החלטה 1. א. המבקשת הגישה לבית משפט זה תובענה כנגד שבעת המשיבים (ת.א.1040/99). ב. בתביעתה עתרה המבקשת, בין היתר, לסעדים שלהלן: "13.1 להצהיר כי הסכם המכר (היינו, הסכם המכר שנחתם ביום 16.8.99 בין המבקשת לבין המשיבה מספר 1, שהיא הנתבעת מספר 1. ע.ג.) הופר הפרה יסודית על ידי הנתבעת מספר 1; 13.2 להצהיר על בטלותו של הסכם המכר; 13.3 לחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת את הסך הסכם המכר עצמו בין המבקשת לבין רודניק. ג. במעמד חתימת הסכם המכר שילמה המבקשת לרודניק סך של 586,880.- ש"ח (140,000.- $). ד. המבקשת טענה בתביעתה כי בטרם החתימה על זכרון הדברים הנ"ל הציגה רודניק בפני המבקשת עובדות ומסמכים שלימים התברר כי הינם עובדות ומסמכים שיקריים ומזוייפים. ואלה הם העובדות והמסמכים שהוצגו בפני התובעת: (1) הבעלים הרשום של המגרש הנדון הינו, כביכול, מר בן עטר אנני אנדרי לבית קורשיה (להלן-"הבעלים הרשום"). (2) ביום 17.6.99 נחתם, כביכול, הסכם בין הבעלים הרשום לרודניק לפיו מכר הבעלים הרשום את זכויותיו במגרש הנדון לחברת רודניק תמורת סך של 500,000.- $. (3) ביום 17.6.99 נתן הבעלים הרשום, כביכול, יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר לבא כחו, עורך דין דן ש. גלרנטר, שבו הסמיכו להעביר את הזכויות במגרש לצד שלישי. עו"ד גלרנטר, כביכול, אימת ואישר את חתימתו של מר בן עטר על יפוי הכח. (4) ביום 23.7.99 אישר, כביכול, הבעלים הרשום כי קבל מאת רודניק סך של 350,000.- $ על חשבון התמורה וכי 150,000.- $ נוספים הופקדו בידיו הנאמנות של עו"ד גלרנטר עד להשלמת רישום המגרש על שמה של רודניק בלשכת רישום המקרקעין. (5) על סמך ההסכם האמור שבין הבעלים הרשום לבין רודניק, ועל סמך בקשה לרישום הערת אזהרה החתומה כביכול על ידי בן עטר אשר חתימתו אושרה, כביכול, על ידי עורך דין גלרנטר, נרשמה הערת אזהרה על זכויותיו של הבעלים הרשום במגרש, לטובת רודניק. ה. בתצהיר מנהלה של המבקשת, מר אליעזר שפירא, שניתן בתמיכה לבקשה, ציין המצהיר כי רודניק הודיעה למבקשת כי עו"ד איתן סגל ייצג אותה בעיסקת המכר. ו. המצהיר הוסיף וציין בתצהירו כי המבקשת ורודניק נדברו לחתום על הסכם המכר המפורט והמלא ביום 16.8.99. לדבריו - "9. ביום א', 15.08.99, התקשר ב"כ המבקשת, עו"ד אשר אלקובי, לעו"ד איתן סגל, בדק שזה אכן מייצג את רודניק בעיסקת המכר, קבל ממנו מס' פקס לצורך החלפת טיוטות ולמעשה נוצר הקשר הראשוני בין באי-כח הצדדים. 10. ביום 16.08.99, בשעות הבוקר, העביר עו"ד סגל בפקס למשרדו של ב"כ המבקשת, יפוי כח בלתי חוזר נוטריוני לפיו ייפו הבעלים הרשום את עו"ד גלרנטר למכור ולהעביר זכויותיהם בנכס (המדובר ביפוי הכח, נספח א' לבקשה, הנזכר בסעיף 6.3 לעיל). יפוי הכח מנוסח באופן שהוא ניתן להעברה. עו"ד איתן סגל הודיע לעו"ד אשר אלקובי כי יש בידו כתב ההעברה מאת עו"ד גלרנטר המסמיך אותו, את עו"ד סגל, לפעול על פי הזכויות שביפוי הכח הנ"ל. לפיכך - כך הציע - יחתום הוא, עו"ד סגל, במקום עו"ד גלרנטר על המסמכים אשר עליהם מתחייבת חתימתו של עו"ד גלרנטר. עותק מכתב ההעברת יפוי הכח מצורף לבקשה, מסומן "ג" ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה. 11. עו"ד אשר אלקובי סרב להצעה ודרש כי על הבקשה לרישום הערת אזהרה לזכותה של המבקשת- מסמך אשר עליו מתחייבת חתימתו של עו"ד גלרנטר - יחתים עו"ד סגל, מבעוד מועד ולפני החתימה המתוכננת להתקיים ביום המחרת, את עו"ד גלרנטר, באופן אישי. 12. ביום 16.08.99 הודיע עו"ד איתן סגל לעו"ד אשר אלקובי כי פגש את עו"ד גלרנטר, עו"ד גלרנטר חתם עלהבקשה לרישום הערת אזהרה לזכותה של המבקשת והעביר לעו"ד אלקובי את הבקשה, חתומה ע"י עו"ד גלרנטר, כשחתימתו של עו"ד גלרנטר מאומתת ע"י עו"ד איתן סגל. עותק מהבקשה לרישום הערת האזהרה, עליה מופיעה הצהרתו החתומה של עו"ד איתן סגל לפיה הבקשה נחתמה ע"י עו"ד דן גלרנטר, מצורף לבקשה, מסומן "ד" ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה. 13. ביום 16.08.99 נחתם, כאמור, הסכם המכר בין רודניק לבין המבקשת. החתימה התקיימה במשרדו של ב"כ המבקשת. 14. ביום 17.08.99 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בחיפה הערת אזהרה על הזכויות של הבעלים הרשום לטובת המבקשת. הערת האזהרה נרשמה על סמך הסכם המכר בצירוף בקשה לרישום הערת האזהרה אשר נחתמה ע"י מיופה כוחו של הבעלים הרשום, עו"ד גלרנטר כשחתימתו אושרה ע"י עו"ד איתן סגל, בא-כוחה של רודניק. העתק אישור רישומה של הערת האזהרה מאת לשכת רישום המקרקעין בחיפה, מצורף לבקשה, מסומן "ה" ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה. 15. ביום 24.08.99 פנתה עו"ד דפנה טלגם לבא כוחה של המבקשת, עו"ד יוסף ישורון, והודיעתו כי היא מייצגת את הבעלים הרשום של הנכס, גברת בן עטר אנני אנדרה לבית קורשיה (להלן-"גב' בן-עטר"). לטענתה, גב' בן-עטר מעולם לא מכרה או העבירה זכויותיה בנכס ולא נתנה לאיש יפוי כוח לעשות פעולה כלשהי בנכס". 3. הבקשה א. המבקשת טענה כי בקשתה הנוכחית הוגשה בעקבות דיון שהתקיים במסגרת בקשתה לעיכוב יציאתם של המשיבים מן הארץ (בשא 7774/99) ובעקבות עדותו של עורך דין גלרנטר בביהמ"ש במסגרת אותה בקשה. עו"ד גלרנטר הצהיר והעיד כי מעולם לא ראה את עו"ד איתן סגל, לא דיבר איתו מעולם ולא ידוע לו שעורך דין סגל דיבר איתו. עוד טען עו"ד גלרנטר כי הבקשה לרישום הערת אזהרה שנחתמה כביכול על ידו לא נחתמה על ידו למרות אישורו והצהרתו המפורשים של עו"ד איתן סגל המופיעים על גבי הבקשה לרישום הערת אזהרה (הנספח ד' לבקשה). הוא גם מעולם לא היה בלשכת רישום המקרקעין בחיפה. עוד העיד עו"ד גלרנטר כי כתב ההעברה מיום 15.8.99 שעל פיו, כביכול, העביר לעו"ד איתן סגל את יפוי הכח הבלתי חוזר שנתן לו, כביכול, מר בן עטר אנני אנדרה, מעולם לא נחתם על ידו ומעולם לא הועבר על ידו לעו"ד סגל. ב. המצהיר מטעם, מר אליעזר שפירא, הדגיש בתצהירו כי המבקשת הסתמכה על המצג הכוזב שהציג בפניה עו"ד סגל, ושינתה את מצבה לרעה על יסוד המצג האמור בכך שהתקשרה בהסכם המכר עם רודניק ושילמה לה במעמד חתימת ההסכם סך של 586,880.- ש"ח. מר שפירא הצהיר כי - "19. (...) אלמלא היתה המבקשת סמוכה ובטוחה שעו"ד גלרנטר חתם על הבקשה לרישום הערת אזהרה - לא היתה מתקשרת בהסכם המכר ובודאי שלא היתה משלמת לרודניק אגורה אחת. בטחונה של המבקשת כי עו"ד גלרנטר הוא הוא שחתם על הבקשה לרישום הערת אזהרה היה מבוסס על הצהרתו של עו"ד איתן סגל כי החתימה על הבקשה הנ"ל נעשתה על ידי עו"ד גלרנטר. התרשלותו של עו"ד איתן סגל נעשתה בין היתר ובעיקר כלפי המבקשת וגרמה לה נזקים בשיעור של 686,880.- ש"ח נכון ליום הגשת כתב התביעה. 20. במועד הגשת כתב התביעה לא היו בפני המבקשת העובדות שפורטו לעיל ולא היתה למבקשת כל עילת תביעה נגד עו"ד איתן סגל. העובדות שפורטו לעיל הסתברו למבקשת רק לאחר קבלת תצהירו של עו"ד גלרנטר ולאחר שזה נחקר בבית המשפט". 4. טענות המשיבים באת כחם המלומדת של המשיבים, עו"ד גב' ש. פרנקו, טענה בתגובתה כי מן הדין לדחות את הבקשה מן הטעמים שלהלן: א. מן הטעם של "עניין תלוי ועומד": זאת, לאור העובדה שבין הצדדים קיים "עניין תלוי ועומד במסגרת המרצת פתחה 285/99 שהוגשה על ידי הגב' אנני אנדרה בן עטר כנגד המבקשת וכנגד רודניק. ב. מן הטעם של חוסר סמכות עניינית: המשיבים טוענים כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה. לטענתם, המבקשת לא היתה רשאית "לכרוך" את הסעד בדבר ההצהרה על בטלות ההסכם כנגד רודניק עם הסעד הכספי אותו תובעת המבקשת מן המשיבים. המשיבים טענו כי הם "שומרים על זכותם בעניין זה להגיש בקשה למחיקה/דחייה על הסף". לטענת המשיבים "לאור העובדה כי אין לכבוד בית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעה הכספית של המבקשת, ממילא אין לצרף צד כשברור שלאחר מכן יהיה צורך לדחות את התביעה כנגדו מחוסר סמכות". ג. מן הטעם שטענות ה"מירמה" לא נתמכו בתצהיר: המשיבים טענו כי למרות שהמבקשת טענה בהרחבה טענות בדבר "רשלנות", "היצג כוזב" ו"תרמית" לא נתמכו טענות אלו בתצהיר שצורף לבקשה "ורק משום כך יש לדחות בקשתה על הסף". ד. מן הטעם שטענותיה של המבקשת אינן מן הטענות המצדיקות צירופו של נתבע כאמור בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- (להלן - "התקנות"). ה. מן הטעם שצירופו של עו"ד איתן סגל כנתבע נוסף יגרום לפגיעה בזכותו הדיונית של עורך דין סגל "פגיעה שאינה ניתנה לפיצוי בהוצאות". 5. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין להעתר לבקשה. ב. אינני רואה מקום לדון, במסגרת הבקשה הנוכחית, בטענותיהם של המשיבים בדבר "עניין תלוי ועומד". טענות אלה מקומן בבקשה נפרדת מטעם המשיבים, אם וכאשר תוגש. אין הן ראויות להידון במסגרת "טענות מקדמיות" כנגד בקשתה של המבקשת, כפי שמציעים המשיבים בתגובתם. ג. אני דוחה את טענות המשיבים לעניין חוסר הסמכות: לבית משפט זה נתונה הסמכות השיורית לדון בכל עניין שאינו מצוי בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום. אין מחלוקת על כך שהסעדים ההצהרתיים המבוקשים, היינו, ההצהרה כי הסכם המכר הופר הפרה יסודית וכי הסכם המכר בטל, הינם סעדים המצויים בגדר סמכותו העניינית של בית משפט זה. סבורני כי הואיל והסעדים ההצהרתיים והכספיים הנתבעים על ידי המבקשת כרוכים ושלובים זה בזה באופן ברור ומובהק, הרי שבנסיבות המקרה שלפני אין כל הצדקה עניינית להפנות את בעלי הדין להתדיין בבתי משפט שונים רק משום שהסעד הכספי הנתבע כאן היה נכנס בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, אילו היה נתבע בנפרד. ד. סבורני שאין כל בסיס לטענה על כך שטענות ה"מירמה" לא נתמכו בתצהיר. המבקשת רשאית היתה להפנות בעניין זה לחומר ראיות המצוי כבר בתיק בית המשפט במסגרת בשא 7774/99, כפי שעשתה. ה. גם הטענה על כך שלא נתקיימו במקרה שלפני התנאים להתיר את צירופו של עו"ד סגל כנתבע נוסף, דינה להדחות. כאמור לעיל, אחת המחלוקות האמורה להתברר במסגרת תביעתה של המבקשת היא השאלה אם עו"ד גלרנטר חתם בפועל על הבקשה לרישום הערת האזהרה, כפי שאישר עו"ד סגל, אם לאו. למותר לציין את השלכות ההכרעה במחלוקת האמורה: שאם עו"ד גלרנטר אכן חתם על הבקשה לרישום הערת האזהרה כי אז יהיה צורך לברר אם היה מוסמך לעשות כן אם לאו; ואם יתברר כי עו"ד גלרנטר לא חתם על המסמך, כי אז תהיה לכך השפעה על אחריותו של עו"ד סגל לשינוי מצבה של המבקשת לרעה. בנסיבות אלה, אני סבור כי צירופו של עו"ד איתן סגל אכן "דרוש כדי לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" כלשון תקנה 24 לתקנות. וממילא, על כן, כפי שניתן היה לתבוע את עו"ד סגל מלכתחילה, כך ניתן לתבוע גם בדיעבד, על דרך בקשת התיקון שלפני: השוו לדברי כבוד השופט (כתוארו אז) שלמה לוין ברע"א 566/89 טרייס טריידינג קומפני ס.א. נגד ג'ימי פינטו ואח' פד"י מד (1) עמוד 493 בעמוד 495 מול האותיות ו' ז'. ו. גם הטענה על כך שצירופו של עורך דין סגל כנתבע נוסף תגרום לפגיעה בזכותו הדיונית של עורך דין סגל, דינה להדחות. טענה זו אינה טענה הצריכה להשמע מפיהם של המשיבים שלפני. לכל היותר יכולה טענה זו להשמע מפיו של עורך דין סגל עצמו. ברם, למותר לציין כי עורך דין סגל איננו בעל דין בשלב הנוכחי וממילא אין בית המשפט צריך לשמוע את עמדתו. דומה שטענה זו לא היתה באה לעולם כלל אלמלא העובדה שמשרדו של עורך דין סגל מייצג את המשיבים. 6. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. אני מקבל את הבקשה ומורה על צירופו של עורך דין איתן סגל כנתבע נוסף כמבוקש. ב. הואיל ואני סבור כי לא היה מקום, מלכתחילה, להתנגד לבקשה לאור מהותה ואופיה ולאור מכלול נסיבות העניין, אני מחייב את המשיבים 1 עד 6 (כולל), יחד ולחוד, ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 2,500.- ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. (זאת, למרות שבדרך כלל ראוי לחייב בהוצאות דווקא את התובע המבקש לתקן את תביעתו). פיסקה 6 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד ישורון ב"כ המבקשת, המופיע היום גם בשמו של עו"ד כץ ב"כ המשיב מס' 7 (עו"ד גלרנטר), ובהעדר הופעה מטעם המשיבים 1 - 6. הליך תלוי ועומדעיכוב הליכים