פסק דין 1. הסכסוך בין הצדדים נוגע לבעלות ב - 51/400 חלקים בחלקה 18 ובחלקה 24 בגוש 10324 (להלן - המקרקעין) באדמות היישוב שפרעם. 2. שתי החלקות היו שייכות בשעתו בשלמות למנוח סולימאן חוסיין אל עלי (להלן - המנוח) אשר נפטר בשלהי שנת 1945 או בתחילת שנת 1946. ניתן לגביו צו ירושה על ידי בית הדין השרעי ביום 4.7.46 ועזבונו נופל כדלקמן: לילדיו פיאד, סאלח, תמימה, יוסף ודאוד, לכל אחד מהם - 3/20 חלקים, ולאלמנתו הודה - 5/20 חלקים. ביום 26.2.47 נרשמה בפנקסי המקרקעין הירושה הנ"ל, באופן ש - 3/20 חלקים נרשמו על שם דאוד, והשאר נשאר רשום כעודף על שמו של המנוח - 17/20 חלקים. דאוד מכר את החלק שקיבל בירושה בחלקה, עוד בשנת 1947 ליוסף ופיאד. כתוצאה מכך, גדל חלקו של כל אחד מהם במקרקעין ל - 9/40 חלקים, והקניין במקרקעין הוא - 9/40 ליוסף; 6/40 לתמימה; 6/40 לסלאח; 9/40 לפיאד ו - 10/40 להודה. אולם, בפנקסים נשאר עדיין רשום חלקם של היורשים, פרט לדאוד, כעודף לאחר מכר על שמו של המנוח. כאמור, ניתן צו ירושה לגבי המנוח ביום 4.7.46. יורשו של דאוד, סולימאן (הוא הנתבע מס' 1) פנה לבית המשפט לעניני משפחה בחיפה וביום 27.11.00 ניתן שוב צו ירושה לגבי המנוח. צו זה זהה מבחינת החלוקה ליורשים לתוכנו של הצו המקורי. הוא הגיש את הצו לרשם המקרקעין וביקש לרשום את 17/20 החלקים שהיו על שם המנוח, על שם היורשים. כתוצאה מכך הוא זכה לקבל 3/20 חלקים של ה - 17/20 החלקים הנ"ל, ועל ידי כך נרשמו על שמו בפנקסי המקרקעין 51/400 חלקים במקרקעין. היינו, בעוד שמבחינת דיני הקניין לא נותרו לסולימאן כל חלקים במקרקעין, שכן ירש 3/20 מהם מאת המנוח ואת אותו החלק בחלקה, מכר לאחיו והעבירם על שמם בפנקסי המקרקעין, עוד לפני קום המדינה, למרות זאת נרשמו של שמו בפנקסי המקרקעין ביום 3.12.00 - 51/400 חלקים בחלקות. ביום 6.12.00 התקשר הנתבע מס' 1 סולימאן בהסכם מכר עם הנתבעים 2 עד 4. הוא התחייב למכור להם את זכויותיו במקרקעין. המכר הוא תמורת סכום של 34,000 דולר. 29,000 דולר שולמו, לפי ההסכם במועד החתימה על ההסכם והיתרה בסך 5,000 דולר יועדה להשתלם למוכר "לאחר שהמוכר ימציא לקונים תוכנית חלוקה חתום ע"י כל בעלי הזכויות בחלקות הנ"ל". כאמור, נחתם הסכם המכר ביום 6.12.00. ביום 7.12.00 נרשמו על המקרקעין הערות אזהרה לטובת הנתבעים 2 עד 4. ביום 9.1.01 נרשמו מכח המכר הנ"ל 3155/32585 חלקים בחלקה 18 על שמו של הנתבע מס' 2. על שמו של הנתבע מס' 3 נרשמו 79967/2606800 חלקים בחלקה הנ"ל (ראה ת11/). בחלקה 24 הועברה הבעלות לשלושת הנתבעים גם כן ביום 9.1.01, כרשום בת12/. 3. הסכסוך מעלה שתי שאלות: האחת, האם אכן נכונה טענת התובעים, כי הנתבע מס' 1 אינו זכאי לקניין ב - 51/400 חלקים בחלקה, מכח הירושה כמתואר לעיל. השניה, האם זכויותיהם של הנתבעים 2 עד 4 מוגנות על פי תקנת השוק במקרקעין, מחמת שרכשו את חלקו של הנתבע מס' 1 בחלקה בתום לב, בתמורה מלאה ואף נרשמו זכויותיו בחלקה על שמם, בעודם תמי לב (סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969). 4. באשר לשאלה הראשונה - הדברים נראים לי ברורים. הנתבע מס' 1 הוא חליפו של דאוד, בנו של המנוח, אשר נפטר בשנת 88', והוא בא במקומו כיורשו. דאוד לא ירש במקרקעין אלא ירושה אחת - 3/20 חלקים מאת המנוח. אך מחמת כשל ברישום ורישום כפול של הירושה , נרשמו על שמו חלקים נוספים בחלקה (51/400) חלקים. לפיכך יש לקבוע כי הנתבע מס' 1 לא היה בעל כל זכות במקרקעין הואיל ואת החלק שירש כאמור לעיל, מכר אביו דאוד והעביר לאחיו יוסף ופיאד עוד ביום 26.2.47. על כך באה הודאה מאת כל הנתבעים, כרשום בעמ' 9 לפרוטוקול וניתנה בהתאם לכך החלטה כי "הנתבע מס' 1 לא היה זכאי כי יירשמו על שמו 51/400 חלקים בחלקה 18 ובחלקה 24 בגוש 10234 באדמות שפרעם". 5. נותרה לדיון השאלה השניה בדבר תוקפה של רכישת המקרקעין על ידי הנתבעים 2 עד 4. בקשר לכך מסתמכים הנתבעים על הוראת סעיף 73 של חוק הירושה הדן ב"הגנת רוכש בתום לב", שלשונו כדלקמן: "מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכות או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן." בעניננו, אין חשיבות להוראה זו שבחוק הירושה , שכן צו הירושה שניתן ביום 26.2.47 וצו הירושה שניתן שנית על ידי בית הדין לעניני משפחה מיום 27.11.00, שני צווים אלה הם זהים ומעניקים ליורשים את חלקים הנכונים המגיעים להם בעזבונו של המנוח. לפיכך, אין זה משנה אם הנתבעים 2 עד 4 סמכו על צו זה, אם לאו. 6. חשובה יותר לעניננו הוראה שבסעיף 10 של חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, ולמען השלמות נצטט גם את סעיף 9 לחוק המקרקעין: התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה. "9. מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון." 10. בעניננו, לא מדובר בעסקאות נוגדות, אלא במי שמכר קניין במקרקעין שעה שאותו קניין נרשם אמנם על שמו, אך הוא לא היה זכאי לאותו קניין. שני הסעיפים דורשים רכישה בתום לב, ובסעיף 9 נאמר במפורש כי תום הלב נדרש משך תקופת ההתחייבות לעסקה במקרקעין ועד לאחר ש"העסקה לטובתו (של הרוכש) נרשמה בעודו בתום לב". דרישה זאת לתום לב עד לאחר העברת הרישום, לא נזכרת בסעיף 10 של חוק המקרקעין, אך אין להסיק מכך שתום הלב לא נדרש עד לאחר הרישום. אפנה להודייתו של בא כח הנתבעים 2 עד 4 בעמ' 26 לפרוטוקול מול השורה 26. 7. השאלה היא איפוא, האם נרכשו זכויותיו המדומות של הנתבע מס 1 על ידי הנתבעים 2 עד 4 בשתי החלקות, תוך תום לב, והאם עמד להם אותו תום לב עד לאחר הרישום. (השווה: ע.א. 7785/99 ארוך שלמה ואח' נ' ג'רארד פרייאנטי, תקדין עליון 2001(1) 2006). התשובה לכך היא בבירור שלילית. באשר לחוזה הרכישה עצמו - גם לגביו ניתן להעלות ספקות וסימני שאלה, אם אכן נחתם בדצמבר 2000 או זמן ממושך לפני כן. ביצוע ההסכם גם הוא מעלה שאלות באין כל אסמכתא לביצוע התשלומים באמצעות שיק או על ידי העברה כלשהי בבנק, אם כי כמובן זכאי רוכש לשלם במזומן ואין הוא חייב לשלם באמצעי תשלום אחר. מכל מקום, ברור שהנתבעים 2 עד 4 ידעו היטב קודם להשלמת הרכישה, עוד לפני ששולמה יתרת המחיר בסך 5,000 דולר ועוד לפני שהועברה הקרקע על שמם, כי יש טענות מטעם התובע ובני משפחתו שהנתבע מס' 1 לא היה זכאי למכור את הקרקע. בסאם עוואדיה העיד במפורש כי משהודיעו לו על כך הוא נותן לתובע ארכה לעשות צעד משפטי, להשיג צו מניעה ומשצו המניעה לא הגיע, הוא פעל והמשיך בהעברת הקרקע על שמו בפנקסי המקרקעין. ראה גם את עדותו של ד"ר שיהאב שיהאב, בעמ' 21 לפרוטוקול על כך שפרטים אלה הודעו לנתבעים, עוד לפני העברת המקרקעין ביום 9.1.01. 8. מסקנתי היא, על סמך הראיות העומדות בפני, כי רכישת המקרקעין על ידי הנתבעים 2 עד 4, אינה באה בגדר "רכישה בתום לב", כנדרש בסעיף 10 של חוק המקרקעין. 9. לא שוכנעתי שהנתונים במקרה דנן מקימים מניעות או מצדיקים שלא להיעתר לעתירת התובעים כנגד שלילת הקרקע מהם שלא כדין. 10. אני מקבל על כן את התביעה, מצהיר שאין לנתבעים 2 עד 4 כל זכות בשתי החלקות ומורה לנתבע מס' 5 לבטל את כל הרישומים שנעשו בפנקסי המקרקעין בחלקה 24 בגוש 10324 ובחלקה 18 באותו הגוש, לפי שטר מספר: 1454/02 מיום 9.1.01, הוא השטר שבאמצעותו הועברה הבעלות בחלקים משתי החלקות לנתבעים אלה. כמו כן אני מורה לנתבע מס' 5 למחוק מן הפנקסים את הרישומים בחלקות הנ"ל לפי שטר מס' 16717/01 מיום 3.12.00, הוא השטר שלפיו הוענקו בירושה ליורשים זכויות שאינן מגיעות להם. 11. הנתבע מס' 1 ישלם לתובעים את הוצאותיהם בסך 7,500 ש"ח + מע"מ. הנתבעים מס' 2 עד 4 ישלמו לתובעים את הוצאותיהם בסך 20,000 ש"ח + מע"מ. החיוב הוא להיום. בעלותסכסוך בעלותסכסוך