הכרעת דין 1. האישום: בתאריך 29/03/01 נהג הנאשם ברכב והשתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961. 2. לטענת הנאשם: מכשיר הטלפון היה מונח על הכסא והוא לא עשה בו כל שימוש. 3. תמצות חומר הראיות: דו"ח תשלום הקנס (ת/1): "... נתפס (הנאשם - י.ר.) משתמש במכשיר טלפון קטן אשר הוחזק בידו הימנית והוצמד על אוזנו הימנית, שמרתי על קשר עין רציף עם הנהג... לציין כי נסע מולי כאשר עמדתי על הכביש עם פני לכיוונו... הנ"ל המשיך לרמזור הקרוב נעצר שם מאחר והיה אור אדום התקדמתי בריצה לרמזור... בעת שהיה ברמזור הבחין בי בריצה לקראתו ואז הפסיק את העבירה, המכשיר בשלב זה נמצא בכסא לידו סוג מוטורולה קטן צבע שחור..." השוטרת השניה שנכחה באירוע (ע.ת. 2) הוסיפה בכתב ידה (מודגש בטוש זוהר צהוב) על גבי הדוח: "הבחנתי בהנ"ל משתמש ביד ימין והצמיד אותו. הייתי עדה לעבירה זו" התגובה הספונטנית: "לא דיברתי בפלאפון" עדות ע.ת. 1: לא זכרה את המקרה מעבר לרשום בדו"ח (פרו' עמ' 2, ש' 2). "אני עמדתי על על נתיב ימני במצב שיש לי קשר עין רצוף ואני יכולה לראות את הרכבים הבאים מולי... אינני יודעת היכן עמדה השוטרת השניה" (פרו' עמ' 2, ש' 11 - 13). "... אני ראיתי בבירור מוחלט את העבירה וזה גם רשום בדו"ח, אין לי ספק לגבי ביצוע העבירה כי אם היה לי ספק לא הייתי רושמת דו"ח" (פרו' עמ' 2, ש' 16 - 18). "לא זוכרת אם הנאשם היה רכב בודד" (פרו' עמ' 2, ש' 25). עדות ע.ת.2: לא זכרה את המקרה מעבר לרשום בדו"ח (פרו' עמ' 3, ש' 29). העדה ציינה כי לרוב עומדת יחד עם השוטרת השניה (ע.ת. 1) (פרו' עמ' 4, ש' 4 - 5). עדות הנאשם: "הגעתי לצומת פת והיו הרבה מכוניות... השוטרת (ע.ת. 1 - י.ר.) היתה על אי התנועה המסומן X על נ/1 היא הסתכלה על נהגים אחרים שנוסעים לכיוון הנגדי לכיוון נסיעתי והיו נהגים שדיברו בפלאפון וברחו לה... ואז היא באה אלי" (פרו' עמ' 4, ש' 32 - 33 וגם עמ' 5 ש' 1 - 3 ). "שוטרת שניה הייתה ממול באזור הספסל שצויין בנ/1 בתוך ניידת עם שוטרת נוספת" (פרו' עמ' 5, ש' 6). "... השוטרת לא רצה אלי היא באה אלי לחלון, היא כנראה ראתה את הגלאי רדאר..." (פרו' עמ' 5, ש' 9 - 10). "לא החזקתי ביד ימין שום פלאפון" (פרו' עמ' 5, ש' 12). "כשהיא רשמה את הדו"ח אמרתי לה בואי נתקשר לאורנג' ותראי שלא דברתי והתקשרתי והיא אמרה שאותה זה לא מעניין, אני מסמן בצהוב את השיחה (כל גבי נ/2 - י.ר.) ואינני חולק שמדובר בשיחות יוצאות בלבד" (פרו' עמ' 5, ש' 13 - 15). "לא החזקתי את המכשיר צמוד לאוזן אלא הוא היה על הכסא כל הזמן". בתשובה לשאלה כמה מכשירי טלפון סלולאריים ברשותו, אמר: "אחד מסוג סטארטק מוטורולה" (פרו' עמ' 5 ש' 29). 4. ניתוח הראיות: - בשעה 17:52 נירשם הדו"ח. - בשעה 17:54 הוכיח הנאשם כי התקשר לשרות הלקוחות של אורנג' (ראה הדגשה ב-נ/1 ופרו' עמ' 5, ש' 13-15). - מהאמור עולה כי המכשיר שהיה ברשות הנאשם במעמד רישום הדו"ח היה מכשיר מס' 694488-054. - מנ/1 ונ/2 עולה כי מהמכשיר הנ"ל לא יצאו ולא התקבלו שיחות עובר לרישום הדוח. - השוטרות העידו כי הנאשם הצמיד מכשיר הפלאפון עם יד ימין לאוזן ימין ועדותן אמינה עלי. לא מצאתי כל בעייתיות בעדות ע.ת.1 כפי שטען ב"כ הנאשם בסיכומיו וכל עדותה נסמכת על הרשום בדוח. אני דוחה גרסת הנאשם לפיה לא החזיק המכשיר ביד ימין וכי המכשיר היה על המושב כל הזמן. עצם המצאות המכשיר על המושב מחזקת גרסת השוטרת, ואוסיף: אם לא החזיק במכשיר בידו סמוך לאוזנו בזמן שחלף על פני השוטרות כיצד יכולות היו השוטרות לדעת שיש ברשותו מכשיר? - השאלה העומדת בפני האם החזקת המכשיר כאמור, כאשר אני מקבל גרסת הנאשם שלא נכנסו או יצאו ממנו שיחות מהווה "שימוש". - התשובה לכך פשוטה, כל שימוש במכשיר צריך להיעשות רק באמצעות "המיקרופון המתוקן ברכב". במקרה דנן השימוש נעשה שלא באמצעות המיקרופון ולפיכך אני קובע שנעברה עבירה. משפט תעבורהדיבור בטלפון בזמן נהיגהידיים