הכרעת דין על יסוד הודאת הנאשמת, "פז - חברת נפט בע"מ" ח.פ. 510216054", אני מרשיעה אותה בזיהום מים, אי מניעת זיהום מים בתחנת דלק, עבירות על סעיפים 20 ב' (א) (ב) + סעיף 20 כא' לחוק המים תשי"ט-1959. כמו כן אני מרשיעה אותה באי מניעת זיהום מים בניגוד לתקנות 7, 8(ג), 9ב', 10,11,12,13, 17 לתקנות המים (מניעת זיהום המים) תקנות הדלק תשנ"ז-1967 וניהול עסק תוך הפרת תקנות בניגוד לסעיפים 4 ו- 14 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח 1968, ופריט 2.2 (א) לצו רישוי עסקים [עסקים טעוני רישוי] תשנ"ה-1995. ג ז ר - ד י ן כתב האישום הוגש לבית המשפט ב- 9.10.2002 נגד "פז חברת נפט בע"מ", ח.פ. 51021654 (להלן: "הנאשמת" או "חברת פז"), מר גרשון קידר, קצין בטיחות ואקולוגיה ארצי, ממונה ארצי בנושא בטיחות ואיכות הסביבה בחברת "פז" ונגד מר חיים כהן, מפעיל תחנת דלק שכתובתה: רח' קיבוץ גלויות 100, ת"א (להלן: "תחנת הדלק"). כתב האישום ייחס להם שבתאריכים שונים בין אוגוסט 98' לאוגוסט 2000, הפרו חובות המוטלות עליהם בכל הקשור לטיפול במניעת דליפות, דיווח על דליפות וניקוי זיהום הנגרם מהן ובכך גרמו לזיהום מים ואי מניעת זיהום מים מתשטיפי תחנת דלק, בניגוד לחוק המים ותקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק) וניהול עסק תוך הפרת התקנות בניגוד לחוק רישוי עסקים. לאחר שמיעת חלק מעדי התביעה ומספר דחיות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו חזרה בה המאשימה מכתב האישום, ככל שהוא מתייחס לה"ה גרשון קידר וחיים כהן. נגד חברת פז הוגש כתב אישום מתוקן שעובדותיו מבססות את אותן עבירות שיוחסו לנאשמת מלכתחילה, הגם שפרטי העובדות צומצם בהשוואה לכתב האישום המקורי. באמצעות בא כוחה, עו"ד שמחוני, במסגרת הסדר הטיעון הודתה הנאשמת בכתב האישום מתוקן והורשעה בהתאם. הוגש בפני הסדר טיעון כתוב ומפורט, במ/1, הכולל נספח, במ/1א', ומזכר פנימי, במ/2, של המשרד לאיכות הסביבה, עליו חתמו הצדדים. במסגרת ההסדר המליצו בפני ב"כ הצדדים להשית על הנאשמת קנס בסך 450,000 ₪, וחיובה של הנאשמת לחתום על התחייבות בסכום כפול להימנע במשך שלוש שנים מלעבור את העבירות בהן הורשעה, במתחם תחנת הדלק. נאמן להסדר הטיעון, ביקש התובע, עו"ד ליפסקר, לכבד את הסדר הטיעון למרות שאין זו הרשעתה הראשונה של הנאשמת בעבירות על איכות הסביבה, כעולה מהכרעת הדין במ/3, ולמרות חומרתן של העבירות ואופי הפגיעה שהן פוגעות באיכות הסביבה. באופן טבעי ביקש גם הסנגור, עו"ד שמחוני, לאמץ את ההסדר בהתחשב בהודאה, בתוצאה העונשית שכוללת קנס בסכום גבוה, ובמיוחד באחריות שהנאשמת לקחה על עצמה, לא רק משהודתה בעובדות כתב האישום המתוקן, אלא בהתחייבותה לעשות לשדרוג התחנה וטיפול בקרקע שהזדהמה. הסנגור הדגיש את מחויבותה של הנאשמת לאיכות הסביבה המתבטאת בין השאר בעובדה שמשנות ה-90 היא מעסיקה מהנדס לאיכות הסביבה, ומשקיעה סכומי עתק בשדרוגן של מירב התחנות, מכלל 250 התחנות שבבעלותה, ברחבי ישראל. ככלל, נוהגים בתי המשפט לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במידה והוא סביר והגיוני ויש בו כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים לכאורה של הנאשם הספציפי, מחד וכלל הציבור, מאידך, ואינם מתערבים בהסדרי טיעון המוגשים בפניהם וזאת בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בהרכב תשעה שופטים, בעפ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נז (1), 577 בעמ' 590. במקרה שבפני למרות חומרת העבירות וחומרת הזיהום שנגרם לקרקע ולמרות החומרה שהמחוקק מייחס לעבירות נשוא ההרשעה והן בגדר עבירות נמשכות המסמיכות את בית המשפט להטיל קנסות גבוהים ובאופן עיוני ניתן להטיל קנסות חוזרים ונשנים מדי יום ביומו, כל עוד נמשך ביצוען של העבירות אני מכבדת את ההסדר, בעיקר לנוכח ההתחייבות שקיבלה על עצמה הנאשמת בהסכמת מפעיל התחנה, לעשות לשדרוגה ולניקוי הקרקע מזיהומים שהזדהמה במשך השנים ואשר נמשכו גם אחרי הגשת כתב האישום דנן, כמו גם בהתחשב בעונש המוצע הכולל התחייבות הצופה פני העתיד, ועל מנת לעודדם לנהל את עסקם כדין אני מכבדת את ההסדר וגוזרת דלקמן: 1. קנס בסך 450,000 ₪ שישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 1.11.2004 ובכל 1 לחודש שאחריו. 2. היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי. 3. חתימה על התחייבות בסך 900,000 ₪, לפיה במשך שלוש שנים מהיום לא תעבור הנאשמת, במתחם תחנת הדלק ברח' קיבוץ גלויות 100, ת"א עבירה מהעבירות בהן הורשעה בתיק זה ותעשה לביצוע מכלול התחייבויותיה בהתאם לאמור להסכמות שביניהם והצהרותיהם ההדדיות כמפורט בבמ/1 + במ/1א'. תחנת דלקדלקזיהום מיםמים