ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

פסק דין בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בחדרה (מר א. קפלן) (להלן: "ראש ההוצל"פ), שניתנה בתיק 12-00321-99-1, ביום 4.1.00, לפיה הוחלט לאשר לכונסי הנכסים המשיבים 2 ו- 3 שכר טרחה בשיעור של 6% ממחיר המכירה בסך 5,000,000 דולר של חלקת קרקע של המבקשת. העובדות הצריכות לעניין משיב מס' 2 מונה ככונס נכסים בתיק הנ"ל על מגרש השייך למבקשת מס' 1, וזאת לצורך מימוש המגרש לתשלום חוב בתיק ההוצל"פ שהסתכם בסכום השווה ל- 400,000 ש"ח. לאחר פרסום מינויו של משיב מס' 2 ככונס נכסים, ביקש משיב מס' 3 שייצג חברה שהחזיקה בשטר משכון שניתן ע"י החברה המבקשת מס' 1 בסכום של 700,000 דולר, להצטרף ככונס נכסים נוסף למשיב מס' 2. כונסי הנכסים (משיב 2 ומשיב 3) פירסמו מכרז למכירות המגרש, ולבסוף מכרו אותו במחיר של 5,000,000 דולר. ראש ההוצל"פ אישר את המכירה וכמו כן אישר שכר טירחתם של המשיבים בשיעור 6% ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. טענות הצדדים ב"כ המבקשת טען כי שיעור של 6% מערך הנכס הינו שכר מוגזם ובלתי צודק, ובעיקר שהמשיבים חייבו את הקונה בתשלום 1.5% נוספים. עוד טען ב"כ המבקשת כי למרות ההוראות הקיימות לפיהן שכר כונס נכסים נע בין 6%-10% מערך הנכס, עדיין כאשר ערכו של הנכס גבוה במיוחד, רשאי ראש ההוצל"פ לקבוע שכר שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה. ב"כ משיב מס' 2 טען כי התערבות ערכאת הערעור בשכר טרחה של כונסי נכסים ומפרקים היא בבחינת חריג. עוד טען ב"כ משיבה מס' 2 כי קביעת ראש ההוצל"פ היא הסף הנמוך של אמת המידה הפסוקה. עוד טען ב"כ משיב מס' 2 שראש ההוצל"פ הסתמך על מידת המאמץ שהושקע בכינוס נכסים ואף פרט את מקצת מהסבוכים העובדתיים והמשפטיים של תיק זה. ב"כ משיב מס' 3 הצטרף לטענותיו של ב"כ משיב מס' 2, ובנוסף טען כי אם בית המשפט יתן למבקשים רשות ערעור, אז יש לראות בסיכומים שהוגשו מטעמו כערעור שכנגד על השיעור של 6% שנקבע. ב"כ משיב 3 טען עוד כי בית המשפט מתבקש לקבוע שעור גבוה יותר של 8% מבלי שינוכה משכר הטירחה הסכום שנפסק בתיק ההוצל"פ עצמו. עוד טען ב"כ משיב מס' 3, כי שכר הטירחה שנפסק בתיק ההוצל"פ נוכה משכר הטירחה של כונס הנכסים. דיון החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בערעור כבערעור לגופו. קיימת הלכה פסוקה כי שכר הטרחה של כונס נכסים שמתמנה לשם הוצאה לפועל, צריך לנוע בין 6% ל- 10% מערך הרכוש, כאשר בית המשפט, יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידו. "... לגבי כונס נכסים שמתמנה לשם הוצאה לפועל קיימות הלכות של בתי משפט, לפיהן ייקבע שכרו של הכונס בגובה של 10%-60% מערך הרכוש, כאשר בית המשפט יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהוקשע על ידו." (ע"א 621/83 בנק לאומי בע"מ נ' עו"ד א. פינצ'וק, פ"ד מג(2) 663). אך: "כאשר ערכו של הנכס נשוא הכינוס גבוה במיוחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע שכר שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, גם אם פעולות הכינוס תבעו מאמץ מקצועי ניכר והליכי ביצוע מוגברים. השעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה באים בגדרן של אמות מידה כלליות, והן מתמלאות בתוכן ענייני לפי המערכת העובדתית המיוחדת לכל מקרה, ערכם של המקרקעין נשוא הכינוס הוא רכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה של כונסי הנכסים אך לא רכיב יחיד ומרכזי. במקרה שבו קביעת שכר הטרחה לפי ערך המקרקעין בלבד, נראית בלתי סבירה על פניה בהיותה גבוהה מדי או נמוכה מדי - יהיה על ראש ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לשקלל את כל הנתונים הראויים ולקבוע את השכר המגיע על פי הנתונים המיוחדים." (בר"ע 1469/93 נ. רוזנברג מברשות בע"מ נ' עו"ד דוד אשד ואח', לא פורסם). ראש ההוצאה לפועל התייחס בהחלטתו לעבודה הרבה שהושקעה בתיק, אך לא שקל מנגד את ערכו של הנכס שבמקרה הנדון הוא גבוה מאוד, כמו כן לא הביא בחשבון את היחס בין ערכו של הנכס לבין גובה החוב (ערך החוב הוא בערך חמישית מערך הנכס). (לענין זה ראה, בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה רביעית, עמ' 402). אולם, ערכאת הערעור איננה מתערבת בדרך כלל בענין שכר טרחה של כונס נכסים ואף בפסיקה נקבע: "בהסתמך על הכלל הידוע, כי אין בית משפט זה נוהג להתערב בשכר הטירחה שנקבע לבעלי תפקידים כגון כונס נכסים ומפרק על ידי הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן,..." (ע"א 621/83, בנק לאומי בע"מ נ' עו"ד א' פינצוק, פ"ד מא(2) 663). (ההדגשה שלי - ס.ג'.) לפיכך, ערכאת הערעור אינה מתערבת בענין הנ"ל אלא רק במקרים חריגים, וכל שעלינו לבדוק האם העניין הנדון נכנס תחת החריג המצדיק התערבות זו. לאחר שקראתי את סיכומי הצדדים ואת החלטת ראש ההוצל"פ, הגעתי לכלל מסקנה שאכן המקרה הנדון נכנס לאותו חריג המצדיק התערבות של ערכאת הערעור. ראש ההוצל"פ קבע את השכר לפי אמות מידה טכניות-פורמליות כאשר התיחס רק להלכות שנקבעו בענין ובעבודה שהושקעה בתיק ולא התייחס למחיר הגבוה של הקרקע וליחס בין גובה החוב לערכה של הקרקע. אכן, המשיבים השקיעו עבודה רבה ומרובה, אך סבור אני ששכר הטירחה שנפסק גבוה הוא באופן קיצוני וזאת למרות כל ההשקעה אשר השקיעו המשיבים בתיק. סוף דבר, הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שהמשיבים יקבלו שכר טירחה בגובה 4.5% מדמי המכר. שכר הטירחה יהיה חופף לשכר טירחת ב"כ הזוכים בתיק ההוצל"פ. ערעורשכר טרחהכינוס נכסים