שיקולי בית המשפט בהפסקת תביעה

פסק דין שיקולי בית המשפט בהפסקת התובענה: 9. סעיף 154(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובע לאמור: "בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שיראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו (להפסיק את התובענה לפי סעיף משנה (א) - מ' ג'), ואם הרשה יפסוק גם בהוצאות המשפט". לבית המשפט מסור אם-כן שיקול דעת רחב, לעצם הפסקת התובענה ולתנאיה. ברגיל, אין ראוי הדבר שנתבע יהיה מוטרד פעמיים באותו העניין. זהו הרציונל להשתק עילה מתוך כללי מעשה בית דין. עם זאת, זכות זו אינה קנויה בכל מקרה, שכן לעתים הנסיבות מצדיקות אפשרות לשוב ולדון יותר מפעם אחת באותו הנושא, כאשר ההליך הראשון אינו מקים מחסום של מעשה בית דין. כזו היא כאמור תוצאת מחיקת כתב הטענות, וזו אף משמעותה של הפסקת תובענה. העובדה לפיה ביום מן הימים עלול התובע לחדש את התובענה, היא כשלעצמה אינה מספיקה כדי להכריע בשאלת הפסקת ההליך. כך נאמר בנושא זה בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן (עמ' 477): "...אין בכך ולא כלום, שהמבקש התובע עלול לחדש את המשפט שהרי בגלל כן הוא מבקש רשות להפסיק ומונע את דחיית תובענתו שתהא מעשה בית דין". העילה לסרב להפסקת תובענה - בגדר שיקול הדעת המסור לבית המשפט, כמבואר לעיל - מתמצית בעיקרה במקרים שבהם זכויות הנתבע עלולות להתקפח, בין אם על שום יתרון שרכש במהלך הדיון המשפטי ואשר עתה מבקשים להפסיקו ובין אם מטעם אחר (שם, 478-477; ע"א 396/76 קרני נ' מיסקין, פ"ד לא(1) 85, 88 מול א'). אכן, לעתים עולה בידי הנתבע לקעקע את גרסת התביעה במהלך חקירה נגדית או לקבל חוות-דעת של מומחה מטעם בית המשפט או מטעם הצד שכנגד, התואמת את עמדתו. בכך שופר מצבו הדיוני ומן הראוי להימנע מלגרוע זאת ממנו (השוו: ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי, פ"ד לט(2) 831). בפרשה אחרונה זו הגיש המומחה מטעם בית המשפט חוות-דעת גרועה לתובע, אפילו יותר מזו שהוגשה על-ידי הצד שמנגד. בית המשפט פסק, כי בנסיבות אלו קיפחה הפסקת התובענה זכות שרכש הנתבע. לפיכך, לא היה מקום להתירה. עם זאת ההלכה מורה עוד, כי לעתים ניתן לשמור על זכויות שאותן רכש הנתבע במהלך ההליך, על-ידי הצבת תנאים לחידושו לאחר ההפסקה, בגדר הסמכות לפי תקנה 154(ב) הנ"ל, כך שההליך יתחדש בדיוק מהמצב שבו הופסק קודמו (השוו: ע"א 746/88 בוזגלו נ' אוחנה, פ"ד מה(3) 690). גם כאשר הנתבע לא השיג יתרון כלשהו בהליך הקיים, אין פירוש הדברים שבית המשפט ייעתר, כמובן מאליו, לבקשת תובע להפסקת הליכים. שיקול הדעת הצריך בנושא זה מורכב יותר. תנאי הוא לכך, שבבקשה להפסקת התובענה לא יהא משום שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן ראוי לזכור, כי בעל כורחו הנתבע עלול למצוא עצמו נאלץ להתדיין מחדש באותו הנושא (שם, 695 מול ד'). אלה הם פני הדברים, כאשר, למשל, ההליך מצוי כבר בשלבים מתקדמים של שמיעת הראיות או כאשר יקשה על הנתבע לשחזר בעתיד את מסכת הראיות מטעמו, מחמת גילם המבוגר של העדים וטעמים טובים דומים. לפיכך, טענות עורך הדין דנציגר, לקושי העלול לעמוד בפני מרשו בניהול התיק בעתיד לגבי עילה נושנה, יכלו לבוא במסגרת השיקולים הראויים. ברם, בנסיבות העניין שלפנינו הן מתאיינות, כאמור, נוכח עתירת הנתבע מס' 5 למחיקת כתב התביעה מחוסר עילה. על-כך כבר הערנו לעיל, כי התוצאה היא היינו הך. זאת ועוד, דווקא על דרך של הפסקת התובענה דנן, רוכש הנתבע מס' 5 יתרון ניכר לעומת מצבו, לו נתקבלה במלואה בקשתו לסילוק התובענה על הסף מחוסר עילה. הטעם לכך נעוץ בכללי הפסקת תובענה, המאפשרים להתנותה בתנאים, אשר בלתי אפשרי היה להציבם במסגרת האחרת. לפיכך, מקל וחומר עמדתו בלתי מובנת. הפסקת תביעה