גזר-דין 1. עניינו של גז"ד זה הוא בגרימת מוות בנהיגה רשלנית, תאונת דרכים מיום 16.12.01 שעה 05:00 בה קופחו חייו של המנוח. ובעזיבת המקום והפקרת המנוח לאחר התאונה. 2. בתאריך הנ"ל, בכביש 444 נהג הנאשם ברכב מצפון לדרום והגיע לכניסה הדרומית של טייבה. 3. הכביש הינו דרך עירונית עם הגבלת מהירות של 50 קמ"ש, כביש אספלט תקין דו-סטרי בעל מסלול אחד לכל כיוון המופרד בפס לבן רצוף. (כמו כן בכיוון נסיעת הנאשם מצפון לדרום מוצבים 3 תמרורי אזהרה). בזמן התאונה היה מזג האוויר נאה, ראות טובה והכביש מואר בתאורת רחוב ושדה הראייה מכיוון נסיעת הנאשם פתוח ל-80 מטר לפחות. (כל זאת מפורט בהתייחס לדברים של הסניגור בטיעונו לעונש לעניין הכביש והמקום, ולשם דחיית דבריו שבעמ' 38 לפרוטוקול). 4. הנאשם נסע במהירות של 88 קמ"ש לפחות ולא הבחין במנוח שעמד על השול הימני בכיוון נסיעת הנאשם, סטה עם רכבו ימינה אל עבר המנוח ופגע בו עם חזית ימין של רכבו. 5. כתוצאה מהתאונה, המנוח נפצע אנושות וזמן קצר לאחר מכן נפטר (בן כ-55 במותו). 6. הנאשם שהבחין כי פגע במנוח המשיך בנסיעתו ונמנע מלהגיש למנוח עזרה, נסע לביתו דרך השדות, החביא את הרכב בסככה שמאחורי ביתו וכיסה הפגיעות שברכב בסדין. 7. הנאשם הודה בכתב האישום (לאחר ישיבת הוכחות אחת) והורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 304 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 64 לפק"ת וכן הורשע בעבירה של הפקרה לפי סעיף 64 א' (ב) לפקודת התעבורה. 8. הצדדים המלומדים הגיעו למסגרת של ענישה כאשר כל צד טוען להעדיף הרף שלגביו טען. 9. הנאשם כאמור הודה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, חסך משאבים יקרים וכן אנרגיה יקרה וכבר אציין כי לסיום כזה ע"י הודיה, בהחלט יש כדי להצדיק הקלה בעונש ביחס לעונש הראוי. 10. כן אציין כי אראה בהודיה גם משום ביטוי לחרטה וצער וגם לכך אתן משקל לקולא. וראה גם דבריו האחרונים של הנאשם בתאריך 7.10.03. 11. כמו כן הנני להוסיף לעניין העונש, כי עלה לדוכן דודו של הנאשם מר מחמוד אדריס וכן אביו של הנאשם וכן הנאשם עצמו ומהדברים שנמסרו עלה בין היתר, כי נערכה סולחה עם משפחת המנוח. לקיומה של סולחה יש כמובן גם כן משקל לקולא. (וראה שוב הדברים בפרוטוקול מיום 7.10.03). 12. הנאשם כיום בן 20 (יליד 1983) ובזמן התאונה היה בן 18. עם זאת, על אף גילו הצעיר, יש לנאשם כבר עבר פלילי ותעבורתי וכבר היה אסיר בכלא. 13. אציין כי מתסקיר קצינת המבחן מ-20 בפברואר 03 של הקצינה מגאר ג'רירי עולה, כי התייחס לתאונה בצער וכאב ומגלה מצוקה סביב נושא זה ושזקוק להתייחסות טיפולית מתאימה. 14. יחד עם זאת, יש לציין כי מהתסקיר וחוו"ד של הפסיכיאטר ד"ר רודינסקי מבי"ח לב-השרון פרדסיה, מתאריך 2.10.03, עולה כי הנאשם מבין טוב מעשיו ותוצאותיהן וכי אינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי. 15. עם זאת, יש לזכור כי לצערנו הרב מדובר בתאונה בה נקטלו חיי אדם והתאונה הקטלנית באה כאן כתוצאה מרשלנות חמורה מאוד של הנאשם, מהירותו גבוהה משמעותית מן המותר והסטיה לשול הימני היתה ללא שום הסבר, וכן יש לזכור את ההתנהגות הקשה והאיומה והנוראה והעלובה שעשה הנאשם לאחר מכן, היינו עזיבת המקום והפקרה של המנוח. 16. נפגעו כאן ובאופן בולט קדושת החיים וכן עקרון הצורך והעזרה שיש לתת לנפגעים. אני מזכיר את דברי כב' השופטת שטרסברג כהןבע"פ 8005/00 , "תאונות הדרכים בכלל והתאונות הקטלניות בפרט אוכלות בנו בכל פה. מידי יום מתקפחים חיי אדם ואחרים נותרים בעלי מום לכל חייהם. במצב דברים זה על בתי המשפט לסייע במלחמה בתאונות הדרכים ע"י העברת מסר ברור וחד משמעי, הן לנהג העבריין העומד מולו והן לציבור הנהגים בכלל", כן אציין כי לגבי ההפקרה הבהירה שם כב' השופטת כי במצב כזה המדובר באטימות וחוסר רגישות לחיי קורבן המופקר בשטח לנפשו ע"י הנהג הפוגע. 17. הנני כבר לציין כי על ביהמ"ש אכן להעביר מסר וקריאה לציבור בקשר למצב האיום והנורא ממעשים והתנהגויות כאלה. 18. הנני כבר לציין החובה לפעול למניעת מצבים כאלה וכן החובה לפעול מייד ולעזור לנפגע. 19. הצדדים המלומדים הגיעו כאמור למסגרת ענישה, טענו לעונש ומסרו פסקי-דין לעניין טיעוניהם. 20. התביעה ביקשה כעונש ראוי 36 חודשי מאסר בפועל כמו כן מאסר על תנאי וכן פסילה בפועל של 12 שנים וכן קנס וכן פסילה על תנאי ואילו הסנגוריה ביקשה להסתפק ב-15 חודשי מאסר בפועל וב-3 שנים של פסילה בפועל. 21. הבאתי בחשבון את דברי הצדדים המלומדים ופסה"ד שהציגו בפני וכן דברי העדים והנאשם וכן את חוות הדעת שהתקבלו, אך גם את המעשים והתוצאות החמורות והנוראות. 22. העונש הראוי הוא העונש המבוקש על ידי התביעה, אך לגבי הפסילה בפועל אציין כי המבוקש נוטה מאוד לקולא. עם זאת ותוך שאני קובע כי להודיה יש משקל רב לקולא וכן גם לסולחה שנעשתה, הנני מצמצם המאסר בפועל אך מאריך במידה מסויימת את הפסילה בפועל. 23. הנני גוזר עונש כולל כדלקמן: א. 30 חודשי מאסר בפועל. ב. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור עבירות דומות בהן הורשע. ג. 15 שנות פסילה בפועל. ד. קנס כספי בסך 8,000 ₪ שישולם עד למועד שחרורו מהכלא ואם לא ישולם עד אז, אזי יאסר 4 חודשי מאסר נוספים תמורתם, שיצטברו לכל מאסר בו יהיה. 24. זכות ערעור כחוק. 25. בשולי גזר הדין הנני להפנות שימת לב שלטונות הכלא לתסקיר של קצינת המבחן מ-20.2.03 ומומלץ לשלטונות הכלא על התייחסות טיפולית שתסייע לנאשם בעיבוד מצבו וכן שימת הלב לסיומת של התסקיר. לוט - תצלום התסקיר ועותק גזה"ד עבור שלטונות הכלא. מקרי מוותמשפט תעבורהתאונת דרכיםגרימת מוות ברשלנותתאונת פגע וברח / הפקרה