הסכם מכירת משק חקלאי


פסק דין

1. הצדדים סמכו ידי ליתן פסק דין בתובענה זו על דרך הפשרה. לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.


2. בין הצדדים נחתם הסכם מכר ביום 25.2.98 (להלן: "ההסכם") לפיו התחייב התובע למכור לנתבעים את משקו החקלאי, משק מס' 22 במושב שדה משה (להלן: "הנכס" או "המשק").
בתמורה למכירה התחייבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 1,400,000 ₪ בתשלומים כדלקמן: (ראה סעיף 3 (ג) להסכם)



א. סך של 100,000 ₪ עד ליום 1.3.98.
ב. סך של 100,000 ₪ עד ליום 1.4.98

ג. סך של 100,000 ₪ עד ליום 1.5.98

ד. סך של 100,000 ₪ עד ליום 1.6.98.
ה. סך בשקלים השווה ל- 1,000,000 ₪ ישלם הקונה למוכר עד ליום 20.6.98 כנגד מסירת החזקה בבית ובמשק.


מתוך הסך הנ"ל יופקד בנאמנות בידיהם של עו"ד אלירז ועו"ד שטרית סך של 500,000 ₪ ויועבר למוכר לאחר רישום הבית והמשק על שם הקונה במינהל מקרקעי ישראל.


הסך הנ"ל יופקד בחשבון נאמנות משותף, שיפתח במיוחד לצורך כך בבנק הפועלים בע"מ סניף קרית גת.


ו. להסרת ספק איחור בתשלום, שאינו עולה על 10 ימים, לא יהווה הפרה של הסכם זה.


3. אין מחלוקת, כי הנתבעים שילמו לתובע את התשלומים א' – ד' במועדם. ושילמו תשלומים נוספים של 7,210 ₪ -ביום 7.3.98 עבור המשבצת הצהובה וסך נוסף של 75,000 ₪ שולם ביום 7.7.98. יתרת התשלום החמישי בסך 925,000 ₪ לא שולמה במועד שנקבע ובין הצדדים נתגלעו מחלוקות סביב קיום ההסכם, אשר הביאו להגשת תובענה זו.


4. תחילתה של תובענה זו בתביעת התובע לבית המשפט המחוזי, לפיו יצהיר בית המשפט על בטלות ההסכם בשל הפרה יסודית מצד הנתבעים וכן תביעה לפיצויים בגין ההפרה הנטענת.


הנתבעים הגישו תובענה שכנגד ודרשו את אכיפת ההסכם ופיצוי חוזי מוסכם, בטענה כי התובע הוא זה שהפר את ההסכם.


5. ביום 21.3.99 הגיעו הצדדים להסדר ביניים בבית המשפט המחוזי, לפיו הסכימו הצדדים על אכיפת ההסכם וקיומו בשינויים הבאים:


א. תוך 45 יום מיום ההסכם ישלמו הנתבעים לתובע סך של 500,000 ₪, כאשר התובע מצהיר כי אין לו כל חוב פרט למס שבח ודמי הסכמה.


ב. היתרה (500,000 ₪) תופקד בחשבון נאמנות משותף לב"כ הצדדים.


ג. המוכר מצהיר כי לא חל כל שינוי בזכויות בנכס.


ד. דמי השכירות שמשלם השוכר לתובע ל- 6 חודשים הבאים (מ – 1.4.99), ישולמו למוכר ויקוזזו מסך של 500,000 ₪ לעיל.


כן הסכימו הצדדים לשמור לעצמם את הזכות לתבוע האחד את רעהו, בגין נזקים שנגרמו להם, ונדרשו להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום מיום אישור ההסדר.
עם אישור ההסדר העביר בית המשפט המחוזי תובענה זו לדיון בבית משפט זה, על מנת שיברר את המחלוקת הכספית שנותרה.
בעקבות ההסדר הנ"ל העבירו הנתבעים לתובע את התשלומים א' + ב' לעיל ביום 5.5.99 וביום 18.6.99 בהתאמה ובקיזוז דמי שכירות ותשלום עבור המשבצת הצהובה כמפורט בסעיף 6 להלן.


6. כתב תביעה מתוקן הגיש התובע, הגם שהדבר נעשה באיחור, כשהוא מעמיד את תביעתו לנזקים על סך של 422,888 ₪.


בתביעתו זו טוען התובע, כי הסך של 925,000 ₪ שולם רק לאחר שגובש הסדר הפשרה ולא במועד החוזי המוסכם. לפיכך, ביקש לראות בנתבעים, כמי שהפרו את ההסכם וחייבים לפצותו כדלקמן:


א. בגין הפרשי הצמדה וריבית על העכוב בתשלום הסכום הנ"ל –

בסך 75,480 ₪.


ב. תשלום פיצוי מוסכם בשל הפרת הסכם, כפי שנקבע בהסכם,

בסך 40,000 $. סכום השווה בשקלים לסך של 170,000 ₪ ליום 12.11.00.


ג. פיצוי בגין עגמת נפש בשל הפרת ההסכם סך של 100,000 ₪.


ד. קיזוז דמי שכירות 13,000 ₪ שנעשה שלא כדין.


ה. תשלום עבור המשבצת הצהובה בו נשא התובע, הגם שלטענתו חל החיוב על הנתבעים – בסך 7,210 ₪.


סה"כ עתר התובע לפיצוי כולל של 422,888 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.


בסיכומי טענותיו טען התובע לנזקים נוספים, אשר לא נטענו ונתבעו בכתבי טענותיו, לפיכך אתעלם מהם בשל הרחבת חזית בלתי מותרת.


7. מנגד, לא מצאו לנכון הנתבעים לתקן את כתב תביעתם. כך נמצא כי תביעתם שכנגד, כפי שהוגשה מלכתחילה לבית המשפט המחוזי, נותרה בעינה. דהיינו, נותרה תביעתם לפיצוי כספי מוסכם בגין הפרת הסכם בסך 145,600 ₪.


הנתבעים בפירוט נזקיהם לבית משפט ובתצהיר עדותו של מר אילוז מיום 1.11.00 עתרו לפיצויים נוספים בסך של 564,062 ₪ מעבר לפיצוי המוסכם לעיל, אך בהעדר כתב תביעה שכנגד מתוקן ובהעדר תשלום אגרה כחוק לא אוכל להתייחס לראשי הנזק הנוספים נשוא הסך לעיל.


8. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נגעה לשאלת ההפרה.
מחד טוענים הנתבעים, כי עכבו את ביצוע התשלום החמישי, מאחר וגילו כי על הנכס רובץ עיקול לטובת צד ג' בניגוד להצהרות התובע בחוזה, כי הנכס נקי מכל שעבוד ולפיכך עמדו על הסרת העיקול בטרם יבוצע התשלום, הכל כדי להבטיח את כספם.


מנגד טען התובע, כי העיקול הוסר מיד בסמוך לאחר שנתגלה הדבר, עוד ביום 22.7.98, ולפיכך לא היתה כל מניעה שהנתבעים יעמדו בהתחייבותם החוזית מיד לאחר מכן.


עוד טען התובע, כי העיקול שהוטל על המשק היה במסגרת עיקול שהוטל על כל המשקים באגודה בשל חוב של האגודה כלפי ארגון הקניות "משקי הדרום", וכי על פי ההסדר כל חבר באגודה שהגיע להסדר הופנה על ידי האגודה לארגון וביקש את ביטול העיקול לגבי משקו באופן ספציפי.
המדובר היה בעיקול על סך 25,000 ₪, אשר שולם מיד לאחר שנתגלה הדבר וכי לא היה בו כדי לעכב את ביצוע ההסכם. מה גם שניתן היה להבטיח את הסרתו בדרך של הפקדת הסכום הנ"ל בידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעים ולשלם את יתרת התמורה על פי הוראות ההסכם. לפיכך דחו כל טענת הפרה מצידם.


לטענת התובע, הנתבעים עכבו את ביצוע התשלום ללא כל קשר לעיקול. לטענתו, הנתבעים עכבו את ביצוע התשלום החמישי, מאחר והנתבעים לא נתקבלו באותה עת כחברים באגודה וחששו לכספם.


9. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לצורך השלמת העברת הזכויות במשק מהתובע לנתבעים היה על הנתבעים לקבל את הסכמת ועד המושב, מינהל מקרקעי ישראל, והסוכנות היהודית. מאחר ובעלי הזכויות במשקים הינם במעמד של "בר רשות" מטעם האגודה להחזיק במשק נדרשה תחילה הסכמת האגודה לקבלם כחברים במושב.


אלא שהגם הידיעה בצורך בהסכמת האגודה להעברת הזכויות, הסכימו הנתבעים כי נושא זה לא יהווה בשום מקרה עילה או סיבה לעיכוב בתשלום. כך הסכימו הצדדים בסעיף 9 להסכם כי:


"היה והקונה לא יאושר על ידי ועד המושב ו/או הסוכנות היהודית ו/או מנהל מקרקעי ישראל, הרי שלא יהיה לכך כל קשר למוכר, וכי הקונה יהיה אחראי בלעדית לקבלתו לאגודה, וענין זה הובהר והוסבר היטב לקונה.
אי קבלה לכל גורם כזה שהיא לא יעכב את ביצוע התשלומים על פי הסכם זה". (הדגשה שלי ר.ב.)



לפיכך טוען התובע, כי הגם שלא הסכימה האגודה באותה העת, לקבל את הנתבעים כחברים באגודה, היה זה מחובתם לשלם את התמורה החוזית.


10. לאחר שקראתי ארוכות את טענות הצדדים, כפי שהן מובאות בכתבי הטענות, בתצהירים ובסיכומים, הנני קובעת כי נתקיימו הפרות הדדיות מצד כל אחד מן הצדדים בעלות משקל שווה, באופן אשר אינו מצדיק חיוב צד כלשהו בפיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית.
הצדדים יחדיו תרמו למכשלות שנוצרו בקיום החוזה אלא שהצדדים השכילו לתקן את ההפרות ולהגיע להסכמה אשר יהא בה כדי לקיים את ההסכם.


כך גם סבורתני, כי הסדר הפשרה שגובש בבית המשפט המחוזי והסכמות הצדדים שלאחריו, כפי שהן באות לידי ביטוי בהתכתבות שבין ב"כ הצדדים, יש בהן כדי להעיד כי לאחר הסדר הפשרה האמור שולמה התמורה החוזית במלואה.
אלא שמקום שהתשלום החמישי היה צריך להיות משולם לתובע ביום 20.6.98 והנתבעים ביצעו תשלום זה בשלבים כמפורט לעיל, זכאי התובע להפרשי הצמדה על הסכום האמור, בהם התעשרו הנתבעים כשעכבו תחת ידם סך של 925,000 ₪ אותו שילמו כשנה מאוחר יותר.
הפרשי הצמדה על הסכום האמור מיום 20.6.98 ועד למועד תשלומו 18.6.99 מגיעים לסך של 47,761 ₪.


אלא שהראיות מלמדות כי התובע בהתנהגותו תרם לעיכוב בהעברת הכספים אליו, בשל דרישותיו השונות והמשתנות שהופנו אל הנתבעים לכשביקשו לקיים את התשלומים.
במצב שכזה יש לייחס לתובע אשם תורם של 50%.


11. סוף דבר

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התובענה שכנגד ומקבלת את התביעה באופן חלקי כך שהנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בגין הפרשי הצמדה בסך 23,880 ₪.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה מיום 18.6.99 ועד למועד התשלום המלא בפועל.


בנסיבות העניין בהן יוחס אשם תורם שווה לצדדים, כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם מכירת סככות

  2. הסכם שכירות מאפיה

  3. בוררות - הסכם שכירות

  4. הסכם מכירת משק חקלאי

  5. הסכם שכירות למראית עין

  6. פינוי משרד - הסכם שכירות

  7. הסכם שכירות פעוטון

  8. הסכם שכירות – פינוי שוכרים

  9. הפרת הסכם שכירות חנות

  10. הסכם שכירות מסעדת אל גאוצ'ו

  11. הסכם מכירת קרקע חקלאית

  12. נספח הארכת הסכם שכירות

  13. הסכם שכירות אדמה חקלאית

  14. טעות בכתובת בהסכם שכירות

  15. הסכם שכירות בלתי מוגנת עם מסעדה

  16. זכות שוכר להאריך את הסכם השכירות

  17. הפרה מתמשכת של הסכם שכירות

  18. פיצוי מוסכם הסכם שכירות על אי פינוי

  19. הסכם מכירת מניות מייצגות שטח מקרקעין

  20. הסכם שכירות - בורגר ראנץ / מקדונלדס

  21. הסכם שכירות פתיחת מועדון ספורט קראטה

  22. פסק דין בנושא הפרת הסכם שכירות

  23. פיקוח על הסכמי שכירות תחנות דלק

  24. שיקים להבטחת תמורה בהסכם שכירות

  25. הפרת הסכם שכירות שיפוצים - עילה לפינוי ?

  26. תאונה עצמית - הסכם שכירות רכב עם חברת השכרה

  27. שינוי תנאי הסכם שכירות לעניין ערבות

  28. הפרת הסכם שכירות - שינוי מטרת השכירות

  29. תשלום פיקדון במעמד חתימה על הסכם שכירות

  30. פרשנות הסכם שכירות - איך מפרשים הסכם שכירות ?

  31. הסכם מכירת דירה - נזקים בגין אי פינוי דירה בזמן

  32. תביעה ותביעה שכנגד הסבות סביב הסכם שכירות

  33. הסכם מכירת זכויות כלפי מנהל מקרקעי ישראל

  34. ביטול הסכם שכירות עקב צו מניעה לפתיחת גן ילדים

  35. תביעה ותביעה שכנגד שעניינן ניהול מו"מ להסכם שכירות בבניין משרדים

  36. דרישה להשבת הכספים שחולטו מהערבות הבנקאית ופיצוי על הפרת הסכם שכירות

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון