פסק דין 1. על פי כתב התביעה, ביום 15.7.08 בוצעה על ידי הנתבעת העברת תכולת דירתם של התובעים , שתמורתה שולם סך של 2,800 ₪. אחד מפריטי התכולה היתה מזוודה שחורה, שהכילה שתי מצלמות, אחת וידאו ואחת דיגיטלית, ובתוכן קלטות מאירועים משפחתיים, וכן פנקס צ'קים חדש (להלן - המזוודה). התובעים מודים כי הצ'קים בוטלו מיד בבנק והוגשה תלונה למשטרה. יצויין, כי טענת הנתבעת לפיה תיק התלונה נסגר לא נסתרה על ידי התובעים. 2. לטענת התובעים, המזוודה הועלתה למשאית על ידי אחד מהפועלים של הנתבעת אך לא הורדה ממנה, ולכן הם רואים את הנתבעת כאחראית לנזקיהם. 3. התובעים דורשים סכום של 27,700 ₪ המורכב כדלקמן: 5,000 ₪ - פיצוי על עגמת נפש בשל שימוש בצ'קים; 10,000 ₪ - פיצוי על עגמת נפש בשל הקלטות; 4,800 ₪ - פיצוי בשל שתי המצלמות; 900 ₪ - החזר טיפ שנכפה על התובעים, לטענתם, עד כדי השפלה; 2,000 ₪ - אבדן שני ימי עבודה של כל אחד מהתובעים; 5,000 ₪ - נזק לארונות הלבשה שהורכבו. 4. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, עובדי החברה, שהם בעלי ותק בחברה של 5 - 10 שנים, עבדו אצל התובעים כאשר בביתם היו עוד מספר פועלים שעסקו בו זמנית בשיפוץ הבית שאליו הועברה התכולה, והם שהו שם גם בזמן העברת התכולה ונשארו ללון בדירה. עוד נטען, כי הועברו 60 - 50 קרטונים, ואין כל אפשרות הגיונית לפתוח ולבדוק תכולה של תיק כדי לקחת חפצים מסויימים. הנתבעת טוענת גם, כי כמו בכל סיום הובלה מתבקש בעל הדירה לעלות למשאית על מנת לוודא שהיא ריקה, וכך קרה גם במקרה דנן. אם הבחינו התובעים שהמזוודה חסרה - מדוע לא ביקשו אותה מיד? 5. הנתבעת מפנה "להסכם העברה", שצורף לכתב התביעה ושבו נאמר, בסמוך לחתימתה של התובעת: "ביטוח ואחריות מ - 200$ עד 100,000$ למעט דברי אמנות, זכוכית, שיש, דברי ערך ותכשיטים". 6. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. 7. גם אם אקבל את טענת התובעת, כפי שנטענה בדיון שנערך בפני, כי דעתו של בעלה הוסחה על ידי אחד מהפועלים והמזוודה הועלתה למשאית ביחד עם הכורסה עליה היתה מונחת (פרוטוקול עמ' 1 שורות 4 - 8), עדיין לא הרימו התובעים את הנטל המוטל עליהם על מנת להוכיח את תכולת המזוודה ואת הנזקים הנטענים על ידם. 8. לענין הצ'קים - בהנחה שאכן היה פנקס צ'קים במזוודה, הרי שהתובעים עצמם טוענים בכתב התביעה שהצ'קים בוטלו מיד בבנק. אם כן איזה נזק נגרם? 9. לענין הקלטות - בהנחה שאכן היו קלטות בתוך המצלמות, דבר שלא הוכח, הרי שלכל היותר מדובר בשתי קלטות בלבד, מהתקופה האחרונה, מתוך קלטות רבות שאוחסנו בתיק אחר ונשמרו. (ראה דברי התובעת בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 1 - 3). על כן, לא הוכח גם ראש נזק זה. 10. לענין המצלמות - במהלך הדיון הוגש "אישור עסקה/קבלה" מיום 1.5.05 בקשר למצלמה דיגיטלית על סכום של 1,800 ₪. על אף שלא הוכח שהמצלמה היתה במזוודה, הרי שגם אם אקבל את הטענה שהיא אכן היתה שם, אין מקום לפצות את התובעים על מלוא הסכום ששולם עבורה כשלוש שנים לפני האירוע הנטען, לאחר שנעשה שימוש במצלמה אף צולמו בה אירועים משפחתיים רבים. הואיל ולגבי המצלמה הנוספת לא הוגשה כל ראיה לגבי מחירה ולגבי עצם הימצאותה במזוודה - גם דינו של ראש נזק זה להידחות. 11. לענין "הטיפ" שלטענת התובעים נכפה עליהם - הואיל ו"טיפ" מטבעו הוא דבר רצוני, והואיל ולא הוכח שהתובעים היו נתונים לאיום כלשהו מצד עובדי הנתבעת אם לא יינתן להם "הטיפ" - אני דוחה את טענות התובעים בענין זה. 12. לגבי אובדן שני ימי עבודה של כל אחד מהתובעים - מדובר בטענה מקוממת, שאין כלל מקום להתייחס אליה, והיא נדחית על הסף. 13. לגבי הנזק לארונות - לא צורפה כל ראיה בענין זה, ובדיון לא נזכר הדבר כלל. מכאן שטענה זו נזנחה למעשה על ידי התובעים. סוף דבר 14. לאור כל האמור לעיל, לא הורם הנטל המוטל על התובעים להוכחת התביעה, ועל כן היא נדחית. הואיל והוגשה תביעה מנופחת ובלתי מבוססת, שלא נתמכת בראיות ושיש בה כדי לפגוע בשמה של הנתבעת ובפרנסתה - ישלמו התובעים לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים, ואם לא ישולם במועד שנקבע, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. פיצוייםהובלת דירהמקרקעיןהובלות