תקנה 16 לתקנות סדר הדין האזרחי - תשמ"ד 1984: "(א) היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדוייק. (ב) היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער. (ג) הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, או תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, אין חובה, על אף האמור בתקנת משנה (א), לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע בעד נזק כללי, ותקנה 9(9) לא תחול עליו". המחבר א' גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (תשנ"ט) 52, כותב על הקושי הכרוך בקביעת הסמכות בתביעות מסוג זה את הדברים הבאים: "כאשר סכום התביעה אינו מפורט בכתב התביעה - כמו בתביעה בגין נזקי גוף או בתביעה למתן חשבונות או בתביעה לסעד הצהרתי - קיימת אי בהירות בקשר לקביעת הסמכות העניינית." בחינה כרונולוגית-היסטורית של דיני האגרות מעלה שמשך שנים הכלל היה "את שוויה של תביעה צריך להביע בכסף כל מקום שאפשר הדבר..." (תקנה 9 לתקנות בית דין (מיסי בית משפט), התקין מ"מ וכמה שופטים באישורו של מנהל ענייני הממשלה עפ'י סעיף 21(ב) (כ"ו) של פקודות בתי המשפט 1924-1935 ועפ'י סעיף 13(ב) מפקודת שפוט בתי משפט השלום 1935). תקנות אלה הוחלפו בתקנות בית משפט (אגרות), תשי"ג1953- ותקנה 4 חזרה על אותו עיקרון. כך גם בתקנות בית משפט (אגרות), תשי"ז1957- (תקנה 4), כך גם בתקנה 6 של תקנות בית משפט (אגרות), תשכ"ח1967-. השינוי חל בתקנות שפורסמו בתשל"ו1976-, בהן יוחדה תקנה 6 לאגרות בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, ולראשונה נקבע שם "בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, יראו את הסעד המבוקש לנזקים אלה לעניין תקנה 4 כסעד בהליך ששווי הסעד המבוקש אינו ניתן לביטוי בכסף". בהמשך נקבע כלל לפיו: "מתחייב הנתבע לשלם פיצויים כאמור,יהיה על התובע לשלם את יתרת האגרה שהיתה מגיעה אילו שווי הסעד היה ניתן לביטוי בכסף לפי סכום הפיצויים שבו מתחייב הנתבע...". גם על פי שיטה זו, לפיה משולמת מקדמה עם הגשת ההליך ויתרת האגרה משולמת רק לאחר מתן פסק הדין, עדיין מתעורר הקושי של הסמכות. מהפיכה נוספת התחוללה בתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח1987-, כאשר נקבע שתובע פטור מתשלום אגרה בגין תביעה לפיצוי בשל נזקי גוף, ואילו נתבע אינו יכול להתגונן אלא אם שילם את האגרה שחלה על התובע (תקנה 6). בתשנ"ו תוקנו התקנות, ובוטלה חובת התשלום שהוטלה על הנתבע בתקנה, ואלה יצרו את הקושי הנוגע להעברת ההליכים מבין משפט המחוזי לבין משפט השלום. אגרת בית משפטנזקי גוףאגרה