צריכת מים משותפת


המים הוא משאב טבע מוגבל. ככזה מצויים מספר חוקים המסדירים הפקתו ואספקתו לציבור.
כך קובע סעיף 1 לחוק המים, תשי"ט-1959 (להלן:חוק המים) "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ"

וסעיף 3 לחוק המים קובע "כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה".
אשר לדרכי מדידת המים קובע סעיף 2 לחוק מדידת מים, התשט"ו-1955(להלן:חוק מדידת מים) :
" (א) לא יספק אדם מים, אלא במדידה.
(ב) השר רשאי, בתקנות, לפטור אדם, או סוג-צריכה, מהוראות סעיף זה, בין בתנאים ובין ללא-תנאי".
סעיף 3 לחוק מדידת מים קובע :

" (א) הספקה במדידה תהיה לכל צרכן לחוד.
(ב) השר רשאי להתיר, בתנאים או בלא-תנאי, הספקה משותפת במדידה למספר צרכנים; התיר השר כאמור וחלק מהצרכנים דרש מן המספק הספקה נפרדת, יסופקו המים לפי הדרישה, אולם הוצאות ההפרדה יחולו על הדורש"

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב "מטרתו של החוק המוצע הוא חסכון במים ומניעת בזבוזם. הדרך שהחוק הולך בה היא תשלום לפי הכמות הנצרכת.הנסיון בארץ ובעולם הוכיח, כי שיטה זו מחנכת את הצרכן למנוע בזבוז מים ללא צורך, מה שאין כן בשיטות ההספקה המקובלות בארץ, שלפיהן נקבע התשלום לפי קני מידה אחרים ולא לפי הכמות"(הצעת חוק מדידת מים,תשט"ו-1945 ה"ח 223(ה' טבת תשט"ו, 30/12/1954)48 ,49)

סמכותה של עיריה לספק מים מוגדרת בסעיף 15 לפקודת העיריות(אספקת מים), 1936 "באישורו של הממונה על המחוז רשאית מועצת העיריה, ואם נתבקשה לכך ע"י שר הפנים - חייבת היא, להתקין לתחומה או לכל חלק הימנו הספקת מים מאיכות הגונה ובכמות מספקת לצרכי הציבור והיחיד...".
הוראות נוספות אנו מוצאים בפקודת העיריות[נוסח חדש] (להלן:פקודת העיריות).
סעיף 238(א) לפקודת העיריות קובע " בענין מפעלי מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:

(1) תמנע בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;

(2) תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות קרקע, אסלות ומכשירים ובתי קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינויים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;

(3) תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים. וכן את המחיר שישולם בעד מים שיסופקו כאמור וההיטלים בקשר עם התקנת ההספקה. "



סעיף 250 לפקודת העיריות מסמיך עיריה להתקין חוקי עזר " מועצה רשאית להתקין חוקי-עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל-הנכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה".
העיריה השתמשה בסמכותה להתקין חוק עזר בנושא הספקת מים.
בסעיף 6(ה) לחוק עזר לירושלים (אספקת מים),התשכ"א-1960(ק"ת 1054 מיום ח' תשרי התשכ"א(29/09/1960)(להלן:חוק העזר) נקבע: "משמש מד-מים אחד צרכנים אחדים,ישלם כל צרכן את חלקו באגרת המים, דמי השימוש,והוצאות התקנת מד-המים ואגרת התקנתו, ובכל תשלום אחר המגיע לפי חוק עזר זה, את החלק המתאים ליחס שבין מספר החדרים המוחזקים על ידיו לבין המספר הכולל של החדרים שמד- המים משמש אותם, ובלבד שלא יפחתו מהשיעורים המינימליים שנקבעו בתוספת. רשאי המנהל להורות על חלוקה אחרת של התשלומים בין הצרכנים, על פי הסכמת כולם".
כלומר, צריכת המים נקבעת ביחס שבין מספר החדרים המוחזקים על ידי הצרכן לבין המספר הכולל של החדרים שמד- המים משמש אותם.


תקנה 2 לתקנות המים (תעריפים למים ברשויות המקומיות), תשנ"ד-1994 (להלן: תקנות התעריפים) קובעת "רשות מקומית לא תספק מים בתחום שיפוטה, אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בתקנות אלה".
תקנה 4(5)(5.1) לתקנות התעריפים קובעת "קיימת בנכס צריכת מים משותפת, היא תחולק בידי הרשות המקומית כדלקמן:
בנכס המשמש למגורים בלבד- בחלוקה שווה לפי מספר יחידות הדיור בנכס.
בנכס אחר- לפי היחס שבין כמות המים שרשם מד- המים המשמש כל צרכן בנפרד, לבין הכמות הכוללת של המים שרשמו כל מדי-המים הנפרדים בנכס.
במקרים שבהם לא ניתן לפעול כאמור לעיל, לפי חלוקה אחרת שתוסכם בין הרשות המקומית לבין כל הצרכנים בנכס, או באין הסכמה כאמור- לפי חלוקה אחרת, הנראית לרשות המקומית כסבירה והולמת בנסיבות הענין"

תקנה 6(א) לתקנות התעריפים קובעת "רשות מקומית תגבה את התעריפים המפורטים בתקנות אלה אך ורק על פי קריאת מדי מים, שנעשה אחת לחודשיים לפחות בהתאם לתקנות מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח- 1988...לא תגבה רשות מקומית תעריפי מים לפי תקנות אלה בכל דרך אחרת".
תקנה 9(ב) לתקנות התעריפים קובעת "במקום שלא הותקן מד מים, ייעשה החיוב כמפורט להלן-

(1) לצריכה ביתית-

1.1 לצורכי בית, לכל יחידת דיור – לפי 15 מ"ק לחודש ולפי התעריפים הנקובים בתקנה 4(1)(1.1).
(2) לגינון נוי כאמור בתקנה 4(1)(1.2) ולשירותים ושירותים ציבוריים כאמור בתקנה 4(4)- לפי 10 מ"ק לחודש ולפי סוג השימוש."

תקנה 10 לתקנות התעריפים קובעת "זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה, הוראות תקנות אלה עדיפות ובאות במקומן של כל הוראה או קביעה בחוקי עזר של רשויות מקויות, הסותרות או שאינן בהתאמה לאמור בתקנות אלה; אין הוראות תקנות אלה פוגעות או גורעות מהוראות אחרות הכלולות בחוקי עזר".





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שימוש ברכוש המשותף

  2. ארנונה - שטחים משותפים

  3. בעלי הדירות ברכוש משותף

  4. חלקת מריבה - רכוש משותף

  5. חנות בקניון – רכוש משותף

  6. צריכת מים משותפת

  7. ליקויי בנייה ברכוש המשותף

  8. בנייה לא חוקית בגינה משותפת

  9. שינוי שטח הרכוש המשותף

  10. האם מחסנים חלק מהרכוש המשותף ?

  11. הצבת קרוואן בחצר משותפת

  12. תביעה להסדרת חזקה משותפת במקרקעין

  13. האם כניסה לבניין רכוש במשותף

  14. תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף

  15. חדר כביסה בניין מגורים - רכוש משותף ?

  16. הרחבת דירה על חשבון חצר משותפת

  17. האם חניות חלק מהרכוש המשותף של הבניין ?

  18. האם חנות מהווה רכוש משותף של דיירי בניין ?

  19. המרווח בין גג רעפים לבין תקרת דירה - רכוש משותף ?

  20. עבודות ברכוש המשותף ללא הסכמה מבעלי הדירות

  21. נזק לרכוש המשותף - תביעת נציגות הבית המשותף

  22. בנייה של בעל דירה אחת בשטח של הרכוש המשותף - סכסוך שכנים

  23. ערבוב בין מערכת הספרינקלרים הפרטית למערכת הרכוש המשותף

  24. נטען כי יש לערוך את שומת ההשבחה רק על החלק היחסי ברכוש המשותף

  25. הסכם הפשרה בין הצדדים קבע חלוקת חזקה ושימוש פנימית ברכוש המשותף בלבד

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון