גזר דין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות


גזר דין

פתח דבר

1. הנאשם הורשע בתיק זה , על פי הודאתו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, לצד סעיפים 40 ו - 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] , תשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה" או "פקודת התעבורה"), בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, עבירה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 (להלן: "התקנות") וסעיף 38 (2) + (3) לפקודה , וכן בעבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה לפי תקנה 51 לתקנות וסעיף 38 (2) ו - (3) לפקודה.

עובדות כתב האישום

2. על פי כתב האישום שהוגש בתיק זה מואשם הנאשם, כי ביום 19.08.01 בשעה 06.40 לערך, עת נהג הנאשם במשאית מסוג וולוו (להלן: "המשאית") בנתיב ימני בכביש בין עירוני , כביש 79 מכיוון נצרת לכיוון שפרעם, התנגש הנאשם בעוצמה בכלי רכב שעמדו בכביש עקב עומס תנועה , בנסיעה מהירה של 88 קמ"ש, תוך סטייה ימינה , עם חזית שמאלית של המשאית בחלקו האחורי של הרכב מסוג מיצובישי , שנדחף לעבר רכב מסוג סובארו , התנגש בו והאחרון התנגש ברכב מסוג גי.אם.סי (להלן: "התאונה").


כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של אחמד טאהא בן ה - 31 , אשר ישב במושב האחורי של רכב המיצובישי (להלן: "המנוח"), וכן נחבלו חבלות של ממש נוסעים במיצובישי - מוחמד פוקרא , אשר נגרמו לו חבלת ראש, שברים באף ובסינוסים , וכן מוסא מונדר שנגרמו לו שברים בצלעות.
בנוסף נחבלו כתוצאה מהתאונה נהג הגי.אם.סי, נהג הסובארו, נוסע בסובארו , נהג המיצובישי ונוסע נוסף במיצובישי.


יובהר כי עולה מכתב האישום, המייחס את התאונה ותוצאותיה הנ"ל לנהיגתו הרשלנית של הנאשם, כי המהירות המקסימלית המותרת בכביש בו נהג הנאשם היא 80 קמ"ש ושדה הראייה לנאשם היה כ - 200 מ'.


טיעונים לעונש



3. ב"כ המאשימה , בטיעונו לעונש ביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של יותר משנה, מאסר על תנאי , פסילה ממושכת, תוך הבהרה כי הנאשם פסול מנהיגה עד תום ההליכים מיום 20.08.01, וכן קנס כספי.


ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו את חומרת העבירה , המצריכה ענישה הולמת , זאת במיוחד נוכח עובדות המקרה לפיהן נהג הנאשם ברכב משא כבד ונוכח עברו התעבורתי של הנאשם , אשר לחובתו נצברו 48 הרשעות בעבירות תעבורה (ראה ת/2).


ב"כ המאשימה הסב את תשומת לב בית המשפט גם לעברו הפלילי של הנאשם (ת/1), לפיו הורשע הנאשם מספר פעמים בעבירות של החזקת סמים מסוכנים , דבר המלמד לטענת ב"כ המאשימה על הרקע להתנהגותו של הנאשם בכביש.


ב"כ המאשימה ציין בטיעונו את העונשים שקיבל הנאשם בעבר ואת העובדה שלא היה בהם על מנת להרתיעו מלבצע עבירות תעבורה נוספות וכן הגיש פסיקה ממנה עולה מגמת החמרה ברמת הענישה בסוג זה של עבירות, תוך מתן משקל נמוך לנסיבותיו האישיות של הנאשם.


4. הסניגור, מאידך, ביקש להתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ובעובדה כי הנאשם לקח אחריות מלאה לביצוע העבירות נשוא כתב האישום.


כמו כן, הפנה הסניגור לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם סובל ממצוקה נפשית קשה עקב האירוע נשוא כתב האישום וכי שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לפגוע בכוחות הנפשיים ולגרום לנסיגה משמעותית בהתנהגותו.


הסניגור טען בטיעונו בפני כי משפחת המנוח סלחה לנאשם, אשר ביקר בביתה וכי בין לבין נישא הנאשם ומכר את המשאית - מקור פרנסתו, דבר שהשפיע עליו קשות מבחינה כלכלית.


עוד טען הסניגור כי מקובל על הנאשם לבצע מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, זאת בצירוף פסילה לתקופה ארוכה, אשר יהא בה למנוע סיכונים נוספים מצידו של הנאשם.


הנאשם ביקש , בטיעונו בפני סליחה על שקרה.


תסקיר שירות המבחן



5. שירות המבחן בתסקירו בפניי הבהיר כי הנאשם נישא בשנת 2002 עם בת זוגתו וכי לבני הזוג נולדו תאומים.


כמו כן, עולים מהתסקיר חרטת הנאשם ומצבו הנפשי הקשה כתוצאה מאירוע התאונה.


עוד נזכר בתסקיר הסכם סולחה שנערך בין הנאשם למשפחת המנוח.


בשורה התחתונה ממליץ התסקיר להעדיף במקרה דנן את השיקול הטיפולי - שיקומי על פני השיקול הענישתי , באופן שיעמוד הנאשם תחת פיקוח שירות המבחן במבחן למשך שנה, זאת בנוסף לעונש שניתן יהיה להמירו בעבודות שירות.


שיקולי ענישה - כללי



6. הפסיקה , במהלך השנים , קבעה את הכללים לעניין דרכי ענישה ומטרות הענישה, אותן יש לשקול בעת גזירת הדין.


במסגרת הנ"ל נימנים אופיה של העבירה ונסיבותיה , עולמו של העבריין, עברו ועתידו, הצורך בהרתעת העבריין המורשע בדין ובהרתעת עבריינים אחרים בכוח, מידת התגמול וחובת השיקום, תיקון היחיד ותקנתה של החברה (ראה לעניין זה ע.פ. 1399/91 ליבוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (1) עמ' 177).


7. בעת שבא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם , שהינו עבריין תנועה, ואשר גרם ברשלנותו החמורה לקיפוח חייו של אדם אחר ולפציעתם של אחרים , על בית המשפט ליתן דגש לצו השעה, לפיו עליו לנקוט במדיניות ענישה , המהווה חלק ממלחמת החורמה בנגע תאונות הדרכים.
גם אם הלב דואב לנוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם, הרי שאין מנוס מענישה משמעותית בסוג זה של עבירות, וזאת תוך מתן הדעת לצורך בהשגת תכלית הענישה.


אוסיף בנקודה זו את דבריו הבאים של כב' השופט טירקל ברע"פ 2842/96 כחלון ויקטור נ' מדינת ישראל :


"הקטל הנורא בכבישי הארץ מחייב אותנו להקשות את ליבינו ולנהוג עם עבריינים כאלה במידת הדין ולא במידת רחמים. משמעות הדבר היא שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המירביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות. צר לי על כך , אולם דומני שאיש לא יחלוק שהשעה צריכה לכך". (ראה תק - על 96 (2) , 481)



מן הכלל אל הפרט



8. במקרה דנן מקרא כתב האישום מלמד על רשלנות חמורה של הנאשם, זאת כפי שיובהר להלן.
הנאשם נהג במשאית , היינו בכלי רכב כבד , ושומה היה עליו לפיכך לנקוט משנה זהירות. דא עקא, שהנאשם נהג במשאית בנסיעה מהירה של 88 קמ"ש לפחות ולא הבחין בכלי רכב שעמדו בכביש מחמת עומס התנועה, זאת כששדה הראייה של הנאשם היה כ - 200 מטר .


יובהר כי הקורבנות במקרה דנן לא יכלו לעשות דבר למול המשאית המתקרבת במהירות גדולה לעבר הרכבים העומדים בהם ישבו, חסרי אונים , מבלי יכולת להשפיע ולו במקצת על הטרגדיה העתידה להתרחש.


הנאשם , במשך כעשר השנים מאז שקיבל את רשיון הנהיגה, צבר לחובתו 48 הרשעות תעבורה, כאמור בת/2 , לרבות הרשעות בעבירות מהירות, עבירת נהיגה כשברמזור אור אדום, עבירה של אי ציות להוראת שוטר ועבירה של נהיגה בזמן פסילה בגינה נגזר דינו לארבעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.


לא היה, מסתבר, בעונשים שהוטלו על הנאשם בגין ביצוע עבירות התעבורה השונות על מנת להרתיעו.


ליבו של בית המשפט נתון לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הנזכרות לעיל, והבאות לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן.


ברם, על בית המשפט , בגוזרו את הדין לשקול, בנוסף לנסיבות האישיות של הנאשם ולאינטרס האישי של הנאשם , גם שיקולי ענישה נוספים , כגון את אלמנט ההרתעה, הרתעת הכלל והרתעת הפרט.


אשר על כן, אין בית המשפט כבול להמלצת שירות המבחן, אשר נותן דעתו בעיקר לתמונת הנסיבות האישיות של הנאשם .


הנתונים העולים משירות המבחן הינם אך חלק מהנתונים שעל בית המשפט לשקול במסגרת הנתונים הרלוונטיים , במסגרת התמונה הכוללת לצורך גזירת הדין (ראה ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' שחר סגל פ"ד לה (4) עמ' 313).


לדידי , ראוי במקרה דנן להעדיף את אינטרס הציבור על פני האינטרס של הנאשם , וזאת במסגרת תרומתו של בית המשפט בעשייה להדברת הקטל האיום בדרכים ונוכח רשלנותו החמורה של הנאשם במקרה דנן ועברו , כנזכר לעיל.


הנאשם גרם בהתנהגותו לכך שקופדו חיי אדם ולפציעה של שבעה אנשים, ובנקודה זו אציין ואדגיש כי הקטל בדרכים גובה מידי שנה מחיר דמים כבד של מאות הרוגים, בצד עשרות אלפי נפגעים, זאת בשל התנהגות אנושית בלתי זהירה ולעיתים גם מזלזלת.


9. לקולא אציין, כי הנאשם הודה אכן בהזדמנות הראשונה , ובכך חסך הן מזמנו של בית המשפט והן העדה של מספר רב של עדים .


במסגרת הנימוקים לקולא אזכיר שוב את נסיבותיו האישיות של הנאשם , את האמור בתסקיר שירות המבחן, את הפיוס בין הנאשם לבין משפחת המנוח ואת חרטתו העמוקה של הנאשם.


דא עקא, שכפי שציינתי לעיל על הנימוקים הנ"ל לקולא לסגת למול הנימוקים לחומרה, למול אינטרס הציבור , הדורש החמרה בדינם של אלו השותפים להתפשטות נגע תאונות הדרכים, להרחבת זירת הקטל בכבישי הארץ .


סוף דבר

10. נוכח כל האמור לעיל, בחרתי בתיק זה ליתן ביטוי לעיקרון קדושת החיים, לאלמנט ההרתעה, למען יראו וייראו ולמען ישמע קולו של אינטרס הציבור, וזאת בדרך של השתת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בצד עונשים של מאסר על תנאי ופסילה לתקופה משמעותית (ראה לעניין הצורך בהטלת פסילה לתקופה ארוכה את ע"פ 531/84 ראוי נ' מדינת ישראל פ"ד לט (1) 103).


11. לסיכום, לפיכך, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:



א. למאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.


ב. למאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, והתנאי הוא כי לא יעבור הנאשם עבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 , בצד סעיפים 40 ו - 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 וכן עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.


ג. לפסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 שנים מיום 20.08.01, זאת על רכב מכל סוג שהוא ולפסילה, כאמור לעיל, לשנתיים נוספות על רכב מסוג משאית, כך שעל רכב מסוג משאית תהא תקופת הפסילה למשך 12 שנה מיום 20.08.01.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גרם מוות ברשלנות

  2. גרימת מוות ברשלנות - עובר

  3. גרימת מוות ברשלנות - דוגמא

  4. עונש על גרימת מוות ברשלנות

  5. גרימת מוות בנהיגה רשלנית

  6. מה העונש על גרימת מוות ברשלנות ?

  7. גרימת מוות ברשלנות - זיכוי

  8. גרימת מוות ברשלנות - ניתוח

  9. בלימה מאוחרת - גרימת מוות ברשלנות

  10. אי שמירת מרחק - גרימת מוות ברשלנות

  11. כמה מקבלים על גרימת מוות ברשלנות ?

  12. ערעור כל העונש - גרימת מוות ברשלנות

  13. גזר דין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות

  14. תאונה בלתי נמנעת - גרימת מוות ברשלנות

  15. סטייה מנתיב נסיעה - גרימת מוות ברשלנות

  16. התנגשות בעמוד תאורה – גרימת מוות ברשלנות

  17. גרימת מוות ברשלנות – תביעת נזיקין אזרחית

  18. סעיף 64 לפקודת התעבורה - גרימת מוות ברשלנות

  19. העונש על גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים

  20. סטייה של משאית מעבר לשוליים - גרימת מוות ברשלנות

  21. עבירת גרימת מוות ברשלנות - לפי סעיף 304 לחוק העונשין

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון