פסק דין בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקיה עקב אי מתן מידע בדבר הצורך בויזה קודם הכניסה לטורקיה ביחס למי שאינו מחזיק בידו דרכון ישראלי אלא תעודת מעבר בלבד. בכתב התביעה נטען על ידי התובעת כי ביקשה לרכוש חבילת נופש לטורקיה כאשר לא נשאלה בדבר קיומם או העדרם של דרכונים או תעודות מעבר בתוקף. עוד נטען על ידה כי קודם התשלום הציגה את הדרכונים ותעודת המעבר, נענתה כי אין כל בעיה ועל כן שילמה עבור הנסיעה. בדיעבד עם הגיעה לשדה התעופה התברר כי לא ניתן בהעדר ויזה לאפשר יציאתו של בן התובעת לתורכיה וכל המשפחה נותרה בישראל. בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעת כי הנציג שטיפל בעניינה של התובעת הינו סוכן נסיעות מנוסה ביותר אשר שאל את התובעת בעת התקשרותה בטלפון האם יש בידיה דרכונים בתוקף ונענה בחיוב. עוד נטען כי ממילא הוחתמה התובעת על אישור ההזמנה בה נאמר כי עליה לפעול לצורך קבלת אישורי כניסה וכן דרכון בתוקף ומתוך שכך, ככל שלא עשתה כן שהרי אין לה להלין אלה על עצמה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, מצאתי כי יש מקום להעתר לתביעה באופן חלקי. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו. מצאתי את עדותה של התובעת בפני, כי לא נשאלה דבר ביחס לתוקפם של הדרכונים כמהימנה. התרשמותי הבלתי אמצעית מן התובעת היתה של אדם פשוט, אשר אינו מבקש להתעשר על חשבון הנתבעת, אלא פעל בהתאם להנחיות שקיבל. עוד אציין כי הדעת נותנת כי ככל שהיתה התובעת נשאלת במישרין דבר קיומן של אשרות כניסה או העדרו של דרכון, לא היתה עונה תשובה שאינה אמת, שכן בכך יהא כדי לסכן את נסיעתה שלה. כמו כן, מצאתי את עדותה של התובעת באשר לדרך ההתנהלות במשרדי הנתבעת כמהימנה. גם העובדה כי הנתבעת עצמה אישרה שהתובעת שילמה חלק באשראי וחלק במזומן במשרד , מחזקת את גרסתה של התובעת כי אכן הגיעה למקום לצורך התשלום. העובדה כי ביקשה לשוחח באותה עת עם נציג הנתבעת שעימו התקשרה, הינה סבירה ביותר. מאידך, והגם שנציג הנתבעת הינו ככל הנראה סוכן מיומן, שהרי דומה , לאור תאור שני הצדדים את האירועים, כי לא מן הנמנע כי שכח לשאול את התובעת את השאלות בדבר תוקף הדרכונים והסתפק, כפי דבריה של התובעת, בקבלת שמות הנוסעים. באשר לטענת הנתבעת כי גם לאחר ביצוע ההזמנה אישרה התובעת כי היא מודעת לצורך באשרה, שהרי בעניין זה ידיעתה של התובעת, אינה בהכרח עוד רלוונטית נוכח טענת הנתבעת עצמה כי מרגע אישור ההזמנה, לא ניתן לבטלה. מאידך, נתתי דעתי לטענות הנתבעת למשמעות חתימתה של התובעת על מסמכי ההזמנה, לרבות הצורך לוודא קיומן של אשרות. גם אילולא חתמה התובעת על טופס התנאים הכלליים שהרי אין לשכוח כי האחריות לבירור הדרישות לצורך מתן היתר כניסה לארץ זו או אחרת, אינו מוטל בהכרח במגרשה של הנתבעת בלבד. נוכח כך, אני סבורה כי יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת לאירועים נשוא התביעה. עוד אציין כי לא הובהר לי האם לא ניתן היה בנסיבות שתוארו לעיל כי לכל הפחות חלק מבני המשפחה ינצלו את החופשה ויצאו לתורכיה. לאחר שנתתי דעתי למכלול טענות הצדדים, זה כלפי משנהו אני מוצאת להורות כי הנתבעת תישא בנזקי התובעת בסך של 3,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 29.6.2009 ) ועד התשלום המלא בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות ההליך, בסך של 150 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. אשרה (ויזה)משרד הפניםדרכון