הכרעת דין 1. נגד שלמה גלבוע הוגש כתב אישום המייחס לו חמש עבירות של "צד להסדר כובל", לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח1988- (להלן - החוק), בהיותו מנהל או בתפקיד בכיר אחר ב"שדות-ים", מוצרי מלט קיסריה" (להלן - מפעל "שדות-ים" או המפעל). כתב האישום הוגש נגד הנאשם ואחרים. על פי כתב האישום מדובר בהסדרים כובלים בין חברות ליצור ושיווק מרצפות טרצו שהחלו בשנת 1983 והסתיימו בינואר 1997, בעת שהתגלו המעשים על-ידי הרשות להגבלים עסקיים (להלן - הרשות). חלק מהנאשמים הודו בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, הורשעו ודינם הופרד. עניינה של הכרעת הדין היא איפוא בעבירות המיוחסות לשלמה גלבוע, נאשם מס' 18 (להלן - הנאשם). על-פי כתב האישום, התקופה המיוחסת לנאשם היא משנת 1989 עד שנת 1994. 2. בישיבה מיום 18.1.01 חזר בו הנאשם מהכפירה הכללית והודה במעשים המיוחסים לו בכתב האישום לתקופה לגביה חלה התיישנות. הנאשם הודה כי היה מנהל "שדות-ים" וצד לקרטל ולהסדרים המגבילים שנהגו בו, מיוני 1983 ועד לסוף שנת 1991 (עמ' 24 לפרוטוקול מיום 18.1.01). בישיבה מיום 19.4.01 חזרה בה "שדות-ים" (נאשמת מס' 17) מכפירתה והודתה בכל העבירות המיוחסות לה בכתב האישום. לפיכך המחלוקת היחידה העומדת להכרעה בפני נוגעת לתקופה בה ניהל הנאשם את "מפעל שדות-ים". 3. השאלה הראשונה הדרושה הכרעה הינה האם עזב הנאשם את תפקידו כמנהל מפעל "שדות-ים" בסוף שנת 1991 (מועד תקופת ההתיישנות) כגירסתו, או המשיך בתפקיד עד שנת 1993, כטענת התביעה. להלן אדון בשאלה זו תוך בחינת הראיות שנשמעו והוצגו בפני וטיעוני הצדדים. ניתוח הראיות 4. אין חולק כי הנאשם היה מנהל מפעל "שדות ים" עד סוף שנת 1991 והיה צד להסדרים הכובלים על פי המיוחס לו בכתב האישום. לנאשם היתה מעורבות משמעותית בענייני הקרטל והוא חתם על המסמך בו נקבעו העקרונות המסדירים את פעילותו של הקרטל (מסמך מיום 7.5.91, מוצג ת7/נה'). גירסת הנאשם, שהועלתה לראשונה בעדותו בבית המשפט, הינה כי עבד כמנהל מפעל "שדות-ים" עד סוף שנת 91' בלבד ובמועד זה הודיע על התפטרותו מהמפעל (עמ' 66 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 5. מעדויות עובדים אחרים במפעל "שדות ים", חלקם הוגש בהסכמה ותוך ויתור על חקירה נגדית, עולה כי הנאשם היה מנהל המפעל גם לאחר סוף שנת 1991: (א) עמירה סלע, עבדה במכירות ובביצוע הזמנות עבור המפעל משך שנים רבות (מסוף שנת 86' ועד אמצע שנת 1993). הודעתה הוגשה בהסכמה, ללא חקירה נגדית: "ת. כשהתחלתי לעבוד היה מנחם הררי, לאחר מכן יאיר קישוני ואחריו שלמה גלבוע, לשאלתך אם עזבתי כששלמה גלבוע היה מנהל אני עונה שעזבנו בערך באותה תקופה. ש. האם את זוכרת אם עבדת עם הלל לפידות? ת. כשהוא נכנס לתפקיד עשיתי חפיפה עם המחליפה שלי. המדובר בתקופה של קיץ 1993" (עמ' 8, מוצג ת93/). מעדותה עולה כי היא עזבה את תפקידה במפעל, באמצע שנת 1993, בתקופה בה עזב את ניהול המפעל גם הנאשם. (ב) אהרון צוקרמן, כיהן כמנהל השיווק במפעל "שדות ים" והודעתו הוגשה בהסכמה, ללא חקירה נגדית (להלן - צוקרמן). מעדותו עולה כי עזב את המפעל 5-4 שנים לפני מועד עדותו, דהיינו בשנת 1993 לערך. צוקרמן העיד כי כאשר עזב את המפעל הנאשם עדיין היה מנכ"ל: "כל הקשר עם אודי סבירסקי נעשה ביוזמת ובהנחיית שלמה גלבוע שהיה מנהל המפעל בשדות ים בתקופתי. אני הייתי מנהל השיווק עד לפני 6-4 שנים. הייתי כשנתיים מנהל שיווק".(עמ' 1 למוצג ת89/). עדות זו נתמכה בעדות הנאשם עצמו שסיפר מיוזמתו כי כאשר כיהן כמנהל מפעל עבד שם צוקרמן כמנהל שיווק. לדברי הנאשם "היה מנהל שיווק בשם צוקרמן שאחרי שהוא עזב אני המשכתי להיות מנהל שיווק בנוסף לתפקידי כמנהל המפעל" (ת13/ עמ' 7). בבית המשפט שינה הנאשם עדותו ומסר גירסה חדשה שלא היתה אמינה ומשכנעת, לפיה צוקרמן המשיך לעבוד אחריו תקופה ארוכה (עמ' 70 לפרוטוקול). (ג) אברהם שחק (להלן - שחק) עבד במפעל "שדות-ים" שנים רבות בתפקידים שונים בייצור, בשיווק ובמכירות. שחק העיד כי הנאשם היה מנכ"ל המפעל בשנת 1993 (עמ' 71 לפרוטוקול ישיבה מיום 23.1.01). 6. בכל החקירות שנערכו ברשות, מסר הנאשם עדויות שתמכו בעדויות עדי התביעה, כי הוא עבד במפעל לאחר סוף שנת 1991. הנאשם נחקר ברשות שלוש פעמים. הנאשם סיפר כי עם סיום תפקידו במפעל ב"שדות ים" הוא עבר לעבוד במפעל "קוקימן". עדות זו מסר הנאשם כשבועיים לאחר חקירתו הראשונה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לבדוק במסמכים או בכל דרך שימצא לנכון, מתי הפסיק לעבוד במפעל בשדות ים. אין חולק כי הנאשם טעה בתאריך שציין כתחילת עבודתו ב"קוקימן". אין גם חולק כי הנאשם עבד ב"קוקימן" חמישה חודשים בלבד. בעניין מועד עבודתו של הנאשם ב"קוקימן" הוגשו ראיות המעידות על כך שהנאשם החל לעבוד ב"קוקימן" באפריל 1993. הוגשו חשבוניות המעידות כי הנאשם עבד ב"קוקימן" במאי וביוני 93' והוגשה החלטה של מועצת המנהלים ב"קוקימן" מיום 2.4.93 לפיה ביום 4.4.93 מונה הנאשם למנכ"ל "קוקימן" (מוצג ת103/א). בנוסף נגבתה עדות מחגי ארליכמן שהיה דירקטור ב"קוקימן" והחליף את הנאשם בתפקידו שאישר כי באפריל 93' הנאשם החל לכהן כמנכ"ל "קוקימן" (מוצג ת103/, עמ' 1). בעדותו בבית המשפט אישר הנאשם, לאחר שהוצגו בפניו המסמכים, כי החל לעבוד ב"קוקימן" בשנת 1993 (עמ' 85 לפרוטוקול ישיבה מיום 19.4.01). 7. תמיכה נוספת למועד בו עזב הנאשם את מפעל "שדות ים" עולה מעדות הנאשם עצמו שסיפר כי שחק החל לעבוד במפעל מספר חודשים לאחר שהוא עצמו עזב את ניהול המפעל (מוצג ת13/ בעמ' 6). שחק העיד כי החל לעבוד במפעל ביולי 1993 (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 23.1.01). בעדותו אישר שחק כי הנאשם ניהל את המפעל בחלק הראשון של שנת 1993 (עמ' 72 לפרוטוקול מיום 23.1.01). מסמכים 8. תמיכה נוספת לראיות בדבר המועד בו כיהן הנאשם כמנכ"ל המפעל ניתן למצוא במסמכים שונים, חלקם נערכו על ידי הנאשם ועל חלקם נמצאו רישומים בכתב ידו. מדובר במסמכים שנתפסו בחיפוש שנערך במשרדו של אהוד סבירסקי (הנאשם מס' 1, להלן - סבירסקי): סבירסקי היה מי שריכז בידיו את המסמכים הקשורים בקרטל ועל פי כתב האישום הוא הופקד על אכיפת ההסדרים הכובלים של הקרטל ושימש כבורר בין החברות בקרטל. (א) מסמך מיום 25.11.92 הינו מחירון של "שדות-ים" עליו מופיע, בכתב ידו של הנאשם, עדכון מחירי המרצפות של מפעל "שדות-ים" (מוצג ת15/ ה'). עדכון זה נעשה לאחר שעודכנו המחירים על ידי הקרטל ולאחר שהעידכון הופץ בין החברות בקרטל (מוצג ת15/ ו'). בעדותו בבית המשפט נשאל הנאשם לפישרו של מסמך זה, אולם לא היה בפיו כל הסבר סביר (עמ' 79 לפרוטוקול מיום 19.4.01). בהמשך טען הנאשם כי יתכן שמי שערך את המחירונים באותו זמן "רצה לקבל חיזוק לדרכו" (עמ' 79 לפרוטוקול מיום 19.4.01). הסבר זה לא היה מסתבר ואמין. בעדותו ברשות הסביר הנאשם כי לאחר שסבירסקי הפיץ את המחירונים של הקרטל מפעל "שדות-ים" עידכן את המחירים (עמ' 6 למוצג ת15/). צוקרמן הסביר בעדותו כי לאחר שבישיבת הקרטל הוסכם על המחירים, נשלח המחירון של הקרטל לידי הנאשם שעבר עליו והנחה אותו להוציא: "מחירון שדות ים חדש על בסיס אותו מחירון של העמותה. שלמה גלבוע אמר שפריט זה או אחר להעלות ב 30,10,15 אגורות מעל מחיר העמותה מהסיבה שהזכרתי, מקדם בטחון לקנסות" (עמ' 7 למוצג ת89/). (ב) מסמך מיום 25.2.93 (מוצג ת14/ י"ב). מדובר בפקס ששלחה שלי, מזכירתו של סבירסקי אשר היה ממוען "למרצפות שדות ים - לידי שלמה גלבוע (אישית)": "בהמשך לשיחתנו רצ"ב פירוט "ההצעות לקבלנים" המופיעות בספר הקבלנים ועל כן לא הוכנסו לרשימות...". (ג) מסמך מיום 25.2.93 (מוצג ת13/ה'). מדובר במסמך בכתב ידו של הנאשם עליו רשם "הצעות לקבלנים" שהעביר לסבירסקי. בחקירתו אישר הנאשם כי מדובר בעניינים שהיו בטיפולו השוטף (מוצג ת13/, עמ' 13 ועמ' 17). כך גם המסמך מיום 8.3.93 (מוצג ת13/ י') שחלקו נרשם בכתב ידו של הנאשם (עמ' 80 לפרוטוקול מיום 19.4.01). (ד) מסמך מיום 2.3.93 (מוצג ת13/ י'), בכתב ידו של הנאשם, בו העלה הנאשם "רשימת הצעות" אותם שלח לסבירסקי. בעדותו בבית המשפט אישר הנאשם כי שלח את "רשימת ההצעות" לסבירסקי (עמ' 80 לפרוטוקול מיום 19.4.01). בחקירתו ברשות אישר הנאשם כי הוא זוכר את הפרוייקטים המפורטים במסמך הנ"ל: "אלה הצעות שהצענו לקבלנים. זה בכתב ידי. במסמך א 311 19.1.97 (ת13/ י') כתוב קבלן פרויקט והיקף. אני זוכר את הפרוייקטים. אף פרויקט לא סיפקנו. אלא הצעות שהוצעו לקבלנים והודעתי זאת לאודי" (מוצג ת13/, עמ' 11-10). (ה) מסמך מיום 7.3.93 (מוצג ת13/ ט') הוא הודעה שסבירסקי שלח אל הנאשם, עליו רשם סבירסקי "אישי" ובה הוא הודיע לנאשם כי היצרן המועדף שנבחר לפרוייקט אלנה בע"מ היא מפעל "שדות-ים". הנאשם הסביר כי סבירסקי הוסיף את המילה "אישי", "כדי שזה לא יסתובב" (עמ' 80 לפרוטוקול מיום 19.4.01). (ו) מסמך מיום 19.4.93 בכתב ידו של הנאשם המופנה לסבירסקי: "אודי תוסיף לרשימה שלך חברת נתור-נשלח בפקס..." (מוצג ת14/ ו', הודעת הנאשם, ת14/, עמ' 4). (ז) מכתב מיום 29.3.93 שנשלח לנאשם על ידי המזכירה של סבירסקי: "לשלמה שלום: לידיעתך, ניתנה הזמנה של חברת נמליט לקבלן "שרביט" - באר שבע שלגביו דיווחתם ..." (מוצג ת13/ ג'). (ח) מסמך מיום 17.4.93 בכתב ידו של הנאשם שנשלח על ידו למזכירה של סבירסקי (מוצג ת13/ י"ב). בהודעתו הסביר הנאשם, כי המסמך הינו: "דו"ח על קבלנים, על הזמנות. לשאלתך על מה היינו צריכים לדווח לסבירסקי אני עונה שהיינו צריכים לדווח על הזמנות. הזמנה כוונתי שהודעתי לסבירסקי שהצעתי הצעה" (מוצג ת13/, עמ' 8). תשובה למכתבו של הנאשם נשלחה אליו בפקס מיום 21.4.93 על-ידי המזכירה של סבירסקי (מוצג ת13/ ח'). (ראה מכתב נוסף לנאשם מיום 27.4.93, מוצג ת13/ ז'). (ט) מכתב של הנאשם (בכתב ידו) ללא תאריך, אל סבירסקי המפרט "רשימת קבלנים" ותשובה למכתב זה, מיום 28.4.93, שנשלחה אל הנאשם: "הערות לרשימת ההצעות שהועברו אלינו בפקס מיום 25.4.93" (מוצגים ת14/ ז' ו-ת14/ ח'). בעדותו הסביר הנאשם בעניין זה: "ש. מפנה למכתב א' 300 שהוא ת14/ ז'. תאשר לי שהמכתב ת14/ ח' של שלי, מתייחס למכתב שלך והוא תשובה למכתב שלך. מפנה אותך לרשימת הקבלנים שאתה רושם בכתב ידך. ת. אין תאריך על המסמך הזה. נראה לי שזו תשובה למכתב שלי. ש. כשכותבת שלי ביום 28.4.93 הערות לרשימת ההוצאות שהועברו אלינו בפקס מיום 25.4.93 זאת אומרת שהמכתב שאתה כתבת הוא מיום 25.4.93. ת. נראה כך" (עמ' 81 לפרוטוקול מיום 19.4.01). לסיכום האמור עד כה, העדויות והמסמכים מבססים את המסקנה לפיה הנאשם כיהן כמנהל המפעל עד שנת 93'. מדובר במסמכים, חלקם בכתב ידו של הנאשם, המעידים על ניהול המפעל בידו. מסמכים אלה דומים - מבחינת תוכנם ומספרם - למסמכים שנתפסו בתקופה בה אין חולק כי הנאשם כיהן כמנהל המפעל (תקופה עליה חלה התיישנות). אדרבה, בתקופה שבין 89' ו90-' נתפסו פחות מסמכים בכתב ידו או בחתימתו של הנאשם זאת למרות שכאמור בתקופה זו אין חולק כי הנאשם ניהל את המפעל והיה צד פעיל לקרטל. התרשומות של סבירסקי 9. התביעה מבקשת להסתמך גם על תרשומות שערך סבירסקי אשר נהג לקבל דיווחים ותלונות מהחברות בקרטל וערך בדיקות ובירורים בעניין זה (להלן - "הבלוקים של סבירסקי"). "הבלוקים של סבירסקי" הוגשו בהסכמה במובן זה שלא היתה מחלוקת כי סבירסקי היה מי שכתב את כל התרשומות ב"בלוקים" הנ"ל. התביעה טוענת כי אמיתות תוכנם של התרשומות של סבירסקי נובעת מהיותם "רשומה מוסדית" על פי סעיף 36(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א1971-. ב"כ הנאשם טען כי מאחר שסבירסקי נמנע מלהעיד על תוכנם ועל הנסיבות בהן נכתבו התרשומות הנ"ל, לא ניתן לקבוע מימצאים כיצד נערכו הרישומים והאם התלונות נרשמו מראש ובנפרד והועתקו ל"בלוקים". ב"כ הנאשם טוען כי סביר להניח כי סבירסקי רשם את הדברים במהלך התרחשותם והשלים את רשימותיו עם התקדמות הבירור בעניין התלונות. 10. ה"בלוקים של סבירסקי" מהווים ראיה למעלה מן הצורך שכן גם ללא התרשומות שבבלוקים הנ"ל קיימות ראיות מספיקות בדבר התקופה בה כיהן הנאשם כמנהל מפעל "שדות ים". למעלה מהצורך אציין כי מ"הבלוקים של סבירסקי" ניתן ללמוד, כי מדובר ברשימה "מוסדית" שנערכה ב"מהלך פעילותו הרגילה של המוסד", במובנו של סעיף 35 לפקודת הראיות. מעיון בתרשומות הרבות שרשם סבירסקי ניתן להתרשם בבירור כי מדובר בתרשומות מזמן אמת וסבירסקי הקפיד לציין ולרשום את התאריך בזמן הסמוך למועד הפעולה שביצע. ב"כ התביעה מצביעה בסיכומיה על המסמכים הרבים שהוגשו התומכים באמיתות תוכנם של התרשומות הנ"ל (ראה סעיפים 42-40 ו57- לסיכומים). ב"כ הנאשם לא ניסה להתמודד ולהשיב לטיעונים ולראיות אלה. טענתו המרכזית היא כי סבירסקי ערך את הבירורים עם מי שהתמצא בנושא, וחלק מפניותיו הגיעו אל הנאשם בשל העובדה שמדובר בעניינים שההסכמות לגביהם נבעו מהתקופה בה כיהן הנאשם כמנכ"ל המפעל וחלקם בשל העובדה שהנאשם ידע למי למסור את ההודעות הנ"ל וסבירסקי השתמש בעובדה זו על מנת למנוע מעצמו בירורים מיותרים. טענות אלה יש לדחות. 11. מעיון בתרשומות של סבירסקי (מוצג ת13/ א') המתייחסות אל הנאשם ונתמכות בעדויות הנאשם עצמו, עולה שלא כך הם פני הדברים: (א) בתאריכים 17.7.92 - 30.7.92 רשם סבירסקי: "ביקור ביום 20.7.92 באתר הבניה של מנוחה ונחלה עובדות בשטח: העמותה מסרה את העבודה ל3- קבלנים א. חזון גלילי. ב. ת.ש.ת.ג. דני דהן... הודעה נשלחה לשדות ים ב31.7.92-". בעדות שמסר הנאשם בעניין זה הוא אישר כי הוא זוכר את הפרוייקטים הנ"ל וכי הוא זוכר ש"גנב" לאלוני את "חזון את גלילי" באמצעות חברת קש בשם "תשת" (מוצג ת14/ עמ' 10). הנאשם מאשר כי "גנב" את הקבלן מחברת אלוני ומדובר ביולי 92'. (ב) בתרשומת של סבירסקי מיום 21.10.92 נאמר: "שיינפלד - קבלן בלעדי אלוני - בונה 72 יחידות נוספות בבית שמש. מבקש משדות ים לרדת מזה. הודעה נמסרה לשלמה". מתרשומת זו עולה כי ביום 21.10.92 היתה פניה אל הנאשם כי "ירד" מהבנייה באתר הנ"ל. הסברו של הנאשם לרישום זה כי אין משמעות לתאריכים שכן האספקה היא שנה שנתיים אחרי ההזמנה אינו עולה בקנה אחד עם תוכנה של התרשומת המעידה על תלונה בזמן אמת ופנייה לנאשם כדי שידאג לכך שמפעל "שדות-ים" "ירדו" מההצעה. תמיכה לכך כי מדובר בפרוייקט שהתנהל בתקופה בה ניהל הנאשם את המפעל (יולי 92') ניתן למצוא גם בעדותו של אבי שחק (עמ' 80-81 לפרוטוקול מיום 23.1.01). (ג) תרשומת של סבירסקי מיום 2.11.92: "אלוני נגד שדות ים - קבלן ת.ש.ת. בלעדי אלוני - טוען שלמרות סיכום עם שדות ים הנ"ל סיפק בניין נוסף בבית שמש. מבקש בדיקה - הודעה נמסרה לשלמה". (ד) תרשומת של סבירסקי מיום 18.1.93 על תלונה נוספת נגד "שדות-ים" שנמסרה לשלמה: "אלוני נגד שדות ים - טוען שגנב בלעדי שינפלד... שלמה ימסור תגובה בנידון. סופקה סחורה על-ידי קבלן אחר. מודה שזה הגיע לשינפלד". תרשומת נוספת של סבירסקי מיום 15.4.92 על תלונה נוספת נגד שדות-ים "הודעה" עליה נמסרה "לשלמה לתגובה". יצויין כי בעדותו אישר הנאשם כי באותה תקופה אכן עבד במפעל אלא שלטענתו "לא היתה לו סמכות" (עמ' 83 לפרוטוקול מיום 19.4.01). (ה) גם ביום 27.5.93 רשם סבירסקי תלונה נוספת נגד "שדות-ים" שהודעה על תוכנה נמסר לנאשם. (ו) ביום 26.6.93 רשם סבירסקי תרשומת נוספת אודות תלונה נגד "שדות-ים" שנמסרה לתגובתו וטיפולו של הנאשם: "אלוני נגד שדות ים טוען ששדות ים מכר לשיינפלד בבית שמש - שלמה אישר שנמכרה כמות של כ- 3000 מ"ר מסכים שאלוני יקח את הפרוייקט של חפציבה במלחה כ- 10,000 מ"ר אך מבקש שתשמר ההתחשבנות של העודף או החוסר נכון לרגע זה...". בעדותו אישר הנאשם את האמור בתרשומת תוך שהוא מאשר כי עבד אותה עת במפעל: "ש. ב26.6.93- כתוב "שלמה אישר שנמכרה כמות של כ3000- מ"ר. כלומר היית במפעל אז. האם אתה זוכר את המקרה? ת. את זה אני זוכר, חפציבה היה לי נגדם משפט. סביר להניח שעשיתי עם אלוני המרה. זה לא בוררות זה החלפה בהסכמה".(ת14/, עמ' 12). בעדותו בבית המשפט נשאל הנאשם להסברו בעניין זה ותשובתו היתה סתמית: "אם אמרתי אז אמרתי". (עמ' 84 לפרוטוקול מיום 19.4.01). בהמשך לאחר שב"כ הנאשם הביע התנגדותו לשאלה שינה הנאשם תשובתו והפעם טען: "אודי (סבירסקי - י.צ.) כתב ואני לא יודע. אודי כתב שאני מסכים". עם זאת בהמשך אישר למעשה את המקרה כשאמר כי הוא לא מכר "אפילו מטר אחד לחפציבה". (עמ' 85 לפרוטוקול מיום 19.4.01). (ז) ביום 13.7.93 רשם סבירסקי לאמור: "שדות ים - מבקש לברר אלוני - א. סיבוס רימון טוען אלוני שסיפק בהסכמה ובהתחשבנות עם שלמה - 1. פרוייקט סביונים - ליד מלון אויה 4-3 בניינים. 2. סביוני גן - ליד עסיס - סוכם שהוא מספק שם. רמיר - אלוני לא מספק, מספק זהבי באישור שלמה מדובר על פרוייקט גולדה...". הנאשם נשאל לתגובתו לתרשומת הנ"ל ואישר את האמור בה: "ש. בתאריך 13.7.93 בבלוק הנ"ל כתוב 'טוען אלוני שסיפק בהסכמה ובהתחשבנות עם שלמה' האם אתה זוכר את הפרוייקטים בהם מדובר? ת. את סיבוס רימון אני זוכר זה היה פרוייקט גדול ואני סיפקתי שם חלק מהסחורה, כולם חגגו עליו. לשאלתך לגבי פרוייקט רמיר: "מספק זהבי באישור שלמה". אני משיב שאני זוכר את הפרוייקט אנחנו לא סיפקנו שם". (מוצג ת14/ עמ' 12). 12. ב"כ הנאשם טען כי כל שנאמר ב"תרשומות של סבירסקי" הוא כי היתה פניה אל הנאשם. לטענתו אין בתרשומות דבר המעיד על כך שהנאשם אכן אישר דברים או ערך בירורים. טיעון זה אינו מדויק. כך למשל בתרשומת מיום 26.6.93 עולה בבירור כי הנאשם בירר, אישר ואף הסכים כי אלוני יקח את הפרוייקט של חפציבה במלחה תוך שהוא מבקש שתומר ההתחשבנות של "העודף או "החוסר". מדובר בסוג עניינים המעידים על כך שהנאשם המשיך לנהל את המפעל. זאת ועוד, הנאשם עצמו מאשר חלק מהתרשומות של סבירסקי ומאמת בעדותו את האמור בהם וגם בכך יש תמיכה נוספת לאמינות ולאוטנטיות שיש לייחס לאותן תרשומות. 13. ב"כ הנאשם טוען עוד כי מהתרשומות של סבירסקי עולה כי סבירסקי המשיך לפנות אל הנאשם גם לאחר מאי 93', תקופה בה אין חולק כי עבד כבר ב"קוקימן". אכן, מהתרשומות עולה כי סבירסקי המשיך לפנות אל הנאשם חודשים ספורים לאחר שהפסיק לכהן כמנהל המפעל. דבר זה מתיישב עם העובדה כי הבירורים והבוררויות נערכו חודשים מספר לאחר הצעות המחיר, אולם בכך אין לתמוך בטענת הנאשם, כי המשיכו לפנות אליו והוא היה מעורב בניהול השוטף של ענייני המפעל שנים לאחר שלטענתו עזב את המפעל. סביר בהחלט כי הבירורים והבדיקות יערכו מספר חודשים לאחר שהוגשו התלונות. זאת הסיבה מדוע פנו אל הנאשם, בהיותו מעורב בהצעות המחיר. אולם אין כל הגיון וסבירות כי הנאשם ימשיך להיות מעורב בניהול ענייני המפעל שנים לאחר שלטענתו עזב את המפעל. אדרבה, כפי שעולה מהראיות ניתן לראות כי סבירסקי ידע היטב למי מבעלי התפקידים לפנות כאשר אלה עבדו במפעל. כך למשל פניותיו לשחק או לעמוס בן חורין בעת שאלה עבדו במפעל. לסיכום, התרשומות שערך סבירסקי עולות בקנה אחד עם העדויות והמסמכים האחרים מהם עולה בבירור כי הנאשם עבד במפעל עד שנת 1993. 14. גירסת הנאשם הנאשם נחקר מספר פעמים ברשות וגירסתו העקבית היתה כי עבד כמנהל המפעל עד שנת 1992 והעיקר, לטענתו הוא הפסיק לעבוד במפעל כשעבר לעבוד כמנהל "קוקימן". הנאשם הוזמן לחקירה ראשונה ברשות ביום 21.1.98, אולם לאחר שלא הופיע התקשר אליו החוקר גיל ברקת כדי לברר את סיבת אי הופעתו. באותה שיחה אמר הנאשם לחוקר כי "עזב את העסק הזה ב92-" (זכרון דברים מיום 21.1.98). בחקירה הנגדית העיד החוקר כי הנאשם בחר לציין את המועד בו עזב את המפעל מיוזמתו וללא הכוונה מצידו (עמ' 55 לפרוטוקול מיום 8.2.01). 15. הנאשם נחקר לראשונה ביום 9.2.98. בעדותו ציין הנאשם מספר פעמים מיוזמתו את המועד בו עזב את המפעל: "הייתי גזבר הקיבוץ בשנים 84-1982 ואח"כ חקלאי בתקופת 90-1989 עד 1992 ושינוי תכנית הבראה, היו פיטורי עובדים, היה הסדר עם הספקים על החובות...". ובהמשך: "ש. מתי נעשתה הפרדה בין הניהול של השיש והמרצפות? ת. נדמה לי ב1992- בקצה של תקופתי" (מוצג ת13/, עמ' 2). בהמשך, למרות שחוקר הרשות הפנה את הנאשם למסמכים המעידים על כך שהמשיך לעבוד במפעל גם בשנת 1993, עמד הנאשם על דעתו כי מדובר בשנת 1992: "לפי זכרוני סיימתי ב1992- - היה פער של כמה חודשים ללא מנכ"ל, ואז בפער הזה אבי שחק שמש כממלא מקום מנכ"ל עד למינוי הלל לפידות כמנהל". ובהמשך: "אני לא זוכר שחזרתי כמנהל שיווק. אני לא זוכר שחזרתי למפעל. סיימתי ב1992- - את העבודה במפעל ולא חזרתי אליו, התקדמתי הלאה" (מוצג ת13/, עמ' 19). ראוי לציין כי הנאשם אישר בעדותו כי יתכן שהמשיך לעבוד במפעל עד שנת 1993 (ת13/, בעמ' 5). 16. ביום 25.2.98 נחקר הנאשם ברשות פעם שניה. כבר בתחילת החקירה אישר הנאשם כי מאז החקירה הראשונה הוא ערך בדיקה וכי לאחר שבחן את הדברים, הוא עומד על דעתו כי כיהן כמנהל המפעל עד יולי 1992. עוד העיד הנאשם כי עזב את מפעל "שדות-ים" ועבר לעבוד במפעל אחר וכי סיים לעבוד במפעל "שדות ים" כאשר עבר למפעל "קוקימן": "אני בדקתי אצלי ואני מלאתי תפקיד כמנהל במפעל בשנים 10/89 - 7/92. לאחר מכן עברתי לעבודה אחרת אותה סיימתי תוך חצי שנה בערך". ובהמשך: "התקבלתי לעבוד בקוקימן ביולי 92. את זה בדקתי בניירות שלי ובזה סיימתי את תפקידי במפעל כמנהל מפעל". ובהמשך: "אבי היה עוד שנה מזכיר מיום שסיימתי את תפקידי ביולי 92. זה רק מחזק את הצהרה שסיימתי ביולי 92" (מוצג ת14/, עמ' 1, עמ' 2 ועמ' 12). 17. ביום 8.3.98 התקיימה החקירה השלישית של הנאשם ברשות. גם הפעם חזר הנאשם והעיד כי עזב את ניהול מפעל "שדות ים" כשהחל לעבוד במפעל קוקימן: "בהודעותיך מסרת שעזבת את המפעל בשדות ים לקוקימן באמצע 1992. מההודעות שגבינו עולה שעזבת לקוקימן באמצע 93 האם אתה בטוח שעזבת ב92-? ת. כן, יש לי הסכם העסקה בקוקימן וחשבוניות" (מוצג ת15/, עמ' 1). בהמשך החקירה שוב חזר הנאשם על גירסתו כי עזב את מפעל "שדות-ים" בשנת 1992: "ש. מתי בערך הוקם דירקטוריון בשדות ים? ת. אחרי, אחרי 1992. ובהמשך: "לפי מה שאני זוכר כל הסיפור הזה של דירקטורים חיצוניים היה אחרי תקופתי, כלומר אחרי 92" (מוצג ת15/, עמ' 1). 18. לראשונה, בבית המשפט בחר הנאשם להעלות גרסה חדשה. בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי "סיים את תקופת הניהול של המפעל בסוף שנת 1991, או בימים הראשונים של שנת 1992" (עמ' 2 לתשובת הנאשם מיום 2.8.00 לכתב האישום). בעדותו בבית המשפט שיפר הנאשם את גרסתו והפעם טען כי ניהל את המפעל רק עד סוף שנת 1991: "הודעתי על התפטרותי מהמפעל בסוף שנת 91. בפועל שימשתי בתור מנהל עד סוף 91, באוקטובר נובמבר" (עמ' 65 לפרוטוקול מיום 19.4.01). בהמשך העלה הנאשם טענה חדשה נוספת לפיה בשנת 92' עבד בקיבוץ בענף הרפת ובגידולי שדה וכי רק בשנת 93' מצא עבודה מחוץ לקיבוץ: "בשנת 92, סוף 91, הלכתי כמה חודשים לרפת ולגידולי שדה, שם אני נרגע וזה נותן לי את האויר. במקביל חיפשתי עבודה מחוץ לקיבוץ. בתקופה ההיא, שנת 92 לא מצאתי עבודה. בשנת 93 מצאתי עבודה. אני אוהב לעבוד בחקלאות וגאה בזה, אבי גם היה חקלאי אני לא מתבייש בזה" (עמ' 66 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 19. עדות הנאשם לא היתה משכנעת ומסתברת. מדובר בהמצאה מאוחרת שניכר היה כי באה ל"מקם" את הנאשם בתוך תקופת ההתיישנות. לראשונה בבית המשפט, למעלה משנתיים לאחר חקירתו הראשונה, העלה הנאשם גירסה חדשה בדבר התקופה בה עבד כמנהל מפעל "שדות-ים". על פי גירסה זו עזב הנאשם את ניהול המפעל בדיוק במועד המכניס אותו לגדרה של תקופת ההתיישנות. מטרת הנאשם - המלטות מאימת הדין בחסות ההתיישנות - כה בלטה עד כי גם בתקופה שחלפה בין תשובתו לאישום לבין המועד בו העיד בבית המשפט הוא שיפץ את גירסתו באופן שלפתע זכר במדויק שלא עבד כמנהל במפעל - ולו מספר ימים או שבועות - במהלך שנת 1992. הסברו של הנאשם לפשר השינוי שחל בין הגירסאות שמסר ברשות לבין עדותו בבית המשפט, לא היה אמין ויש לדחותו. 20. הנאשם טען כי כאשר נחקר ברשות היטעו אותו החוקרים בכך שהציגו לו נתונים חלקיים ומטעים ולכן התבלבל וטעה. הנאשם טען כי עתה, לאחר שעבר על המסמכים, הוא עומד על דעתו כי לא עבד במפעל לאחר שנת 91': "ת. למיטב זכרוני, גם כשבאתי לחקירה, ולא שמרתי על זכות השתיקה, ידעתי שסיימתי קדנציה בשנת 91'. תוך כדי החקירה, החוקרים בפעולה כזו או אחרת הציגו לי נתונים, שהיום אחרי שעברתי על התיק עוד הפעם ובחנתי את כל המידע, הסתבר לי שהיו חלקיים שגויים ומגמתיים. זאת אומרת, מאחר שבשנת 98' כשנחקרתי, שאלו אותי האם אני זוכר חודש מסויים בשנת 90 או 91 או 92' ואחרי זה הציגו לי מסמכים ואמירות של חברים אחרים שנחקרו, שהיו חלקיים, ולא אמרו את כל התמונה, באיזה שהוא שלב התבלבלתי וטעיתי. אני עדיין עומד על דעתי, אחרי שראיתי את כל חומר החקירה ועברתי עליו, שלא נכחתי במפעל מעבר לשנת 91' למעט חודש אחד בשנת 93' ועוד חודש או חודש וחצי בשנת 94'. לא מצאתי חתימות ידי ומסמכים שאני חתום עליהם מתחילת 92' עד אמצע 94' ששדות ים פרשה מהעמותה, למעט תקופה מסויימת של חודש או חודש פלוס במהלך 93'. בשנת 94' ברור שהיה מנהל אחר שמכותב אצלי בהודעות שאני חתום עליהם. כתוב: "העתק להלל לפידות, מנכ"ל". במסמכים בשנת 94' יש העתק להלל לפידות שהיה מנכ"ל. ש. בחקירה השניה שלך, חזרת על תאריכים שלא תואמים את מה שאמרת כאן לגבי התקופה. למה אז, בחקירה השניה, חזרת על כך. ת. זו היתה טעות. בין החקירות לא בדקתי שום דבר. הלכתי לעיסוקי. טעיתי אז באמירה הזאת. לא הייתי במפעל כמנהל אחרי שנת 91' ואני חוזר על זאת שוב. לא הייתי בשום תפקיד ניהולי במפעל. המפעל הזה עלה לי עד הנה" (עמ' 67-66 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 21. טענת הנאשם כי הוטעה על ידי חוקרי הרשות במידע מטעה או מגמתי אין לה כל אחיזה ובסיס במציאות. אדרבה, עיון בהודעות שמסר הנאשם ברשות מלמד על היפוכו של דבר. הנאשם נחקר שלוש פעמים ברשות ובעדותו חזר ועמד על דעתו כי המשיך לנהל את המפעל עד שנת 1992. לא מדובר בהכוונה או בהטעיה מצד חוקרי הרשות שהרי גירסת חוקרי הרשות - שהתבססה על הראיות שהיו בידיהם - היתה כי הנאשם ניהל את המפעל עד שנת 1993. טענת הנאשם (בעדותו בבית המשפט) כי הגיע לחקירה כשהוא "יודע" כי סיים את ניהול המפעל בשנת 91' ורק בשל הטעיית החוקרים שינה את דעתו, אינה מתיישבת עם הראיות בפני. עוד בשיחה הראשונה הראשונה שניהל חוקר הרשות עם הנאשם אמר הנאשם מיוזמתו כי "עזב המפעל בשנת 92'". עיון בהודעותיו של הנאשם מעלה כי גירסתו שזורה אמירות חוזרות ונישנות בהן הוא מעלה מיוזמתו - ללא כל הכוונה - את המועד 1992 כמועד בו עזב את ניהול המפעל. כך למשל מיד בתחילת החקירה הראשונה העלה הנאשם מיוזמתו ומבלי שנשאל על כך כי ניהל את המפעל עד שנת 1992 (עמ' 2 לת13/). זאת ועוד, בין החקירה הראשונה לחקירה השניה היה לנאשם הזמן וההזדמנות לבחון את גירסתו. הנאשם אמנם עשה זאת, ולאחר שערך בדיקה הוא חזר על גירסתו כי עבד כמנהל המפעל עד יולי 1992: "ש. האם היום לאחר שהיתה לך הזדמנות לחשוב על תקופה זו אתה נזכר בתקופה? ת. אני בדקתי אצלי ואני מלאתי תפקיד כמנהל המפעל בשנים 10/89-7/92. לאחר מכן עברתי לעבודה אחרת אותה סיימתי תוך חצי שנה בערך" (ת14/, עמ' 1). בעדותו בבית המשפט כשאומת הנאשם עם עדות זו הוא ביקש לחזור ממנה וטען כי למרות עדותו כי בדק, למעשה לא בדק: "אני לא בדקתי. לא יודע למה אמרתי את זה. אני טעיתי. אני חוזר בי מההודעה הזאת. אני לא זוכר שהלכתי למפעל לבדוק, בין החקירות מה היה. ש. כשאמרת שבדקת את זה לא בדקת ואתה שיקרת. ת. אני לא בדקתי" (עמ' 77 לפרוטוקול מיום 19.4.01). עדות זו לא היתה משכנעת ואין לקבלה. טענת הנאשם כי הוטעה על ידי חוקרי הרשות נטענה בעלמא וללא כל ביסוס. אדרבה, ב"כ התביעה נתנה לנאשם הזדמנות להראות היכן ובמה הטעו אותו חוקרי הרשות, אולם לנאשם לא היתה תשובה על כך (עמ' 77 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 22. הטענה המרכזית של הנאשם היא כי בעדויות שמסר לחוקרי הרשות לא זכר את התאריך בו עזב את ניהול המפעל. לטענתו, מדובר בדברים שקרו לפני מספר שנים ואך טבעי הוא שאדם לא יזכור תאריכים על דברים שארעו לפני זמן כה רב. טיעון זה יש לדחות. בענייננו, לא מדובר בטעות במסירת תאריכים אלא בציון האירועים על ידי הנאשם. הנאשם העיד כי עזב את מפעל "שדות-ים" כאשר החל לעבוד במפעל אחר - "קוקימן". אין חולק כי הנאשם החל לעבוד ב"קוקימן" באפריל 93', שם עבד כ5- חודשים בלבד (ראה עדות הנאשם, עמ' 85 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 23. גירסת הנאשם בפני הרשות נמסרה על פני שלוש הודעות נפרדות אותן מסר הנאשם במועדים שונים. בכל ההודעות סיפר הנאשם כי הפסיק לעבוד במפעל "שדות ים" כאשר החל לעבוד במפעל "קוקימן". מדובר בהודעות שנמסרו לפני כשלוש שנים כשזכרונו של הנאשם היה טרי וטוב מהיום, גם לדברי הנאשם עצמו (ראה עדותו, עמ' 102 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 24. זאת ועוד, לנאשם ניתנה ארכת זמן לערוך בדיקה ולבחון את הדברים, הוא עשה כן וחזר על אותה גירסה. והעיקר, לא מדובר בציון תאריכים בהם עשויה ליפול טעות או בלבול אלא בגירסה עקבית על עזיבת מקום עבודה אחד למקום עבודה אחר, דהיינו בציון אירועים. גירסה זו מסר הנאשם מיוזמתו וללא כל הכוונה או הטעיה מצד מי מחוקרי הרשות. לראשונה, בעדותו בבית המשפט העלה הנאשם גירסה חדשה לפיה עזב את מפעל "שדות ים" לעבודה ברפת ובגידולי שדה: "בשנת 92, סוף 91, הלכתי כמה חודשים לרפת ולגידולי השדה, שם אני נרגע וזה נותן לי את האוויר. במקביל חיפשתי עבודה מחוץ לקיבוץ בתקופה ההיא, שנת 92 לא מצאתי עבודה. בשנת 93 מצאתי עבודה" (עמ' 66 לפרוטוקול מיום 19.4.01). ראוי לציין כי הנאשם גם לא העלה את גירסתו החדשה בתשובה שמסר לכתב האישום. באותו מעמד, כל שטרח הנאשם לומר הוא כי סיים את עבודתו במפעל המרצפות "בסוף שנת 1991 או בימים הראשונים של שנת 1992". זאת ועוד, הנאשם הבין כי קשה להסביר "שכחה" של תקופה ארוכה של למעלה משנה ולא בכדי הוא כינה את תקופת עבודתו "ברפת ובגידולי שדה" תקופה של "כמה חודשים". לנאשם לא היה הסבר משכנע מדוע נזכר רק עתה להעלות גירסה בדבר עבודה במקום אחר. תשובתו בעניין זה היתה מיתממת ויש לדחותה: "ש. זה לא יפתיע אותך אם אגיד לך שכלל לא הזכרת את העובדה שעבדת ברפת או בכל ענף חקלאי אחר בקיבוץ לאחר בין עבודתך במפעל לעבודתך בקוקי-מאן. ת. מה זה רלבנטי. מה זה עניינו של החוקר. אחרי הכל האשמה שנחקרתי היתה, השתתפות בעמותה ולא מה שלמה גלבוע עשה בין השנים 91' ל- 92'" (עמ' 77 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 25. גד שילר, עורך הדין של המפעל העיד כעד הגנה מטעם הנאשם. עדותו לא הועילה לנאשם. לטענתו הנאשם אמר לו בקיץ 91' (יולי) כי הוא "יגמור את התפקיד" (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 29.4.01). העד אישר כי החל לשמש כעורך דין של מפעל המרצפות רק בשנת 95' וכי לא היתה לו היכרות עם המפעל וממלאי התפקידים במפעל לפני כן. גירסתו של העד בעניין זה אינה תואמת את גירסת הנאשם כי עבד במפעל בחורף 91 ובכל מקרה אמירה של הנאשם לעד כי הוא מתכוון לעזוב את המפעל, אין בה ראיה מתי ומה ביצע הנאשם בפועל. 26. עד ההגנה אהוד בר, שהיה גזבר בקיבוץ בשנת 91' העיד כי סמוך לבחירתו לתפקיד הנ"ל היתה תאונה קשה לאחד העובדים במפעל ולאחריה ביקש הנאשם להתפטר מניהול המפעל. לדבריו, זה היה "בין הרבעון השלישי לרביעי של 91" (עמ' 20 לפרוטוקול ישיבה מיום 29.4.01). בחקירה הנגדית התברר כי העד אינו בקי במה שהתרחש במפעל מבחינת העובדים הבכירים שעבדו בו ומי היו המנהלים שכיהנו במפעל בתקופות השונות. העד שהוא חבר קרוב של הנאשם, אישר כי זכרונו בלוח הזמנים אינו מדויק וכי הוא יכול לטעות בלוח הזמנים בטעות של שנה (עמ' 21 לפרוטוקול מיום 29.4.01). העד העיד כי הוא מעריך כי התאונה הקשה שארעה במפעל ביולי 91' היתה אחד הגורמים העיקריים להתפטרותו של הנאשם מהמפעל. אולם אם כך זוכר חברו של הנאשם היה מקום לצפות כי גירסה זו תישמע לראשונה מפי הנאשם עצמו כאשר נחקר והעיד בעניין זה פעמים רבות. הרי לא מדובר בזכרון של תאריכים אלא באירוע שלפי הטענה היה כה טראומטי שגרם לנאשם לעזוב את ניהול המפעל. אולם הנאשם עצמו לא טען זאת בעדותו וגם בעניין זה הוא מעלה עתה גרסה כבושה הנשמעת מפיו לראשונה, מספר שנים לאחר שמסר את עדותו (מספר פעמים) בפני הרשות. 27. עד ההגנה יורם בן חורין העיד כי בסוף שנת 91 עד אמצע שנת 92' עזר לו הנאשם בהזנה ברפת (עמ' 44 לפרוטוקול מיום 29.4.01). עדות זו אין בה כל תמיכה וסיוע לגירסת הנאשם, לא בקשר לתקופה וגם לא בקשר לשעות העבודה. העד סיפר כי הנאשם עזר לו בעבודתו באופן חלקי בלבד, מספר שעות מועט בשעות הבוקר המוקדמות. מדובר בתקופה קצרה בלבד שאינה כוללת את התקופה לה טען הנאשם. העד העיד כי העזרה שהעניק לו הנאשם נמשכה רק עד אמצע שנת 92' (עמ' 45 לפרוטוקול מיום 29.4.01). זאת ועוד, מעדותו של העד עולה כי גם בשנת 89' עזר לו הנאשם בחליבה ברפת. אין חולק כי באותה שנה ניהל הנאשם את מפעל "שדות ים". בהחלט יתכן כי - כמו אז - גם בהמשך, הנאשם עזר לעד, בצורה חלקית בלבד ולתקופה קצרה, גם בעת שניהל את המפעל. זאת ועוד, הנאשם העיד כי עבד במשך שנה ויותר "ברפת ובגידולי שדה", אולם לטענתו בדבר עבודה "בגידולי שדה" לא הובאה כל ראיה וגירסה זו נזנחה למעשה על ידי הנאשם. בסיכומים כבר טען בא כוח הנאשם כי הנאשם "עבד ברפת ואולי בגידולי שדה" (סעיף 17 לסיכומי ב"כ הנאשם). 28. ב"כ הנאשם טוען כי היו עובדים אחרים בחברה שבעדותם לא זכרו במדויק את סדר כהונתם של בעלי התפקידים במפעל ואין לייחס להם כוונה להטעות. מהראיות בפני עולה כי בעלי התפקידים הבכירים במפעל העידו נכונה על התקופה בה ניהל הנאשם את המפעל ומדובר בעדויות הנסמכות על אירועים ולא על זכרון של תאריכים. ב"כ הנאשם מפנה לעדותה של תלמה שרון שהתבקשה למנות את סדר כהונת המנהלים שהיו בתקופתה ואומרת כי "בהתחלה היה הררי מנחם מנהל המפעל. אח"כ היה גלבוע שלמה, אח"כ יאיר קישוני (אולי היה לפני שלמה), הלל לפידות שהיה שכיר בקיבוץ ..." (מוצג ת92/). העובדה שעובדת במפעל בתפקיד זוטר של עוזרת למנהל הקופה, אינה בטוחה בסדר כהונת המנהלים במפעל במהלך כל השנים, אין בה כדי להעיד דבר. הראיות והעדויות בענייננו אינם של זכרון טכני על תאריכים, אלא מדובר בעדויות הנוגעות לאירועים, נתמכות אחת ברעותה, נתמכות במסמכים ובעדויות הנאשם שסיפר על אירועים שארעו לו עצמו. 29. עדות הנאשם בבית המשפט לא היתה משכנעת לגופה והתגלו בה תמיהות וסתירות. מדובר בגירסה מלאכותית כשניכר היה שהנאשם מנסה להגביל את תקופת ניהולו את המפעל במדויק עד לתחילת תקופת ההתיישנות. אין חולק כי תקופת ההתיישנות החלה ביום 14.1.92 ונראה כי הנאשם - בגירסתו החדשה - מבקש להתאים עצמו במדויק לתקופה זו. כך בתשובתו הראשונה לכתב האישום אומר סניגורו כי הנאשם "סיים את תקופת הניהול של המפעל בסוף שנת 1991, או בימים הראשונים של שנת 1992". בעדותו בבית המשפט שינה הנאשם גירסתו והפעם היה "בטוח" כי לא עבד כמנהל המפעל כלל ועיקר בשנת 92': "לא הייתי במפעל כמנהל אחרי שנת 91 ואני חוזר על זאת שוב" (עמ' 67 לפרוטוקול). 30. אולם לנאשם עמדו לרועץ מסמכים לא מעטים המעידים על מעורבותו הפעילה במפעל בתקופה שלאחר שנת 91. הסברו של הנאשם בעניין זה לא היה משכנע ומסתבר. לטענתו, לאחר שעזב את ניהול המפעל, היו אליו פניות לסייע ובשנת 93' הוא חזר לעבוד במפעל לתקופה של חודשיים (בהמשך נראה כי הנאשם אישר כי גם בשנת 94' הוא חזר לעבוד במפעל). לטענתו, היו אליו "אין ספור" של פניות לחזור ולנהל את המפעל והוא השיב "על גופתי המתה" וסרב לחזור למפעל, אולם הנאשם נאלץ להסביר כיצד נמצאו מסמכים המעידים בבירור על מעורבותו הפעילה בניהול המפעל. לטענתו מעורבותו במפעל היתה אך ורק בעניינים בהם עסקו עובדים זוטרים במפעל: "ת. אלה המסמכים. בפברואר 93' ובמרץ, אפריל, שנת 94', זה החודשים הבודדים והיחידים משנת 91' שיש חתימות שלי על מסמכים במפעל. אני מבקש לציין, ההודעה על הגשת הצעה, הודעה לאודי, הצעה לקבלן או משהו כזה, בוצעו על ידי פקידות, על ידי המערכת הפקידותית של המכירות ..." (עמ' 70 לפרוטוקול). ובהמשך: "ת. בתקופה הזאת עשיתי את השלב היחידי, שהוא שלב של פקידה הכי זוטרה, זה להודיע לאודי סבירסקי או למזכירתו על הגשת הצעה לקבלן זה או לקבלן אחר. זה עשיתי להוראת מנהל השיווק. לא עשיתי את זה מיוזמתי ולא מרצוני. בסוף 91' נתקתי את קשרי. לא השתתפתי בישיבות העמותה. החלטות מתקבלות בפורומים שמחליטים, פורומים מנהלים ולא על ידי הודעה של פקידה כזאת או אחרת" (עמ' 72 לפרוטוקול). עד כמה מלאכותית ולא משכנעת היתה עדות הנאשם ניתן להתרשם מהדברים שאמר בהמשך: "ש. יכול להיות שהזכרון שלך וההסתכלות שלך על המסמכים השתנו לאחר שהתייעצת עם עורך דינך והבנת שאם תעזוב בסוף 91' אז ההתיישנות חלה על המעשים שלך. ת. לא. כי אם היו הוכחות שהייתי במפעל, גם אם הייתי צועק זה לא היה עוזר. בואי נגיד שאני יודע שההתיישנות היא ב91-' אבל אם היו הוכחות כמו במשפט פלילי, אז הייתי יכול להגיד מה שאני רוצה להגיד. אבל אני חושב שהחוקרים ידעו שיש בעיה ולכן ניסו לדחוף אותי לקטע הזה. אני האחרון שנחקרתי משדות ים" (עמ' 78 לפרוטוקול). ובהמשך: ש. אמרת שעזבת מהמפעל לקוקימן. החלק הזה של העדות שלך היה נכון, מה שלא היה נכון, זה רק התיאור של התאריכים. עזבת באפריל 93 מהמפעל לקוקימן. מה יש לך לומר על כך. ת. אני לא מקבל את גרסתך. אין שום מסמך . אם ניהלתי - היה צריך מסמכים, הייתי צריך לעשות פעילויות, הייתי עם אודי עם העמותה עם הקרטל , היו צריכים להיות מסמכים, ואין מסמכים בשנת 92. ולכן, איך אפשר לנהל כשאתה לא ברצף, אין מסמכים, מדי פעם מישהו מרים טלפון האם כן או לא. אין מסמכים. ש. גם היום אמרת שאתה לא זוכר שהרימו את הטלפונים האלה. שאתה לא זוכר את האירועים שהרימו טלפון, אלא אתה רק מניח מהמסמכים. ת. אם את שואלת אותי - אני לא זוכר את הטלפונים. ש. אתה לוקח את המסמכים האלה ואתה מסיק מהם מה שנוח לך. נוח לך יותר להסיק שהיה מדובר בטלפון או בפניה של מישהו מהמפעל, ואתה לא מסיק שהיית במפעל, קיבלת את אותם המסמכים, היית בקשר עם אודי סבירסקי בעמותה. זה נכון. ת. בשנת 92 אין גם מסמכים של אודי סבירסקי למעט מסמך שכתוב עליו נוב' 92, שיכול להיות שמישהו ביקש הנחה כזו או אחרת. בשנת 92 כולה אין עמותה, אין מסמכים של סבירסקי, אין שלמה. חודשיים בשנת 93, ואח"כ בשנת 94. אני לא מתיימר לזכור. אמרתי שהמפעל הזה מצוי אצלי בראש בטראומה, ולכן כששואלים אותי אתה זוכר, אני עונה: לא. אלא אם כן אני זוכר. ולכן צריכים לרענן את זכרוני במסמכים. ואני עומד על גרסתי זו" (עמ' 86 לפרוטוקול). ניכר היה כי הנאשם התאים את גירסתו החדשה לתקופת ההתיישנות מחד גיסא ולתקופות בהן התגלו מסמכים חד משמעיים המעידים על מעורבותו לאחר תקופת ההתיישנות מאידך גיסא. גם בבית המשפט הנאשם לא העיד מזכרונו אלא ביקש להסיק מסקנות מהמסמכים שנמצאו בחתימתו או בכתב ידו. 31. ראוי לציין כי סוג המסמכים שנמצאו בתקופה השנויה במחלוקת, כמו גם כמותם, אינו שונה מאלה שנמצאו בתקופות בהם אין חולק כי הנאשם היה מנהל המפעל (תקופות עליהן חלה ההתיישנות) (ראה למשל מוצגים ת13/ י"ח, ת14/ ב', ת14/ ג', ת14/ ט'). גם במסמכים אלה מדובר בעניינים הנוגעים לבירורים ולחלוקת הקבלנים בין החברות בקרטל. גם העובדה שהנאשם לא חתם כמנכ"ל במכתבים שכתב אל סבירסקי אין בה כדי לשנות. הנאשם עצמו העיד כי אין לכך כל משמעות וכי לפעמים היה נוהג לחתום כמנכ"ל ולפעמים לא. גם במסמכים שנכתבו בתקופה בה אין חולק כי הנאשם כיהן כמנכ"ל במפעל חתם הנאשם רק פעמיים כמנכ"ל. אדרבה, עיסוקו של הנאשם בהצעות מחיר (כפי שעולה מהמסמכים), מתיישבת עם העובדה כי בחלק ניכר מהתקופה הוא שימש - בנוסף לתפקידו כמנהל - גם כמנהל שיווק של המפעל (ראה עדות הנאשם, מוצג ת13/, עמ' 7). שנת 1994 32. התביעה טוענת כי במהלך מספר חודשים בשנת 1994 שב הנאשם לעבוד במפעל "שדות ים" כמנהל שיווק ובחלק מהתקופה שימש גם כממלא מקום המנכ"ל. לפיכך מבקשת התביעה להרשיע את הנאשם בביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים גם בתקופה זו, כאחראי ישיר, לפי סעיף 47 לחוק. 33. הנאשם אישר כי בשנת 1994 חזר לעבוד במפעל למשך מספר חודשים, אולם לטענתו בתקופה זו לא היה לו כל תפקיד ניהולי והוא נקרא לעזור לעמוס בן חורין להקלט במפעל בתפקיד של מנהל השיווק: "אני עדיין עומד על דעתי, אחרי שראיתי את כל חומר החקירה ועברתי עליו, שלא נכחתי במפעל מעבר לשנת 91' למעט חודש אחד בשנת 93' ועוד חודש או חודש וחצי בשנת 94'. לא מצאתי חתימות ידי ומסמכים שאני חתום עליהם מתחילת 92' עד אמצע 94' ששדות ים פרשה מהעמותה, למעט תקופה מסויימת של חודש או חודש פלוס במהלך 93'. בשנת 94' ברור שהיה מנהל אחר שמכותב אצלי בהודעות שאני חתום עליהם. כתוב: "העתק להלל לפידות, מנכ"ל". במסמכים בשנת 94' יש העתק להלל לפידות שהיה מנכ"ל" (עמ' 66 לפרוטוקול ישיבה מיום 19.4.01). 34. מהראיות שנשמעו והוגשו בפני עולה בוודאות כי בשנת 1994 חזר הנאשם לעבוד במפעל "שדות ים" למשך מספר חודשים ובתקופה זו היה בתפקיד פעיל של מנהל שיווק לצידו של עמוס בן חורין ובין השאר עסק ישירות בעניינים הקשורים לקרטל בדרך המטילה עליו אחראיות ישירה מכח סעיף 47 לחוק ההגבלים העסקיים. 35. בעדותו בבית המשפט אישר הנאשם כי בשנת 94' נאלץ אבי שחק שהיה מנהל השיווק של המפעל לעזוב: "מאחר וסיימתי עבודה ב"קוקי-מאן", ביקשו ממני לבוא לתקופה קצרה עד שימצאו מנהל שיווק אחר. עמוס היה אז מנהל שיווק לדעתי והלל מנהל המפעל. אני התעסקתי בצדדים הכי טכניים, אם בכלל. עשיתי זאת תחת מחאה ולא מרצון" (עמ' 68 לפרוטוקול מיום 19.4.01). ובהמשך: "ת. בפברואר 94' חזרתי להחליף את אבי שחק. אמרתי את זה כבר שבאתי בתור פקיד, "ממלא מקום עובד כללי" (עמ' 90 לפרוטוקול מיום 19.4.01). 36. עמוס בן חורין שהודעתו הוגשה בהסכמה העיד על תפקידו של הנאשם במפעל וסיפר כי הנאשם כיהן יחד עימו כמנהל השיווק במפעל (מוצג ת91/, עמ' 2). ארני דרורי, שעבדה כפקידה במחלקת המכירות של המפעל, העידה כי הנאשם עבד כמנהל שיווק במפעל. למרות שלא זכרה כי הוא עבד בתפקיד זה יחד עם עמוס בן חורין (מוצג ת95/, עמ' 1). מיכאל רוזנס, חשב המפעל, העיד בבית המשפט וסיפר כי היתה תקופה בה למפעל לא היה מנכ"ל או מנהל שיווק ואז חזר הנאשם "לתקופת ביניים כמנכ"ל" עד למציאת מנכ"ל (עמ' 34 לפרוטוקול מיום 28.1.01). עדותו של רוזנס היתה מהימנה והוא עמד על דעתו בעניין זה גם בחקירה הנגדית (עמ' 38 לפרוטוקול מיום 28.1.01). גם עד ההגנה יאיר ניר, אישר כי הנאשם עבד כמנהל שיווק יחד עם בן חורין (עמ' 41 לפרוטוקול מיום 29.4.01). 37. אין חולק כי הנאשם כיהן כמנכ"ל המפעל מספר שנים, הוא היה אדם בעל סמכותיות רבה, הכיר את המפעל היטב והכל הכירו אותו והכירו בו כבר- סמכא במפעל. זו הסיבה שכאשר המפעל נכנס למשבר והיו חסרים בו בעלי התפקידים הבכירים כמנכ"ל ומנהל שיווק נקרא הנאשם לחזור לתפקיד בכיר במפעל. את תפקידו האמיתי במפעל באותה עת הטיב לתאר הנאשם עצמו בהודעה שמסר בפני חוקרי הרשות: "יכול להיות שאחרי שהיה נתק עם אבי שחק, ולפידות פוטר, אז נהלתי את העניינים ללא סמכות, רק בעיר שואלים על סמכות, בקיבוץ לא שואלים על סמכויות, ניהלתי את המפעל, אחרי לא היה מנהל, הילל לפידות בא לכמה חודשים, אח"כ הוא פוטר, יכול להיות שביקשו ממני לעשות סתימת חורים, אודי (סבירסקי -י.צ.) מכיר אותי שעבדתי איתו קודם. עמוס בן חורין ואני עובדים בשיתוף שנים רבות ויכול להיות שהוא ביקש ממני לסגור את העניינים האלה" (מוצג ת13/, עמ' 24-23). 38. זאת ועוד, המסמכים המעידים על תפקודו של הנאשם במפעל בשנת 94' הם בעלי אופי דומה לאלה שנמצאו מהתקופה עד שנת 1991, בה אין חולק על תפקודו של הנאשם כמנהל המפעל (ראה למשל: מוצגים ת13/ כ"א, ת13/ כ"ח, ת13/ כ"ט). העובדה כי באחד המסמכים חתם הנאשם "שלמה גלבוע מ'מ עובד כללי" (מוצג 13 כ"ז) אין בה כדי לשנות. הנאשם הסביר בעניין זה כי הכל, כולל סבירסקי, הכירו אותו וידעו מי הוא ומה תפקידו במפעל: "מה גם שאני כותב לאודי והכרתי אותו הוא ידע מי אני ואני ידעתי מי הוא. לכן הרשתי לעצמי לכתוב לו "ממלא מקום עובד כללי". ובהמשך: "ש. מהדברים שלך אפשר להבין, שיום אחרי שבשלה ההכרה שלך שאתה מנכ"ל התחלת לכתוב מנכ"ל? ת. כן. יום אחד כתבתי ויום אחד לא. אני אדון לעצמי". ובהמשך: "ת. כן. את המכתב הזה אני כותב לעמי. עמי היה איש מכירות באזור הצפון. ש. גם לו אתה לא מוצא לנכון להזכיר שאתה מנכ"ל. ת. נכון. הוא מכיר אותי ולכן אין צורך לציין. ש. בסך הכל האנשים במפעל ידעו מה אתה עושה ומה לא. ת. נכון" (עמ' 74-73 לפרוטוקול מיום 19.4.01). גם מהרישומים שערך סבירסקי בתקופה זו עולה כי הנאשם עבד מולו בנושאים שנגעו לפעילות הקרטל (ראה למשל תרשומת מיום 5.2.94 ועדותו של הנאשם בעניין זה בעמ' 95 לפרוטוקול מיום 19.4.01 או תרשומות מהתאריכים 8.3.94, 24.5.94 ו- 31.5.94 (מוצג ת13/ כ'). 39. עדות הנאשם גם בעניין זה לא היתה אמינה והתגלו בה סתירות. בהודעתו בפני הרשות הוא טען כי סיים את עבודתו במפעל שדות ים בשנת 1992 ולא חזר אליו וכלשונו "התקדמתי הלאה" (מוצג ת13/, עמ' 19). לראשונה, בעדותו בבית המשפט אישר הנאשם כי באותה תקופה סיים לעבוד במפעל "קוקימן" והוא התבקש לחזור למפעל עד שימצאו מנהל שיווק אחר (עמ' 68 לפרוטוקול מיום 19.4.01). בחקירה הנגדית אישר הנאשם כי הגיע למפעל להחליף את אבי שחק שעזב (עמ' 90 לפרוטוקול מיום 19.4.01) זאת ועוד, בעוד שבעדותו בפני חוקרי הרשות טען הנאשם כי אינו זוכר כי בן חורין היה מנהל שיווק במפעל (מוצג ת13/, עמ' 23), בעדותו בבית המשפט שינה את גירסתו והפעם טען כי הגיע למפעל כדי "לעזור" לעמוס בן חורין שכיהן כמנהל שיווק של המפעל (עמ' 67 לפרוטוקול מיום 19.4.01). לסיכום, התביעה הציגה בבית המשפט תשתית אמינה ומוצקה של עדויות ומסמכים המעידים בבירור כי הנאשם עבד כמנהל מפעל "שדות-ים" עד שנת 93' וכי בשנת 94' חזר לעבוד במפעל במשך מספר חודשים בתפקיד בכיר של מנהל השיווק. עדויות עדי התביעה בעניין זה הוגשו חלקם בהסכמה, לאחר שהנאשם ויתר על חקירתם הנגדית. מדובר בעובדים בכירים שעבדו במפעל בתפקידים מרכזיים לתקופות ממושכות. והעיקר, אין מדובר בעדים שהעידו על תאריכים אלא בעדויות על ארועים באופן שלא ניתן לייחס להם בלבול או הטעייה. בנוסף, הוגשו מסמכים המעידים על מעורבותו הפעילה של הנאשם בניהול המפעל כשאופי מעורבותו דומה לזה שהיה במהלך התקופה בה אין חולק שניהל את המפעל. תמיכה לעדויות ולמסמכים שהוגשו נמצאת למכביר בהודעות הרבות שמסר הנאשם מהן הוא חזר לראשונה בעדותו בבית המשפט. הגירסה שמסר הנאשם בבית המשפט היתה מלאכותית ומגמתית וניכר היה היטב רצונו להסתתר מאחורי תקופת ההתיישנות. והעיקר, גירסתו של הנאשם הותאמה להפליא לא רק לתקופת ההתיישנות אלא גם למועדים בהם נמצאו מסמכים המעידים על מעורבותו בניהול המפעל. גירסת הנאשם בבית המשפט היתה בעייתית ולא אמינה, כשלמעשה כל שאמר הוא שהיום הוא "מסיק" מהכמות ומהתוכן של המסמכים שנתפסו על ידי התביעה כי הוא לא עבד כמנהל המפעל מעבר לשנת 91: "אני לא מתיימר לזכור. אמרתי שהמפעל הזה מצוי אצלי בראש בטראומה, ולכן כששואלים אותי אתה זוכר, אני עונה: לא. אלא אם כן אני זוכר. ולכן צריכים לרענן את זכרוני במסמכים. ואני עומד על גרסתי זו" (עמ' 86 לפרוטוקול מיום 19.4.01). ואולם, המסמכים מעידים כי לנאשם היתה מעורבות ניהולית בניהול המפעל ואין הם שונים במהותם או בכמותם מהמסמכים שהתגלו במהלך התקופה בה הודה הנאשם כי כיהן כמנהל המפעל (עליה חלה תקופת ההתיישנות). הודאתו של הנאשם כי אינו זוכר את התקופה בה כיהן כמנהל המפעל וכי הוא מעיד על סמך המסמכים מלמדת עד כמה לא ניתן לסמוך על עדותו החדשה בה הוא ניסה, ללא הצלחה, להתאים את עבודתו במפעל לתקופת ההתיישנות ולמסמכים שהתגלו. 40. ולבסוף, בתשובה לכתב האישום טען הנאשם וכך גם טענה "שדות-ים" (נאשמת 17), כי: "הם טוענים כי הם לא התארגנו עם נאשמים נוספים בהתארגנות קרטלית וכי על פי יעוץ משפטי שקיבלו באותה עת, הובהר להם חד משמעית שאין בפעילותם עבירה על החוק". נאשמת 17 חזרה מהכפירה והורשעה, על פי הודאתה. נראה שגם הנאשם חזר בו מטענותיו אלה לאחר שאין להם זכר בסיכומים שהגיש בא-כוחו. למעלה מן הצורך אציין, כי במקרה שבפני עולה בבירור כי הנאשם כלל לא טעה בהבנת המצב וכי גם על פי ה"עצה" שקיבל היה ברור לו כי מדובר בעבירה פלילית, אם כי - כך לטענתו - קלת ערך. וכך העיד הנאשם בעניין זה: "באיזה שהוא שלב כשלמדתי את המטריה, שאלתי את עו"ד שלוש: "האם זה חוקי". אמר שלדעתו זה חוקי. אמר שאם יש בעיות, "אז אני עולה לירושלים", מקבלים 10,000 ש"ח קנס ומתחייבים לא לקיים 5 שנים לעבור עבירות אם יימצא שנעברו עברות. אני קיבלתי את התשובה. מדובר בעורך דין" (עמ' 65 לפרוטוקול מיום 19.4.01). תשובה זו מדברת בעד עצמה ויש בה כדי להעיד על כך שהנאשם, על פי אותה "עצה" שקיבל, היה מודע או לפחות "עצם את עיניו" לעובדה שמעשיו בקרטל אסורים על פי החוק. אולם הנאשם לא היה מודאג מכך שכן נאמר לו כי מדובר במעשים שהענישה עליהם היא קלה ומסתכמת בקנס בסכום פעוט ובהתחייבות לעתיד. בנסיבות אלה, בצדק לא חזר ב"כ הנאשם על טיעונו כי חל על הנאשם הסייג של "טעות משפטית". לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכח בפני במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם היה "צד להסדר כובל" בפעילותו במסגרת מפעל "שדות-ים" עד אפריל 93' ומספר חודשים במהלך שנת 1994 והנני מרשיעה אותו בעבירות לפי סעיף 47(א)(1) לחוק (5 אישומים). דיני חברותהגבלים עסקייםהסדר כובל