החלטה 1. רשיון המבקש נפסל מנהלית ל- 90 יום על ידי קצין משטרה בעקבות האשמתו בביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות עת גרם המבקש להתרחשותה של תאונת דרכים אשר כתוצאה ממנה נפצעה אישה הרה אשר נאלצו הרופאים ליילד אותה בטרם עת כאשר הנפגעת היתה בחודש השמיני להריונה. ראוי להדגיש, כי מספר שעות לאחר שנולד העובר, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי הקיים בתיק, נקבע מותו. העובר נולד, ללא רוח חיים אך נסיונות ההחייאה והטיפול גרמו לכך שהדופק חזר אך לא באופן טבעי. 2. המבקש עותר לביטול צו הפסילה המנהלית ולטענתו, בנסיבות העניין, אין מקום לאשר את הצו כפי שניתן. בנוסף, ב"כ המלומד של המבקש מעלה מספר טענות ביחס לזכות העיון וכן זכות הטיעון אשר לדבריו היתה פגומה במקרה דנן. 3. נציג המשטרה התנגד לבקשה לביטול הפסילה המנהלית וטען, כי התנהגותו של המבקש היא זו שגרמה להתרחשותה של התאונה , עברו וכן ההודעות של העדים הקיימות בתיק החקירה, מלמדים על מסוכנות הנשקפת מהמבקש בשל צורת הנהיגה הרשלנית שלו. 4. לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני, נחה דעתי, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בכך שתאונת הדרכים נגרמה בשל רשלנותו של המבקש. מספר עדים ציינו באופן מפורט , כי המבקש נסע בצורה מסוכנת לאורך כל הנסיעה. מספר נוסעים שהיו איתו ברכב אף פירטו את צורת הנהיגה המסוכנת שבה נהג. בנוסף גרסתה של הנהגת שרית שראל יש בה כדי ללמד על רשלנותו של המבקש. אישוש נוסף ניתן למצוא בגרסת העד רזי גיא אשר גם הוא מצביע על צורת נהיגה מסוכנת ביותר של נהג המונית. כמו כן, גרסתו של העד דני פונא יש בה כדי לחזק את המסקנה לפיה נהג המונית הוא זה שגרם לתאונה ותוצאותיה. הנוסעת בן כנר יעל, אשר היתה ישובה במונית בזמן ההתרחשות ציינה , כי המבקש נסע במהירות , השתולל, שוחח בפלאפון ובזמן ההתרחשות לא היה כל רכב שהגיע ממולו וזאת בניגוד לגרסתו אשר הועלתה בחקירתו במשטרה , סטה שמאלה באופן פתאומי וגרם להתנגשות. גרסה דומה ניתן למצוא גם בדבריה של העדה עזרואל רחל וכן בדבריו של העד מאיר אברהם. השאלה העומדת על הפרק בעיניי היא: האם גרם המבקש למותו של אדם ברשלנות ? וכן האם עובר אשר נולד ונפטר מספר שעות לאחר מכן הוא בגדר "אדם" ? לדעתי התשובה לשאלה זו הינה חיובית. סעיף 308 לחוק העונשין מגדיר "אדם" בזו הלשון: "משעה שיצא הוולד כולו חי מבטן אימו הריהו נחשב אדם לענין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל טבורו ובין שלא נכרת". בנוסף, כאן המקום להפנות לתפ"ח (תל אביב) 480/85 מדינת ישראל נ. דולברג פ"מ תשמ"ז (2) , 446. בית המשפט פסק, כי אין וולד הופך ל"אדם" אלא אם יצא כל גופו בשלמותו אל מחוץ לבטן אימו כאשר ליבו פועם. עיון בחומר הראייתי הקיים בתיק מוביל אותי למסקנה, כי מותו של הוולד במקרה דנן נקבע מספר שעות לאחר שנולד. היה שלב כלשהו לאחר שהוא נולד שליבו פעם. מדובר בוולד שכל גופו יצא מרחם אימו ובשים לב לעובדה שמדובר בעובר בן 8 חודשים אשר מבחינה רפואית יוכל הוא להתקיים כיצור בכוחות עצמו ובמנותק מאימו או מכל אמצעי אחר , ניתן להגיע למסקנה, כי מדובר ב"אדם". שאלה נוספת שעומדת על הפרק הינה : האם מותו של אדם נגרם כתוצאה מתאונת הדרכים? גם התשובה לשאלה זו לדעתי הינה חיובית. האם ההרה נפצעה באופן קשה והובהלה לבית חולים מיד לאחר התרחשות התאונה. הראיות הנסיבתיות ומצבה הרפואי של האם מנווטים אותי לקראת מסקנה , כי הניתוח הקיסרי שבוצע לה והולדת העובר מקורם הם בתאונה אשר התרחשה עקב נהיגה רשלנית מצד המבקש. לא אחת צויין על ידי מגוון הערכאות המשפטיות , כי קשר סיבתי הן עובדתי והן משפטי בין התוצאות לבין המעשים המיוחסים לנאשם זה או אחר , ניתן יהא לבסס על סמך ראיות נסיבתיות ובמקרה דנן ברור, כי הפציעות שנגרמו לאם ההרה אשר נאלצה ללדת הינן כתוצאה מהתאונה. אף אם נניח , כי מותו של הוולד נגרם בשל סיבוכים כלשהם , הרי גלוי לעין כי סיבוכים אלה מקורם באקט שהתרחש כתוצאה מהאירוע של תאונת הדרכים. 5. למבקש 24 הרשעות קודמות. כאן המקום לציין, כי על פי הרישומים בגליון ההרשעות הקודמות הספיק המבקש במשך כ - 6 שנות נהיגה לבצע עבירות שעניינן אי ציות לתמרורים , הפרעה לתנועה , נהיגה ללא רשיון נהיגה , אי מתן אפשרות להשלים חציה וגם מהירות. 6. המבחן להפעלת סמכות קצין משטרה להורות על פסילה מנהלית, הינו בעיקר מידת הסיכון שיש לציבור כתוצאה מהמשך נהיגתו של הנהג שרשיונו נפסל. 7. לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין לרבות חומרת העבירה והרשעותיו הקודמות של המבקש, הנני סבור כי הפסילה המנהלית שהוטלה הינה מוצדקת וסבירה ואינני מוצא לראוי ולנכון להתערב בשיקול דעתו של קצין המשטרה שהחליט לפסול המבקש. 8. השמירה על בטחון הציבור וההגנה עליו מפני נהגים, כמבקש, המסכנים הציבור בנהיגתם עדיפה בעיני על פני טענת המבקש כי השארת הפסילה על כנה תפגע בפרנסתו. 9. ראוי להדגיש, כי בחנתי את החומר הראייתי היטב וזאת בשים לב לעובדה, כי בא כוחו המלומד של המבקש לא הספיק ו/או לא הצליח להשיג את החומר הראייתי. בנוסף, טענתו בדבר זכות העיון וזכות הטיעון והשימוע נבדקה היטב וזאת בשים לב לפסיקה כגון: פסק דין בש"פ (טבריה) 5338/97 לב נ. מדינת ישראל , פד"י (תעבורה) ג, חוברת 5 , עמ' 34 וכן ב"ש (רמלה) 4022/97 סוויסה נ. מדינת ישראל , פד"י (תעבורה) ג, חוברת 5 , עמ' 7. ראוי להדגיש , כי ניתנה הזדמנות למבקש להעלות את טיעוניו אשר פורטו בעל פה בפני הקצין הפוסל. כמו כן, בית המשפט איפשר לבא כוחו המלומד של המבקש לצלם את חומר הראיות וזאת לאחר קבלת תגובת התביעה. אולם, הסניגור בחר לוותר על זכות העיון. החלטת הקצין הינה מבוססת ומנומקת דיה לטעמי. 10. אשר על כן, ובשים לב לכך כי מדובר בתאונה שגרמה למותו של אדם ולפציעתם של מספר אנשים נוספים, אין מקום לקבל את בקשת המבקש ולהורות על החזרת רשיון הנהיגה שלו ובמיוחד לאור המגמה הקיימת לפסול נהגים מנהיגה כאשר הם מעורבים בתאונות קטלניות, אף בטרם גובשו ראיות מוצקות (בש"פ 2177/98, רוברט ארנברד נ. מדינת ישראל, תקדין עליון 98 (2) , 197). מקרי מוותגרימת מוות ברשלנות