בלמים לא תקינים של רכב - תאונה


הכרעת דין

השאלה שלפנינו בקליפת אגוז

1. הנאשם שלפנינו הוא עובד המועצה המקומית מבשרת (להלן: "המעסיקה") ונהג ברכב השייך לה. הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים שאין חולק שנגרמה עקב העובדה שלא ציית לתמרור. לטענתו אבל היו בלמי הרכב לא תקינים ולכן לא הצליח לציית לתמרור. עוד הוסיף וטען הנאשם כי אמר חזור ושנה לממונים עליו כי הרכב לא תקין, אך הלה טענו כי הרכב הוא תקין והורו לו לנהוג בו בכל מקרה.

2. מה יהיה דינו של הנאשם? ושתי שאלות לפנינו.


- הראשונה, האם כטענתו לא היה הרכב תקין?

- אם אכן הרכב לא היה תקין, מה ההשלכות לגבי אשמתו של הנאשם? שכן התביעה טוענת

שבמקרה שכזה אחריותו רבה עוד יותר משום שנסע ברכב מסוכן.


ומכאן נפרט את העובדות שלפנינו.


האשמה ומהלך הדיון



3. הנאשם מר משה פרץ (להלן: "הנאשם"), הואשם בעבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (רשלנות) ועבירה על תקנות 21(ב)(2) (גרימת נזק), 64(ג) (אי מתן זכות קדימה), 22(א) (אי ציות לתמרור) ו- 65 (כניסה לצומת) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961.


4. הטענה העובדתית קשורה לתאונת דרכים שאירעה בתאריך 14.5.03, בסמוך לשעה 11:30 בככר חלילים באיזור שיפוט ירושלים (להלן: "הככר"). הנאשם נהג ברכב מסוג משא איסוזו מ.ר. 95-441-19, ונסע לכיוון הככר, כשבכיוון נסיעתו מוצבים תמרורים ב- 48 וב- 36. הנאשם נכנס לצומת (לככר) והתנגש במכונית משא רנו מ.ר. 10-540-16, נהוגה בידי סיידוף יניב (להלן: "המתלונן"), שנכנס לצומת משמאל לכיוון נסיעת הנאשם.


5. ישיבת הקראה נערכה בתאריך 24.9.03, בה כפר הנאשם ע"י בא כוחו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 16.11.03 והסתיימה בו ביום.


6. מטעם התביעה העידו:


- רס"ב מיכאל שריקי (עד תביעה מס' 1) - החוקר.
- יניב סיידוף (עד תביעה מס' 2) - המתלונן.
-יוסף סעדון (עד תביעה מס' 3)- עובד מועצה שנכח עם הנאשם ברכב במועד התאונה.
-רס"מ אלי דוד (עד תביעה מס' 4) - בוחן תנועה.
-אורן שאול (עד תביעה מס' 5) - קצין הרכב של המועצה.


7. כמו כן הוגשו וסומנו המסמכים הבאים:


(ת/ 1) הודעת נאשם (2 עמודים).
(ת/ 2) מזכר.
(ת/ 3) הודעת המתלונן (3 עמודים כולל סקיצה).
(ת/ 4) הודעת עד תביעה מס' 3 במשטרה.
(ת/ 5) בדיקת שדה ראיה.
(ת/ 6) דו"ח בדיקת הרכב על ידי בוחן התנועה.
(ת/ 7) קבלות עבור טיפולים של הרכב במוסך.
(ת/ 8) תעודות רפואיות (7 עמודים).


8. מטעם ההגנה העידו מלבד הנאשם:


-ארז ארנון (עד הגנה מס' 1)- עד מומחה.
-עבדאללה פואד (עד הגנה מס' 2) - עובד מועצה.


כמו כן הוגשו וסומנו המסמכים הבאים:


(נ/ 1) חוות דעת מומחה.


העובדות עליהן אין חולק



9. אין חולק כי הנאשם נסע בככר חלילים כאשר בכיוון נסיעתו מוצבים תמרורים ב- 48 וב- 36. אין גם חולק כי בהגיע הנאשם לצומת נכנס לצומת תוך אי ציות לתמרורים המוצבים בכיוון נסיעתו והתנגש ברכב המתלונן שהגיעה לצומת משמאל לכיוון נסיעת הנאשם. לכאורה הודאה, אלא שכאן מעלה הנאשם טענות בדבר אי תקינות מערכת הבלמים ברכב, עובדה שלטענתו מסירה ממנו כל אשמה בקרות התאונה וכאן מתחילה המחלוקת בין הצדדים.


10. הרכב הפוגע אינו בבעלות הנאשם אלא בבעלות המועצה המקומית מבשרת ציון והנאשם נהג ברכב הפוגע במסגרת עבודתו. לטענת הנאשם, למרות שהוא "אשם" בתאונה הרי שמוסרת ממנו כל האשמה לאור העובדה שהבלמים לא היו תקינים, וכדבריו:


"אני מודה שאני אשם בתאונה כי אני לא נתתי זכות קדימה, אבל הייתה לי בעיה של בלמים..." (הודעתו במשטרה ת/ 1 ש' 51-53).


11. מנגד, טוענת המאשימה שתי טענות. בטענתה הראשונה היא חולקת על עצם הקביעה העובדתית כי מערכת הבלמים לא הייתה תקינה. ובאשר לטענה השניה, לדעתה אם טענת הנאשם תתברר כנכונה הרי שמצבו חמור עוד יותר היות והנאשם עלה לרכב כאשר הוא יודע שבנהיגתו הוא מסכן חיי אדם (תקנה 27 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961).


12. מכאן לשאלת אשמו של הנאשם בקרות התאונה אשר בנויה נדבך על נדבך. ראשית תתברר טענתו הראשונה מבחינה עובדתית ואם זו תתברר כנכונה או אז נפנה לשאלת אשמו של הנאשם מבחינה משפטית.


השאלה העובדתית: האם היתה בעיה במערכת הבלמים במועד התאונה?



13. העיד הנאשם הן בהודעתו במשטרה והן בפני כי בעיית הבלמים ברכב היתה ידועה לו ולחבריו לעבודה ממקרים קודמים וכי אין זו הפעם הראשונה שהרכב הגיע למצב של "בלם קשה". ובלשונו:


"כל פעם שהאוטו הזה נכנס למוסך הוא יוצא אותו דבר, כלומר, לא תקין מבחינת ברקסים, הגוי ומנוע מתחמם...הרכב היה במוסך כמה פעמים על בעיות בלמים בחודשיים האחרונים והם לא הצליחו לתקן את הבלמים. אני נוהג ברכב הזה כ- 4-5 שנים ותמיד היו לו בעיות בלמים...ופעם אחת כשיצאתי מהמוסך לפני כ- 3 שבועות, ממש 5 דקות לאחר שיצאתי מהמוסך שוב נתקלתי בבעיה של דוושת בלמים קשה הרכב לא נעצר..." (הודעתו במשטרה ת/ 1 ש' 30-32, 38-45).


14. העיד בפני, עד תביעה מס' 3, מר יוסף סעדון, שעובד עם הנאשם במחלקת המים במועצה, כי:
"היו לי מקרים כאלו בעבר, מקרה שירדתי ירידה חזקה לחוץ על דוושה כמו שאתה לחוץ על גומי קשה, מוריד אמברקס...האוטו הזה היום נמצא במוסך. לקחו אותו עם גרר מהמחסן כי כבר חלס האוטו לא נוסע, רכב מלא בעיות" (פרו' עמ' 4 ש' 15-19).


15. גם קצין הרכב מודה כי התלוננו בפניו מספר פעמים על בעיות בלמים ברכב (פרו' עמ' 7 ש' 19-22).


16. כמו כן, העיד בפני המתלונן, עד אובייקטיבי, לכל הדעות, לעניין זה ואמר:


"...ובאיזה שלב הבנתי שלא הולך לעצור, אבל ראה אותי כי זה לא הגיוני שלא ראה אותי..." (פרו' עמ' 3 ש' 24).


ובהמשך:
"את הפנים של הנהג לא ראיתי, את הרכב כן רכב גדול נמצא במצב תנועה שהיה נראה שכאילו משהו לא לחץ על הברקס הבנתי שהוא ייכנס בי. הוא ישר דיבר על הברקסים ישר מיד, ...קיבל שיחת טלפון באותו זמן והוא אמר ישר על הברקסים...היתה לי הרגשה חזקה שהבלמים לא בסדר, אפילו באלפית השניה האחרונה לבלום על מנת לא להיכנס בי לא היתה החריקה עצמה" (פרו' עמ' 3 ש' 26-30).


17. ועוד לגבי נסיבות התאונה העיד מר סעדון:


"לא היו לו ברקסים, שהגיע לצומת לחץ חזק על ההגה עם שתי ידיים ראיתי אותו מנסה ללחוץ בכוח על הברקסים ולא מצליח, ראיתי אותו בלחץ מנסה ללחוץ בכוח ולא מצליח. מה שנשאר לי לעשות זה לגונן על עצמי" (פרו' עמ' 4 ש' 11-13).


18. מכל האמור לעיל ניתן להסיק בבירור שברכב הפוגע הייתה בעיה של בלמים במועד התאונה, בעיה שעובדת קיומה ברכב הייתה ידועה עוד קודם למועד התאונה. אציין, כי מסקנה זו ניתן ללמוד גם מעיון בקבלות המתייחסות לטיפולים שנעשו ברכב (ת/ 7) וביומן הנהיגה של הרכב. עוד יש להוסיף, כי טענה זו הועלתה על ידי הנאשם מיד לאחר קרות התאונה ולא בדיעבד לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.


מדוע אם כן לא נתגלתה בעיה זו על ידי הממונים?



19. לטענת התביעה אין לקבל טענה זו היות והרכב נבדק לאחר התאונה הן על ידי הבוחן והן על ידי קצין הרכב של המועצה ובלמיו נמצאו תקינים (דו"ח בוחן ת/ 5 וכן ר' פרו' עמ' 8 ש' 21).


20. לעניין עדות הבוחן כי אין מחלוקת כי הוא בדק את הרכב רק חמישה ימים אחרי התאונה ועל כן ממצאיו לגבי תקינות הבלמים במועד התאונה אינם יכולים להתקבל. במיוחד לאור העובדה שהרכב שהה במוסף בין מועד התאונה למועד הבדיקה על ידי הבוחן.


21. מכאן עולה השאלה, היאך יתכן כי כשקצין הרכב בדק את הרכב הבלמים היו תקינים. אותה שאלה נשאלת גם לגבי המועד הסמוך לתאונה, איך יתכן שמשעה 07:00 בבוקר (הנאשם העיד כי ביום התאונה הוא נהג ברכב משעה 07:00 בבוקר) ועד לשעה 11:30 (מועד התאונה) הבלמים היו תקינים. במילים אחרות, כיצד יתכן שהרכב לפעמים היה תקין ולפעמים לא היה תקין?



22. שאלה זו נשאלה ההגנה והסברה הוא כי מדובר בתקלה שיכולה לצוץ ולהופיע באופן אקראי ונסביר.


התקלה במערכת הבלמים - לעיתים מופיעה ולעיתים לא



23. חוות דעתו של המומחה אשר הוגשה וסומנה נ/1 מסבירה את מהות התקלה. על פי עדותו, המכונית מצוידת במערכת המיועדת להגביר את כוח הנהג לצורכי בלימה (להלן: "מגבר בלם"). מערכת זו מסייעת לנהג להפעיל את המעצורים ולמעשה אין הנהג משתמש בכוחו כדי לבלום אלא בעיקר כדי להפעיל ולבקר את המערכת. המערכת מופעלת על ידי הסעת בוכנה בשרוול באמצעות לחץ אויר מצידה האחד ותת לחץ (וקום) מצידה השני. כשהבוכנה נעה היא יוצרת לחץ במשאבת בלמים צמודה וזו מפעילה את בוכנות העצירה המצויות באופני הרכב.


24. תת-הלחץ נוצר על ידי משאבה קטנה המורכבת על האלטרנטור ושואבת את האוויר מתא מגבר הבלם. אולם ישנם מקרים בהם האלטרנטור "נתפס" חלקית. דהיינו, לעיתים הוא מסתובב ולעיתים לא. במקרים כאלו, יתכן והאוויר לא נשאב מתא מגבר הבלם וממילא תת-הלחץ הדרוש בתא לא יופיע. במקרה כזה, תנהג מערכת הבלימה כפי שזו תוארה על ידי הנאשם, דוושה קשה ובלתי יעילה. תקלה מסוג כזה יכולה לעיתים להופיע ולעיתים לא. יתירה מזו, קשה להבחין בה משום שעד להפסקה סופית בפעולת האלטרנטור לא ניתן יהיה לדעת על הבעיה.


25. על עובדה זו, כי בעיה בבלמים מהסוג לה טוען הנאשם, יכולה לעיתים להופיע ולעיתים לא, אין מחלוקת. העיד הבוחן רס"מ אלי דוד כי יכולה להיות תקלה שבה בלם לפעמים ייחזה כטוב ולפעמים יהיה קשה (פרו' עמ' 5 ש' 30-31). גם קצין הרכב כאשר נשאל אודות תופעה זו, לא יכל לשלול זאת (פרו' עמ' 9 ש' 24).


26. בהתחשב בכל העדויות ששמעתי, מסקנתי היא שכפי הנראה הייתה ברכב בעיה מעין זו. על כן אין בעובדה שקצין הרכב בדק את הרכב מיד לאחר התאונה כדי להוסיף או לגרוע, כמו גם בעצם העובדה כי באותו בוקר הבלמים עבדו. לכל הדעות מדובר ברכב בעייתי מבחינת מערכת הבלמים שבו.


השאלה המשפטית: איזו נפקות יש למסקנה כי היו בעיות בבלמים של הרכב

לעניין אשמת הנאשם?



27. יתכן והעובדה שהנאשם נתקל בבעיות בלמים במועד התאונה ועל כן לא יכל למונעה מסירה ממנו אשם לעניין סעיפי האישום בהם הואשם בכתב האישום. ואולם, אין פירושו של דבר הסרת אשמה והתנערות מאחריות מוחלטת.


28. יש לזכור, כי העובדה שבתאונה זו אירע נזק קל יחסית הינו עניין מקרי לחלוטין. דווקא בגלל העובדה שלנאשם לא היתה שליטה על מערכת הבלמים יכלה לגרום לתוצאות הרות אסון. הנאשם עלה על הרכב כאשר הוא מודע לבעייתיות במערכת הבלמים שבו.


29. פסק דין שאיננו לגמרי דומה הוא פס"ד אשראף (ע"פ 6786/97, מדינת ישראל נ' אשארף סמאר, תק-על 98(1), 149). בפס"ד אשראף נהג המשיב (הנאשם) במשאית עליה היה מותקן מערבל, כשהוא יודע שמערכת הבלמים במשאית פגומה. כך נהג במשאית מספר ימים קודם יום המקרה, על אף שהבלמים לא היו אפקטיביים, ומידי פעם "איבד את הבלמים". כשהבלמים חדלו לפעול, נהג לעצור את הרכב ולמלא אויר במערכת הבלמים, ולהמשיך לנהוג ברכב. כך קרה גם ביום התאונה, כשבמשך פחות משעה נאלץ פעמיים לעצור את הרכב כדי למלא אויר, לאחרונה - כשבע דקות לפני קרות התאונה. בעת התאונה נהג המערער במשאית בכביש תלול. בשלב מסויים חדלה מערכת הבלמים לפעול והמשאית החלה מתדרדרת אחורנית. במהלך ההתדרדרות פגעה בדופן הר שבצד הדרך, הסתובבה והתהפכה לכיוון מרכז הכביש על גגה של מכונית פרטית, וגרמה לכך שנהגת המכונית הפרטית שושנה בוכניק ז"ל נמחצה למוות.


30. שם ציין בית המשפט כי:


"נסיבות המקרה חמורות הן. המשיב נהג ברכב כשהוא יודע שבלמיו אינם תקינים, ובדרך תלולה. בצדק מציין השופט המלומד בבית המשפט המחוזי, שנסיבות האירוע יוצאות דופן בחומרתן". כדבריו:
"התנהגותו המופקרת הייתה כמעשה התאבדות. הנאשם פשוטו כמשמעו הוליך את המשאית אלי האירוע הקטלני, מתוך שוויון נפש להתרחשות אסון כבד" (פסקא 2 לפסק הדין).


31. אין המקרה שלפנינו דומה למקרה הקודם, שכן במקרה אשראף ידע הנאשם בבירור על התקלה, אולם גם במקרה שלפנינו ידע הנאשם על התקלה, ולכן אין אפשרות לזכותו. לנאשם לא הייתה כל ערובה לכך שהרכב יבלום כיאות. אם היה מגיע במהלך הנסיעה למעבר חציה בו חצוי ילדים, מי לידינו יערוב שיכל היה לעצור?



32. מהנסיבות ומהעדויות כפי שתוארו לעיל עולה בבירור כי הנאשם נהג ברכב לא תקין כאשר הוא מודע למצב המכני של הרכב ותוך עצימת עיניים להתרחשות התוצאה. הנאשם לכן עבר על תקנה 27 (א), (ב) ו- (ג)לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, שכותרתה היא "מצב כללי של הרכב" וזו לשונה:


"(א) לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.
(ב) לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אבזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.
(ג) לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו".


33. לבית המשפט הסמכות להרשיע את הנאשם בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום (סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982) וכך יש לעשות במקרה שלפנינו. נציין שהגנתו של הנאשם לא נפגעה וניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן ויותר מכך.


יחסי שליטה בין הנאשם למועצה או האם אין אנו דורשים יותר מדי מהנאשם?



34. אודה, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הנסיבות של הנהיגה ברכב הלא תקין היו נסיבות של יחסי תלות של הנאשם בעבודתו ובמעבידיו. אין מחלוקת כי עבודתו של הנאשם במועצה אינה כוללת טיפול ברכבים אלא רק נהיגה בהם. הנאשם העיד והעיד גם קצין הרכב כי בכל פעם שהייתה תקלה דאג הנאשם לדווח לקצין הרכב ולאחראים על הנושא אודותיה. קצין הרכב הוא זה שאחראי לשלוח את הרכבים לטיפול ולדווח לעובדים / הנהגים כאשר הרכבים טופלו והם תקינים שוב. כל תפקידו של הנאשם מתמצה בקבלת הוראות ובביצוען. אי מילוי הוראות הממונים עליו ייתכן ויגרמו לאיבוד מקור פרנסתו של הנאשם.


35. אלא שנסיבות אלה אינן רלוונטיות לעניין הכרעת הדין אלא לעניין העונש ולכן אין מקומן כאן. הנאשם אשם משום שחובה הייתה עליו שלא לנסוע ברכב ה מקולקל. הכלל הוא שאין שליח לדבר עבירה ואין נהג יכול לומר "מעבידי השיאני ואנהג ".


36. כאן יש להוסיף שלא מקובלת עלי טענת הסניגוריה כי הנאשם יצא לידי חובתו כאשר הודיע על התקלה לקצין הבטיחות והלה הודיע לו כי היא "נפתרה". מהראיות עולה כי מדובר היה בתבנית "קבועה". הנאשם מודיע על תקלה, מודיעים לו כי היא "תוקנה" והיא מופיעה שוב מחדש תוך ימים ספורים. לעיתים, הנאשם שם לב כי יש בעיה בבלמים אך בעיה זו היא אקראית ואיננה מופיע בזמן הבדיקה על ידי קצין הבטיחות. תופעה זו של תקלה הולכת ובאה רק מצביעה על תקלה חמורה יותר שכן זו יכול ותתגלה רק לעיתים. על הנאשם היה לעמוד על כך כי התקלה תתגלה ותטופל ולא יכל היה רק להסתמך על שהודע לו.


37. אינני יכול גם לקבל את הטענה כי דורשים אנו יותר מדי מהנאשם (בעיקר בעמ' 8-9 לסיכומי הסניגור המפורטים). אנו דורשים ממנו כי היה מתנהג כפי שהיה מתנהג כל נהג סביר ברכבו. אם מתגלית תקלה ברכב והבעלים שם לב שהמוסך איננו מתקנו, חובה עליו להמשיך ולדרוש במכונאים עד אשר יוברר מה התקלה וכיצד תוקנה. ההיפך הוא. אם לא נדרוש דרישה אלמנטרית זאת, נמצא עצמנו עד מהרה במצב שבו תושלך האחריות לכל עבר. הכלל הראשוני והגדול בתורת הנהיגה הוא כי הנהג אחראי לרכבו יותר מאשר כל אחד אחר. נהג היודע שיש ברכב בעיה חוזרת ונשנית שלא נפתרה, צריך לעמוד על כך כי בעיה זו תוגדר, תימצא, ותטופל טיפול שורש. לא נפתרה בעיה זו, או שנמצא פתרון שטחי, עליו לנקוט בכל האמצעים כולל המנעות מנהיגה. נהג מקצועי שלא עשה כן, על ראשו דמם של הנפגעים והעונש שיוטל עליו יהיה בהתאם.


סוף דבר

38. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והתרשמתי מהעדויות ומהראיות שהובאו בפני, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ולהרשיעו בעבירה על תקנה 27 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החלקת רכב

  2. תביעת פח

  3. הסעה למטרות רווח

  4. התלקחות רכב חונה

  5. טוטאלוס לרכב

  6. התנגשות בקיר ביטחון

  7. מכה מאחורה ע''י רכב

  8. פגיעה מרכב חונה

  9. אובדן גמור - מיצובישי

  10. אי השארת פרטים

  11. אובדן כללי - רנו קליאו

  12. שימוש לוואי ברכב

  13. הסעת יותר נוסעים מהמותר

  14. קורקינט על מנוע בנזין

  15. פגיעה בעמוד עם רכב

  16. תאונה בירידה מרכב

  17. שימוש קטין ברכב ללא רשות

  18. רכב עם פגיעה בשלדה

  19. טויוטה קורולה - נזקים לרכב

  20. תאונה ברכב של העבודה

  21. פגיעה ברכב בנתיב נגדי

  22. הזזת רכב ממקום התאונה

  23. שלושה כלי רכב מעורבים בתאונה

  24. נזק לרכב כתוצאה משלולית

  25. בלמים לא תקינים של רכב - תאונה

  26. תאונת דרכים בגלל הסחת דעת

  27. סטיה לנתיב הנגדי - תקלה ברכב

  28. תביעה ותביעה שכנגד – נזקים לרכב

  29. פיצויים על פגיעה ברכב חונה

  30. תאונה עם רכב עומד באדום לבן

  31. הצעת חוק תיקון רכב לאחר תאונה

  32. תאונה עם רכב חונה במקום אסור

  33. איבוד שליטה על הרכב בגלל עכבר - תאונה

  34. איבוד שליטה ברכב – התנגשות בקיר בטון

  35. תאונת בין רכב פרטי לרכב מסחרי

  36. פגיעה מרכב שנסע מאחור בדרך הביתה

  37. איבוד שליטה של נהג – פגיעה בעמוד תאורה

  38. פגיעה ברכב אחר בעת פתיחת דלת הרכב

  39. רכב של חברת פלאפון – תביעה על נזק תאונה

  40. פגיעה בחלק הקדמי ימני של רכב עומד

  41. פגיעה ברכב אחר בגלל יציאה מהשוליים

  42. טענה כי בזמן התאונה נהג ברכב נהג אחר

  43. אי הגשת תמונות הנזק לרכב בבית המשפט

  44. נפילה במהלך יציאה מהרכב בחזרה מהעבודה

  45. תביעה בגין נזקים לרכב עקב תאונת שרשרת

  46. אחריות נהג פולקסוואגן לפגיעה ברכב מזדה

  47. איבוד שליטה על הרכב פגיעה במעקה הבטיחות

  48. נזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מקריסת עץ על הרכב

  49. פיצויים בגין חלפים מקוריים לרכב לאחר תאונה

  50. טוטאל לוס - אובדן כלכלי - מחיר מחירון של לוי יצחק

  51. כוויה ממים רותחים לאחר פתיחת מכסה מנוע ברכב

  52. היוותרות צבע הלבן על רכב כראיה לפגיעה בתאונה

  53. תאונת דרכים - התכחשות לפגיעה ברכב מאחור בעוצמה

  54. תביעה בגין תאונה - פגיעה מרכב מסוג טויוטה היילקס

  55. לטענת התובע, הנתבע הודה באחריותו אולם שינה את גרסתו

  56. ממצאים עובדתיים בפסק דין כנגד נהג רכב המעורב בתאונה

  57. תאונה עם רכב שממנו בלטה רשת/גדר של ברזל עם קוצים חדים

  58. איבוד שליטה על רכב - סטיה לנתיב הנגדי תוך חציית שטח הפרדה

  59. נפגע במהלך עבודתו עת ניסה לסגור דלת תא המטען האחורי של רכב טנדר

  60. תאונת שרשרת - הרכב הראשון בשיירה נפגע מאחור, נהדף לעבר רכב שהיה מלפניו

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון