הכרעת דין 1. כתב האישום בת.פ. 3826/02 שבפני מייחס לשני הנאשמים עבירה של כריתת עצים מוגנים, לפי סעיף 15 ו- 17(7) לפקודת היערות הא"י 1926. ביהמ"ש החליט לאחד את הדיון תיק זה עם ת.פ. 3824/02 המייחס לאותם נאשמים עבירה נוספת מאותו סוג. בהתאם לעובדות כתבי האישום בתאריך 13/06/01 כרתו הנאשמים סמוך למגרש הכדורגל 25 עצי אקליפטוס שהינם עצים מוגנים ללא רשיון לכך (ת.פ. 3826/02), וביום 11/06/01 יומיים קודם לכן, כרתו כמות של 20 עצי אקליפטוס גם כן ללא רשיון כדין. 2. שני הנאשמים כפרו בעובדות המיוחסות להם בשני כתבי האישום בתיקים הנ"ל, הגם שלא נרשמה כפירה פורמלית מטעם הנאשם מס' 1, אולם במהלך הדיון הוא כפר בעובדות ובעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. 3. מטעם המאשימה הובא לעדות העד חיים טפרברג, ע/ת יחידי המשמש כפקח במסגרת קרן קיימת לישראל. עד זה העיד כי לגבי התאריך 11/6/01, קיבל דיווח על כריתת עצי אקליפטוס במגרש הכדורגל בבית אליעזר. בהתאם לדבריו, בדק עד התביעה האם הונפקו רשיונות כריתה של העצים כחוק, והסתבר כי הרשיון שהנפק הוצא רק לגיזום מספר ענפים מסוכנים, ולא לכריתת העצים עצמם. לדבריו, דיבר עם הנאשם 2 שנכח במקום ושמע את נאשם 2 מתקשר לנאשם 1 שיגיע למקום, כי "הוא חשב שהכל מאושר". נאשם 1 הגיע למקום, הציג רשיונות, וטען שהיה במקום עם מר יוסף שלום, איש קק"ל, והכל מאושר. ע/ת 1 הסביר לנאשמים שכריתה מסוג זה אינה גיזום והפסיק העבודה. (שני דוחות של העד הוגשו וסומנו ת/1 ו- ת/2, דו"ח אירוע שבו מספר העד את מספר הדברים בקצרה- ת/2 ודו"ח עבירות על פקודת היערות, דוח הפסקת עבודה -ת/1). עוד הוגשו וסומנו שני גיליונות צילומים לגבי התאריך 11/6/01 אותם צילם עד תביעה 1, ומהם ניתן לראות את הכריתה ליום 11/6/01. עוד הוגש באמצעות העד גיליון גביית עדות של הנאשם 2 (ת/5) ממנו עולה שהנאשם 2 מציג עצמו כפועל שעוסק בכריתת עצים, ובתאריכים הנקובים בכתבי האישום נשלח ע"י נאשם 1 לכרות את עצי האקליפטוס במגרש. לטענתו שאל האם יש רשיונות והכל מסודר בקק"ל ונענה כי הכל מסודר, ורק לאחר מכן כרת כ- 25 עצים. לגבי האירוע מיום 13/6/01 העיד העד, כי קיבל דיווח על כריתת 2 עצים נוספים, הגיע למקום וראה את העצים על הקרקע. הנאשמים לא היו במקום והוא הזמין את נאשם 1 טלפונית למקום, ונאשם זה ניסה להפגיש את הפקח עם אנשים מעליו, אדם בשם "אנגל". עת/1 מילא דו"ח עבירה נוסף (ת/6). ת/6 מדבר על נאשם 1 כאשר בסעיף פרטי העבירה מציין כדלקמן: "....הנ"ל יו"ר קבוצת הפועל בית אליעזר, שלח את הקבלן מוחמד אחמד שיכה... לכרות 5 עצי אקליפטוס כבני 80 שנה לערך ללא רשיון". דו"ח ארוע נוסף הוגש ע"י ע/ת 1 וסומן ת/7, עוד הוגשו על ידי העד 4 גליונות תמונות אותם צילם העד ביום האירוע המעידות על הכריתה שבוצעה, (ת/8-ת/11). לטענת העד, מ-ת/9 ניתן ללמוד, כי הנאשם 2 כן היה במקום אותה עת, משום שריכבו נראה בתמונה. ב"כ המאשימה ביקש להגיש גיליון גביית עדות הנאשם 2 לגבי הארוע מיום 13/6/01. הוגש וסומן ת/12. בחקירתו הנגדית של עד התביעה ע"י נאשם 1 העיד כי: "אני לא ראיתי אותך כורת את העצים. יש בערך כ-20 עצי אקליפטוס מסביב למגרש הכדורגל. בסביבות 20 עצים נכרתו על ידכם, עד לגובה של כחצי מטר-מטר". (פרוטוקול עמ' 4 שורות 1-4). 4. שני הנאשמים בחרו להעיד: נאשם 1 אשר דהן, טען כי יש לו רשיון גיזום שהיה בתוקף בתאריכים המיוחסים לביצוע העבירות והגיש מטעמו את המסמכים המיוחסים לביצוע העבירות והגיש מטעמו את המסמכים נ/1 א- נ/1 ד המאשרים את דבריו, לטענתו. לטענת הנאשם 1: "אכן נכרתו במקום שלושה עצי אקליפטוס מהגזע, מעל פני הקרקע...הכריתה בוצעה ע"י קבלן בנין שבנה בניין במקום, אחד בשם ניסים בדש, הוא הביא שופל והוריד 3 עצים שם". העד הציג בפני ביהמ"ש בהסכמת ב"כ המאשימה סרטון וידאו ממנו עולה לדברי העד, כי הקבלן בדש הוא שהוריד במקום שניים עד שלושה עצים, והנאשמים ביצעו אך ורק גיזום עליו יש להם היתר. בחקירתו הנגדית טען הנאשם 1, כי לא נכון שהוא הזמין את נאשם 2 לבצע כריתה, אלא לבצע גיזום לענפים מסוכנים. הנאשם 2 העיד וכל אשר היה לו לאמר ולספר לביהמ"ש בחקירתו הראשית הוא, כי הכוונה היתה לגיזום והוא ביצע גיזום ולא כריתה. נאשם 2 בחקירתו הנגדית, כפר בכריתת עצים, טען שביצע גיזום ולא כריתה, ולא זכר את הפקח שהגיע למקום. 5. ביהמ"ש ביקר במקום על פי בקשת הצדדים והתרשמות ביהמ"ש, צויינה בפרוטוקול בעמוד 8. נשאלת השאלה האם הצליחה התביעה להרים את נטל הראיה המוטל על כתפיה ולהוכיח אשמתם של הנאשמים מעל ומעבר לכל ספק סביר. 6. א. הנאשם 1 היה בעת הרלוונטית לכתב האישום יו"ר קבוצת הפועל בית אליעזר. ב. אין מחלוקת כפי שעולה מת/5, ת/12 במקור, כי נאשם 2 מאשר שכרת כ- 25 עצי אקליפטוס לפי בקשת נאשם 1, אלא שהוא טוען ששאל את נאשם 1 ונענה, כי יש לו רשיון. ג. אין מחלוקת שהפקח לא ראה את הנאשם 1 כורת בעצמו את העצים. ד. יתר על כן, אין מחלוקת, כי נאשם 2 לא ראה את הרשיון ו"עצם עיניו" כאשר שמע מפי נאשם 1 כי יש רשיון, ואף לא טרח לבדוק נכונות הדבר. ה. המוצג נ/1 (ג) הינו בקשה לרשיון כריתת עצים מוגנים במגרש הכדורגל הנדון, בקשה שאושרה ביום 22/5/01, ע"י הרשות המקומית, אולם אין בכך משום רישיון שניתן ע"י הרשות המוסמכת לכריתת העצים. ו. המוצג נ/1 (א) הינו רשיון יערות לגיזום ענפים מסוכנים בלבד. ז. המוצג נ/1(ב) הינו רשיון יערות ליטול תוצרת יער בהתאם לרשיון כריתה נ/1(א). 8. סעיפים 15 ו-17(7) לפקודת היערות - 1926 קובעים: 15 "לא יכרות אדם עץ זית או עץ חרוב או כל אילן אחר המוגן לפי צו שניתן עפ"י סעיף 14 לפקודה זו, בכל מקום שהם גדלים ולא יעביר את עציהם של אותם אילנות אלא אם קיבל תחילה רשיון לכך בטופס הקבוע לפקיד היערות. 17 (7) "כל הכורת עץ זית או עץ חרוב, או כל עץ מוגן אחר, או מעבירו ממקומו כל עץ של אילן כזה שלא עפ"י רשיון שניתן ע"י פקיד יערות, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר של ששה חודשים או לקנס של חמישים לירות או לשני העונשים כאחד". 9. באי כח הצדדים ויתרו על הגשת סיכומים מטעמם, והשאירו העניין לשיקול דעת ביהמ"ש לאור כל הממצאים והעובדות שהובאו בפניו עד כה. 10. הנאשמים העידו לעצמם, נאשם מס' 1 העיד כי הוא לא כרת עצי האקליפטוס, וכי לא הורה לנאשם 2 לכרות העצים. הוא ביצע עבודות גיזום של עפים במקום, ועל כך יש לו רישיון גיזום שהוא בתוקף למועד ביצוע העבירות. הנאשם הראשון טוען כי מתיעוד שעשה במקום במצלמת הווידאו לא נכרתו 20 עצי אקליפטוס משדרת העצים שליד מגרש הכדורגל בבית אליעזר, נכרתו רק שלושה עצים ע"י הקבלן בדש, הקבלן כרת שלושה עצים, ובאמצעות שופל הוא עקר אותם והקים מבנה במקום. הנאשם 2 העיד בעקבות עדותו של הנאשם 1 כי הוא לא כרת העצים כפי שמופיעים בתמונות שהוצגו לו, אלא ביצע עבודות גיזום עפ"י הוראות הנאשם הראשון. נאשם 2 בעדותו שמסר לפקח ע/ת/1 במוצג ת/12 הוא אומר: "אני עובד כפועל שעוסק בכריתת עצים, בתאריך 11/6/01 - 13/6/01 נשלחתי ע"י אשר דהן מבית אליעזר לכרות את עצי האקליפטוס במגרש הכדורגל בבית אליעזר שאלתי אם הכל מסודר, ואם יש רשיונות מקק"ל נאמר לי שיש והכל מסודר, ואז כרתתי את העצים כ - 25 במספר" (ההדגשות שלי מ.מ.). 11. מביקור במקום נמצא כי מלבד שלושת העצים אשר עליהם העיד הנאשם הראשון שנכרתו ונעקרו בידי הקבלן בדש לשם הקמת המבנה, ונכרתו עצים נוספים משדרת העצים שבסמוך למגרש הכדורגל, כמשתקף מהתמונות אשר הוצגו במהלך עדותו של הפקח טפרברג, כריתה התואמת את התיאור של עד התביעה. 12. על כן ולאור עדותו של עד התביעה חיים טפרברג, שבהצלבתה לביקור ובתמונות אשר הוצגו, אני קובע כי עדותו של עד התביעה מר טפרברג מהימנה עלי, ועל כן ולאחר ששקלתי את חומר הראיות שבתיק, אני מרשיע הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתבי האישום, שהינן כריתת עצים מוגנים, לפי הסעיפים 15 ו- 17(7) לפקודת היערות הא"י-1926. ניתנה היום ט"ז בתמוז, תשס"ד (5 ביולי 2004) במעמד הנוכחים. מסארווה מוחמד, שופט ב"כ המאשימה: אבקש להטיל על הנאשמים קנס הולם והתחייבות. מפנה להכרעת הדין. הנאשמים הוזהרו שלא לבצע את העבודה הזו, ולמרות זאת הם המשיכו. ולמרות זאת יומיים אחרי המשיכו בביצוע העבודה, וזילזלו בחוק. הנאשם מס' 1 טוען לעונש: אין זה זילזול בחוק, כי מצד אחד הלכתי להציל חיי ילדים, בגלל הענפים המסוכנים שהיו שם וזו היתה מטרת בקשת הגיזום למעשה. אין לי שום אינטרס לגבי הגיזום או אינטרס לביתי מענין מגרש הכדורגל. אדם שנשלח לגיזום העצים בין הוא כרת את העצים או "עצם עיניו", לפי דעתי האשמה המירבית צריכה לפול על נאשם 2 ולא עליי נאשם 1 לפי החלטת ביהמ"ש. אני עשיתי הכל לפי סדר הדברים כגון להוציא רשיונות מסודרות. כיום אני נציג חב' כלל בביטוח . אני משתכר כ- 5000 ₪ לחודש, אשתי לא עובדת. באם יוטל קנס הוא יפול על האגודה ועל רווחת הילדים ולא באופן אישי שלי. גזר - דין הנאשמים הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, שענינם כריתת עצים מוגנים, עבירות על הסעיפים 15 ו- 17 (7) לפקודת היערות א"י - 1926 בכך שבשתי הזדמנויות שונות כרתו ללא היתר עצי אקליפטוס. ב"כ המאשימה מבקש להטיל על הנאשמים קנס כספי הולם והתחייבות ומנגד טוען נאשם מס' 1 כי מבקש הוא להסתפק בקנס כספי מתון, שהרי לא הוא ביצע את המעשה וכי קנס אשר יוטל עליו ישולם מקופת האגודה, אשר ניהל במועדים הרלוונטיים. לפיכך אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: 1. תשלום קנס בשיעור של 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם תוך 40 יום מהיום. 2. אני מחייב את הנאשמים לחתום על התחייבות כספית בסך 5000 ₪, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים בהם הורשעו, באם ייסרבו לחתום על התחייבות - ייאסרו ל - 3 ימים או עד שיחתמו לפי המוקדם. שימור עציםעקירת עצים / נזק לעציםפקודת היערות