גזר דין פתח דבר 1. נאשמת מס' 1 (להלן: "הנאשמת") הורשעה, על פי הודאתה, בביצוע עבירה של זיהום מים , לפי סעיף 20ב (א) + סעיף 20ב (ב) יחד עם סעיף 20כא לחוק המים , תשי"ט - 1959 וכן בביצוע עבירה של לכלוך רשות הרבים לפי סעיפים 2 ו - 13 (א) (5) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד - 1984. כתב האישום 2. על פי כתב האישום הנאשמת הינה אגודה שיתופית רשומה, המנהלת קיבוץ בגליל העליון בסמוך לנחל דישון ולנהר הירדן (להלן: "הקיבוץ") עוד עולה מכתב האישום כי במהלך השנים 2000 עד 2002 ניהל הנאשמת והפעילה בקיבוץ רפת לגידול והחזקת פרות (להלן: "הרפת"). בסמוך לרפת ישנו אתר להכנת קומפוסט, המיוצר מזבל הרפת. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום במועדים שבשנים 2000, 2001 ו - 2002, לא הייתה מקורה מחצית משטח חצר שיכון הפרות ברפת, רוב המרזבים לא היו תקינים והתנקזו לתוך החצר בתוך השטח המזוהם בזבל; הזבל שפונה מהחצרות אוחסן בקרקע חשופה ללא סככה או משטח אטום, שטחי מכון החליבה התנקזו לבור שיפוע לא אטום ומשם הוזרמו ללא טיפול המאגר, ויצור הקומפוסט בוצע על משטח שאינו אטום ושאינו מתוחם במאצרה. עוד עולה מכתב האישום כי במצב הרפת הנ"ל מי גשמים חודרים לאזורים הפתוחים והחשופים ברפת , מתערבבים עם השפכים והזבל , ואלו מוזרמים מהרפת ומאתר ייצור הקומפוסט בצורה לא מבוקרת בזרימה ובחלחול לתעלות ניקוז ברשות הרבים , תוך חשש לזיהום מקורות מים עיליים ותחתיים ותוך לכלוך ברשות הרבים. סיורים ברפת גילו זרימת תשטיפים מעורבים בזבל אל מחוץ לרפת תוך יצירת שלוליות תשטיפים גדולות וחשש זיהום מקורות מים תחתיים ועיליים, וכן לכלוך רשות הרבים. כמו כן, נראו ערימות קומפוסט על קרקע חשופה בסמוך לדרך העפר היוצאת מהשער הדרומי של הקיבוץ וסביבן שלוליות תשטיפים גדולות וכן נראו שלוליות גדולות של תשטיפים מעורבים בזבל ברוב שטחי הרפת. התראות שנשלחו לנאשמים לא הועילו. הראיות והטיעונים לעונש 3. ב"כ המאשימה במסגרת הראיות לעונש הגיש תמונות המלמדות על הזיהום שנוצר כתוצאה מהתשטיפים של הרפת (ת/1) . 4. מטעם ההגנה העיד , במסגרת הראיות לעונש, רכז המשק, מר אביהו כרמל (להלן: "רכז המשק"), ומעדותו עלה כי צפויה העתקת הרפת מהקיבוץ לקיבוץ גדות, וזאת תוך שנה , וכי עד כה השקיעו שני הקיבוצים כ - 200,000 ₪ בעבודות תכנון (ראה נ/1). עוד הבהיר רכז המשק, כי הקיבוץ מבצע פעולות לצמצום נזקי איכות הסביבה על ידי פינוי הזבל באמצעות קבלן חיצוני וזאת לאתר מורשה הקרוי "שזר"ים" (ראה נ/2). רכז המשק תאר פעולות שביצע הקיבוץ (בניית מתקן טיהור שפכים חדש, קניית מאווררים גדולים לייבוש הרטיבות, התקנת מרזבים, ביטון החצרות ורכישת הטרקטור לאיסוף הזבל) , זאת במסגרת צמצום הנזקים , כאמור לעיל (ראה נ/3). רכז המשק ציין כי המחדל האמור בכתב האישום צומצם אך לא הוסר . מעדותו של רכז המשק נצטייר מצב כלכלי קשה מאוד של הקיבוץ , אשר חובותיו נאמדים בכ - 50 מיליון ₪ ואינו מצליח להתאושש כלכלית. 5. ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש, הדגיש את האמור בכתב האישום לגבי הנזקים לסביבה להם אחראית הנאשמת, תוך הבהרה כי מדובר באזור המצוי באגן ההקוות של הכנרת , נחל דישון ונחל הירדן. עוד ציין ב"כ המאשימה כי זיהום מקורות מים מהווה עבירה חמורה , שכן מדובר במשאב נדיר וכי המצב העובדתי בשטח מלמד על הימשכות העבירות. ב"כ המאשימה ציין בטיעונו את סכום הקנס המקסימלי העדכני בגין עבירות של זיהום מים (350,000 ₪) ואת סכום הקנס המקסימלי לפי חוק שמירת הניקיון (67,300 ₪). ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה נרחבת בנושאים דומים של פגיעה באיכות הסביבה וביקש להשית על הנאשמת קנס כספי הולם וחתימה על התחייבות כספית בסכום הכפול מסכום הקנס. 6. הסניגור , בטיעוניו לעונש , הדגיש כי לקיבוץ אין את האפשרות הכספית לטפל בבעיה עקב מצבו הכלכלי הקשה מנשוא וכי הושקעו מאות אלפי שקלים בצמצום המפגע. הקיבוץ , לטענת הסניגור, לא היה אדיש ופעל לצמצום הנזקים ואף הצליח לצמצמם. הסניגור הגיש אף הוא פסיקה בנושאים דומים (נ/4). דיון ומסקנות 7. יש להדגיש לחומרה את מהות העבירות במקרה דנן , שעניינן גרימת מפגעים לסביבה, לרבות למקורות מים. אין צורך להכביר במילים לגבי חשיבות השמירה על ניקיון הסביבה ועל ניקיון מקורות המים , אשר הינם במדינתנו משאב נדיר. יש לשרש ע"י השתת ענישה הולמת את המשך הפגיעה באיכות הסביבה , וזאת תוך תקווה כי תיפתרנה בעיות זיהום הסביבה וכי נחיה בעולם נקי ואיכותי יותר. 8. בית המשפט העליון הדגיש בפסיקתו את הצורך בהחמרת ענישה בגין עבירות של איכות הסביבה : "מהחומר שלפניי יוצא , לכאורה, שעד כה הטילו בתי המשפט עונשים מתונים בשל עבירות של איכות הסביבה ואם כך הוא הגיעה השעה להעלות את רף הענישה". (רע"פ 244/96 כים ניר ניהול שירותי תעופה ונתיבי אויר (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (3) , 529) להמחשת חשיבות הענישה ההרתעתית כנגד מבצעי עבירות של איכות הסביבה, יובאו הדברים הבאים מע"פ (נצרת) 671/97 קיבוץ מרחביה ומשה רייך נ' מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה: "העונש צריך להיות עונש מרתיע , כדי למנוע , הן את הנאשמים והן עברייני סביבה בפוטנציאל, לבצע התנהגות הפוגעת בסביבה. יש להתייחס לשמירה על איכות הסביבה באותה מידה של הקפדה ונחישות, המוענקות לעיקרון השמירה על הסדר הציבורי. הנזק שעלול להיגרם עקב פגיעה באיכות הסביבה הטבעית, למרות שלא תמיד הינו נראה לעין, עלול להוות נזק רציני ובלתי הפיך לסביבה ולגרים בה, שיש לעשות הכל כדי למונעו". (פורסם בתקדין) אף במקרה דנן יש להתייחס בחומרה מרובה למפגעים הנזכרים בכתב האישום , ואשר צוינו לעיל, תוך הדגשת זיהום מקורות המים ולכלוך רשות הרבים. הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהפגיעה במשאבי הטבע, הינם נזקים כבדים מנשוא, העלולים לבוא לידי ביטוי אף בגדר של פגיעה בדורות הבאים. 9. יש להוסיף ולציין לחומרה את העובדה שהמפגעים להם אחראית הנאשמת לא הוסרו ועדיין קיימים בשטח , כאמור בדברי רכז המשק בעדותו בפניי, במסגרת הראיות לעונש. 10. לקולא יש לציין את מאמצי הנאשמת לצמצום המפגעים , אשר הובאו מפי רכז המשק במסגרת עדותו הנ"ל ומצאו ביטוי גם במסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט (נ/1,נ/2 ונ/3). 11. עוד יש להוסיף לקולא את הודאת הנאשמת בהזדמנות הראשונה ואת מצבה הכספי הקשה , המצטייר מעדותו של רכז המשק וממסמכים שהוצגו לעיוני. 12. לאחר ששקלתי את הטעמים לחומרה בצד הטעמים לקולא הגעתי לידי מסקנה שיש מקום במקרה דנן להשית על הנאשמת קנס והתחייבות בסכומים משמעותיים, זאת על מנת לבטא את חומרת העבירות ואת ההשלכה הקשה הצפויה מהן הנובעת מהפגיעה באיכות הסביבה. בענישה משמעותית יש לדידי על מנת להרתיע הן את הפרט (הנאשמת) והן , ואולי בעיקר, את הכלל (עברייני סביבה פוטנציאלים). אחרית דבר 13. לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשמת , כדלקמן: לתשלום קנס בסך 80,000 ₪. בהתחשב במצבה הכספי של הנאשמת , ישולם הקנס ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 8,000 ₪ כל אחד, החל מיום 01.09.04, וזאת ישירות לקרן לשמירת הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה. כמו כן, הנני מורה לנאשמת לחתום היום על התחייבות כספית בסך 120,000 ₪ למשך שלוש שנים, להימנע מלעבור עבירה בה הורשעה לפי חוק המים , תשי"ט - 1959 . בנוסף , הנני מורה לנאשמת לחתום היום על התחייבות כספית בסך 40,000 ₪ למשך שלוש שנים, להימנע מלעבור עבירה בה הורשעה לפי חוק שמירת הניקיון, תשמ"ד - 1984. בעלי חייםקירוירפתענף הבקרזיהום מיםמים