בר רשות


בר רשות - מבוא:

פרופסור נ. זלצמן במאמרה "רשיון במקרקעין", הפרקליט מ"ב [1995] , עמ' 30 אומרת כך:


"רשיון במקרקעין משמעו היתר או רשות שנתן בעל המקרקעין... ואפשר שתינתן על ידי בעל המקרקעין ללא כוונה ליצור התחייבות חוזית כאקט של רצון טוב, או תלמד משתיקתו ואי מחאתו להחזקה או לשימוש שעושה אחר בנכס...".


"לצורך היווצרותו של רשיון במקרקעין די בהתנהגותם של בעלי המקרקעין, ממנה ניתן להסיק, שהסכימו בדיעבד לשימוש של אחר ברכושם והשלימו עימו, ואין צורך בהסכם מפורש."



[ע"א 32/77 טבוליצקי נ' בית כנסת ובית מדרש חסידים, פ"ד ל"א[3], 214].


וכן הוסיפה פרופ' זלצמן כי:


"בגדר המושג רשות מכללא נכללים כל אותם מצבים שבהם החזקה או השימוש של פלוני אינם מעוגנים בהסכמה מפורשת שנתן בעל המקרקעין, אלא בהסכמה הנלמדת ממחדלו של בעל המקרקעין לפעול לסילוקו של פלוני מן הנכס... ההסכמה נלמדת ממשך הזמן שחלף ומהתנהגותו הפסיבית של בעל המקרקעין, בנסיבות המקרה המעידה שהשלים עם נוכחותו של פלוני בנכס או עם השימוש שהוא עושה בנכס. ההסכמה הנלמדת משתיקתו של בעל המקרקעין מטהרת את ההחזקה או השימוש מיסוד אי החוקיות שדבק בו והופכת את מעשה העוולה למעשה ברשות".


[לעיל, פרופ' זלצמן עמ' 56-57].


אולם אין די בעבירת הזמן לבדה, בכדי לקבוע כי מסיג גבול הינו בר רשות ויש להתייחס אף לנסיבות אחרות.


[ראה לעניין זה ע"א 793/75 ישראל אקסלרוד נ' מדינת ישראל ואח', פ"מ תשנ"ז [ב], 466].


רשות חינם:


ברשות כגון דא , הלכה היא כי:


"רשיון הניתן חינם, ללא כל תמורה, איננו הסכם במובן החוקי של המילה. רשיון כזה מתפרנס מדי רגע ברגע מרצונו החופשי של המרשה והוא מתבטל כהרף עין עם גילוי דעתו של זה כי אין ברצונו להמשיך בהענקת הרשיון".


[ע"א 96/50 יעקב צינקי ואח' נ' ויקטור ע. כיאט, פ"ד ה[1], 474].


וכן ראינו בע"א 50/77 אליהו מזרחי נ. אלברט אפללו פ"ד ל"א[3],433 כי:


"מסיג גבול, שמחזיק בקרקע תקופה ממושכת בידיעת הבעלים ובלי שהבעלים יפעלו לסילוקו, עלול לההיפך לבר רשות ללא תמורה או בר רשות חינם ובעל המקרקעין רשאי לבטל רשות זו בכל עת...".


כלומר ניתן לבטל רשיון זה בכל עת, ומשכך עשה התובע בתביעתו כאמור - בוטל הרשיון.


רשות בלתי הדירה:


בעניין זה כבר פסקה כבוד השופטת בן פורת:


"כאשר ברשות עסקינן, קל וחומר [כנטען] ברשות לא הדירה למשך תקופה בלתי מוגבלת, יש לדקדק במילוי כל התנאים ועל הטוען להמשך קיומה של הרשות רובץ נטל ההוכחה שתנאים אלה אמנם נתמלאו.


[ע"א 496/82 רוזן ואח' נ' סלונים ואח', פ"ד ל"ט[2], 337].


הנטל להוכיח שניתנה רשות מעין זו מונח על כתפי הנתבע. מה גם שאין זה סביר כי נותן רשות בלתי הדירה יעשה זאת חינם אין כסף.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון