הזמנת מיטה של אייס - איחור בהספקה

פסק דין 1. התובעת רכשה מרשת "אייס" מיטה וארון ביום 17.2.09, עבורם שילמה כ-900 ₪. הארון סופק לתובעת בו-ביום, בעוד ש"אייס" התחייבה לספק את המיטה בתוך 14 ימי עסקים. "אייס" הפנתה את האחריות בנוגע להספקת המיטה לחברת "אנ"פ רהיטים יפים בע"מ" (אנ"פ), המספקת עבורה שירותי הובלה, ועל כן הגישה נגדה הודעת צד ג'. אנ"פ לא הגישה כתב הגנה, ואולם נציגה התייצב לדיון והציג את גרסת אנ"פ לאירועים נשוא התביעה. 2. התובעת מבקשת לפסוק לה 6,000 ₪ פיצויים בהתבסס על שתי טענות אותן היא מעלה: א. הטענה הראשונה היא, כי הנתבעת סיפקה לה את המיטה ביום 15.3.09, היינו באיחור של 3 ימים. יש לקבל טענה זו, שכן אין מחלוקת שהמיטה סופקה בתאריך 15.3.09, ולא יכולה להיות מחלוקת, כי בספירת ימי העבודה ממועד הקניה ועד למועד ההספקה, לא כולל ימי שישי, שבת וחג הפורים, המיטה סופקה באיחור של 3 ימים. ב. הטענה השניה אותה מעלה התובעת, נוגעת למחדלים בהספקת המיטה. התובעת טוענת, כי הנתבעת תיאמה עמה שני מועדי הספקה, האחד ליום 12.3.09 והאחר ליום 13.3.09, ואולם למרות שהתובעת הפסידה לטענתה שעות עבודה במועד הראשון, ולמרות שהן במועד הראשון והן במועד השני טוענת התובעת כי פינתה את מיטתה הקיימת, על-מנת לאפשר את הכנסת המיטה החדשה, הנתבעת לא סיפקה את הסחורה, ואף לא טרחה להודיע מבעוד מועד, כי לא תוכל לספקה באותם ימים שתואמו עם התובעת. לא רק זאת, אלא שהתובעת טוענת, כי במועד השני, היא השליכה את מיטתה הקיימת לאשפה, ומאחר שהמיטה החדשה לא סופקה, נאלצה לגשת לסניף הנתבעת ולשאול ממנה מזרן, וזאת עד להגעת המיטה ביום 15.3.09. הואיל ואנ"פ היא שהייתה אמונה על הספקת המיטה, היא שהשיבה לטענות התובעת. אנ"פ מאשרת, כי בשל תקלה באחת המשאיות אצלה, המיטה לא סופקה ביום 12.3.09. ואולם נציג אנ"פ ציין, כי נציגי החברה עמדו בקשר טלפוני עם התובעת והודיעו לה שלא יגיעו באותו יום. אנ"פ מכחישה כי תיאמה עם התובעת הובלה של המיטה ליום 13.3.09, אך מאשרת את העובדה, שסופק לתובעת מזרן חלופי באותו מועד, וזאת בעקבות מחדלה של אנ"פ לספק את המיטה יום קודם לכן. כמו-כן טוענת אנ"פ, כי בשל מחדלה האמור, היא החליטה לזכות את התובעת בהנחה משמעותית על דמי ההובלה, וגם התובעת אישרה, כי שילמה למוביל סך של 100 ₪, במקום 250 ₪, בעת הספקת המיטה. 3. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי להעדיף את גרסת אנ"פ להתרחשות הדברים כפי שהם עולים מטענתה השנייה של התובעת, שכן הגרסה שהוצגה בפניי בהקשר זה, הייתה משכנעת מזו של התובעת. לפיכך, לא מצאתי כי התנהלות אנ"פ הייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין. כידוע, תקלות עלולות להתרחש, והן מתרחשות דבר-יום-ביומו. נראה לי, כי בנסיבות העניין, אנ"פ נהגה בהגינות עם התובעת, הן בהתחשב בהנחה שניתנה לה על ההספקה, והן בהתחשב במזרן החלופי שניתן לה. פעולות אלו של אנ"פ מתיישבות עם נסיבות העניין ועם עלותה של העסקה - כ-900 ₪. לא רק זאת, אלא שיש בהתנהלות זו כדי לפצות באופן מספק את התובעת, גם בגין האיחור בהספקת המיטה, כפי שכבר קבעתי לעיל. 4. אני רואה צורך לציין, כי לא ברור לי על-סמך אילו נתונים ביססה התובעת את תביעתה לתשלום פיצויים בסך 6,000 ₪, כאשר עלות העסקה עמדה על 900 ₪ בלבד, האיחור בהספקה עמד על שלושה ימים, התובעת פוצתה בהנחה בסך 150 ₪ על דמי ההובלה, והיא קיבלה מזרן חלופי עד להספקת המיטה. לא מצאתי, כי גובה הפיצויים שנתבע עומד ביחס סביר לפני המציאות. יצוין, כי התובעת טענה, שבשל כך שהמתינה לשווא לאספקת המיטה ביום 12.3.09, היה עליה לבטל אירוע שהיה לה באותו ערב, דבר שהסב לה עוגמת נפש רבה. דא עקא, שהתובעת לא ידעה לומר, מה היה אותו אירוע שנאלצה, לדבריה, לבטל. 5. סוף דבר. לנוכח כל האמור, התביעה נדחית, וכך גם ההודעה לצד ג'. למרות האמור בסעיף 4 לשעיל, החלטתי שלא לחייב את התובעת בהוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מעת קבלת פסק הדין. רהיטים (תביעות)