החלטה 1. א. המשיבה (להלן - "התובעת") הגישה כנגד המבקשת (להלן - "האנייה") ובעליה, חוכריה, מפעיליה וכל המעוניין בה, תביעת חפצא בגין נזק למטען (תיק ימאות 87/98). התובעת טענה בתביעתה כי רכשה בצרפת 10,500 טון של גרעיני שעורה שהיו אמורים להיות מובלים ארצה באצעות האנייה. דא עקא, שכאשר הגיעה האנייה לארץ התברר כי המטען חסר: מסתבר כי 735 מטריק-טון מן המטען "נעלמו". שווי המטען החסר הינו 65,000.- $. ב. בתביעתה עתרה התובעת לזמן את הנתבעת לדין - "(...) ולהצהיר כי הנתבעת אחראית לכל נזקיה הישירים והעקיפים של התובעת כתוצאה ממעשים ו/או מחדלים של הנתבעת ולתשלום הסך של 65,000.- $, לפי ערכו הגבוה ביותר". ג. התובעת הגישה בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה בשל כך שהאנייה לא התגוננה כנגד התביעה (לא רשמה תזכרת הופעה) (בשא 132/98). ד. ביום 2.6.98 נעתרתי לבקשה למתן פסק דין בהעדר תזכרת רישום הופעה ונתתי לתובעת את מלוא הסעד שבקשה בתביעתה בתוספת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין. ה. בבקשה שלפני (בשא 252/98) עותרים האנייה ובעליה לבטל את פסק-הדין האמור. בהחלטה שלהלן תידון איפוא הבקשה לביטול פסק הדין. 2. טענות האנייה ובעליה (המבקשים) בבקשה לביטול פסק הדין א. המבקשים טענו בבקשתם כי לא רשמו הופעה בשל הסיבות שלהלן: "2.1 ביום 5.5.98 בסמוך לשעה 15.00 הומצאה לרב חובל האניה, שהינו אזרח זר, חבילת מסמכים בעברית, אשר לא יכול היה לקרוא ו/או להבין. 2.2 נמסר לרב החובל, בעל פה, כי המסמכים מתייחסים למעצר האניה. 2.3 רב החובל מסר מידע זה לסוכן האניה, אך, השאיר את המסמכים ברשותו באמונה שיש למסרם לבעלי האניה. 2.4 האניה שוחררה ממעצרה בו ביום (5/5/98 בשעה 20:15), ורב החובל תייק את המסמכים בין יתר מסמכי האניה. 2.5 רב החובל לא ידע על חשיבות המסמכים, אשר כללו את תוספת התביעה, הואיל ולא הבין אותם. 2.6 מובן, שכתוצאה מהנ"ל, לא רשמו המבקשים הופעה. 2.7 מצ"ב תצהירו של רב חובל האניה, לאימות העובדות הנטענות בסעיף זה". ב. המבקשים טענו כי יש להם הגנה טובה כנגד התביעה. לדבריהם - "3.1 תביעה זו היא תביעה בשל חוסר של כ- 720 טונות גרעיני שעורה (ראה סעיף 7 לתוספת התביעה). 3.2 ערך הסחורה החסרה, לטענת התובעת, הוא 65,000.- $ (ראה סעיף 9 לתוספת התביעה). 3.3 האניה גילתה את החוסר הנ"ל כבר בנמל הטעינה, ושולח המטען (להלן: "היצואן") איים שלא תותר הפלגתה של האניה, אלא אם ייחתמו שטרי מטען נקיים, על מלוא הכמות שהיצואן טען כי הוטענה. האניה נכנעה לאיום זה, והוציאה שטרי מטען, הכוללים את החוסר של כ- 720 טון. 3.4 הסיבה לחוסר, כפי שהתברר מאוחר יותר, היתה טעות שקילה של היצואן בתורכיה. 3.5 לאחר שהיצואן גילה את טעותו, הוא שילם לתובעת את מלוא ערכה של הסחורה החסרה. 3.6 יוצא, לפיכך, שהתובעת קיבלה מן היצואן את הסכום, שהגיע לה בגין הסחורה החסרה, והתובעת פוצתה על ידי היצואן על מלוא החוסר, ולפיכך, אין ולא יכולה להיות תביעה בגין החוסר נגד המבקשים ו/או נגד צד שלישי אחר כלשהו. 3.7 מצ"ב תצהיר של עו"ד יוחנן כהן, לאימות העובדות הנטענות בסעיף זה". לבקשה צורפו שני תצהירים, האחד של עו"ד יוחנן כהן והשני של רב חובל האנייה. 3. במהלך הדיון בבקשה הודיע בא כח התובעת כי הוא מוותר על חקירתו הנגדית של עו"ד יוחנן כהן אך הוא עומד על חקירתו של רב החובל. רב החובל לא נכח בעת הדיון בבית המשפט. על פי החלטת בית המשפט הגישו באי כח הצדדים את סיכומי טענותיהם בכתב. 4. טענות המבקשים בסיכומיהם א. בסיכומי טענותיו טען בא כח המבקשים כי מן הדין לבטל את פסק הדין "מתוך חובת הצדק". תמצית טענת המבקשים בעניין זה היא כי על פי תקנות בתי המשפט המושבתיים לאדמירליות, 1883 - (להלן - "תקנות האדמירליות") הרי שבמקרה של אי רישום הופעה רשאי התובע לבקש מבית המשפט לקבוע דיון במעמד צד אחד. לדבריו, לאחר קביעת הדיון, על רשם בית המשפט לשלוח הודעה לצדדים על מועד הדיון. לדבריו - "דהיינו: שגם בעל דין שלא רשם הופעה רשאי להשתתף בדיון, בהסכמת הצדדים או ברשות בית המשפט ובתנאים שייקבעו על ידי בית המשפט". בא כח המבקשים הדגיש בפני בית המשפט כי בעוד שתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- (להלן - "התקנות"), שוללות במפורש את זכותו של נתבע שלא הגיש כתב הגנה להיות מוזמן לדיון, הרי שעל פי תקנות האדמירליות "קובעות במפורש כי גם למי שלא רשם הופעה יש זכות להופיע בדיון". בא כח המבקשים טען, על כן, כי התובעת פעלה "שלא כדין" בכך שבקשה מבית המשפט ליתן פסק דין בהעדר רישום הופעה וכי "זכותם של בעלי האנייה כי פסק הדין יבוטל מטעמי צדק". ב. בא כח המבקשים הוסיף וטען כי - "(...) סמוך לאחר הגשת התביעה ומעצרה, נתנו מבטחי האניה לדיזינגוף (היינו, התובעת. ע.ג.) ערבות לפרעון כל פסק דין, שעשוי להנתן נגד האניה ו/או בעלי האניה (ראה סעיף 3 לתצהיר שילה)". (עו"ד שילה הינו בא כח התובעת והוא נתן תצהיר בתמיכה לתשובת התובעת לבקשה. ע.ג.). בא כח המבקשים טען כי "יש לראות במתן הערבות הנ"ל, שהודעה עליה נמסרה לבית המשפט על ידי דיזנגוף, רישום הופעה, אף על פי שלא הוגש על ידם מסמך הנושא את הכותרת "רישום הופעה"". ג. עו"ד כהן הוסיף וטען כי ההליך המשפטי "איננו משחק אשקוקי" וכי לא ניתן היה להתייחס למבקשים כמי שלא רשמו הופעה וכי "אילו דיזינגוף פעלה בתום לב, שומה היה עליה להפנות את תשומת לב בית-המשפט (...)" לכך שניתנה ערבות לאבטחת פסק הדין וכי הערבות כוללת את כל פרטי מבטחי בעלי באניה בלונדון. ד. עוד טען בא כח המבקשים כי גם אם יקבע בית המשפט כי לא נפל פגם בעצם מתן פסק הדין הרי שמן הראוי לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. בא כח המבקשים טען כי מרשיו הוכיחו באמצעות תצהירו של רב החובל, את הסיבה לאי רישום ההופעה, מחד, ומאידך הוכיחו, באמצעות תצהירו של עורך דין כהן, שבא כח התובעת וויתר על חקירתו הנגדית, "כי אם יבוטל פסק הדין סיכויי ההצלחה של בעלי האנייה הם מוחלטים לאור העובדה שדיזינגוף קבלה את כל המגיע לה בגין החוסר הנטען מן הספק". ה. בא כח המבקשים הוסיף וטען כי "אין ולא היתה לדיזינגוף זכות קנויה לחקור את המצהיר", היינו, את רב החובל. לדבריו, על פי תקנה 84 לתקנות האדמירליות, רשאי בית המשפט לצוות על המצהיר להתיצב לחקירה שכנגד. ואולם, לדבריו, התובעת לא בקשה מתן צו כאמור ובית המשפט לא ציווה על רב החובל להתיצב לחקירה. 5. דיון א. לאחר שעיינתי בטענות באי כח הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות מן הטעמים שיפורטו להלן. עם זאת, לאור העובדה שגם התובעת מודה שלאחר מתן פסק הדין קבלה את חלקו הגדול של החיוב שבפסק הדין; והואיל והתובעת הודיעה בתשובתה לבקשת המשיבה כי "היא מסתפקת בתשלום יתרת נזקיה בלבד" (ראו סעיף 4 לתשובת המשיבה לבקשה), אני עומד להצהיר בסופה של החלטה זו כי הסכום שנותר לגביה הינו רק הסך של 14,128.- $ כאמור בסעיף 4 לתשובת התובעת לבקשה. ב. הואיל וגם בא כח המבקשים מודה כי תקנות האדמירליות אינן עוסקות כלל בנושא ביטולו של פסק-דין שניתן (ראו סעיף 5.1 לסיכומי בא כח המבקשים) הרי שממילא חלות על העניין שלפנינו תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. הואיל וכך, חייבים היו המבקשים לתמוך את טענותיהם בתצהיר כדי להוכיח על שום מה ולמה לא פעלו לרשום הופעה. כזכור, צירפו המבקשים לבקשתם את תצהירו של רב החובל. על שום כך, ולאור הוראת תקנה 522(א) לתקנות היה על רב החובל להתיצב לחקירה נגדית על תצהירו, כל עוד לא הודיע בא כח התובעת על כך שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר. לפיכך, הואיל ורב החובל לא התיצב לחקירה נגדית, מן הדין להתעלם כליל מתצהירו, כאילו לא הוגש כלל. ג. לאור המסקנה דלעיל, בעניין תצהירו של רב החובל, הרי שהבקשה לביטול פסק-הדין אינה מצויה במסגרת הביטול מתוך חובת הצדק אלא במסגרת שיקול דעת בית המשפט. ד. כל הגנתם של המבקשים מעוגנת, כאמור בתצהירו של עו"ד יוחנן כהן, בעובדה שהיצואן שילם לתובעת את מלוא ערכה של הסחורה החסרה. אלא מאי? שהתשלום נעשה רק לאחר מתן פסק הדין. (ראו את סעיף 4 לתשובת התובעת לבקשה לביטול פסק הדין). הואיל והתשלום האמור נעשה רק לאחר מתן פסק הדין, הרי שמטבע הדברים שהתובעת זכאית להוסיף על נזקיה את הוצאות המשפט, שכר טרחת עורך הדין והריבית על סכום הפיצוי. על שום כך ברור שהסכום שאותו חייבים המבקשים לתובעת, שוב אינו הסכום המקורי של 65,000.- דולר שנתבעו בתוספת התביעה מלכתחילה. הואיל וכך, ולאור הסכמת התובעת, כאמור לעיל, להסתפק בתשלום יתרת נזקיה (יתרה שהועמדה על ידה על סך של 14,128.- דולר של ארה"ב), אני סבור שנכון יהיה, בנסיבות הענין, לדחות את הבקשה ועם זאת להצהיר כי זוהי היתרה שנותרה לתשלום. 6. בעניין נשוא החלטה זו התחלתי לדון בעת שכיהנתי כשופט בית המשפט המחוזי בפועל. ההחלטה ניתנת, על כן, בתוקף הסמכות שניתנה לי על פי סעיף 15(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984-. 7. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין. עם זאת, בשל הטעמים שפורטו לעיל, אני מצהיר כי היתרה שנותרה לתשלום על פי פסק הדין, הינה סך של 14,128.- דולר של ארה"ב בתוספת ריבית דולרית בשיעור של 11% לשנה מיום 28.2.99 (התאריך שבו הוגשה תשובת התובעת לבקשה לביטול פסק הדין) ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות הענין, אני נמנע מפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. פיסקה 7 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות עורך דין כהן, בא כח המבקשים, אשר מופיע לשימוע ההחלטה גם בשמו של עורך דין שילה בא כח התובעת. ביטול פסק דין