נהיגה בתקופה של פסילה מנהלית

פסק דין 1. המערער הועמד לדין בבית משפט השלום (תעבורה) בחדרה בגין עבירה של נהיגת כלי רכב בתקופה של פסילה מנהלית. 2. בדיון שהתקיים בפני השופט א' גופמן, הודה המערער בעובדות כתב האישום והורשע. התובע הגיש גליון הרשעות קודמות וביקש לגזור מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס. 3. המערער אישר שבית המשפט יעץ לו להיות מיוצג והוא בחר שלא לעשות זאת. הוא ביקש "... לקבל כמה שפחות עונש" (עמ' 5 ש' 18). הוא הוסיף שרשיון הנהיגה מיועד לפרנסתו והוא זקוק לו. עוד ביקש מבית המשפט לגזור שלילה מנהיגה לתקופה קצרה ככל האפשר או עבודות שירות, של"צ או קנס. כן הביא מסמכים בדבר מצב בריאותה של אמו בה הוא עליו לטפל, וטען שבלעדיו אין מי שיטפל באמו. 4. השופט גופמן כתב שמדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. הוא הוסיף שאין למערער הרשעות בעבירות דומות, אך הוא צבר במשך שבע שנים שבע עשרה הרשעות. השופט הוסיף שעולה מן העבירה זלזול מצידו של הנאשם בהוראות החוק ובהוראות שלטונות האכיפה. לפיכך גזר על המערער את העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר; ששה חודשי מאסר מותנה לתקופה של שנתיים; פסילה מנהיגה לתקופה של 15 חודשים; פסילה מותנית מנהיגה לתקופה של שנה למשך שנתיים. על גזר הדין הגיש המערער ערעור זה שבפני. 5. לטענת בא כח המערער, העונש שנגזר על המערער חמור. הוא הצביע על מקרים אחרים בפסיקה, בהם נגזרו עונשים קלים יותר. עוד אמר שרובן המכריע של הרשעותיו של המערער הן ברירות קנס, והן אינן רבות, בהתחשב בכך שהמערער נוהג כ45,000- ק"מ בשנה. בדיון שבפני חזר על הטעונים והפנה לפסיקה נוספת. עוד הצביע על כך שפסילת המערער מנהיגה לתקופה העולה על שנה מחיבת מבחן נהיגה, ומדובר גם בענין כלכלי. 6. באת כח המשיבה ביקשה לדחות את הערעור וטענה שהעונש אינו מופרז. היא הציגה פסיקה לפיה הוטלו עונשים כבדים וקבע שראוי שלא יוטלו עונשים קלים על עבירה זו. 7. לא מצאתי הצדקה להתערב בעונש שגזרה הערכאה הראשונה על המערער. העבירה חמורה. אמירתו של בית המשפט, שהעבירה מצביעה על זלזול מצד המערער בהוראות החוק ובהוראות שלטונות האכיפה מוצדקת, בעלת יסוד מוצק, שכן המערער התעלם מפסילתו מנהיגה, בין אם זו פסילה מנהלית או פסילה שיפוטית, והמשיך לנהוג במכוניתו. 8. עיון בגליון הרשעות הקודמות של המערער מצביע על עבירות מרובות, הכוללות עבירות חמורות כמו אי ציות לתמרור ב37- (עצור ותן זכות קדימה), שבע עבירות של נהיגה כשהוא לא חגור בחגורת בטיחות, ארבע עבירות של נהיגה במהירות מופרזת ועבירה אחת של נהיגה תוך כדי שימוש בטלפון. 9. מטבע הדברים, אין אנו גוזרים את הדין בעזרת סרגל. נסיבותיהן של העבירות שונות, נסיבותיהם האישיות של נאשמים שונות. דרכנו היא נסיון להתאים את העונש לנסיבות העבירה ולנסיבות האישיות של הנאשם. כל עוד נמצאים העונשים הנגזרים בערכאה הראשונה במתחם הסבירות, הם אינם מצדיקים התערבות של ערכאת ערעור. 10. אין קושי להציג עונשים קלים יותר, כפי שאין קושי להציג עונשים חמורים יותר. העונש שנגזר על המערער בגין נהיגה בזמן פסילה יכול היה לכלול גם מאסר בפועל (שלא לריצוי בעבודת שירות). פסקי דין כאלה כבר ניתנו בעבר ואושרו בערכאת ערעור. העונש שנגזר המיר אפשרות זו בפסילה לתקופה מעט ממושכת יותר, שאינה חורגת ממתחם הסבירות ואינה מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. בנסיבות אלה איני מוצא עילה להתערב בגזר הדין ואני דוחה את הערעור. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגה