הכרעת דין בן רוזנברג, שהוא פקח ברשות שמורת הטבע והגנים הלאומיים מעל 7 שנים מהם חמש שנים באיזור מנשה אלונים וואדי ערה, נסע ביום 29.3.04 באיזור מקבוץ רגבים גבעת נילי, ראה ממערב לכביש קבוצת נשים בשטח מרעה אשר יש בו הרבה זעתר במיוחד שזה העונה. חשד שהן קוטפת זעתר ולכן עלה על גבעה סמוכה מצד מזרח של הכביש ותצפית אותן. ראה שהן קוטפות זעתר ומכניסות לשקים גדולים. ראה שש נשים והוא הבין שזה קטיף מסחרי. בן ביקש עזרה מפקח אחר ומשוטר קהילתי של מועצה איזורית מנשה בשם שי ורדי כדי להתמקם בצד הדרומי של הכביש. בתצפית ראה את ששת הנשים יורדות עם השקים לכיוון הכביש הראשי. התחבאו מתחת לעץ ורק אחת התקדמה יותר. הגיע רכב שהתברר ששייך לנאשם אשר נהג בו. הרכב האט בנקודה איפוא שהיו הנשים, צפצף ונסע קדימה, עשה פרסה וחזר ואסף את הנשים. הוא הודיע לפקח הנוסף ולשוטר ורדי שהיו בצד הדרומי של הכיוון וכשהגיע הרכב מולם עצרו את הרכב. השוטר ורדי העיד שביקש תעודה מזהה של הנהג ובעצם ביקש תעודות זיהוי מכלם. לחלק לא היה תעודת זהות. העד ורדי הריח ריח חזק של זעתר וכאשר עבר לצד השני של הנהג ופתחו הדלת נוסעים ודלת אחורית, לאחר שבן הגיע למקום ראה הרבה זעתר. כמות הזעתר רואים בתמונות אשר הוגשו סומנו ת/5-ת/10. בן גבה עדות מהנאשם 1 בכתב האישום בתיק זה אשר הוגשה וסומנה ת/11. בעקבות הארוע כפי שתואר הוגש כתב אישום אשר לפיו הואשם נאשם 1 ועוד ארבעה מששת הנשים שתצפת אותן העד בן בקטיפת זעתר המהווה פגיעה בערך טבע מוגן בניגוד לסעיפים 33 (ג) ו-57 לתיק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח-1998 ולהלן החוק ובניגוד לתקנה 3 (א) לתקנות גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים) התשמ"ד-1983 ולהלן "התקנות". העבירה השניה בה מואשמים הנאשמים היא החזקת ערך טבע וגן בניגוד לסעיפים 33 )ד) ו-57 (א) לחוק ובניגוד לתקנות 2 (א) לתקנות. ארבעת הנשים שהן נאשמות 2-5 הודו בעובדות כתב האישום הורשעו ונגזר דינן. נאשם מס' 1 כפר בעובדות ושמעתי את העד בן רוזנברג והשוטר הקהילתי שי ורדי והוגשו מסמכים. הנאשם העיד תחת אזהרה ונחקר בחקירה נגדית. שקלתי את העדויות ואני מחליט לזכות את הנאשם 1 משתי העבירות בכתב האישום בתיק זה. בכתב האישום נאמר על הנאשמים כי: "עסקו הנאשמים בקטיפת אזוב מצוי". ובהמשך נאמר: "ברכב בו נסעו הנאשמים נמצאו 8 שקים, 2 ציפיות ו-3 שקיות שהכילו אזוב מצוי אשר נקטף ע"י הנאשמים כאמור" הפקח בן רוזנברג אשר תצפת את עבודת הקטיפה אמר שהיו שם שש נשים. הוא לא ראה את הנאשם 1 הביא אותם , לא ראה את הנאשם 1 קוטף. הוא רק ראה שרכב הגיע למקום ואסף את ששת הנשים. לשאלת הסניגורית הוא אמר שלא ראה שהנאשם 1 ירד מהרכב ועזר בהעמסת השקים באוטו. בעצם בן החשיד את הנאשם 1 לפי ת/11. "לא בקטיפת זעתר אלא באחזקת כמות מסחרית של אזוב מצוי, זעתר, הבאת פועלות ואיסופן". ברור מעדותו של הפקח בן שהנאשם 1 עד שהגיע למקום ואסף את ששת הנשים, לא ראה אותו במקום ולא ראה שהוא קטף זעתר. ובאשר להחזקת ערך טבע מוגן לא שנוי במחלוקת שהשקים הצפיות והשקיות היו ברכבו של הנאשם וכשנעצר ע"י הפקח הנוסף והשוטר קהילתי שי ורדי ונשאלת השאלה אם הנאשם החזיק בזעתר? התשובה שלילית. כאשר חמשת הנשים 2-5 הודו שהם קטפו את הזעתר והזעתר ברכב שלהן. הנאשם 1 לא יכול להחזיק בזעתר ששייך לאחרים וכל הקשר של הנאשם 1 לזעתר שהסיע את ששת הנשים שקטפו והזעתר ששייך לששת הנשים היה ברכבו. התביעות לא הוכיחה מה הקשר של נאשם 1 לזעתר ולא חקרה מי מהנאשמות 2-5 בענין. הנאשם מסר גרסתו והסביר מה הקשר שלו לכל הענין וזאת גם בהודעתו שגבה בן ת/11 וגם בעדותו בבית המשפט. שכנה שלו בשם פאוזיה אשר היתה אחת מששת הנשים שקטפו זעתר ואינה נאשמת וכנראה בגלל שלא היתה לה תעודת זהות, צלצלה אליו מהפלאפון וביקשה ממנו לבוא לאסוף אותן כי נתקעו במקום. נשאל איך ידע להגיע למקום אם לא הוא שהביאן, הסביר שהיא תארה לו את המקום וכך הגיע. נכון שהנאשם 1 הודה שידע שיש עם הנשים זעתר, הוא הריח את הזעתר והוא שאל ואחת אמרה לו שקטפה קצת זעתר לעשות עם פיתות בבית. הוא חשב שבשקים יש עשב לארנבות כפי שאמרו לו. מכל מקום, אינני רואה סיבה שלא להאמין לנאשם שאין לו כל קשר לזעתר והוא לא שותף, לא מסייע לששת הנשים שעברו את העבירות ובסך הכל הוא הסיע אותן לבקשת השכנה שלו. לאור האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בתיק זה. הוסברה זכות הערעור תוך 45 ימים מהיום. משפט פלילישמורת טבע