלני - גם במישור הבטיחותי - ואשר מצביעות על סיכונים מובהקים וברמה גבוהה לביטחון המשתמשים בדרך. לאחר כל זאת, דחה בית משפט קמא את הערר והמליץ כי בית המשפט לתעבורה יעשה מאמץ לסיים את פרשת ההוכחות, בכללותה, במהלך תקופת הפסילה. בפניי חוזר בא-כוח העורר על הטענות אותן טען בפני הערכאות הקודמות. לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לתעבורה, שכן זו מנומקת ומעוגנת בחומר הראיות, ולא נפל בה כל פגם המצדיק התערבות בית משפט זה. לכך יש להוסיף כי במהלך הדיון בפניי התברר כי בית המשפט לתעבורה קבע שלוש ישיבות לשמיעת הוכחות ולסיום התיק בתאריכים 10.1.04, 10.2.04 ו - 24.2.04. המועד הראשון שנקבע בוטל לבקשת בא-כוח העורר. נראה כי ניתן לסיים המשפט במועדים האמורים, אם הצדדים ועדיהם יתייצבו במועדים אלה. אשר על-כן, דין הערר להידחות. משפט תעבורהצומתמהירות מופרזת / דו"ח מהירות