פסק דין בפני תביעה כספית של שלוש משפחות אשר הגישו תביעות נפרדות כנגד הנתבעת, חברה סלולארית בטענה עיקרית להפרת תנאי העסקה שסוכמה בין התובעים לבין סוכן מכירות של הנתבעת. נוכח הדמיון שבין שלושת התביעות והיותן מבוססות על עובדות משותפות, החלטתי ביום 28.9.08 לאחד את הדיון בתביעות. עיקרי התביעה: 1. 1. במהלך חודש נובמבר 2007 הגיע לבית התובעים סוכן מכירות מטעם הנתבעת בשם חיים (להלן: "חיים" או "הסוכן"). 2. לטענת התובעים הציע להם חיים עסקה כדלקמן: קבלת זוג מכשירים מסוג דור 3.5 חינם, כאשר דמי מנוי, ביטוח ואחריות, אינטרנט חופשי, שיחות וידאו, 530 דק' שיחה לכל היעדים בארץ, 500 דק' שיחה פנים ארגוניות ו-250 דק' שיחה לכל היעדים והפחתת זיכוי כספי, יהיו בעלות כוללת של 240 ₪ לחודש בגין שני המכשירים. התובעים צרפו לתביעתם מסמך שנכתב בכתב ידו של חיים ומפרט את תנאי העסקה (להלן: "נספח א'") ולטענתם מהווה את מסמך ההתקשרות בינם לבין הנתבעת. 3. התובעים קיבלו את הצעת הסוכן וחתמו על חוזה מבלי שנותר בידם העתק ממנו. על אף פניות רבות לנתבעת לא הומצא להם העתק מהחוזה. על כן, טוענים התובעים כי נספח א' לכתב התביעה, שהוא המסמך היחיד שנותר בידם ואושר על ידי הנתבעת כנכתב בכתב ידו של חיים, מהווה את הסכם ההתקשרות בין הצדדים. 4. התובעים טוענים כי מדי חודש קיבלו חשבוניות מהנתבעת בסכומים מרקיעי שחקים מעבר למוסכם בין הצדדים. 5. התובעים מתארים בכתבי התביעה ואף בדיון שהתקיים בפני בית המשפט, מסכת ארוכה של פניות לנתבעת ולנציגיה הרבים במטרה להבין את החשבוניות שנשלחו אליהם ואת החיובים העודפים, לכאורה. לטענת התובעים נציגי הנתבעת לא הצליחו בעצמם להסביר לתובעים את פרוט החשבוניות וטענו כי אינם יכולים לעמוד בתנאי העסקה שהוצגו להם, לטענתם. פניותיהן של התובעים הגיעו עד לעוזרת מנכ"ל הנתבעת שהבטיחה כי הנושא יטופל אך ללא הועיל. 6. התובעים טוענים כי בשלב מסוים אכן זוכה חשבונם בסכום מסוים אך לטענתם מדובר ב"סכום מגוחך". 7. התובעים טוענים כי יש להשיב להם את הסכומים בהם חויבו מעבר לסך של 240 ₪ שלטענתם סוכם בין הצדדים וכמו כן, יש לפצותם בגין הפסד ימי העבודה וההוצאות שנגרמו להם בפניותיהם הרבות והשונות לנתבעת וכן בגין הוצאותיהם. טענות ההגנה: הנתבעת טוענת כי העסקה נשוא התביעה בוצעה בצורה תקינה לחלוטין ובמהלך ביצועה הוסברו לתובעים תנאי העסקה במלואם, לרבות העלויות הכרוכות בה והתובעים חתמו על הסכמים מפורטים. הנתבעת צרפה לכתב ההגנה טופס דוגמא להסכם אך לא העתקים חתומים של הסכמי התובעים. הנתבעת מכחישה בתוקף כי נספח א' לתביעה מהווה את מסמך ההתקשרות בין הצדדים וטוענת כי אין הוא מהווה חוזה מחייב אלא מעיד אך ורק על הצעת הנתבעת וכולל פרטים בסיסיים בלבד ביחס להתקשרות . הנתבעת מפרטת את פרטי העסקה לשיטתה: התוכנית אליה הצטרפו התובעים מזכה אותם בביטוח, אחריות, מכשיר דור 3.5, אינטרנט חופשי, שיחות וידאו ו- 525 דקות זמן אוויר בתמורה לסך של 209 ₪ (להלן: "החבילה הגדולה"). מוסיפה הנתבעת וטוענת כי קיימת אפשרות נוספת לרכישת חבילה קטנה יותר של 250 דקות בעלות של 109 ₪ (להלן: "החבילה הקטנה"). לטענת הנתבעת החבילה הקטנה הוצעה לתובעים לחילופין ולא בנוסף לחבילה הגדולה והראיה לכך, שלא נכתב בנספח א' 780 דקות לכל היעדים. בנוסף, טוענת הנתבעת כי בגין 500 דק' שיחות פנים ארגוניות חויבו התובעים בסך של 19.83 ₪ שהתווספו למחיר החבילה הגדולה כך שסה"כ עמד הסכום הכולל על סך 229 ₪. לטענת הנתבעת, הסוכן העניק לתובעים זיכוי כספי בסך של 100 ₪ בכפוף להצגת חשבונית חודשית מהחברה המתחרה. לפיכך עמד החיוב החודשי בגין כל מכשיר לתובעים בסך של 129 ₪ (229-100). מאחר ורכשו התובעים שני מכשירים היה עליהם לשלם סך כולל של 258 ₪. לנתבעת אין הסבר מדוע מסכום זה הופחתו 18 ₪ בכתב התביעה ובנספח א' ומניחים כי הסכום של 240 ₪ הינו סכום החבילה הגדולה והחבילה הקטנה. הנתבעת טוענת כי החשבונית הראשונה שנשלחה לתובעים לא כללה את כל ההטבות מסיבות טכניות בלבד וכן מכיוון שטרם הוצגה בפניהם חשבונית החברה המתחרה אך בכל מקרה, ניתן לפתור בעיה זו באופן רטרואקטיבי. הנתבעת מציינת כי התובעים בת.ק. 263/08 ו- 262/08 קיבלו זיכוי על עדכון החשבונית בכל ההטבות ונותרו לקוחות מרוצים של הנתבעת. הנתבעת מכחישה קשר כלשהו בין פיטוריו של הסוכן לבין המקרה נשוא התובענה וטוענת כי טפלה בתלונות התובעים בצורה אדיבה ובשירותיות. חריגות החיובים הנטענות, נובעות, לטענת הנתבעת משימוש חורג מתנאי העסקה. סיכומי הצדדים: 15. 15. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 2.2.09, מועד הדיון במעמד הצדדים, הגישו התובעים סיכום בכתב ובו פרטו את אופן ביצוע החישובים וסיכום סך כל ההחזרים הנתבעים על ידם. התובעים סיכמו את הסכומים ולגישתם: למש' שלום, התובעים בתק 262/08 מגיע החזר כולל בסך של 2,036.11 ₪. למש' כהן, התובעים בתק 263/08 מגיע החזר כולל בסך של 1,728.98 ₪. למש' ימיני, התובעים בתק 264/08 מגיע החזר כולל בסך של 691.09 ₪ וכן ביטול שתי חשבוניות , כל אחת על סך של כ- 13,000 ₪. לסכומים אלו מבקשים התובעים להוסיף בשווי כסף את ההטבה בגין 500 שיחות פנים ארגוניות וכן את ההוצאות הרבות שנגרמו להם. 16. 16. הנתבעת בסיכומיה חזרה על טענותיה המפורטות לעיל. בנוסף, טענה הנתבעת כי טענות התובעים בסיכומיהם לעניין דיבוריות לרכב הינן בגדר הרחבת חזית והנושא אינו מוזכר כלל בהצעת ההתקשרות לתובעים. הנתבעת הביעה מורת רוחה על סכומי התביעה המופרזים אף ביחס לסכומים שנגבו בטעות לגישת התובעים. 17. 17. התובעים הגישו סיכומי תגובה ועמדו על טענתם כי הסוכן פוטר מעבודתו עקב המקרה נשוא התביעה. בנוסף, הדגישו כי מש' ימיני כלל לא חתמה על הסכם עם הנתבעת וכי נושא ה"חבילה הקטנה" מעולם לא הוצג לתובעים. לעניין הדיבוריות לרכב טוענים התובעים כי מדובר במחווה של רצון טוב של הסוכן שנתן את הבטחתו בע"פ כי יינתנו ללא תשלום. הדיון ועדויות הצדדים: בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, חזרו התובעים על טענותיהם ועתרו לביטול העסקה והחזר הוצאותיהם. התובעת בתק 262/08, גב' שלום, העידה כי המכשירים לא הוחזרו לנתבעת עקב סירובה לקבלם וכי לאורך תקופה ארוכה פנו לנתבעת וניסו לתקן את הטעות. בתיאורה את אופן ביצוע העסקה העידה גב' שלום כי רק לאחר שראתה את נספח א', בקשה את אותה העסקה מחיים בהסתמך על הכתוב. עוד הסבירה כי להבנתה תנאי העסקה כללו 530 דק' לכל היעדים, 500 דק' בתוך המשפחה, דמי מנוי, ביטוח ואחריות, שיחות וידאו, אינטרנט חופשי, סה"כ בעלות של 240 ₪ לשני המכשירים (עמ' 3 לפרו' ש' 10-15). גם התובעת בתק 263/08, הגב' כהן, העידה שבעלה היה הראשון ששוחח עם הסוכן חיים והסביר לה בע"פ את תנאי העסקה. גב' כהן העידה כי ידעה על חיוב נוסף בסך של 20 ₪ בגין השיחות הפנים ארגוניות. נוכח התלהבותו מהתנאים הטובים, הפנתה גב' כהן לקוחות נוספים לסוכן חיים (התובעים האחרים). גב' כהן המשיכה ותיארה את הפניות הרבות שלה לנתבעת, ביקורים רבים במרכזי השירות וכדומה. התובעים בתק 264/08 העידו גם כן. התובע, מר ימיני, אישר דברי העדות האחרות והוסיף כי נמסר לו מפורשות כי פיטורי הסוכן נבעו מהמקרה נשוא התובענה והפנה לשיחות המוקלטות אצל הנתבעת. עוד העיד התובע כי מיד עם קבלת החשבון הראשון דרש ניתוק המכשירים אך אלו לא נותקו ע"י הנתבעת בטענה כי העניין יסודר. בפועל ארז מר ימיני את המכשירים ולא עשה בהם שימוש ובדצמבר נותק הקו. נציגת הנתבעת , הגב' יערית אוזן העידה בשם הנתבעת וחזרה על טענות ההגנה והפרידה בין תק 263/08 ו- 262/08 לבין תביעת מש' ימיני בתק 264/08. בעיקר טענה הנציגה כי החשבונות כוללים שימושים החורגים מתנאי העסקה ובאם אלו ינוכו, יוותר סכום שיהיה מתחת ל- 240 ₪. עוד הוסיפה כי לתובעים הובטח זיכוי בגין 100 ₪ לחודש למשך 18 חודשים אך זאת בכפוף להצגת חשבוניות של החברה המתחרה. מאחר ובתחילת ההתקשרות לא הוצגו חשבוניות או, לא ניתן הזיכוי אך מאוחר יותר ניתן הזיכוי במלואו ל-18 חודשים. הנציגה טענה כי הסכומים הנתבעים בגין ההוצאות שנגרמו לכאורה לתובעים, הינם מופרזים ומופרכים אך הנתבעת מוכנה לפשרה בנושא. לעניין תביעתה של מש' ימיני תק 264/08, מאחר והתובעים, להבדיל מהתובעים בתיקים האחרים, ניתקו את הקשר עם הנתבעת ולא נותרו לקוחותיה, להם הציעה נציגת הנתבעת הצעת פשרה שונה. בנוסף, העיד מטעם הנתבעת מר בני יום טוב ששימש כמנהל צוות של הסוכן חיים. העד הסביר כי לא נכח בעת חתימת ההסכמים עם התובעים אך קיים עמם פגישה לאחר מס' חודשים. העד טען כי היה תאום מלא בין מה שנחתם בחוזה עם התובעים לבין מה שקבלו בפועל, למעט מס' כשלים טכניים. העד הודה כי לא הצליח להעביר לתובעים כי העסקה תקינה וכן כי ישנם מס' ליקויים אך הבטיח לתובעים כי אלו יתוקנו לשביעות רצונם ואכן כך בוצע. לאחר זמן מה, בדק שוב העד את הנושא ונוכח לראות כי מש' כהן ומש' שלום זוכו וקבלו את ההטבות ואילו מש' ימיני בחרה להשהות את הוראת הקבע מבלי להמתין לזיכויים . עוד הוסיף העד כי התובעים דברו מעבר למה שניתן להם ובצעו פעולות שאינן כלולות בעסקה. לטענת הגב' ימיני כי בפגישה עם מר יום טוב אמר לה זה כי אינו יכול לעמוד בתנאי העסקה שהוצעה להם, השיב מר יום טוב כי אינו זוכר שאמר דברים אלו אך יתכן שהסכים עם התובעים כי היה מקום ליתן ביטוי שונה לתנאי העסקה בחשבונית והיה שותף לרגשותיהם הקשים. לטענתו, לו היו התובעים יותר סבלניים יותר, היו נענים לשביעות רצונם. דיון והכרעה: מספר שאלות בהן נדרשת הכרעה: אם יש לראות בנספח א' כמסמך ההתקשרות המחייב בין הצדדים? בהתאם לכך יש לקבוע מהם רכיבי העסקה שנחתמה בין הצדדים. לאחר מכן נשאלת השאלה אם עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה כלפי התובעים אם לאו? במידה ולא, יש לבחון מהם הנזקים שנגרמו לתובעים ושעל הנתבעת לפצותם? אדון בכל שאלה בנפרד. "מסמך ההתקשרות" המחייב את הצדדים בעניין זה ישנו הבדל מסוים בין מש' כהן ומש' שלום לבין מש' ימני. מש' שלום ומש' כהן מאשרים בכתב התביעה כי אכן חתמו על חוזה אך לא נותר בידיהם עותק מטיוטת החוזה עליו חתמו ואף פניותיהם החוזרות ונשנות לנתבעת בבקשה כי יומצא להם עותק מהמסמך, עלו בתוהו. מש' ימיני טענה כי לא חתמה מעולם על חוזה כלשהוא. על כן, טוענים התובעים כי מסמך ההתקשרות בין הצדדים הינו נספח א' לכתב התביעה, מסמך הכתוב בכתב ידו של סוכן המכירות מטעם הנתבעת בו הציג לתובעים את תנאי העסקה. הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי התובעים כולם, חתמו על הסכם מפורט ובו פירוט תנאי העסקה במעמד ביצוע העסקה. יחד עם זאת, לכתב ההגנה צורפה דוגמא ריקה של הסכם התקשרות מטעם הנתבעת. בעת הדיון בפני בית המשפט הגישה נציגת הנתבעת העתק של חוזה חתום ע"י התובע ממש' כהן (נ/1) ואישרה כי לא הצליחה לאתר את שני החוזים האחרים. הנתבעת לא הביאה לעדות בפני בית המשפט את סוכן המכירות אשר ביצע את העסקאות עם התובעים. סוכן המכירות הוא שהיה במקום בעת ביצוע העסקה ולטענת הנתבעת, הוא שהחתים את התובעים על הסכם התקשרות ונראה כי יש בעדותו כדי להוות את הראיה הטובה ביותר להוכחת טענות הנתבעת. לעניין זה יפים דברי י' קדמי בספרו "דיני ראיות", חלק שלישי, עמ' 1391: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה. באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד...היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים לפיה, דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה." זאת ועוד, התובעים למעשה מציגים בפני בית המשפט מסמך בכתב שאף אושר ע"י הנתבעת כי נכתב בכתב ידו של הסוכן מטעמה ואף מאשרת הנתבעת כי המסמך מעיד על הצעתה שלה להתקשרות וכולל את פריטי העסקה הבסיסיים. מנגד, לא הצליחה הנתבעת להציג בפני בית המשפט כל מסמך אחר, חתום ע"י התובעים אשר יש בו כדי לסתור את האמור בנספח א' לתביעה למעט נ/1. הנתבעת הן בכתב הגנתה והן בעדות הנציגה מטעמה בפני בית המשפט מנסה בעצמה ליתן פרשנויות שונות לנספח לתביעה ולנתונים המופיעים בו וזאת ללא הצלחה מאחר וההסברים אינם תואמים את הנתונים המופיעים בנספח ואף בחלקם אינם הגיוניים. לגבי מש' ימיני, הנתבעת לא הצליחה לאתר עותק מהחוזה עליו, לטענתה, חתמו. מש' ימיני טוענים כי כלל לא חתמו על חוזה וכל שנותר בידיהם הינו נספח א'. לפיכך, לגבי מש' ימני, לא הצליחה הנתבעת להפריך טענתם ולהציג לבית המשפט כל ראייה בדבר חתימת על חוזה התקשרות נוסף או אחר. לפיכך, יש לקבוע כי מסמך ההתקשרות המחייב בין הנתבעת לבין מש' ימיני, הינו נספח א' לתביעתם. לגבי מש' כהן ומש' שלום. עצם העובדה כי הנתבעת לא צירפה עותקי ההסכמים לכתב הגנתה ורק במעמד הדיון הצליחה לאתר העתק ההסכם של מש' כהן, יש בכך כדי לתמוך בטענות התובעים כי לא צלחה ידם, משך תקופה ארוכה, לקבל העתקי ההסכמים. עיון בנ/1 מלמד כי אכן מופיעה חתימתו של התובע מר כהן אך, יחד עם זאת, המסמך אינו נושא תאריך ואינו מפרט את מחיר העסקה. מכאן ניתן להסיק כי סוכן המכירות בחר לפרט את תנאי העסקה המלאים, לרבות מחירים בנספח א' לתביעה ובנוסף החתים את התובעים באופן לאקוני את הסכם התקשרות. במקרה זה יש לומר, לכל הפחות, כי נספח א' לתביעה מהווה נספח מחייב להסכם ההתקשרות . לאור כל האמור לעיל, נמצא כי נספח א' לכתב התביעה אכן מהווה מסמך התקשרות מחייב בין התובעים לנתבעת והנתבעת לא הוכיחה קיומו של מסמך מחייב אחר. תנאי העסקה כאמור, טוענים התובעים כי, בהתבסס על הכתוב בנספח א', כללו תנאי העסקה זוג מכשירים מסוג דור 3.5, דמי מנוי, ביטוח ואחריות, אינטרנט חופשי, שיחות וידאו, 530 דק' שיחות לכל היעדים, 500 דק' שיחה פנים ארגוני ו-250 דק' שיחה לכל היעדים. כל זאת תמורת סך של 240 ₪ לחודש. הנתבעת ניסתה בכתב הגנתה ליתן הסברים שונים למרכיבי העסקה ותנאיה. לגישת הנתבעת רכיב 530 דקות השיחה חינם לכל היעדים ורכיב ה-250 דקות שיחה, הינם חלופיים ולא מצטברים כטענת התובעים. בנוסף, טוענת הנתבעת כי רכיב שיחות הפנים ארגוני כרוך בתשלום נוסף. יחד עם זאת, אף הנתבעת בחישוביה לא הגיעה לסכומים הנטענים ע"י התובעים והמצוינים בנספח א'. הנתבעת לא הצליחה ליתן הסבר להפרש של 18 ₪ שנותר בין הצעתם ע"ס 258 ₪ לבין ההצעה ע"ס 240 ₪. ההסבר שהוצע כי מדובר בסכום החבילה הקטנה והחבילה הגדולה יחדיו, אינו נכון מתמטית מאחר וסכום זה מגיע ל- 318 ₪. מעיון בנספח א' לתביעה נראה כי בכותרת העמוד מפורטים יחדיו רכיבי העסקה כשלצידם מופיע הסכום 240 ₪. מתחת לרכיבים, נמתח קו לרוחב הדף ותחתיו נרשם רכיב נוסף של 250 דק' שיחה לכל יעד ולצידו מחיר שונה. לפיכך, נראה כי יש בכך כדי לתמוך בטענת הנתבעת כי מדובר ברכיב חלופי ולא מצטבר לתנאי העסקה. הגם שיש היגיון בטענת הנתבעת כי לו היה מדובר ברכיב מצטבר, היה רושם הסוכן סה"כ 780 דקות שיחה ולא מפצל את הסכומים באותו רכיב כפי שעשה. על כן בנקודה זו הנני מקבל את טענת הנתבעת כי העסקה כללה 530 דקות שיחה חינם לכל היעדים בסה"כ ולא כללה את 250 הדקות הנוספות להם טוענים התובעים. לגבי דקות השיחה הפנים ארגוני, למעשה אין מחלוקת בין הצדדים והתובעים מסכימים כי מדובר ברכיב בתשלום נוסף, אך טוענים כי תשלום זה מגולם במחיר העסקה הכולל. בנספח א' ליד רכיב זה, לא צוין כל תשלום נוסף ואף לאחר הכללת התשלום הנוסף, לגישת הנתבעת בכתב הגנתה, הגיעה הנתבעת לסכום הזהה לזה שמצוין בנספח א' בסך של 129 ₪. לפיכך, נראה כי תנאי העסקה הנטענים ע"י התובעים כללו גם רכיב זה. לאור כל האמור לעיל, לאחר שנקבע כי נספח א' לכתב התביעה הינו מסמך ההתקשרות המחייב בין הצדדים, בהסתמך עליו ולאחר בחינת טענות הצדדים יש לקבוע כי תנאי העסקה שנכרתה בין הצדדים כללו: מכשיר דור 3.5, דמי מנוי, ביטוח ואחריות, אינטרנט חופשי, שיחות וידאו, 530 דקות שיחה לכל יעד חינם ו-500 דקות שיחה פנים ארגוני. לאחר זיכוי בגין חיוב לחברה מתחרה העלות הכוללת לשני מכשירים הינה ע"ס 240 ₪. ההפרה הנתבעת למעשה טוענת כי עמדה בכל התחייבויותיה וכל חיוב עודף לתובעים מקורו בשימוש שעשו התובעים במכשירים, החורג מתנאי העסקה. נציגת הנתבעת אף העידה בפני בית המשפט כי אם יופחתו מהחשבוניות השימושים החורגים של התובעים יוותרו אף סכום הנמוך מ-240 ₪ וכן חזרה והעידה כי "אחרי שהותקנה כבר ההטבה כולם עומדים על סכומים כאלה." סכומי החשבונות עולים על סך של 240 ₪ ועל כן, מכאן, עובר הנטל לנתבעת להראות בצורה ברורה, כיצד השימוש החורג מתנאי העסקה שעשו התובעים (כגון שיחות מעל ל-530 דקות), הביאו לחיוב החורג. אולם, הנתבעת לא תמכה טענותיה בראיות כלשהן. הנתבעת לא מצאה לנכון לצרף לכתב הגנתה, להציג בעזרת הנציגה בפני בית המשפט או לצרף לסיכומיה, חשבוניות שונות של התובעים ולהסביר את תוכנן ולהציג על ידן את טענותיהם תוך הצבעה ברורה ומפורשת על רכיבי העסקה בחשבונית, רכיבי השימוש החורג והסכומים. קשה להתכחש לתחושה שהנתבעת, נציגתה והעד מטעמה, אינם מסוגלים אף הם, ליתן הסבר מניח את הדעת ומובן לכל הדיוט, על אופן ניתוח החשבוניות מטעמה. משכך, נמצא כי הנתבעת לא נשאה בנטל ההוכחה כי אכן עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובעים ולמעשה לא הוכיחה הנתבעת טענותיה הסותרות את טענת התובעים כי חויבו בסכומים העולים על הסכום המוסכם בגין אותם הרכיבים. על כן, נמצא כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים. הוכחת הנזק וחישוב הפיצוי לשם הוכחת נזקיהם הישירים, עשו התובעים כל שביכולתם לפרט לבית המשפט ולהסביר את אופן חישוביהם. התובעים הגישו ערמה של חשבוניות ועל גבן שרטטו, הסבירו ופירשו את החיובים השונים. אף בהוראת בית המשפט הגישו התובעים סיכומים בכתב להסבר אופן החישוב והסכומים הסופיים. בפתח סיכומי התובעים לעניין החישוב, הוסבר כי בביצוע החישוב הפחיתו התובעים את ההטבות שהובטחו להם, הוסיפו את תשלומי המע"מ וכן כי החיובים בגין החריגות הפרטיות שלהם שלא נכללו בחשבון. הנתבעת לא הציגה כל חישוב אחר מטעמה ולמעשה בסיכומיה לא התייחסה לסכומים הכוללים שהציגו התובעים ולאופן ביצוע החישוב. על כן, משנקבע כי הפרה הנתבעת את הסכם ההתקשרות עם הצדדים וכשלה הנתבעת מלהפריך טענות התובעים לעניין הסכומים העודפים בהם חויבו, בהיעדר חישובים סותרים, אקבל את החישובים של התובעים. לפיכך, בגין החיובים העודפים, על הנתבעת לשלם למש' שלום סך של 2036 ₪, למש' כהן סך של 1,729 ₪ ולמש' ימיני סך של 691 ₪. לגבי מש' ימני על הנתבעת אף לבטל את החשבוניות בסך של 13,905.94 ₪ ו- 13,163.96 ₪. לגבי רכיב ה- 500 דק' שיחה פנים ארגוני (להלן: "רכיב שיחות פנים") -מכתב התביעה וכן מסיכומי הנתבעת עולה כי שווי של רכיב זה הינו 19.83 ₪. לאחר שנקבע כי רכיב זה כלול בתנאי העסקה שנכרתה בין הצדדים היה על הנתבעת ליתן שווי רכיב זה בכסף לתובעים. יחד עם זאת, התובעים לא טענו בעניין זה ולמעשה אין בפני בית המשפט נתונים אם אכן עשו התובעים שימוש ברכיב זה, האם שימוש מלא או אף חורג. על כן, בהיעדר ראיות יש להעריך רכיב זה על הצד נמוך בשווי של 10 ₪ לכל חודש התקשרות בפועל בין הצדדים. לעניין רכיב הדיבורית שהועלה על ידי התובעים בסיכומיהם - רכיב זה אוזכר לראשונה אך ורק בסיכומי התובעים לעניין החישובים. הרכיב אינו מוזכר בכתב התביעה ועל כן צודקת הנתבעת בטענתה זו. אף התובעים בתגובתם לסיכומי הנתבעת מאשרים כי הנתון לא צוין בעסקה מאחר ומדובר במחווה של רצון טוב של סוכן המכירות. בכל מקרה, אין לבית המשפט את הכלים להעריך את שווי ההטבה בכסף ובהיעדר נתונים בעניין, לא אתייחס לנקודה זו. הוצאות התובעים טוענים כי נגרמו להם הוצאות רבות בגין הפסדי ימי עבודה, הוצאות נסיעה, הוצאות בייביסיטר וכן עוגמת נפש וסבל גדול מאוד. התובעים העריכו הוצאותיהם ועגמת הנפש בסך של 17,000 ₪ לכל משפחה. בנוסף, תבעו החזר והוצאות שכ"ט עו"ד בגין הבקשה לסילוק התביעה וכן החזר הוצאות אגרת בימ"ש. הוצאותיהם של התובעים בגין הכנת תגובתם לבקשה לסילוק על הסף, נקבעו כבר בהחלטת בית המשפט בעניין מיום 28.9.08. התובעים לא תמכו דרישותיהם באסמכתאות, אישורים על הפסד ימי עבודה, חשבוניות מטעם עו"ד וכדומה. לאחרונה קבע בית המשפט העליון כללים לעניין חיוב עותר לבג"ץ בהוצאות במסגרת בג"ץ 1876/08 יהודה ביין נ' רשות שדות התעופה האזרחית (16.7.09) ע"י כב' הרשם יגאל מרזל. בית המשפט קבע כי יש לבחון אם היה צידוק בהגשת העתירה, האם מיצה העותר את ההליכים טרם פנייתו לביהמ"ש, האם היה שיהוי בהגשת העתירה והאם עצם הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד. כמו כן נקבע כי יש ליתן משקל לצירופם או אי צירופם של ראיות לעניין תשלום שכר טרחת עו"ד בפועל, בשאלת ההוצאות הריאליות שאכן הוצאו . בנוסף יש לבחון האם מדובר בעתירה מורכבת מבחינה עובדתית או משפטית. במקרה דנן, אין חולק כי היה צידוק בהגשת התביעה ונראה כי התובעים ניסו כל שביכולתם לפתרון המחלוקות עם הנתבעת טרם פנייתם לבית המשפט ובפנייתם זו, זכו לקבלת הסעד ולו בחלקו. כמו כן מדובר בתביעה מורכבת יחסית והתובעים נדרשו לעריכת חישובים וסיכומים באופן חריג לתביעה קטנה. כאמור, לא תמכו התובעים דרישותיהם בראיות אך סביר להניח כי נדרשו לפנות לנתבעת מספר פעמים ובדרכים שונות. מהנספחים לכתב התביעה אף עולה כי נעזרו בשירותיו של עורך דין, אך ככלל אין לממן הוצאות עורכי דין בבית משפט לתביעות קטנות. אכן, הסכום אותו תבעו התובעים הינו מופרז ואינו נתמך בכל ראייה המצדיקה סכום כה גבוה. על כן, הוצאותיהם ועגמת הנפש של התובעים ייפסקו בדרך של אומדנא. בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים בגין הוצאותיהם וטרחתם סך של 1,250 ₪, לכל תביעה. סוף דבר נוכח כל האמור לעיל הנני קובע כי העסקה בין התובעים לנתבעת מבוטלת והנני מחייב את הנתבעת לפצות את התובעים כפי שיפורט להלן. על התובעים להשיב לנתבעת את המכשירים תוך 30 יום וכנגד קבלת ההמחאה על הסכומים כדלקמן: א. א. למש' שלום, התובעים בתק 262/08 - סך של 2,063 ₪ בגין חיוב עודף, סך של 150 ₪ בגין רכיב שיחות הפנים (ע"פ חישוב של 10 ₪ לחודש במשך 15 חודשי התקשרות בגינם הוגשו חשבוניות לביהמ"ש) וכן תשלום הוצאותיהם בסך של 1,250 ₪, סה"כ על הנתבעת לשלם למש' שלום 3,463 ₪. ב. ב. למש' כהן, התובעים בתק 263/08 - סך של 1,729 ₪ בגין חיוב עודף, סך של 150 ₪ בגין רכיב שיחות הפנים והוצאות בסך של 1,250 ₪, סה"כ על הנתבעת לשלם למש' כהן 3,129 ₪. ג. ג. למש' ימיני, התובעים בתיק 264/08 - סך של 691 ₪ בגין חיוב עודף, סך של 60 ₪ בגין רכיב שיחות הפנים והוצאות בסך של 1,250 ₪, סה"כ על הנתבעת לשלם למש' ימיני 2,001 ₪. כמו כן על הנתבעת לבטל את החשבוניות של מש' ימיני כאמור בסעיף 53 לפסק הדין. הסכומים ישולמו תוך 30 יום בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, כנגד השבת המכשירים, כאמור. לאחר מכן ישאו בהפרשי הצמדה וריבית. זכות לבקש רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 15 יום. סלקוםסלולר (תביעות)סוכן מכירות