הסכם רכישת דלק

פסק דין השופט א' מצא: המבקשת היא חברה העוסקת בשיווק ובמכירה של דלק ומוצרי נפט אחרים, בין היתר, באמצעות כ220- תחנות תדלוק קמעונאיות הפזורות בכל רחבי הארץ. המשיבים בשתי הבקשות, בעלי תחנות דלק המשתייכות לרשת התחנות הקשורות בהסכמים עם המבקשת, הגישו נגד המבקשת תובענות שהדיון בהן תלוי ועומד. הבקשות למתן רשות-ערעור מופנות נגד החלטות-ביניים בתובענות, שלפיהן חויבה המבקשת להשיב על שאלות מסוימות בשאלונים שהוצגו לה על-ידי המשיבים. הבקשה ברע"א 3585/01 הופנתה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' עדיאל), בה חויבה המבקשת להשיב על שאלה מס' 16 בשאלון שהוצג לה על-ידי המשיבים לבקשה זו; ואילו הבקשה ברע"א 4472/01 הופנתה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ד' ביין), בה חויבה המבקשת להשיב על שאלות מס' 17, מס' 20 ומס' 36 בשאלון שהוצג לה על-ידי המשיבים לבקשה האמורה. בהסכמת בעלי הדין דנו בשתי הבקשות כבערעורים שהוגשו לאחר נטילת רשות כדין. 2. על-פי תנאי התקשרותם עם המבקשת חלה על המשיבים חובה לרכוש את הדלקים הנמכרים בתחנותיהם מן המבקשת בלבד ובמחירים שייקבעו, מעת לעת, על-ידה. בתובענות שהגישו נגד המבקשת נטען, כי על-פי ההסכמים חייבת המבקשת לגבות מכל תחנותיה מחירים אחידים תמורת הדלקים שהיא מספקת להן. אלא שבפועל, טוענים הם, מפלה המבקשת בין התחנות הקשורות עמה, בכך שלחלקן מכתיבה היא מחירים יותר גבוהים, או תנאי אשראי פחות נוחים, מאשר לאחרות. בשאלונים שהציגו למבקשת נכללו שאלות שנועדו לחייב את המבקשת לחשוף את המחירים ותנאי האשראי, בהם משווקת היא את הדלקים לתחנות אחרות. המבקשת ביקשה לפסול חלק מן השאלות, הן בשל היותן בלתי רלוונטיות והן מפני שהתשובות עליהן תחשופנה סודות מסחריים, הן שלה והן של בעלי התחנות האחרות. על חלק מן השאלות אכן פוטרה מלהשיב. אך על ארבע השאלות שפורטו לעיל חויבה המבקשת להשיב. 3. בטיעונו לפנינו חזר בא-כוח המבקשת על טעמי התנגדותו לארבע השאלות שנמנו לעיל. המבקשת, למעשה, אינה כופרת בטענת המשיבים, כי תמורת הדלקים שהיא מספקת גובה היא מחירים שונים, מתחנות שונות הקשורות עמה, ואף בתנאי האשראי שהיא מעניקה קיימים פערים בין התחנות השונות. אלא שהשוני בגובה המחירים ובתנאי האשראי, המוכתבים על-ידה לתחנות השונות, אינו שרירותי אלא נובע מכך שיחסיה עם התחנות השונות הקשורות עמה מושתתים על מערכות חוזיות שונות. שוני בתנאי ההתקשרות מתבטא בשוני גם בעלויות הכספיות המוטלות על המבקשת, והשוני בעלויות מתבטא, בין היתר, גם בקביעת המחירים ותנאי האשראי. דרישת המשיבים לקבלת נתונים אודות המחירים שהמבקשת גובה תמורת הדלקים מתחנות דלק אחרות לא הוגבלה לתחנות שתנאי ההתקשרות של המבקשת עמן זהים או דומים לתנאי ההתקשרות שבינה לבין תחנות הדלק שבבעלות המשיבים; ומכאן שהשאלות שהוצגו למבקשת בשאלונים אינן רלוונטיות להכרעה בתובענות. על כל פנים, הוסיף בא-כוח המבקשת וטען, כי תשובות המבקשת לארבע השאלות דנא בהכרח תחשופנה סודות מסחריים, הן שלה והן של בעלי תחנות הדלק האחרות; וכי לנוכח חשיפתם הצפויה של סודות מסחריים אין זה מן המידה להותיר בעינו את חיובה להשיב על השאלות. 4. השאלה אם ביחסיה המסחריים עם תחנות הדלק הקשורות עמה חלה על המבקשת חובה לקבוע ולהנהיג כלפי כל התחנות מחירים ותנאי אשראי אחידים, שנויה במחלוקת בין הצדדים בתובענות שהגישו המשיבים נגד המבקשת. טענת המבקשת כי השאלות שהוצגו לה בשאלונים אינן רלוונטיות להכרעה סומכת על עמדתה, שלפיה אין עליה חובה לקבוע מחירים ותנאי אשראי אחידים לכלל התחנות. בהנחה זו אין, כמובן, כדי להועיל למבקשת; שהלוא מנקודת מבטם של המשיבים, שבמשפט יבקשו לשכנע את בית המשפט שעל המבקשת אכן חלה חובה לקבוע מחירים ותנאי אשראי אחידים, נודעת חשיבות רבה להשגת ראיות להוכחת טענתן כי המבקשת מפרה את חובתה וכופה על חלק מן התחנות תנאי מסחר מכבידים יותר מאלה שהיא מעניקה לתחנות אחרות. לעת הזאת אין, אפוא, מקום לקבוע כי יש מקום לפסול את השאלות מחמת היותן בלתי רלוונטיות. ההכרעה בשאלה, אם ועד כמה יהיה בתשובות שתינתנה לשאלות כדי להשפיע על ההכרעה בתובענה, עתידה להיגזר מהכרעת בית המשפט המחוזי במחלוקת הנטושה בין הצדדים אודות חובתה של המבקשת לקבוע מחירים ותנאי אשראי אחידים. 5. מקובלת עליי טענת המבקשת, כי חיובה להשיב על השאלות מחייבה לחשוף סודות מסחריים. ככל שהמדובר בחשיפת סודותיה המסחריים של המבקשת עצמה, אינני רואה בכך בלבד עילה מספקת לפטור את המבקשת ממתן תשובות לשאלות. בצדק ציין השופט עדיאל, בהחלטתו שהיא נשוא הערעור ברע"א 3585/01 - בהסתמכו, לעניין זה, על הוראת סעיף 23(ג) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט1999- - כי "עצם העובדה שמדובר בסוד מסחרי, אין בה כדי למנוע את גילוי הסוד, אם לא שוכנע בית המשפט 'כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק'". ככל שהדברים אמורים בסודותיה המסחריים של המבקשת, לצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק יש עדיפות ברורה על פני העניין שיש למבקשת באי-גילוי הראיה. שונים פני הדברים בכל הנוגע לבעלי תחנות דלק אחרות, שהמבקשת נדרשה לחשוף מידע שיש בו, ללא ספק, משום גילוי סודותיהם המסחריים. לבעלי התחנות האחרות, אשר לא צורפו על-ידי המשיבים כצדדים לתובענות נגד המבקשת, לא ניתנה הזדמנות לטעון נגד חשיפת סודותיהם המסחריים; ובנסיבות אלו אין זה מן המידה, לטעמי, להכשיר אותם חלקים בשאלונים שיש בהם כדי להוביל לחשיפת סודותיהם המסחריים. כשלעצמי, גם לא שוכנעתי כי ייגרע משקלו של המידע, שממנו מצפים המשיבים להיבנות בהוכחת התובענות, אם יושמטו ממנו פרטים מזהים של תחנות דלק ספציפיות. 6. על רקע אבחנה זו אפנה לשאלות נשוא המחלוקת. תחילה אתייחס לשאלות מס' 17 ומס' 36, שהתרתן על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה עומדת לדיון ברע"א 4472/01. בשאלה מס' 17 נדרשה המבקשת לפרט את התנאים המסחריים המוסכמים בינה לבין כל אחת מארבע תחנות דלק ספציפיות (פז נשר, פז הסיירים, פז רונית ופז העשור), ולפרט את המחירים בהם נמכרו הדלקים לתחנות אלו, את תנאי האשראי שניתנו להן וכן כל הנחה, זיכוי, השתתפות במבצעים וטובות הנאה כספיות אחרות שהוענקו לתחנות אלו, בחישוב חודשי ובמשך השנה שקדמה למועד מתן התשובה לשאלה. גלוי וברור כי לשאלה זו, בה נדרשים נתונים אודות עסקאות המבקשת עם ארבע תחנות דלק מסוימות, לא ניתן להשיב מבלי לחשוף סודות מסחריים של כל אחת מארבע התחנות ששמותיהן צוינו. המסקנה המתחייבת היא, כי שאלה זו דינה להיפסל. הוא הדין בשאלה מס' 36, בה נדרשה המבקשת לפרט את כל תחנות הדלק הקשורות עמה והמצויות ברדיוס של עד 10 ק"מ מתחנת הדלק של המשיבים, ולציין את המחיר ל1,000- ליטר בו מכרה המבקשת, לכל אחת מן התחנות הללו, סולר ובנזין אוקטן 96, באחת מן האספקות החודשיות המתייחסות לאחד מארבעה חודשים שפורטו בשאלה, וכן לציין את הסכומים הכוללים בהם השתתפה המבקשת במימון הנחות, מבצעי מכירות ובמימון הטבות או הוזלות באותן תחנות, בכל אחד מהתאריכים שפורטו בשאלות, וזאת במשך עשרים וארבעת החודשים שקדמו למתן התשובה לשאלה. אף לשאלה זו לא ניתן להשיב מבלי לזהות בשמותיהן עשר תחנות דלק מסוימות ולחשוף מידע המהווה סוד מסחרי של כל אחת מן התחנות הללו. המסקנה היא, כי גם שאלה מס' 36 דינה להיפסל. 17. בשאלה מס' 16 בשאלון נשוא הבקשה ברע"א 3585/01, ובשאלה מס' 20 בשאלון נשוא הבקשה ברע"א 4472/01, נדרשה המבקשת לפרט את המחירים שהיא גובה מ30- התחנות הרוכשות ממנה דלקים במחירים הנמוכים ביותר, תוך ציון המחירים שגבתה מתחנות אלו במהלך שלוש השנים האחרונות, בשתי נקודות זמן בכל שנה, תמורת הספקת סולר ובנזין באוקטן 95, 96 ו98-. כן נדרשה המבקשת לפרט את תנאי האשראי שהעניקה - בגין הספקת סולר ובנזין משלושת הסוגים הנ"ל - ל30- התחנות שזכו מידה לתנאי האשראי הנוחים ביותר, במהלך שלוש השנים האחרונות וביחס לשתי נקודות זמן בכל שנה. בא-כוח המשיבים אמנם הבהיר בטיעונו לפנינו, כי בשתי שאלות זהות אלו הוא אכן כיוון לכך, שבתשובותיה תנקוב המבקשת בשמותיהן של תחנות הדלק הנוגעות בדבר ותפרט ביחס לכל אחת מהן את כל הנתונים שנתבקשו בנוסח השאלה. אך נראה לי, כי על שאלה זו ניתן להשיב במסירת הנתונים שנתבקשו מבלי לפרט שמות ופרטים מזהים אחרים של התחנות אליהן מתייחסים הנתונים. ובסייג האמור יש, לדעתי, לאשר את שתי השאלות האמורות. 18. אשר על כן, הייתי פוסל את הצגתן בשאלון, במסגרת התובענה התלויה לפני בית המשפט המחוזי בחיפה, של השאלות מס' 17 ומס' 36. מאידך הייתי מותיר על כנו את חיובה של המבקשת להשיב על שאלה מס' 16 בשאלון שהוצג לה במסגרת התובענה התלויה לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, ועל שאלה מס' 20 בשאלון שהוצג לה במסגרת התובענה התלויה לפני בית המשפט המחוזי בחיפה, אך זאת מבלי לפרט שמות או פרטים מזהים אחרים של תחנות הדלק, שאליהן מתייחסים הנתונים הנמסרים בתשובה לשאלות. בנסיבות העניין הייתי נמנע מעשיית צו להוצאות. ש ו פ ט השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' מצא. חוזהדלק