זיכוי לאחר כפירה באחריות לתאונה


הכרעת - דין

מזכה הנאשמת בתיק זה.

1. הנאשמת הובאה לדין בגין נהיגה בחוסר זהירות אשר גרמה לתאונת דרכים, בשל כך יוחסה לה בכתב אישום עבירה על פי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.


בישיבת המענה כפרה הנאשמת, באמצעות סניגורה, בביצועה של העבירה המיוחסת לה כמו גם באחריות לתאונה. גלל כן נקבע התיק לשמיעת ראיות.


2. עובדות המקרה, בעיקרן, אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים ואלו הן:

בתאריך 18.3.99, בבוקרו של יום, עשתה דרכה הנאשמת במכונית פרטית מסוג פורד (להלן-"המכונית") ברח' העמל באור יהודה, מצפון לדרום.



זאת לדעת, כי הרחוב האמור הינו דו סטרי בן שני נתיבי נסיעה, נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, כאשר בימין הדרך, בכיוון נסיעת הנאשמת, חונים כלי רכב בניצב למדרכה (ראה תרשים ת2/).



אותה עת, נהגה הגב' ערוסי איריס (להלן-"המעורבת") במכונית פרטית מסוג סיאט (להלן-"הסיאט") במסלול נסיעת הנאשמת, תוך שהיא מסיעה רכבה לאחור במטרה להחנותו בחנייה המסומנת בתרשים ת2/ במס' 1 (להלן-"החניה").



בהגיע הנאשמת במקביל למקום החנייה, התנגשו כלי הרכב. כתוצאה מההתנגשות האמורה, הוסטה מכונית הנאשמת לשמאל הדרך ופגעה, בחזיתה, בפח אשפה ("צפרדע") אשר היה מוצב שם.



כתוצאה מהתאונה נחבלו הנאשמת והמעורבת וכלי הרכב ניזוקו.



3. לא למותר לציין, כבר בשלב זה, כי המעורבת הועמדה לדין בעבירה של נהיגה לאחור שלא בבטחה, הורשעה על פי הודאתה ונגזר דינה.

חרף זאת, טוענת התביעה כי התאונה אירעה אף בגין רשלנותה של הנאשמת, בכך שלא הבחינה מבעוד מועד "בסיאט" החוסם חלקית את הכביש ופגעה בו מבלי משים.



בשל כפירת הנאשמת באחריותה לתאונה, אף לא באחריות חלקית, נקבע התיק, כאמור, לשמיעת ראיות.



4. מטעם התביעה העידו המעורבת וכן הבוחן רס"מ שמרון אייל (להלן-"הבוחן") אשר ערך את דו"ח הבוחן ת3/ והתרשים ת2/.



בעדותה בפני גוללה המעורבת את שהתרחש בכביש עובר לתאונה.



לדבריה, משהבחינה במקום החנייה הפנוי בימין הכביש, עצרה את מכוניתה מעט לפני החנייה, במקביל למכוניות החונות, והחלה בנסיעה לאחור בקשת רחבה.

לטענתה , בהיות מרבית אורך רכבה בתוככי החנייה הגיחה לפתע הנאשמת ופגעה, חזיתית, בחלק הקדמי של רכבה, אשר בלט במעט לנתיב הנסיעה.

המעורבת הדגישה בחקירתה הנגדית, כי בעת ההתנגשות חלקו הארי של רכבה היה מצוי בתוך החנייה כך שרק חזית הרכב בלט, כאמור, לנתיב הנסיעה.



עוד הדגישה המעורבת, כי בטרם ביצעה הנסיעה לאחור, הסתכלה במראת התשקיף במטרה לוודא כי אין תנועת כלי רכב הבאה לעברה.



5. מנגד, טענה הנאשמת כי לא הבחינה כלל בקיומו של "הסיאט" בנתיב הנסיעה, לא כולו ואף לא בחלקו.

לדבריה, רק בעת שחלפה בכביש, במקביל למקום החנייה, חשה לפתע במכה בכנף הימנית קדמית של המכונית, וכתוצאה מהמכה הוסטה המכונית שמאלה עד שזו נעצרה במגע עם "הצפרדע" , בשמאל הדרך.



לטענת הנאשמת, המעורבת תימרנה את רכבה בתוך החנייה קדימה ואחורה, בלא ליתן תשומת לב לכלי הרכב הנעים בנתיב הנסיעה ובשל כך פגעה במכוניתה, עת זו היתה במקביל לחנייה.



הנאשמת עמדה על דעתה כי רכבה של המעורבת - או חלק ממנו - לא היה מצוי בנתיב הנסיעה, בשום שלב, שלפני התרחשות התאונה ובשל כך לא יכולה היתה להבחין בו, בטרם ההתנגשות.



6. השאלה האחת הצריכה הכרעה בתיק זה הינה, איפוא, עובדתית, האומנם חלקו הקדמי של "הסיאט" בלט לנתיב הנסיעה - כטענת הקטגוריה - עוד בטרם חלפה המכונית במקביל לחנייה, כך שהנאשמת חייבת היתה להבחין בו מבעוד מועד לנוכח שדה הראייה (50 מ' ) שיש לה לפנים (ראה סעיף 4 לת3/).



או שמא - כטענת הסניגור - המעורבת הסיעה את רכבה מהחנייה קדימה (ע"מ להתיישר בתוככי החנייה) לנתיב הנסיעה, בה בעת שמכונית הנאשמת חלפה על פניה, כך שהנאשמת לא יכולה היתה להבחין "בסיאט" מבעוד מועד.



7. לאחר שבחנתי , בחון היטב, את גירסאות הצדדים והראיות שבפני, באתי לכלל מסקנה כי יש לבכר את גירסת הנאשמת על פני זו של המעורבת.



אלה נימוקיי.

8. מדו"ח הבוחן עולה כי במכונית הנאשמת קיימים שני מוקדי נזק. האחד, הנזק שנגרם כתוצאה מההתנגשות ברכבה של המעורבת והאחר, זה שנגרם בעקבות הפגיעה בצפרדע (ראה סעיף 5 לת3/).



הנזק אשר נגרם למכונית כתוצאה מהתנגשות כלי הרכב, מתואר על ידי הבוחן כדלקמן:

"כיפוף פח בכנף קדמי ימני...בכיוון מלפנים לאחור ומימין לשמאל כולל שבר בקליט קדמי ימני..." (ההדגשות שלי - ח.ט).



אני סבור , כי מיקומו של הנזק במכונית כמתואר לעיל מלמד, כמאה עדים, כי רכבה של המעורבת לא היה מצוי בנתיב הנסיעה בטרם חלפה מכונית המעורבת (לפחות חזיתה ) במקביל לחנייה.



לו כנה היתה טענת המעורבת, ברי כי הפגיעה - הראשונית - צריכה היתה להתבטא בחזית המכונית קרי: פגיעה בפנס הקדמי ימני שלה. שהרי ממה נפשך, אם אומנם חזית "הסיאט" בלטה לנתיב הנסיעה והנאשמת לא הבחינה בה כלל, אין ספק כי הפגיעה צריכה היתה להתבטא בפנס הקדמי ימני.

הכיצד, איפוא, קיימת פגיעה בכנף הימנית ופגיעה כזו נעדרת מחזית המכונית?!



התשובה המסתברת והקרובה לודאי היא כי המעורבת אכן הסיעה את רכבה קדימה, בה בעת שחזית המכונית חלפה - במעט - את פתח החנייה.



לא בכדי טרח הבוחן לציין כי הנזק אשר נגרם למכונית בעקבות הפגיעה "בצפרדע" כלל אף שבירת פנס החזית השמאלית, מה שאין כן בנזק שנגרם מהתנגשות כלי הרכב.



9. יתר על כן, לשאלות הסניגור בחקירה הנגדית, השיבה המעורבת (עמ' 4 שורות 15-13) כדברים האלה:



"ש.ת - לא ראיתי מאיפה בא הרכב.

ש.ת - כשהייתי כבר במצב של חניה בין שני רכבים לא הסתכלתי קדימה אלא אחורה כי הייתי צריכה לנווט בין שני רכבים" (ההדגשות שלי ח.ט).



הנה כי כן, המעורבת מודה בפה מלא, ברוב הגינותה, כי לא הסתכלה כלל לפנים עת תימרנה את רכבה בתוככי החנייה.

אם כן, איפוא, בהחלט ייתכן כי המעורבת הסיעה את רכבה קדימה, בה בעת שמכונית הנאשמת היתה מצויה במקביל לחנייה.

ברי, כי המעורבת לא יכולה היתה להבחין במכונית עת הסיעה רכבה קדימה מתוך החנייה שהרי אם לא הסתכלה לפנים - כטענתה - הכיצד תבחין בקיומה של המכונית?!

10. אני קובע, איפוא, לאור האמור, כממצא עובדתי, כי המעורבת הסיעה את רכבה מתוך החנייה לנתיב הנסיעה, בה בעת שמכונית המעורבת היתה מצויה בפתח החנייה.

ברי, כי בנסיבות אלה לא יכולה היתה הנאשמת להבחין "בסיאט" מן הטעם הפשוט שזה לא היה מצוי בנתיב נסיעתה, בטרם היתה מכוניתה במקביל לחנייה.



לנוכח האמור, אין בסיס עובדתי לאשמה המיוחסת לנאשמת בכתב האישום הואיל וזו האחרונה אינה יכולה לראות את הבלתי נראה ואין היא צריכה לצפות את אשר איננה יכולה לצפות.



לא מצאתי, איפוא, כי הנאשמת התרשלה בנהיגתה עובר לתאונה, כך שאין לייחס לה נהיגה בחוסר זהירות.



11. סוף דבר, לאור האמור והמפורט לעיל אני מחליט לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצויים על זיכוי

  2. נהיגה בשכרות זיכוי

  3. נהיגה בלי רישיון - זיכוי

  4. חניה על מדרכה - זיכוי

  5. זיכוי על פגיעה באופנוע

  6. זיכוי דו"ח אי ציות לתמרור

  7. ערעור על זיכוי תעבורה

  8. פלאפון בנהיגה - זיכוי

  9. זיכוי על נהיגה במהירות מופרזת

  10. זיכוי למרות בדיקת ינשוף

  11. עוולת הנגישה - זיכוי עבירת תנועה

  12. זיכוי לאחר כפירה באחריות לתאונה

  13. אי שמירת מרחק – זיכוי כתב אישום

  14. זיכוי על דריסת אדם למוות - דוגמא

  15. סירוב לבדיקת שכרות - זיכוי

  16. פיצויים על מעצר לאחר זיכוי

  17. זיכוי נהגת על נהיגה בשכרות

  18. זיכוי מחמת הספק פגיעה ברוכב אופנוע

  19. דוגמא לזיכוי נהג על דריסת הולך רגל

  20. פגיעה באופנוע בעת פניית פרסה - זיכוי

  21. ערעור על זיכוי - מהירות מופרזת

  22. זיכוי נהג אשר סירב לבדיקת שכרות

  23. זיכוי על אי מתן זכות קדימה בצומת

  24. זיכוי בגין אי אמינות ממל"ז - מהירות לייזר

  25. זיכוי נהג אוטובוס על פגיעה בהולך רגל

  26. צילום נהיגה במהירות מופרזת – זיכוי בגלל פגם בצילום

  27. זיכוי קנס אי ציות לתמרור - אי אפשר היה לראות את התמרור

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון