פסק דין 1. בפני תביעה, בגין נזקים שניטען שנגרמו לתובעת בשל סירוב הנתבעת לחבר לדירתה חיבור גז, לאחר שהחיבור נותק על ידי הנתבעת, בהוראות טכנאי שלה שביקר בדירתה. התובעת טוענת כי היא הסתמכה ברכישת הדירה, על כך שיש בדירה חיבור לגז ובעתיד, כשתבקש למכור את דירתה, ייגרם לה נזק הואיל ואין לדירה חיבור גז . לדבריה, הנתבעת הציגה בפניה מצג שווא כל השנים, על אפשרות לחיבור גז בדירה והיא אף פעלה לפי דרישת הנתבעת, בהזזת ברז הבטחון של הגז, על חשבונה. הנתבעת, דחתה את טענות התובעת בנוגע לאחריותה ולנזק הנטען. הנתבעת טענה, כי לא ניתן להתיר חיבור גז לדירת התובעת בהיותו מצוי במפלס תחתון אשר יהווה סכנה בטיחותית. החיבור, הוא בניגוד לתקן הנדרש ע"י משרד התשתיות וכפי שניקבע ע"י מכון התקנים. על התקן הנידרש, לא חלקה התובעת והשתכנעתי מעדותו של נציג הנתבעת, כי אכן התקן הישראלי, אינו מאפשר חיבור גז, בנתונים הקיימים של דירת התובעת, המצויה במפלס נמוך מפני הקרקע. לא די בחיבור הגז במרוצת השנים ע"י הנתבעת, כדי להוות ראיה לכך שהחיבור הוא לפי התקן ואין בו כדי לחייב את הנתבעת בחיבור גז כיום, בניגוד לתקן. בה בשעה, אכן נוצר מצג בפני התובעת כי החיבור לגז תקני, בפרט לאחר ביקור טכנאי של הנתבעת בדירה, מבלי שהוער לה על חיבור לא תקני בדירה. בנסיבות אלו, יש לבחון אם קיים קשר סיבתי בין המצג של הנתבעת בעבר לבין הנזקים הנטענים. שמעתי את עדות התובעת, על מגוריה בדירה במשך כ-13 שנה, בתחילה כדיירת של "פרזות" ומאוחר יותר כבעלים על הדירה, שנירכשה על ידה לפני כ-5 שנים. התובעת טוענת, כי רכישתה את הדירה מ"פרזות", היתה על דעת זאת שמצוי בה חיבור גז. התובעת, לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין רכישת הדירה לבין חיבור הגז שהיה מותקן בה במועד הרכישה. התובעת אישרה בעדותה, כי היא לא נהגה לעשות שימוש רב בגז. יתירה מכך, מחשבונות הגז ומרישומי הנתבעת בנוגע לצריכת הגז של התובעת עולה, כי התובעת לא צרכה גז לחלוטין במשך מספר שנים קודם לניתוק הגז וקודם לכך, היתה צריכת גז בכמות מזערית בלבד. לפיכך, לאור אורח חייה של התובעת בנוגע לשימוש בגז, לא הוכח כי הדירה נרכשה על ידה בהסתמכה על קיומו של חיבור לגז. התובעת, גם לא הרימה את נטל הראיה להוכיח כי מחיר הדירה ששולם על ידה לחברה המשכנת "פרזות" , הושפע מקיומו של חיבור גז לדירה. התובעת, לא הציגה את חוזה הרכישה על מנת להוכיח את מחיר הדירה ואף לא ידוע אם הוצהר בו, על קיומו של חיבור גז. התובעת, לא דאגה להמצאת חוות דעת של שמאי, על מנת להוכיח את השפעת קיומו של חיבור גז בדירה, על מחירה. מעבר לכך, התובעת לא הוכיחה כי השימוש בגז, זול מהשימוש בחשמל על מנת לתמוך בטענתה, כי קיימת ירידת ערך לדירה בהיעדר חיבור גז בה. בנסיבות אלו אני קובעת, כי לא הוכח כי רכישת הדירה היתה דווקא על דעת זאת, שקיים חיבור גז לדירה ולא הוכח, כי מחיר הדירה הושפע מקיומו של חיבור הגז בדירה בעת רכישתה. התובעת טוענת גם לנזקיה בעתיד, בשל ירידת ערך הדירה לכשתימכר ללא חיבור לגז. משלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הרכישה לחיבור הגז, ממילא לא נדרשת בחינת נזק עתידי במכירת הדירה. למעלה מן הצורך, בחנתי את ראיות התובעת בנוגע לרכיב נזק זה. הדירה, טרם נמכרה ואף לא הוצעה למכירה. לא הוגשה כל ראיה על ערכו של חיבור גז, כרכיב בדירה המשפיע על מחיר הדירה. משלא הוגשה חוות דעת של שמאי על מנת להוכיח את ירידת הערך הנטענת. כך גם הואיל והדירה לא הוצעה למכירה, לא הוכח כי הוצע מחיר נמוך ע"י רוכשים פוטנציאליים בשל כך. לפיכך, אני דוחה את דרישת התובעת לסעד בגין נזק עתידי. התובעת, דורשת פיצוי בגין סיכון חיים בו היתה נתונה לכאורה, בשל חיבור הגז בדירתה. ראשית, יש לברך על כך שלא ארע כל אסון בדירת התובעת ועל כן, אין נזק מוכח. לא השתכנעתי כי נגרם לתובעת נזק כלשהו מהחשש, שמא יארע לה נזק שכן, היא לא ידעה בזמנו על הסיכון הקיים בגין חיבור לא תקני. מעבר לכך, בהיעדר צריכת גז כלשהי ע"י התובעת בשנים האחרונות, לא הוכח כי אכן היה קיים סיכון במגוריה בדירה. לא התרשמתי, כי התובעת אכן חרדה מפני סיכוני הגז בדירתה זאת לאור עדותה כי היא מפעילהמערכת גז ניידת בתוך דירתה לאחר ניתוק הגז, אף שהודע לה כי קיים סיכון בשימוש בגז במפלס הנמוך, בו מצויה דירתה. סופם של דברים, התובעת לא הוכיחה קיומו של נזק בעבר או נזק עתידי, בשל ניתוק חיבור גז לא תקני, שהותקן בדירתה בעבר ע"י הנתבעת. יחד עם זאת, התובעת זכאית להחזר הוצאות שניגרמו לה עקב דרישת הטכנאי מטעם הנתבעת, להעתיק למיקום אחר את ברז הבטחון של הגז בדירתה. הנתבעת, התרשלה בכך שלא עמדה על כך שהתקנת הגז אינה לפי התקן וגררה את התובעת להוצאה מיותרת להזזת ברז הבטיחון, בעת שהיה עליה להודיע על ניתוק הגז, כפי שעשתה מאוחר יותר. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאותיה בנידון בסך של 279 ₪. התובעת, טענה גם כנגד התנהלות הנתבעת בניתוק הגז. אכן, מצופה היה שהנתבעת, תדאג למתן התראה מוקדמת לתובעת בטרם ניתוק הגז, בפרט לאור השתהותה של הנתבעת בניתוק הגז בפרק זמן ארוך ביותר. אילו עשתה כך, התובעת לא היתה מופתעת מהניתוק, עליו נודע לה בדיעבד. יחד עם זאת, לא נמנע מהתובעת במפתיע שימוש בגז עקב הניתוק, הואיל וממילא היא לא צרכה כלל גז, בשנים שקדמו לניתוק . לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת, בתשלום פיצוי לתובעת בסך של 300 ₪ בלבד. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות למי מהצדדים. מקרקעיןגז