קלנועית - רישיון יבוא


פסק דין

רקע עובדתי:
ביום 20.7.02, בעת שהתובע חזר מחו"ל ונחת בנמל התעופה "בן גוריון" נתפס ברשותו מכשיר "קלנועית", רכב מנועי קטן וקל המצוייד בשלשה גלגלים, אשר היה ארוז בתוך ארגז (להלן – הרכב המנועי). באישור התפיסה, אשר צורף כנספח ב לכתב התביעה נכתב כנימוק לתפיסה: "לא קיבל פטור חייב אישור משרד התחבורה".


התובע עותר להשבת הרכב המנועי, משום שלטענתו הוא לא היה זקוק לרשיון ממשרד התחבורה לצורך יבוא הרכב המנועי. לא נטען על ידי התובע, כי הרכב המנועי קיבל אישור ממשרד התחבורה, ועל כן, אני יוצא מנקודת הנחה, שאישור שכזה לא ניתן.


מנגד טוענת הנתבעת, כי הרכב המנועי הינו קורקינט ממונע או אופנוע, ולכן יש צורך בקבלת אישור ממשרד התחבורה על מנת לייבאו ארצה.


בדיון שהתקיים בפני ביום 14.9.04 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, ולפיה ויתר כל אחד מהצדדים על חקירת עדי הצד שכנגד, מבלי שיהיה בכך הודאה של מי מן הצדדים באמור בתצהירם ובחוות דעתם של העדים והמומחים של הצד שכנגד.


דיון משפטי:
למעשה, וכפי שעולה מכתבי הטענות, נקודת המחלוקת היחידה בתיק זה היא, האם ייבוא הרכב המנועי טעון קבלת אישור ממשרד התחבורה. לצורך כך עלינו להכריע בשאלת סיווגו של הרכב המנועי.


סעיף 2(ב) לצו יבוא חפשי, תשל"ח-1978 (להלן – צו יבוא חפשי) קובע:


"הטובין המפורטים בתוספת השניה מותרים ביבוא אם נתקיימו התנאים המפורטים לצידם של הטובין בטור ג בתוספת".


בפריט 87.11 לתוספת הנ"ל מצויינים אופנועים ביבוא אישי וקורקינט ממונע למעט אופניים שנבנו עבור נכים. בתנאים המפורטים בטור ג בתוספת לעניין פריט זה נדרש, בין השאר, אישור ממשרד התחבורה.


בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 מצויה הגדרה של "אופנוע", וכך נאמר שם:


"רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע".


הרכב המנועי הינו בעל שלושה גלגלים, ולכן אינו עונה להגדרה זו, ולכן ברור, שאין הוא בגדר אופנוע. אין כל מקום שלא להחיל את הגדרת המונח "אופנוע" בתקנות התעבורה ולא להקיש ממנה לצורך פירוש המונח אופנוע בתוספת השניה לצו יבוא חפשי.


בסעיף 1 לצו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס"ד-2004, נאמר:


"בצו זה, 'קורקינט חשמלי' רכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי, שהספקו אינו עולה על 100 ואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה".


עיון בהוראות סעיף זה, מלמדות אותנו, כי קורקינט לעניין הצו הוא רכב בעל שני גלגלים, בעוד שהרכב המנועי הוא בעל שלושה גלגלים, ולכן איננו קורקינט. אמנם הגדרה זו נוגעת לצו בלבד, אבל אין כל מניעה להקיש מחלקה הראשון לצורך פרוש המונח "קוקינט" בחיקוקים אחרים. נראה, כי הדגש בצו מושם על המשקל המירבי והמהירות המירבית המצויים בהגדרה. תנאים אלו מצדיקים את מתן הפטור מהוראות פקודת התעבורה שנקבע בצו, אך לעצם הבנת המושג "קורקינט" ופירושו בתוספת השניה לצו יבוא חפשי, נראה כי ניתן לעשות שימוש בהגדרה ולהקיש ממנה, ולומר, כי קורקינט הוא רכב דו גלגלי ולא רכב תלת גלגלי.


חיזוק לכך ניתן לקבל מעיון במילון. המונח "קורקינט" מתורגם במילון "אבן שושן" למילה "גלגיליים" (ג' שניה בחיריק, ל' שניה בפתח). המילה "גלגיליים" מוסברת במילון: "דו אופן לילדים עשוי קרש צר הנתון על שני גלגלים ומוט ניצב המשמש להגה ומשען לילד העומד על הקרש ברגלו". (ראה ההגדרות אצל אברהם אבן שושן, המלון החדש, עמ' 242, 1589).


מן האמור לעיל עולה, כי הרכב המנועי איננו אופנוע וגם לא קורקינט, וממילא איננו אחד מן הטובין המצויינים בפריט 87.11 לתוספת השניה לצו יבוא חפשי, שעל האמור בו נשענה הנתבעת בכתב הגנתה.


הנתבעת בכתב הגנתה תלתה את חוקיות תפיסתו של הרכב המנועי בהיותו אופנוע או קרקינט ממונע, וככזה טעון הוא אישור ממשרד התחבורה. כפי שראינו אין הוא לא זה ולא זה. לכן יש לדחות טענותיה של הנתבעת בדבר חוקיות תפיסתו של הרכב המנועי, ועל הנתבעת להשיבו לתובע.


בשולי הדברים אוסיף ואעיר, כי אין בחיובה של הנתבעת בהשבת הרכב המנועי לתובע משום קביעה, שהרכב המנועי איננו טעון רישוי בהתאם לפקודת התעבורה. דוקא נראה, כי ההפך הוא הנכון.


בתקנה 1 לתקנות התעבורה מוגדר גם "כסא גלגלים לנכה":


"כסא המותקן על גלגלים, המיועד לניידותו של נכה, המונע בכוח חשמלי ומהירותו אינה עולה על 10 קמ"ש".


בפרוספקט הרכב המנועי, אשר צורף כנספח א לכתב התביעה מצויין, כי מהירות נסיעתו היא 20-22 קמ"ש. ממילא ברור, שהרכב המנועי אינו בגדר כסא גלגלים לנכה, הפטור מחובת הרישוי, והינו, לכאורה בבחינת רכב מנועי הטעון רישוי.


אלא ששאלת חובת הרכב המנועי ברישוי על מנת לנוע בכביש איננה ממן העניין הטעון הכרעה בתיק זה ואין צורך לדון בה עתה.


סיכומם של דברים, אני מורה לנתבעת להשיב לתובע לאלתר את הרכב המנועי מבלי לחייבו בתשלום דמי איחסון.


בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 523 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 22.9.02, ועד התשלום המלא בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מס יבוא

  2. יבוא קופים

  3. יבוא סוללות

  4. יבוא אנשובי

  5. יבוא קרוסאובר

  6. יבוא רכב אישי

  7. עורך דין יבוא

  8. עורך דין לענייני יבוא

  9. יבוא גלאי אזעקה

  10. קלנועית - רישיון יבוא

  11. מס יבוא על גלאים

  12. מס ייבוא אלכוהול

  13. מס רטרואקטיבי על ייבוא

  14. יבוא מכולות מסין

  15. יבוא אריגים מצרפת

  16. יבוא מכולות מצרפת

  17. רשימוני יבוא - מס הכנסה

  18. פקודת היבוא והיצוא

  19. יבוא גבינות לישראל

  20. יבוא מספרד - תביעה

  21. יבוא עגבניות מהולנד

  22. יבוא צמיגים - תביעה

  23. צו הרחבה יבוא יצוא

  24. יבוא מוצרי חשמל מסין

  25. יבוא מוצרי חשמל מיפן

  26. חוסרים במשלוח מחו''ל

  27. יבוא די אן איי לישראל

  28. מיסים על ייבוא מכוניות - נמל

  29. עורך דין לענייני יבוא

  30. יבוא ציוד מחשבים - נזקים

  31. טעות במשלוח - יבוא סחורה

  32. יבוא מאיטליה - נזק לסחורה

  33. יבוא שעונים משוויץ - תביעה

  34. הצעת חוק יבוא לנזקקים - פטור ממס

  35. הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים

  36. מיסים על יבוא ציוד רפואי - פטור מותנה ?

  37. תביעה על חוב עיסקאות של יבוא סחורות רומניה

  38. חשבונות ספק תצהירי יבואן כוזבים – כתב אישום

  39. צו הרחבה בענף היבוא היצוא והמסחר בסיטונות

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון