שלטי חוצות גדולים ללא היתר - חוק הדרכים שילוט


גזר - דין

חברת "קשת שלטים בע"מ" ומנהלה נתנאל זר, הורשעו לאחר ניהול הוכחות בעבירה על חוק הדרכים – שילוט [תשכ"ו - 1966 להלן: "חוק הדרכים"], בזיהום רשות הרבים בניגוד לחוק שמירת הניקיון תשמ"ד – 1984 [להלן: "חוק הניקיון"], כעולה מהכרעת דין שיצאה מלפני ב- 24/1/05. הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ואין צורך לחזור.

בשלב זה יש להדגיש, שהחברה הקימה שלושה שלטי חוצות גדולים ללא היתר כנדרש בחוק הדרכים שילוט חוק הדרכים ובאופן המהווה זיהום רשות הרבים בניגוד לחוק הניקיון.


העבירות בוצעו על ידי החברה ובאופן המבסס את אחריותו של מנהלה. השלטים לא הוסרו והמשיכו לעמוד על מקומם חודשים רבים לאחר הגשת כתב האישום.


התובע עו"ד בדנר, נדרש בטיעוניו לעונש, לחומרתן היתירה של העבירות נשוא הרשעת הנאשמים לנוכח הסיכון הבטיחותי הגלום בהן, והתייחסותו המחמירה של המחוקק, שקבע לצידן עונשי קנסות כבדים בהתאם כאמור בסעיף 9 ב' לחוק הדרכים המפנה לסעיף 61 א 4 הקובע מחצית הקנס שבסעיף 61 [א] [4] לחוק העונשין תשל"ז ליחיד, וכפל הקנס הזה לתאגיד. לדעת התובע, מכיוון שהחברה הנאשמים ביצעו את העבירות באופן מתמשך במסגרת עיסוק מסחרי תוך הפקת רווחים ראוי להחמיר בעונשם.

כמו כן, נדרש התובע לצורך הכללי בהחמרה בשל נפיצותן הרבה של העבירות, תוך הדגשה שמירב שלטי הפרסומת המסחריים הנראים לצידי כבישים בין-עירוניים אינם חוקיים, ומכאן הצורך בהחמרה שיהיה בה לעשות לשירוש התופעה.

התובע טען, שראוי לדחות טענה אפשרית של ההגנה באשר לאכיפה סלקטיבית, וביקש להשית על החברה ועל הנאשם קנסות כספיים כבדים, לחייבם לחתום על התחייבות להימנע מעבירה ולהורות על הריסת השלטים והקונסטרוקציות. לתמיכה בטיעוניו באשר לחומרה הגיש התובע מספר גזרי דין.



הסנגור עוד ארגז, ביקש באופן טבעי שלא להחמיר עם הנאשמים. החברה איננה חברה פירטית, שמנהלת את עסקיה בניגוד לחוק. להיפך, במשך עשר שנות עיסוקה בתחום לא הסתבכה בעבירה כל שהיא ועברה כמו עברו של הנאשם נקי לחלוטין. בנוסף, ביקש לקבל שהנאשם הפנים את האיסור, שלא היה מודע לו, ולעולם לא יחזור להציב שלטי חוצות הנראים בכבישים בין-עירוניים ללא היתר.


לדעת הסנגור, ראוי ליתן משקל לקולא לעובדה שהנאשמים לא כפרו כפירה גורפת בעובדות שבכתב האישום. הוא חזר ונידרש לאישור בעל פה, שעל פי הטענה (שלא הוכחה) קיבל הנאשם מעובד עיריית בני ברק, ולקבל שהנאשמים הסירו את השלטים שבשליטת הנאשמים. כעולה מהצילום במ/1 (מתאריך 26.01.05). הסנגור ביקש להתחשב במצבם הכספי הקשה של הנאשמים, ולקבוע שהאכיפה בתחום איננה שיוויונית באופן המצדיק הקלה בעונש.
הסניגור הציג לעיון בית המשפט תגובת המדינה בבג"צ 3929/00 (להלן:"תגובת המדינה") ממנה עולה, לדעתו, שהעבירות נשוא הרשעת הנאשמים מצויות במדרג חומרה נמוך.



הנאשם הביע חרטה, וטען למצב כלכלי חמור של החברה, שנאלצה לאחרונה לפטר את רוב עובדיה . יחד עם זאת, חזר הנאשם וטען שלגישתו עבד ופעל בסדר.



לאחר ששמעתי את הטיעונים ועיינתי בתקדימים ובחומר שהגישו בפני ב"כ הצדדים הגעתי למסקנות כדלקמן:



1. אשר לחומרתן של העבירות על חוקי איכות הסביבה נפסק הרבה, בית המשפט העליון פסק לפני שנים, ברע"פ 244/96 כים ניר בע"מ נ. מ.י. פ"ד נ(3) ע' 529, שראוי להחמיר בענישה על מנת להוציא מהכוח אל הפועל אכיפת כוונת המחוקק. מאז המצב לא השתפר, אם לנקוט בלשון המעטה.

2. הצבת שלטים בדרך בין-עירונית, מהווה בנוסף לזיהום ולפגיעה באיכות הסביבה, מפגע בטיחותי משום שיש בהם להסיח תשומת לב הנהגים מהנעשה בדרך, באופן שעלול לסכן אותם ולסכן אחרים.

3. על מנת למנוע את המפגע ועל סמך המלצות ועדה שחקרה את הנושא, אסר המחוקק להציב שלטים בכבישים בין עירונים ללא היתר מיוחד. מתן היתרים לשלטים הוגבל לנושאים ספציפיים שהוגדרו, ואשר המחוקק ראה אותם כבעלי חשיבות מיוחדת לציבור, ראו לעניין זה הצ"ח 670 יט' בתמוז תשכ"ה.

4. העובדה שהמעשה שבביצועו הורשעו הנאשמים מהווה הפרתן של שתי הוראות חוקיות נפרדות מלמדת על חומרת המעשה בעיני המחוקק.
5. אינני מוצאת ליתן משקל רב לטענת הסניגור באשר לאכיפה בלתי שיוויונית, שכן אכיפה סלקטיבית, לכשעצמה, עניינה במישור אפליה שלא נוגע לאישום הפלילי כי אם למישור מינהלי חיצוני, כפי שפסק כב' השופט ש' לוין ברע"פ 2591/00 ג'רבי נ. מ. י. כמו כן, ראויים לציטוט בהקשר זה דברים מפסק דינה של כב' השופט שטרסברג – כהן בע"פ 2567/97 ד"ר לחמן נ. מ. י., תק-על 98 (3) 368:

".....אין אדם העובר עבירה יכול להתגונן בטענה שגם אחרים נוהגים כך.

נוהג פסול ובלתי חוקי של הרבים, איננו מכשיר את השרץ שבידי היחיד.

לא יועיל למערער אם גם אחרים נהגו כמוהו, אם נהגו כך. הנוהג הכללי

איננו מלמד על תום ליבו של המערער...."

6. זאת ועוד תשובת המדינה בבג"צ 3929/00, שהסנגור הגיש מלמדת דווקא שנעשים מאמצים רבים הן על ידי מע"צ והן על ידי הסיירת הירוקה במשרד לאיכות הסביבה לשירוש התופעה, ומדווח בה על הסרתם של מאות שלטים מדי שנה החל משנת 1994 כשהמספרים הולכים וגדלים משנה לשנה.
7. בתגובת המדינה הצהרה, שהמדיניות היא להעמיד לדין בגין ביצוע עבירות בניגוד להוראות חוק הדרכים ובמקרים מתאימים, לכלול בכתב האישום גם עבירה על חוק שמירת הניקיון. האכיפה כרוכה בהשקעת משאבי כוח אדם ותקציבים גבוהים מאוד. בשנת 2000 עמד התקציב שנאלצה מע"צ (מחוז תל-אביב והמרכז) להקדיש להסרת שלטים אסורים שישה מיליון ₪. העמדת עבריינים לדין כרוכה בהשקעת משאבים הצריכים לכיסוי פעילותם של מפקחי הסיירת הירוקה העוסקים באיתור העבירות, בנוסף לצורך בתקצוב פעולות החקירה, וההעמדה לדין, הנעשית באמצעות עורכי דין המשמשים כתובעים חיצוניים. לאלו יש להוסיף את עלותו של הזמן השיפוטי הדרוש לניהול משפטים, במיוחד אלו כגון המשפט בתיק זה, שלא הצטיין בצמצום מחלוקות (אם לנקוט בלשון המעטה).

8. תגובת המדינה מוכיחה, איפוא, שהרשות נוקטת במדיניות אכיפה, נקייה משיקולים זרים, שהיקפה נרחב. העדר משאבים מספיקים לאכיפה מלאה, חייב קביעת סדר עדיפויות באכיפה, אולם אין בכך כדי להקים טענת הגנה לנאשמים. אותו הכרח הביא, לדעתי, גם לקביעת מדרג חומרה לעבירות. במדרג שנקבע לא מצאתי התייחסות לנסיבות זהות לאלו שבמקרה, ואשר על כן, אינני רואה שנכונה טענת הסנגור שהעברות נשוא הרשעת הנאשמים הן עבירות במדרג חומרה נמוך.

9. כל האמור לעיל, מבסס מסקנה, שעל הציבור לשאת בנטל כספי כבד למימון המלחמה בתופעה העבריינית, בעוד שהנאשמים מפיקים רווחים מהפרת החוק. בהקשר זה עלי ליתן משקל ראוי לתגובת הנאשם, שאמר לחוקר, לאחר שהוזהר : "שאין כוונתו להסיר את השלטים, ואם יהיה משפט זה יקח זמן, עד אז השלטים יעבדו" (ת/3 שכתב מפקח חזקיה ב- 15.07.01), ולעובדה שהשלטים ניצבו על מקומם חודשים ארוכים לפחות עד לעדותו של העד חזקיה בבית המשפט, תוך שהם מניבים תשואה נכבדה לנאשמים. על פי מידע ששלחה החברה למפקח חזקיה, היא גובה מהמפרסמים אלפי שקלים לחודש בהתאם לגודל השלט כעולה מהצעת המחיר המצורפת לת/6.
10. טענת הנאשם, שהמחירים שבהצעה אינם אלא מחירים התחלתיים, שבפועל החברה לא מצליחה לקבלם מלקוחותיה, לא נעלמה מעיני. ככלל, עדותו של הנאשם לא שכנעה אותי, ובנקודה זו, אינני מוצאת ליתן לה משקל רב. הראיות מה היתה הכנסתה בפועל של החברה מהשכרת השלטים נשוא ההרשעה, מצויות בידי הנאשמים, ואף על פי כן לא הובאה בפני שום הוכחה, כמה הרוויחו בפועל מההשכרה, כשם שלא הובאו בפני שום ראיות אובייקטיביות שיש בהן לבסס טענת הנאשמים וסנגורם לעניין מצבה הכלכלי הקשה של החברה.

11. הלכה היא, שבעבירות שמטרתן כלכלית, על העונש לשלול את הכדאיות הכלכלית של חזרה על העבירה ולעקר את כדאיותן. קנסות נמוכים מגובה הרווחיות שהגלומה בביצוע העבירות, יש בהם לעודד עבריינות. העונש צריך להיות כזה, שמבחינה כלכלית ביצוען לא ישתלם.
12. לצד שיעור הקנסות הכלליים הקבועים בסעיף 61 לחוק העונשין, עיגן המחוקק בסעיף 63 לחוק העונשין את העיקרון הכללי לפיו מוסמך בית המשפט הגוזר את הדין לכלול במכלול שיקוליו באשר לגובה הקנס, את טובת ההנאה שמשיג הנאשם לעצמו ו/או לאחר כתוצאה מהעבירה, ולהטיל קנס פי ארבע משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה.
13. סעיף 9ב(א) לחוק הדרכים קובע שעל כל המתקין שלט בניגוד לחוק ו/או נמנע מלהסירו למרות שנדרש לעשות כן בהתראה שנשלחה אליו, יוטל מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. סעיף 9ב(ב) לחוק הדרכים קובע שהתמשכות העבירה מסמיכה את בית המשפט להטיל על הנאשם קנס נוסף בשיעור חמישה אחוז מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה.
14. במקרה דנן, נשלחו לנאשמים שתי התראות על פי חוק הדרכים (ת/5 ו-ת/6). הראשונה ב- 14.06.01 וניתנה לנאשמים שהות בת 7 ימים להסיר השלטים והשניה ב- 25.06.01, שאז ניתנה להם שהות נוספת בת 3 ימים לעשות כן, והם עמדו במריים, כשהנאשם מביע את רצונו להמשיך ולהפיק במודע רווחים מהעבירות, כאמור לעיל. אציין עוד, שגם מדבריו האחרונים של הנאשם בפני, לא התרשמתי שאכן הפנים את האיסור, ולמרות הכרעת הדין המפורטת, לא נמנע מלטעון שלדעתו פעל "בסדר".
15. סעיף 19(א) לחוק הניקיון קובע, כי על המזהם את רשות הרבים יוטל קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס.
16. ברור שהמעשה שמיוחס לנאשמים הוא מעשה עבירה אחד ועל כן לא יוטל עליהם יותר מעונש אחד וזאת בהתאם להוראת סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש) תשמ"ב-1982, אך כאמור העובדה שמדובר בהפרתן של שתי הוראות חוק מתיישבת עם החומרה.

17. מכל האמור עד כה עולה במקובץ, שראוי, להחמיר בעונשיהם של הנאשמים ולהשית עליהם קנסות כבדים בהתחשב ברווחים הגבוהים שהפיקו מביצוע העבירות כעולה מת/6, שלא נסתר. רק עונשים כאלו יוכלו לשמש מסר חד משמעי להם ולעבריינים שכמותם שמבחינה כלכלית אין זה משתלם לזהם את הסביבה, שכן התגובה השיפוטית שלא תהיה סלחנית, אלא תגובה שיש בה מן הכוח אל הפועל של כוונת המחוקק.
18. יחד עם זאת, בית המשפט הגוזר את הדין איננו מתעלם מהנאשם הספציפי שבפניו ומנסיבותיו תהא העבירה נשוא הרשעתו חמורה ככל שתהא. במקרה שבפני, מוצאת אני ליתן משקל לקולא לעברם הנקי של הנאשמים ולעובדה שלמרות השיהוי, בסופו של יום הסירו חלק מהשלטים שהציבו. כמו כן, בית המשפט איננו אדיש למצב הכלכלי הירוד במשק, ולמרות שאין בפני ראיות של ממש להוכחת פגיעתו של מצב זה בעסקיהם של הנאשמים, מוכנה אני ליתן לו משקל מסוים לקולא.

19. לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות לקולא ולחומרא אני גוזרת כדלקמן:

א. על הנאשמת חברת "קשת שלטים בע"מ" קנס בסך 150.000 ₪

ב. על הנאשם נתנאל זר 50.000 ₪

ג. הנאשם נתנאל זר יחתום על התחייבויות בשמו ובשם החברה שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור מי מהם, עבירה מהעבירות בהן הורשעו בתיק זה כדלקמן:

בשם החברה התחייבות בסך 150.000 ₪

בשמו על התחייבות בסך 50.000 ₪

ד. לא ישלם הנאשם את הקנס שהושת עליו ו/או לא יחתום על התחייבות מההתחייבויות בהן חויב ייאסר ל –120 יום.

ה. אני מורה על הסרת השלטים כולם והריסת הקונסטרוקציות וזאת תוך 7 ימים מהיום.

ו. הקנסות יושתו על הנאשם והחברה ישולמו לקרן לשמירת הנקיון 295064/71 בנק לאומי סניף 800.
ז. את הקנסות שהושתו עליהם ישלמו החברה והנאשם ב- 20 תשלומים שווים ורצופים החל מ- 15/2 ובכל 15 לחודש שלאחריו. היה והקנס ו/או שיעור משיעוריו לא ישלמו במועד תעמוד היתרה לפרעון ב- 22 לאותו חודש.

ח. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס מינהלי

  2. קנס אזרחי

  3. עבירות קנס

  4. חוק גביית קנסות

  5. ביטול קנס מע''מ

  6. צו עבירת קנס

  7. טופס ברירת קנס

  8. הודעת תשלום קנס

  9. קנס מע''מ 1 אחוז

  10. חוק העונשין - קנס

  11. תשלום קנס בית משפט

  12. התיישנות קנסות תעבורה

  13. קנס - אי שמירה על ניקיון

  14. טופס הודעת תשלום קנס

  15. בקשת עו"ד להישפט על קנסות

  16. קנס על אי ניהול ספרים

  17. טופס דרישה לתשלום קנס

  18. בקשה לעיכוב תשלום קנס

  19. התיישנות קנסות תעבורה

  20. תקנות המרכז לגביית קנסות

  21. קנס בגין הכשרה מקצועית

  22. ביטול קנס בשל פגם טכני

  23. מעצר עבירות קנס - פקודת התעבורה

  24. הפחתת קנס על ידי בית משפט

  25. צו מאסר עקב אי תשלום קנס

  26. התעלמות מדרישה לתשלום קנס

  27. בקשה להישפט לאחר תשלום קנס

  28. הדבקת מודעות בתל אביב - קנס

  29. טופס דרישה נוספת לתשלום קנס

  30. רשלנות עורך דין בביטול קנס

  31. צו העונשין שינוי שיעורי קנסות

  32. פנסים מקולקלים ברכב – קנס או מאסר ?

  33. טופס בקשה להטיל מאסר במקום קנס

  34. ההבדל בין קנס אזרחי לבין קנס פלילי

  35. הצעת חוק הפחתת קנס בשל תשלום מיידי

  36. שלטי חוצות גדולים ללא היתר - חוק הדרכים שילוט

  37. צו הביטוח הלאומי שינוי תקופות ושיעורי קנס

  38. הבחירה בין קנס מינהלי לבין הגשת כתב אישום

  39. האם בית המשפט קמא נעדר סמכות להטיל קנס יומי ?

  40. מאסר בגין אי תשלום קנס בית משפט לעניינים מקומיים

  41. קנס בגין חציית כביש שלא בבטחה - תקנה 110(א) לתקנות התעבורה

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון